להשיג יותר עם מה שיש! יישומים מבוססי תורת האילוצים (TOC)

תורת האילוצים מציעה כלי חשיבה ותקשורת המאפשרים פיתוח חשיבה אנליטית פתרונות יצירתיים וניהול ממוקד, המובילים להגברת אפקטיביות המערכת תוך שיפור מתמיד. המאמר מציג ארבעה יישומים בבתי ספר ישראלים.

מבוא

"מודל ענן קונפליקט תורת האילוצים (TOC) ופתרון WINWIN עזר לי מאד.  כשהשתמשתי בו זה התחיל להיות חיוני לעבודה שלי כמורה ולחיי היום יומיום, אפילו בבית עם משפחתי" (מדבריה של מורה שהתנסתה ביישום כלי החשיבה של תורת האילוצים). הכלים והמתודה של תורת האילוצים נלמדים ומיושמים בעולם ובארץ.

בסקירה זו נציג מספר יישומים מבאר שבע ועד נתניה. 

למה?

הסופר הצרפתי מרסל פרוסט (Marcel Proust) טען: המסע האמיתי של הגילוי אינו מורכב מחיפוש אחר נופים חדשים, אלא בהתבוננות בעיניים חדשות (The real voyage of discovery consists not in seeking new landscapes, but in having new eyes), אלו עיני החקר שמציעה המתודולוגיה של התיאוריה הניהולית, תורת האילוצים (Theory of Constraints) לפיתוח חדשנות חינוכית מעוררת השראה. תורת האילוצים מציעה כלי חשיבה ותקשורת המאפשרים פיתוח חשיבה אנליטית פתרונות יצירתיים וניהול ממוקד, המובילים להגברת אפקטיביות המערכת תוך שיפור מתמיד. התיאוריה, שראשיתה בעולם העסקי, פותחה על ידי פיזיקאי ישראלי, ד"ר אלי גולדרט. מאז 1998 התיאוריה נלמדת גם בתכניות להכשרת מורים ומנהלים ומיושמת בשדה החינוכי בתחומים שונים: הוראה משמעותית של תכנים, היבטים התנהגותיים, תכנון והובלת שיפורים ארגוניים, מחקר וגם מיתוג בית-ספרי במסגרת תכנית הייחודיות ומרחבי הבחירה (גולדרט ורייטר, 2017). אנו שמחות על ההזדמנות לפתוח חלון הצצה למספר יישומים מעוררי השראה בפריסה ארצית:

  • "חדשנות חינוכית בניהול משאבים חינוכיים": יישום מערכתי ופיתוח של הצוות החינוכי והניהולי ב"אולפנת בני-עקיבא רעות" פתח תקווה, בית-הספר חלוצי שמיישם ב-20 השנים האחרונות את תורת האילוצים בגישה מערכתית ומוכיח שיפור מתמיד.
  • "לשבור את תקרת הזכוכית"של תלמידים מתקשים. קליניקה חינוכית בביס "אלזהראא" כפר קאסם, לפיתוח מקצועי של מורים והעלאת מוטיבציה ומיומנויות למידה של תלמידים בעלי הישגים נמוכים.
  • תחושת אושר והוויה בית ספרית– "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?".ביס "אלבוחרי" בטייבה, מאמץ את כלי תורת האילוצים להעלאת מודעות והתמודדות עם תחושת האושר הבית ספרי.
  • "מגשרים בעננים": הנהגת תלמידים בביה"ס היסודי "גבים" בבאר שבע מפעילים את בית-הצדק הבית-ספרי בהתבסס על הכלי ענן קונפליקט של תורת האילוצים, שמסייע בהגדרת הקונפליקט ובחיפוש פתרונות Win-Win .
  • "העתיד כבר כאן"– בבי"ס "אבן-רושד" כפר קאסם, משתמשים בכלי תורת האילוצים לפיתוח מיומנויות העתיד אצל תלמידים.

אולפנת בני-עקיבא רעות, פתח תקווה: "להשיג יותר עם מה שיש״ 

חדשנות מבוססת תורת האילוצים" (בהנחיית נאוה וייס, רכזת פדגוגית).

