פדגוגיה מוניציפלית

מודל פדגוגיה מוניציפאלית מוטת העתיד

תפישת הפדגוגיה המוניציפאלית מוטת העתיד, הנמצאת בתהליכי פיתוח ועיצוב על ידי אגף מו"פ בשילוב נציגי רשויות מקומיות, מתבססת על הרעיון של מרחב חינוכי רשותי המנוהל כמערכת מורכבת מסתגלת. תפישה זו משלבת עקרונות של פדגוגיה מוניציפאלית עם עקרונות של פדגוגיה מוטת עתיד ליצירת פרקטיקות ודפוסי פעולה הבאים לידי ביטוי ברבדים השונים של ההתנהלות החינוכית ברשות המקומית. ניתן להגדיר פדגוגיה מוניציפאלית מוטת עתיד באופן הבא:

" תפיסה חינוכית רשותית כוללת ואינטגרטיבית, אשר רותמת, באמצעות משילות מקומית משולבת ועקרונות פדגוגיה מוטות עתיד, את משאבי ונכסי הרשות כדי לייצר חינוך איכותי ורלוונטי עבור תושבי הרשות ולתרום לשגשוגה של הרשות בעולם של מציאות משתנה. "

עקרונות הפדגוגיה המוניציפאלית

עקרונות הפדגוגיה המוניציפאלית הם עוגנים תפיסתיים יסודיים של הפדגוגיה המוניציפאלית אותם צריכה כל רשות ליישם כדי לייצר מרחב חינוכי רשותי אפקטיבי ויעיל. עקרונות אלו הם פרקטלים, כלומר מיושמים בכל הרמות של החינוך הרשותי, החל מרמת הרשות כולה ועד לרמת התלמיד הספציפי. עקרונות הפדגוגיה המוניציפאלית שהוגדרו הם:

נרטיב וחזון חינוכי רשותי

הנרטיב והחזון החינוכי הרשותי הם העוגן והמצפן לפיתוח ויישום הפדגוגיה המוניציפאלית בכל רשות. הם נותנים מענה לשאלות "הלמה" ו" הלשם מה" של החינוך ברשות.  הגדרת נרטיב וחזון חינוכי רשותי תתבצע בהתייחס להיבטים הבאים: 

  • נרטיב חינוכי רשותי– עיצוב "הסיפור החינוכי " שהרשות מספרת על עצמה הכולל את ערכי הליבה, הנחות היסוד, והאופנים בהם "עושים דברים אצלנו" של הרשות שיבואו לידי ביטוי בכל אחד מרובדי החינוך הרשותי. נרטיב זה מהווה את העוגן ונקודת הצמיחה לפיתוח ויישום פדגוגיה מוניציפאלית ברשות. הנרטיב החינוכי הרשותי יגובש בהלימה לנרטיב הכללי של הרשות ובשיתוף קבוצת בעלי העניין השונים של מערכת החינוך הרשותית (מחוז ופיקוח, מנהלים מורים תלמידים והורים, קהילה, חינוך בלתי פורמלי, גורמי רשות ועוד). הנרטיב של כל אחד מבתי הספר ברשות צריך להתכתב עם הנרטיב החינוכי הרשותי ולהדהד אותו.

חזון חינוכי רשותי– הגדרה ערכית מהותית אופטימית, מאתגרת ומלהיבה של העתיד הרצוי אליו שואפת הרשות להגיע בטווח זמן מוגדר. ניתן לצייר תמונת עתיד רצוי לרשות  הממחישה באופן בהיר את המציאות החינוכית הרשותית כאשר החזון יתממש בצורה מיטבית. החזון החינוכי הרשותי יגובש בהלימה לחזון הכללי של הרשות ובשיתוף קבוצת בעלי העניין השונים של מערכת החינוך הרשותית (מחוז ופיקוח, מנהלים מורים תלמידים והורים, קהילה, חינוך בלתי פורמלי, גורמי רשות ועוד). החזון של כל אחד מבתי הספר ברשות צריך להתכתב עם החזון החינוכי הרשותי ולהדהד אותו. 

