מגלשה בליבו של בית ספר ציבורי – בבית החינוך הציבורי משעולים ניתן לעשות הכל

another-one-30_Scene_4-848x566
בית ספר ציבורי "רגיל". מאות תלמידים. בלי קירות. למנהל אין משרד. קבוצות הלמידה אינן מבוססות רק על הגיל. מספר מערכות כמספר הילדים. אוטונומיה מלאה לצוות. וחירות גדולה מאוד לילדים. במרכזו של בית הספר ספריה ענקית פתוחה. ובליבה מגלשה.

הדמיה: אדריכל אילן צבי

בית ספר ציבורי "רגיל"

מאות תלמידים

בלי קירות

למנהל אין משרד

קבוצות הלמידה אינן מבוססות רק על הגיל

מספר מערכות כמספר הילדים

אוטונומיה מלאה לצוות

וחירות גדולה מאוד לילדים

מרכזו של בית הספר ספריה ענקית פתוחה

ובליבה מגלשה

בית חינוך משעולים הוקם כדי להראות שגם בחינוך הציבורי ניתן לעשות הכול. באותם תנאים ובאותם משאבים ורגולציות להן כפוף כל בית ספר בישראל מבלי לגבות עוד כסף מההורים וכמובן מבלי למיין את התלמידים. בית חינוך משעולים קם כדי להיות מתחרה ראוי לכל חינוך פרטי ובעיקר הוקם המקום על מנת להפוך את החינוך הציבורי לחינוך הכי טוב שקיים במדינה. בשל כך משעולים מפיץ את עשייתו כבר מיומו הראשון כדי לסייע לכל מקום ולכל צוות להוביל את בית ספרם כך שיהיה רלוונטי לעידן הנוכחי, מוזמנים לבקר (בתיאום מראש כמובן). איננו מתיימרים לדעת, אנחנו פשוט מזמינים אחרים לשאול אתנו יחד שאלות מהותיות.

מתי זה התחיל: לפני כחמש שנים, לצד רצון עז של תושבי חוף הכרמל להקים בית ספר תואם תקופה, נרתמו אנשי המועצה (דני גילדין מנהל אגף החינוך ואורן עוזרד סגן ראש המועצה) ביחד עם מנהלת מחוז חיפה ( רחל מתוקי ז"ל) והדס ריבנוביץ (מפקחת כוללת)   ובליווי ישיר של יותם טרון מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי. הם בחרו באריק מנדלבאום שהיה אז עמית במכון מנדל (מחזור כב) ובתמיכה מלאה ואומץ רב יצאו אל הדרך שכללה בין היתר בניית מבנה חדש שמיועד לשרת את התפיסה הפדגוגית.

מיקוד שליטה פנימי: קצנו בבכי ובנהי האזרחי ובמיוחד בתחום החינוך. לנו נמאס לשמוע שאי אפשר כי- הסיבות חיצוניות (הממשלה, המדינה, משרד החינוך, מס הכנסה, החום הנורא). אנחנו החלטנו לעשות ככל יכולתנו בתנאים הקיימים כיוון שאנחנו מאמינים שהנקודה הארכימדית לשינוי העולם היא: אני. אנחנו מאמינים שניתן לעשות כל דבר בו אנחנו מאמינים ועדיין לעמוד בכללים. אנחנו הם- המדינה והעולם.

אשרי המאמין/ אריק

בכל בוקר אנחנו מפקידים את ילדינו    

בידיי מורים

שאנחנו לא מאמינים בהם

מפקידים את מורינו בידיי מוסדות הכשרה

שאנחנו לא מאמינים בהם

מפקידים את עצמנו בידיי שלטון

שאנחנו לא מאמינים בו

למרות שאנחנו הם

המורים, מוסדות ההכשרה, השלטון.

אשרי המאמין!