החלוצים שהשכילו ליישם ולפתח חדשנות חינוכית מבוססת TOCהם הצוות החינוכי והניהולי של "אולפנת רעות" בפתח תקווה(Goldratt, R. & Weiss, 2005). ביה"ס שבשנות ה-90 עמד על סף סגירה בשל חוסר זכאות לבגרות, הצליח תוך שלוש שנים לעלות את אחוזי הזכאות לבגרות באופן משמעותי, ומאז ועד היום ממשיך בתהליך של שיפור מתמיד (80% זכאות בתשע"ח, שיפור שמעמיד אותו בפער עצום ממרכזי חינוך אחרים). לאורך השנים הצוות החינוכי והניהולי לא מסתפק בעמידה ברף זכאות, אלא גם מוביל לשיפור איכותה של תעודת הבגרות, שכוללת יותר מקצועות מוגברים וממוצע ציונים גבוה יותר. השינויים הארגוניים שהוביל מרכז חינוך "אולפנת רעות" נגזרים מעקרונות תורת האילוצים בניהול פרויקטים, אשר מטרתם להגדיל את תפוקת המערכת במסגרת המשאבים הקיימים. העיקרון הבסיסי בניהול פרויקט הוא שיש להימנע מפיזור המאמץ על פני מספר רב של משימות במקביל. ביצוע מספר משימות גדול מידיי במקביל מאריך משמעותית את משך הזמן ופוגע באיכות הביצוע של כל משימה. עקרון נוסף הינו שמקדמי בטחון המשמשים להתמודדות עם אי ודאות צריכים להגן על כלל המערכת ולא להיות מוקצים מראשלכל תת-מערכת. לאור תפיסה זו  ערכה ההנהלה את השינויים הבאים:

  1. הקטנת מספר המקצועות הנלמדים במקביל.
  2. הגשת כל התלמידות למועד חורף וקיץ.
  3. איגום שעות ההוראה, והקצאת השעות בהתאם לתוצאות מבחני החורף.
  4. תכנון מוקדם של לוח אירועים שנתי והקצאת זמנים מרוכזים ומובחנים ללמידה ולפעילות חינוכית-ערכית.
  5. ניטור מתמיד של הישגי התלמידות.

פיזור הבגרויות על פני מועדי החורף והקיץ מקטין את מספר הבחינות שאליהן ניגשות התלמידות במקביל. כך, התלמידות מתרכזות במספר מצומצם של מקצעות בכל שלב לימוד. ריכוז המאמץ מאפשר לתלמידות לעבור בהצלחה גבוהה יותר את מבחני הבגרות. לפיכך, אווירת הלימוד בבית-הספר שומרת על אינטנסיביות לאורך כל השנה. החל מתשע"ט הרחיבו באולפנת רעות את המיקוד, והחלו בתכנית פיילוט שמרכזת גם את הפעילות החינוכית-ערכית, כך שזו לא פזורה כאירועים בודדים לאורך כל שנת הלימודים, אלא מאגדת מספר תכניות ופעילויות ערכיות שמשובצות במרוכז בתכנון לוח הפעילות השנתי. איגום שעות ההוראה ותכנון קפדני שלהן, כולל גם תכנון מוקדם להקצאת שעות תגבור שיש להקצות לתלמידות שנכשלו במועד חורף על מנת שיצליחו במועד הקיץ. בדומה לעקרונות הנפוצים בשיפור תהליכי העבודה בסביבות מרובות פרויקטים, היישום ב"אולפנת רעות" נעשה תוך ניטור מתמיד של התלמידות, כך שבכל מצב נתון נבחנת ומותאמת התכנית האישית. הניטור נעשה תוך בירור מתמשך של התפקוד הכולל של התלמידה, תוך התייחסות לנעשה עמה בבית-הספר ומחוצה לו. במונחים של אולפנת רעות הם מכנים זאת: "לראות את התלמידה מהלב", וכשהם אומרים זאת הם בוחרים לראות את התלמידה ולא את אורך החצאית שלה או את אורך השרוול שלה (כמקובל במגזר הדתי), אלא את מי שהיא, את האור שבה, את הכישורים המיוחדים לה ואת ההתקדמות שעמלה עליה. בשיחות עם מתן אדלר, מנהל האולפנה עלה המסר שכל תלמידה "עולם שלם" ולכן ההתייחסות אל התוכנית האישית של כל תלמידה היא כמו שמתייחסים במגזר העסקי לפרויקט שלם. לדבריה של נאוה ויס, הרכזת הפדגוגית: "החדשנות שהגענו אליה זה ההבנה שכל ילדה צריכה תשומת לב ספציפית, אחרת גם היא חשה 'שקופה' ומתקשה להצטיין ולהביא את המיטב שבה לידי ביטוי. הבנות מצפות שיראו אותן מהלב ובכל המישורים, זה המסר שמנסים להעביר הלאה".