משילות רשותית משלבת

יישום תהליכי קבלת החלטות וביצוע רשותיים המשלבים באופן קולקטיבי את בעלי עניין הפועלים במרחב החינוכי הרשותי. תהליכים אלו מתאפיינים בהיותם פורמאליים, מכוונים להגיע לקונסנזוס, ומתבססים על שיח משותף שמטרתו לעצב או ליישם מדיניות ציבורית או לנהל תוכנית או נכסים.מרכיבי המשילות הרשותית המשלבת הם:

יוזמה של הרשות המקומית

שיתוף בעלי עניין שאינם שייכים לממסד הרשות – תלמידים והורים, בתי ספר, מגזר עסקי, מגזר שלישי, אקדמיה וכד׳

בעלי העניין המשתתפים עוסקים ישירות בעיצוב מדיניות ולא משמשים כיועצים בלבד

פורום השיח מאורגן באופן פורמלי ומתנהל באופן קולקטיבי

התהליך מכוון להגיע להחלטות באמצעות קונצנזוס, גם אם הקונצנזוס לא מושג בפועל

מושם דגש על תקשורת דו-צדדית, כאשר בעלי העניין נפגשים יחד במסגרת תהליך דיוני

ייחודיות

לייחודיות שני היבטים:

*עידוד התרומה הייחודית של כל גורם ברשות להעשרת מארג הנכסים החינוכי הרשותי מחד

*התאמה אישית ייחודית לצרכי כל לומד מאידך.

בהיבט הראשון, על הרשות לעודד פיתוח ומיצוי של מגוון רחב של נכסים חינוכיים ייחודיים שיעשירו את הערך המוסף של המארג החינוכי הרשותי עבור הלומדים. הנרטיב החינוכי הרשותי צריך לאפשר ולעודד יצירת מארג נכסים חינוכיים רשותי מגוון ועשיר לתועלת הלומדים. נכסים אלו יכולים להיות אנשים בעלי כישורים וידע ייחודיים (מורים, הורים, תלמידים, מומחים וכד) או גופים בעלי תרומה חינוכית ייחודית (ייחודיות בית ספרית, מוסדות רשותיים, מקומות ואתרים פיזיים ועוד).

בהיבט השני על כלל הגורמים הפועלים במארג החינוך הרשותי להכיר ולהוקיר את הייחודיות של כל אחד מן הלומדים ולסייע לו במיצוי מלוא הפוטנציאל האישי הייחודי שלו.

בחירה

הגברת השקיפות, הנגישות ואפשרויות הבחירה העומדות בפני כל לומד כדי לאפשר לו למצות את הפוטנציאל שלו בהתאם לצרכיו ורצונותיו.

דיאלוג בין חינוך לקהילה

חינוך מעצב קהילה מעצבת חינוך. קיום דיאלוג מתמיד ואפקטיבי במרחב החינוכי הרשותי בין מערכת החינוך ובין הקהילה יאפשר למערכת החינוך לעצב את הקהילה למשל, על ידי מתן שירותי חינוך לקהילה. מצד שני יאפשר הדיאלוג לקהילה לעצב את מערכת החינוך הרשותית, למשל, על ידי שיתוף הקהילה בתהליכי קבלת החלטות או תרומה פעילה להוראה.

אוטונומיה

הגדלת הלגיטימציה ומרחב התמרון של הגורמים הפועלים במרחב החינוכי הרשותי, במסגרת הרגולציה של משרד החינוך, לבחור, ליזום ולשתף פעולה כדי לקדם צמיחה והתפתחות אישית של הפרטים ולשפר את החינוך ברשות.

אוגדן פדגוגיה מוניציפלית מוטת עתיד

סיפורי חדשנות עירוניים

  • הכל
  • אזורי בחירה
  • סיפורי חדשנות עירונית
  • ערים
  • פדגוגיה אורבנית

מודלים ומנגנונים לבחירה מבוקרת | נוהל

מידע נוסף

מנהלת אזורי בחירה מבוקרים | תדריך

מידע נוסף

אזורי בחירה מבוקרת | החלטת ממשלה

מידע נוסף

אזורי בחירה | נוהל הגרלה

מידע נוסף

אזורי בחירה מבוקרת | חוזר מנכ״ל

מידע נוסף

כשזהות פוגשת בגרות – תדריך לגיבוש זהות בית ספרית בבתי ספר על-יסודיים

החוברת הינה כלי עבודה ליוצאים למסע לגיבוש הזהות החינוכית של בית הספר. התהליך הינו מסע דו – כיווני, פנימי וחיצוני. תהליך פיתוח הזהות יוביל אתכם גם להבטחת הערך החינוכי, ימנף את העשייה, ישבחי את הצוותים החינוכיים וישפר את הלמידה.

