מגזין 2
השפעה, הגל השני
מגזין 2 | השפעה, הגל השני
גליון "השפעה –הגל השני" הוא המשך של מגזין ההשפעה הראשון שיצא לאור בפברואר 2017. הוא נוצר אף הוא מעוצמתן של אותן רוחות שינוי היוצרות את גלי הצונמי החינוכי סביב סוגיית הרלוונטיות של מערכת החינוך עבור תלמידיה, ילדינו שאנחנו אוהבים לאפיין כילדי דור ה- Z. לכאורה, העולם כולו תמים דעים שבתיה"ס כבר אינם רלוונטיים, אינם צועדים ברוח הזמן, אינם נישאים על גלי החדשנות ומאפייני התקופה ומכאן שאינם משכילים לפעול ברוח הזמן ולתת מענה הולם לפרצי החדשנות - הגילויים החדשים, ההתפתחויות המדעיות, פיתוחים טכנולוגיים עצומים, תמורות חברתיות, אקולוגיות וכלכליות בארץ ובעולם נעצרים בשערי ביה"ס ואינם חודרים אליו. כמעט וכלל לא בהקשר של התכנים הנלמדים, ועוד יותר גדל הפער כאשר עוסקים בפרקטיקות הוראה בסביבות הלמידה.
סוגיית "ההשפעה" נמצאת בזיקה לעשייה- להשפיע, משמע לנקוט פעולה, הנו פועל שבשפה העברית נגזר מהשורש ש.פ.ע – ואולי במהותה השפעה, היא התעסקות ב"שפע" שהיא אף ממאפייניה הבולטים של התקופה- שפע של מידע, שפע של התפתחויות טכנולוגית, שפע (=גודש) בכל תחום. שפע שיוצר תנודתיות, גלים ואדוות ומעצים את הפער "הבין דורי" בין המבוגרים לצעירים קהל היעד אשר עליו ניתן בידינו, המחנכים, המנדט לחנך - להשפיע.
במגזין "השפעה – הגל השני" שמרנו על הצביון של מגזין הראשון. תוך שאנו ממשיכים להתייחס לסוגיית הרלוונטיות של מערכת החינוך כמערכת משפיעה על הילדים המתחנכים בה על בכל הגילאים ועל כל טווח המגזרים והתחומים. באמצעות המגזין אנחנו מחדדים, משקפים ומביאים מגוון היבטי התייחסות לסוגיית הרלוונטיות וההשפעה.
זרקור על כמה מהכתבות
תמצאו במגזין ראיונות וכתבות של חוקרים מתחום העתידנות- פרופ' דוד פסיג, ד"ר אשר עידן וד"ר רועי צזנה. המציירים בתמציתיות מרובה השלכות של אותה מציאות עתידנית על חיינו בהווה.
כתבה "מיותר מלמדים ליותר לומדים" של צוות ממכללת קיי מתייחסת לתחום הכשרת המורים בעוד ראיון עם ד"ר מירי גוטליב, ראש אגף א' בפיתוח סגלי הוראה, משקף את הרציונל העומד מאחורי פיתוח והכשרת המורים במהלך עבודתם.
שתי כתבות חושפות שני מסלולים חדשים לפיתוח חדשנות חינוכית. אחת שואלת ״אילו תגובות שרשרת יחוללו 5 מעבדות המו״פ החדשות״, והשניה עוסקת בחממו״פ = חממה חינוכית בה מונבטים בימים אלה ממש עשרות מיזמים חינוכיים.
"קולות מן השטח" משתקפים בכתבות של בתי"ס (בתוכם בית הספר הפועל במסגרת בית חולים שניידר - היחיד בארץ שכולו מיועד לרפואת ילדים) מרכז פיסג"ה ברמלה, וסיפורים נוספים של אנשי חינוך פורצי דרך.
גולת הכותרת הגיעה מתלמידים עצמם - שיח מוסרט עם נציגי ועד התלמידים המרכזי על מערכת החינוך 2017. כותרתו: ״אילו הייתה לי אפשרות לא לבוא לבית-הספר״.
משובבת לב במיוחד היא הכתבה הקצרצרה על המחאה של תלמיד מכיתה ג׳ שצברה 8,000+ תומכים.
ויש גם שיר, ״רגע הקסם הזה״, של השופט בדימוס שלמה שהם, לשעבר נציב הדורות הבאים בכנסת לישראל.
ויש עוד כתבות מרתקות רבות - מהאקדמיה ומהשטח, מהווה ומהעתיד.
המכנה המשותף
תוך כדי בניית המגזין ועיון בכתבות שקיבלנו, התחיל להצטייר מכנה משותף: התובנה המסתמנת, המייצגת את החכמה הקולקטיבית של הכותבים, היא שאם באמת אנחנו רוצים "להשפיע במקום להתבונן", ולהוביל לאותו שינוי נכסף, צריך מחד גיסא, לבטל את המנגנון הפטרנליסטי של העוסקים בחינוך על כל רבדיו: אנשי מטה המשרד והפיקוח, כלפי המנהלים ומורי בתיה"ס. ולתת להם אוטונומיה רחבה כמי שנמצא בחזית העשייה ובמגע היום יומי עם התלמידים (ראו כתבותיהם של ד"ר רועי צזנה, יעקב הכט, ונועם מורגנשטרן) ומאידך גיסא, לשתף את התלמידים, הלקוחות עצמם, לקיים אתם שיח פעיל ושוטף. לשמוע דעותיהם, צרכיהם, תחומי העניין שלהם ולחשוב ממקום שוויוני מה ואיך לעשות על מנת להיות משמעותיים.