למתבונן מהצד זה עתיד להישמע אולי תמוה, שהתובנה מתייחסת לתפיסה חינוכית רווחת הרואה את התלמיד כמכלול. לכך כיוון הוגה תורת האילוצים (Goldratt et all, 2009) כבר בכותרת הספר: Isn’t it obvious?כשטען שפתרון מוצלח הוא פתרון פשוט, כל כך ברור, רק איך לא חשבנו על זה קודם? בעידן של תחרות, השכילו באולפנת רעות ביחד עם חברת EDUcath לבנות תכנית מיתוג לתכנית החינוכית שפיתחו ועם מסרים חדשניים הם מגיעים ליותר ויותר תלמידות פוטנציאליות למסלול המצוינות שפתחה האולפנה.

"אולפנת בני-עקיבא רעות" מהווה מרכז למידה לצוותים חינוכיים וניהוליים שמגיעים להכיר מקרוב חדשנות שמבוססת TOC. השנה פתחנו את העשור השלישי לשיפור המתמיד. גם אתם.ן מוזמנים ומוזמנות ללמוד מההצלחה ולראות איך צומחים כשמשלבים: אינטואיציה, לוגיקה ורגש. מודל פעולה זה הופץ לבתי ספר נוספים ברחבי הארץ.

לשבור את תקרת הזכוכית של תלמידים מתקשים, קליניקה חינוכית בביס "אלזהראא" כפר קאסם

בהנחיית ד"ר שושי רייטר

מה לשנות?בית הספר מתאפיין בפסיפס רב-תרבותי:  דהיינו פלחים, בדואים, ותושבי הגדה. האילוץ – חוסר כלים וידע בידי המורים ל"שבירת תקרת הזכוכית של הישגי התלמידים". שנים רבות ניסו להתמודד עם הקשיים  הלימודיים רגשיים וחברתיים של ילדים אלה וחפשו כלים ודרכים לשיפור. במציאות מורכבת זו, נוכחו שחסרים כלים יישומיים מעשיים לפיצוח דרכי התמודדות עם הקשיים. הדבר עורר תחושת חוסר אונים בצוות.

אל מה לשנות? מה הפתרון? פיתוח מקצועי של מורים והעלאת מוטיבציה ומיומנויות למידה של תלמידים בעלי הישגים נמוכים. לפיכך הוחלט לפתוח קליניקה חינוכית שבה המורים רוכשים כלים חדשים ומתנסים מידית בעבודה עם תלמידים לבחינת אפקטיביות התהליך וקידום הלמידה.

איך לשנות? הכפפת המערכת להתמודדות עם האילוץ.  בחירת מורים "אלופים" היכולים להוביל שינוי. בחירת 20 תלמידים בעלי הישגים נמוכים,שיש למורים הכרות איתם, מכלל שכבות הגיל. ארגון מערכת שעות גמישה שתאפשר מפגש שבועי של 3 שעות רצופות. שעה אחת מיועדת לרכישת כלים והכנת תכניות עבודה מותאמות ללומדים, שעה אחת להתנסות בפועל ושעה למשוב ולהפקת לקחים. התוכנית שפותחה ע"י ד"ר רייטר משלבת תיאוריות חינוכיות לוויסות עצמי וכלים פרקטיים של תורת האילוצים. התכנים מתייחסים להעלאת המוטיבציה, ניהול מידע וזמן ותהליכי בקרה והערכה. כך לדוגמה, רכישה והפעלת הכלי "מטרה שאפתנית" לפיתוח מוטיבציה ומיקוד שליטה פנימית.  הכלי "ענף לוגי" לניהול דיפרנציאלי של מידע וחשיבה מסדר גבוה והכלי "ענן קונפליקט" – להעלאת כישורי החברות והאינטליגנציה התוך והבינאישית. השימוש בכלים זימן למידה משמעותית כאשר נעשית העברה ויישום גם בחיי יומיום.