מידע נוסף

מסע הכרות עם מוסדות החינוך הייחודיים בעיר נתניה

מידע נוסף

עיור וחינוך: דו"ח מגמות עתיד ואתגרים, 2017 | תקציר

ערים חכמות | ערי ראשה | ערים ורטיקליות | ערים חכמות | ערי עולם | מגה ערים | ערי חינוך | הערים של העתיד …אלה הערים בהן יתגוררו 7 מתוך 8 אנשים בשנת 2050. הדו״ח, שיפורסם בקרוב, נערך ע״י אגף המו״פ כדי לסייע לעוסקים בחינוך להבין את מידת ההשפעה של המגמה ויחסי הגומלין בין עיור וחינוך.

מידע נוסף

שש פדגוגיות מוניציפליות: גדרה, רעננה, יבנה, גבעתיים, מגדל העמק ושפרעם

כל עיר והסיפור שלה: ״לשמוע את העשב נובט״ | ״החינוך בראש המגדל״ | ״חינוך אנושי״ | ״בין המייחד למאחד״ | ״מנהיגות אותנטית״ | ״עיר בחדשנות״

מידע נוסף

הרהורים על עיר: סקירת בזק המתחילה בעיר המסורתית בימי הביניים ומסתיימת בעיר הוירטואלית

ה״עיר״ היא הבמה עליה משחקים מרבית תושבי העולם – גם חיים, עובדים, מבלים. זאת גם זירת החינוך המרכזית. איריס יוצאת למסע מואץ בהיסטוריה של העיר – החל בעיר המסורתית, דרך העיר התעשייתית וכלה בעיר הפוסט-מודרנית. המחברת מסיימת את מסעה בסין – זירה מרתקת במיוחד של תהליכים עירוניים מרתקים.

מידע נוסף

שיבוייה: העיר היא הקמפוס, הקמפוס הוא העיר

"היה לנו חזון של העיר כולה פועלת כאוניברסיטה אחת, שבה כולם יכולים ליהנות מחיי הקמפוס כל החיים. זה בהחלט הצית את דמיוננו" יסואקי סקיו, בן 25, רקטור האוניברסיטה

מידע נוסף

איפה החינוך? מעורבות הרשויות המקומיות בחינוך ותפיסת החינוך כשירות ציבורי

מגזין השפעה שמח להציג מחקר מעמיק – עבודת דוקטורט – השואל ״איפה החינוך״ באמצעות התייחסות לסוגיות של חינוך ממלכתי/ציבורי, מעורבות התושבים, מנהיגות ראשי החינוך, המקום של הפרט בחינוך ועוד. התשובות אינן אינטואיטיביות!

מידע נוסף

חוות דעת מומחה: קהילות עירוניות

מירושלים לסטאוונגר (בצילום) ומשם לאשדוד והלאה לעולם של הקוד הפתוח. סקירת מומחה השוזרת בין ביקורים במספר קהילות עירוניות בישראל ובאירופה לבין שרטוט דמותה של הקהילה, הצורך האנושי בקהילות והדרך בה הוא מתממש במרחב העירוני. המחבר מציג חקרי אירוע, תשתית רעיונית ועקרונות פעולה מעשיים.

מידע נוסף

מפרמידה לרשת: עיר חינוך ואמנות שיתופי הפעולה

כיצד ערים עוברות מ"פרדיגמת הפירמידה" אל עבודה ב"פרדיגמת הרשת"? המודל של עיר חינוך ומעבדת החדשנות החינוכית/עירונית  מאיצים שינוי פרדיגמתי זה.

מידע נוסף

רמת-גן עיר חכמה בחינוך – ה – HUB החינוכי

הרצאת טד: …״רציתי להביא איתי משהו חדש…אז אינטואיטיבית הלכתי למקום שאני הכי מתחברת אליו: כדורגל״. דליה לין, מנהלת אגף החינוך, רמת גן. סרטון על רמת גן כעיר חכמה מספרת על העיר הראשונה בעולם ששמה את החינוך כיעד הראשון של ״עיר חכמה״.

מידע נוסף