"אילו הייתה לי אפשרות לא לבוא לבית-הספר" – שיח תלמידים על מערכת החינוך 2017
שיחה פתוחה לחלוטין עם מספר תלמידים, חברים בהנהגת מועצת התלמידים הארצית. שאלות נוקבות, ותשובות נוקבות, חלקן מערערות.
הביאנלה: כאן ייפגשו אתגרים ופתרונות
הדגמת היישום של עשרות פתרונות מבוססי ידע ונסיון שפותחו בשדה החינוכי. ולצידם מיזמים צעירים בשלב ההנבטה. מיקרו סדנאות. מסלולי ליקוט. מפגשים עם מפתחי המוצרים החינוכיים
מפדגוגיה מוטת עתיד ליישום רחב במערכת החינוך – חמש הזרועות של כוכב הים
אגף מו״פ ניסויים ויוזמות פועל במודל של קהילת כוכבי ים. המאמר מספר על חמש הזרועות של כוכב הים המו״פי, שעוסקות בפיתוח פדגוגיה מוטת עתיד ותרגומה למחקרים, יוזמות ויישום בשטח.
"בואו נדמיין רגע, שכונה בלי בית ספר…."
אבי קמינסקי יו"ר איגוד מנהלי מחלקות ואגפי חינוך בישראל, מדבר על אחריות השלטון המקומי לשותפות עם מערכת חינוך הפורמלית במטרה לצקת רלוונטיות ומשמעותיות למוסדות החינוך.
רעננה עיר הניסוי הראשונה בישראל – מחוללים השפעה על ידי פיתוח מנהיגות אותנטית
פדגוגיה המזכירה לנו את הציווי הסוקרטי בן אלפי השנים "דע את עצמך", היא התשתית הרעננית לשינוי עמוק ברמה האישית, הבית-ספרית והעירונית.
החממו״פ: מה קורה כש 250 יזמים חינוכיים נכנסים לחדר אחד?
מסלול החממו״פ מיועד לקדם יוזמות בשדה החינוכי הצומחות מהשטח בעלות פוטנציאל למתן מענה טוב לאתגרים ולצרכים פיתוח פדגוגיות מפציעות ועתידניות יישום רחב במערכת החינוך. באירוע ההשקעה בדצמבר 2016 השתתפו 250 יזמים חינוכיים בתהליך סופר-מואץ ששאל: מה הצורך הגדול שאיתו תרצו להתמודד? ומה הרעיון שלך לפתרון?
סיפורשטח: המורה כזולתעצמי – תפיסה ופרקטיקה
בתיכון הזדמנות האחרונה בלוד התפתחה פדגוגיה שביסודה הכרה בסובייקטיביות של הלומד, כנקודת מוצא וכתכלית וביסוס נוכחות אנושית של מורה זולתעצמי. יכולתו של אדם לחרוג מעצמו, להתמסר, לנכוח לא כעצמו אלא כזולתו ולמען התפתחותו האותנטית של האחר, היא הנוכחות המשמעותית אותה חיפשנו
אילו תגובות שרשרת תחוללנה מעבדות הפיתוח החדשות?
5 מעבדות יצאו לדרך במסלול מחקר ופיתוח חדש. בכל מעבדה חוקר צוות הכולל מספר בתי ספר אתגר או הזדמנות גדולה ומורכבת שהציבה יחידת מטה במשרד החינוך. הנושאים: התמדה, הטרוגניות, מחוננים בבתי ספר תיכוניים, פסיכו פדגוגיה, פדגוגיה מוטת עתיד
למידה מבוססת לומד: מפדגוגיה ל-היוטגוגיה – מה זה אומר ואיך עושים את זה?
היוטגוגיה היא למידה מוכוונת לומד. מי שעוסק במלאכת היוטגוגיה מטפח כישורי למידה והערכה עצמאיים. איך עושים את זה?
מבחן בבית הספר = בדיקת מלאי בחנות
המבחן במהות ביה"ס שהיא ללמד! פתרון אפשרי הוא הערכה מוטמעת
שמ"ש (שותפות, מסוגלות ושייכות) בכיתות ההתנהגותיות – רגשיות בבתי ספר בעיר רמלה
"פעמים רבות שאלתי את עצמי מי מכיל את המורים, אני חושבת שזה לא יכול לעבוד אם אנחנו מסתכלים רק על הילדים…." מנהלת בית ספר
מניפה גדולה… מניפות קטנות
. ראיון עם מירי גוטליב.. בדרך לירושלים.. בבוקר קריר אחד בחודש דצמבר. מניפה גדולה… …
רגע הקסם הזה
שלומות, בעת שאנו מביטים סביבנו אל דפוסי המנהיגות המשפיעים השפעה מכרעת על עולמנו, ובעת שגם …
קידום למידה עמוקה בחינוך העל-יסודי: יוזמה חדשה באוניבסיטת הרוורד
השקעה בחינוך איכותי בראייה של אתגרי העתיד מזמנת פיתוח מתודות ללמידה עמוקה תוך שימוש מושכל בכלים טכנולוגיים. מתודות אלה נשענות על עקרונות של טיפוח בוגרי מערכת החינוך המצטיינים בחשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, יצירתיות ועבודת צוות.
חינוך להבנה
פרופסור יורם הרפז טוען כי ההוראה, ברוב בתי הספר, ברוב הזמן, היא הוראה לשם זכירה. זכירה לטווח קצר, עד הבחינה. ״הילדים לומדים בכאילו״, הוא אומר. יש לו גם הצעה מעשית.
בימים אלה עלתה לרשת סדרת הרצאות קצרות של הרפז בהפקת מט״ח, העוסקת בחינוך להבנה. בבסיסה שלוש שאלות:
השאלה המהותית – מהי הבנה?
השאלה הערכית – מה ראוי להבין?
והשאלה המעשית – כיצד מלמדים להבנה?