מה היו תוצאות:

עליה ביכולות ובתחושת המסוגלות של מורים  (know how). כך לדוגמא אמר אחד המורים "שנים הייתי עיוור, עכשיו נפקחו לי העיניים ואני יודע מה לעשות". עליה במוטיבציה בתחושת המסוגלות ומעורבות תלמידים בלמידה פעילה בכתה, כך לדוגמא דיווחה אחת המורות "הילד הזה לא פתח את הפה בכתה, עכשיו הוא משתתף  ומציג תוצרים". יש שיפור במוטיבציה וביכולות ומורות חוות פתיחות רבה יותר של התלמידים.  עליה בפרואקטיביות התלמידים באה לידי ביטוי בלקיחת אחריות על תהליכי הלמידה, פניה לבקשת עזרה לימודית בעת הצורך. ניהול שיח רגשי לוגי באמצעות שימוש בכלים של תורת האילוצים, איפשר פתיחות, הצבת מטרות משותפות וצעידה לעברן תוך ביסוס שפה פדגוגית אחידה. בעקבות התהליך ניפצנו את "מחסום הזכוכית" שהיה בין המורים לתלמידים והשגנו  נגישות ופתיחות.  התלמידים מחכים למפגשים אלה בכיליון עיניים  ומביעים שביעות רצון מתהליך ההתערבות כפי שאמר אחד התלמידים: "בכתה רגילה את הולכת וחוזרת, במפגשים האלה את איתי עד שאני יודע". מודעות התלמידים לידע שלהם וליעילות דרך הלימוד עלתה.  כך לדוגמא תלמיד אמר למורה למתמטיקה: "כשאת מפרקת לי את השאלה לשלבים יותר קל לי לפתור".

הקליקו לצפייה בסרטון

 

תחושת אושר והוויה בית ספרית– "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?"

בהנחיית ד"ר שושי רייטר  

ביס "אלבוחרי" בטייבה, אימץ את כלי תורת האילוצים, להעלאת מודעות והתמודדות עם תחושת האושר הבית ספרי. יצירת סביבה מאושרת בבית-הספר חשובה להעלאת הישגים לימודיים כמו גם מוטיבציה ותחושת שייכות. לשם כך אומץ מודל האושר והרווחה (PEREMA Seligman, 2011). המודל מורכב מהאלמנטים: רגש חיובי, מעורבות, יחסים בינאישיים, משמעות והישגים. הראיות מראות כי כאשר אנשים מודעים למרכיבים אלה ופועלים לשיפור יש שינוי בחשיבה, בהחלטות ובהתנהגויות של פרטים. בכדי לסייע לצוות ביישום המודל במעשה החינוכי היומיומי בביה"ס נעשה שימוש בכלים הפרקטיים והשיטתיים של תורת האילוצים ובמפת הדרכים של ד"ר גולדרט, כפי שמופיעה בספרו "The Choice" לרווחה ולחיים משמעותיים. התהליך כלל בירור רמת האושר בביה"ס, פעולות שיש לעשות, ברמת ביה"ס בכללותו וברמת הכתה,  בכדי לשפר את המרכיבים השונים של המודל. המורות בחנו את רמת כל אחד ממרכיבי מודל האושר בכיתותיהם,  והתוו דרכים לשיפור תוך שימוש בתרשים הסיבתיות "ענף לוגי". אם זה המצב אז… נערכו ראיונות עם תלמידים לבירור תחושות בשיעורים. המורות ניתחו את הראיונות באמצעות תרשים הסיבתיות "ענף לוגי" לבחינת החסמים ללמידה של תלמידים והתווית פעולות לשיפור. נבחנו קונפליקטים שיש למורות עם תלמידים/הורים וקונפליקטים פנימיים ומציאת פתרונות של "זוכים בלבד". התוצאה להגביר את המודעות של המורים ולהקנות להם ידע בנושאים אלה הוא הכרחי כדי להעלות את אושר התלמידים בכיתה. התוכנית מתרחבת לבתי ספר נוספים . 

עדויות המורות: 

"ההשתלמות העניקה לי את ההזדמנות להסתכל על התלמידים מפריסטקטיבה אחרת, לשים דגש על הצד הרגשי של התלמיד, להקשיב לו יותר, לתת לו יותר יחס אישי".

"ההשתלמות העשירה את הידע שלי בנושאים רבים כמו: רכישת כלים להתמודדות עם קונפליקטים ומציאת פתרונות מתקדמים כמו הכלי: "ענן קונפלקט".

 "למידה מכשלון. איך להתמודד איתו רגשית, איך להפוך את הלמידה מכשלונות לכלי להצלחה. שיח מועיל עם התלמיד, זיהוי וניהול רגשות של התלמיד תוך כדי השיחה".

 

"מגשרים בעננים": בית-הצדק של ביה"ס היסודי "גבים" בבאר שבע 

סיון דהן

בבית-ספר "גבים" פועלת תכנית חינוכית לזכויות ולאחריות שכותרתה: לוקחים אחריות על מימוש הזכויות, התכנית מיושמת בתחומי הדעת הלימודיים וגם בתחום החברתי. סיון דהן, מורה ומחנכת היא גם מובילת המצוינות ומנחה את מצויינות בית-הצדק. במסגרת התכנית לזכויות ואחריות על כל תלמיד.ה לבחור אילו תחומי מצוינות הוא מעוניין ללמוד, בין תחומי המצויינות השונים מוצעת לתלמידים תכנית גישור מיטבית שנקראת בית-הצדק הבית-ספרי. התכנית פותחה במהלך עבודת חקר PBLתוך למידה עצמית של הצוות החינוכי וללא הנחייה צמודה של מפתחי תורת האילוצים. במרכזה של פינת הצדק ניצב שולחן עליו משורטט תרשים "ענן הקונפליקט" של תורת האילוצים. ה"ענן", משמש להמשגת קונפליקטים ולפתרונם. השכילו בגבים לעטוף את התרשים בניילון, וכך הפך התרשים ללוח מחיק בו ניתן לערוך שימוש חוזר בתרשים מבלי לטרוח בשרטוטו כל פעם מחדש.

קונפליקט, לפי תורת האילוצים, הוא מצב בו קיימת סתירה בין שני רצונות. "ענן הקונפליקט" הוא מפת חשיבה בעלת חמישה היגדים, המקושרים על ידי חיצים המסמלים קשרים הכרחיים (כמוצג בתרשים). ה"ענן" מסייע בהגדרת הבעיה ובחיפוש דרכים לפתרון win-win של הקונפליקט. פתרון כזה יתכן למשל כאשר צד אחד או שני הצדדים מוצאים דרך שונה לממש את הצורך שלהם; דרך שאיננה בקונפליקט עם צרכיו של הצד השני (גולדרט ורייטר, 2017).

בארץ ובעולם ניתן למצוא תרשימים של הענן במרחבים החינוכיים, העומדים לרשותם של תלמידים הניצבים בפני קונפליקט במהלך ההפסקה או בשיעור. ניתוח הקונפליקטים בעזרת "עננים" תורם לדיאלוג, אמפתיה, אכפתיות, יחס אישי, כבוד לזולת ולגיטימציה לצרכי האחר (גולדרט ורייטר, 2017). בבית הצדק של "גבים" פותרים קונפליקטים יומיומיים הנסובים במקרים כגון: ריב על מגרש בין כיתות, אלימות מילולית בין שני ילדים ובעיות אחרות שעולות תוך כדי ההפסקה. היישומים ב"ענן הקונפליקט" יכולים כמובן להיות לא רק בתחומי ההתנהגות. לפי המתודולוגיה להוראת תכנים בעזרת תורת האילוצים (גרינברג, גולדרט, ר. וגלטר, 2000; ויסבוים וויס, 2000) הענן משמש גם להוראת תכנים ולא רק להיבטים התנהגותיים. בתחום התוכן משתמשים ב'ענן' בשלושה שלבים: ניתוח הטקסט הלימודי, הכללה של הקונפליקט המתואר בטקסט והתייחסות אישית בה כותב כל תלמיד קונפליקט דומה אותו הוא חווה בחיי היומיום. המעבר מהטקסט הלימודי לחוויה האישית מעורר את עניין התלמידים ומעודד את מעורבותם בתוכן הנלמד. זוהי הזדמנות ללמידה משמעותית; הרלוונטית לחיי היומיום של התלמידים.

"העתיד כבר כאן"– ביס "אבן-רושד" כפר קאסם, כלי תורת האילוצים לפיתוח מיומנויות העתיד אצל תלמידים

בהנחיית ד"ר שושי רייטר

ביה"ס הציב לעצמו מטרה שאפתנית "להכין היום את התלמידים למקצועות המחר". דהיינו לבסס פדגוגיה מוטת עתיד ולהכפיף את דרכי ההוראה למיומנויות הנדרשות.  תכנית  ההתערבות נעשתה במסגרת "אתגרים" פיתוח מנהיגות בית-ספרית.

אל מה לשנות? הוגדרו מיומנויות הדרושות להצלחה בחיים (על פי Dr. Tony Wagner, co-director of Harvard's Change Leadership Group). המיומנויות שנבחרו היו בין היתר: ניהול מידע (זמן, משאבים) –איתור איסוף סינון, יכולת ניתוח ודדוקציה –הסקת מסקנות. תמורתיות ויכולת הסתגלות, גמישות מחשבתית וחשיבה מסתעפת ותכלול, שיתופיות ועבודת צוות ועוד.

 איך לשנות? נעשה שימוש בכלי "מטרה שאפתנית"  בכדי לברר מהם המכשולים שבעטיים לא נעשה הדבר עד כה וכדי להכין תכנית אסטרטגית ליישום.  נעשה שימוש בכלים נוספים כמו מפת החשיבה סיבתית – "ענף לוגי" תרשים לפתרון קונפליקטים "ענן קונפליקט״.

להלן עדויות המורים שעברו את התהליך:

"עזר לי להבין איך בעל תפקיד צריך להתנהל בניהול קונפליקטים בעזרת הכלים של מפת המושגים ותורת האילוצים".

"השתלמות סיפקה חווית למידה והעשרה ויצאתי נשכר , ולא רק אני , אלה התלמידים שלי ובני ביתי שהרגישו בשינוי שחל בי בעקבות שינוי התנהגות ויותר שיתוף פעולה" .

ההשתלמות תרמה לי להבין כי ישנם סגנונות שונים גם של ניהול קונפליקטים וגם גישות לפתור בעיות בצורות שונות ובעיקר בגישת ה " WIN WIN   " .

לסיכום

מחנכים אלופים מובילים שינוי (Champions). לפי תורת האילוצים שינויים מצליחים מובלים על ידי "צ'מפיון", ואין הכוונה רק לאדם 'אלוף' בתרגום המילוני של שם העצם מאנגלית, אלא במשמעות של שם הפועל באנגלית, שמבטא אדם שפועל בנחישות לקדם רעיון תוך כדי התגברות על כל המכשולים שבדרך. רבים מהיישומים של תורת האילוצים מתרחשים בשדה החינוך הודות לנחישות של נשות ואנשי חינוך שנחשפים לתיאוריה ורואים את הפוטנציאל הטמון בה לעשייתם החינוכית. לא פעם מדובר במחנכות חלוציות שיחד עם ההנהלה רותמות את הצוות החינוכי להובלת שינוי.

 

פרטים ומידע נוסף על יישומי תורת האילוצים

לקסיקיי (לכסיקון החינוך של מכללת קיי), הערך תורת האילוצים בחינוך  

"משחקי החשיבה של רוני": סדרת אנימציה ומשחקי קופסא המבוססים על כלי החשיבה והתקשורת של תורת האילוצים. המשחקים: "יש רצון? יש צורך!" ו"אם..אז…:רביעיות לפיתוח החשיבה", זמינים ברשתות ובחנויות נבחרות. פרטים נוספים וקישורים לצפייה ישירה בדף הפייסבוק "משחקי החשיבה של רוני" ובאתר

דף הפייסבוק: תורת האילוצים בחינוך, ישראל

לפרטים נוספים והתקשרות: ד"ר שושי רייטר 054-4795550 [email protected]