מקצוענות פדגוגית– בהיותנו אנשי מקצוע מתחום החינוך, חשוב לנו שהסדירויות ינבעו מהמקצוע בו בחרנו. על כן אנחנו מאתגרים את עצמנו בשאלות אודות כל צעד ושעל ביום יום- עד כמה הוא נובע ומשרת תפיסות מקצועיות מתחום הפדגוגיה. לא מצאנו תאורטיקן שדוגל בהתפתחות האדם ככזו המבוססת על תאריך הייצור שלו (גיל) כך שמדרגות ההתפתחות הן ינואר-דצמבר (שנתון- מה שקובע את קבוצות הלמידה העיקריות- כיתות). לכן אצלנו ילד בכיתה א' יכול ללמוד עם ג' כל מקצוע כל עוד זה מתאים לו. לכן מרבית הכיתות (שמכונות אצלנו בתים) הן דו-גילאיות. לא מצאנו הלימה בין הזמן המכונה שיעור (45 דקות) לבין מחקרים הדנים בטווח הריכוז הנוירולוגי או הנפשי של האדם. לכן גם את זמני השיעור אנחנו מאתגרים. לא מצאנו ביסוס פדגוגי למספר השעות הנדרש במערכת , גם לא לכך שהלמידה צריכה להיות בעיקרה כך שמבוגר אחד מעביר "חומר" לילדים שיושבים באופן פאסיבי על כן מרבית הלמידה אצלנו אינה פרונטלית והיא מבוססת פרויקטים.

אוטונומיה מלאה לצוות (הזכות והחובה לטעות)-אנחנו מאמינים שכל אדם שפוי מעוניין להצליח ולממש את המקצוע אותו הוא למד וכי זכותו וחובתנו לאפשר לו לעשות את מסע הלמידה וההתפתחות שלו כולל טעויות. על כן ההחלטות במשעולים מתקבלות ברוח דמוקרטית כאשר תפקידו העיקרי של המנהל הוא לשמר שהשיח יהי מכובד, עמוק מקצועית וברוח הנכונה והקול שלו שווה בין שווים. גם התקציב כולו מחולק ומנוהל ע"י הצוות בשקיפות מלאה.

הזכות (והחובה) לטעות/ אריק 

כָּל טָעוּ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה
מצִיתָה כּוֹכָב בִּשְמֵיי חַיָּי
עוֹד כּוֹכָב
שמסמן לִי
אֶת הַדֶּרֶך
הַבַּיְתָה.

בָּעָרוֹב יַמָיי
שַמָּיי המפוארים
יָעִידוּ
עַד כַּמָּה
הֵעַזְתִּי
לִהְיוֹת.

נאה דורש נאה מקיים– אם חירות (לצד אחריות כמובן) נדרשת בתהליך למידה, את אותה חירות "מוריד" הצוות לילדים. אם הטענה היא שלמידה מתרחשת בכל מקום וכי שינויים הם הקבוע היחידי בקיום, אזי לא צריך כיתות, גם ההפסקה מכונה למידה (למידה חופשית מהבניה), וראש המערכת, המנהל, לא זקוק למשרד בדיוק כפי שאין צורך בכיתה עם קירות כדי ללמוד. אם חשוב להגשים חלומות, לממש את עצמך ולהתפתח, אזי הצוות צריך לעסוק אף הוא בהגשמת חלומותיו ובהתפתחות מתמדת כבני אדם לכן ההשתלמות שלנו נסובה סביב כך. אצלנו בתום השנה הקרובה כל איש צוות יציג את הפרויקט האישי שלו לצד הפרויקטים שיציגו הילדים (אני כמנהל מגשים השנה חלום ישן ולומד להיות חובש ונהג אמבולנס). ילד שנמצא ליד מבוגר שחי חיים משמעותיים של למידה והתפתחות ולא רק "מדבר על" אלא "עושה את", נמצא בבית ספר של החיים.

בקשות של תלמיד ממורה, סעיף יג'/ אריק

אל תדבר איתי על שירה

תשיר איתי

אל תספר לי על ריקוד

תרקוד איתי

אל תסביר לי על ציור

צייר איתי

ואם אתה ממש אמיץ

אל תלמד אותי

תלמד איתי

מגלשה בתוך ספריה– אנחנו מאמינים שלמידה במובנה העמוק קשה ומורכבת ככל שתהיה יכולה וצריכה להיות עד כמה שניתן מהנה. מסע קיומנו הוא חיבור לב וליבה (מה שצריך עם מה שרוצים), רק בשונה מתפיסות פרוגרסיביות פוסטמודרניסטיות ששמות יהבן בהתאמת התנאים החיצוניים כתנאי לכך, אנחנו אקזיסטנציאליסטים המעוניינים לפתח בכל אחד ואחת את האמונה והיכולת ליצור בכל מצב ובכל תנאי את מה שאנחנו רוצים. במקום להיות קורבן של נסיבות, לברוא מציאות. את הספרייה הפתוחה מנהלים כמובן ילדים.

מפת למידה והתפתחות אישית לכל אחד

סרטון על המפה האישית: https://vimeo.com/224745893

קישור לספר ההקמה שלנו "חולמים מקום": https://www.calameo.com/read/005476636ee8aa4bb6619

קישור לספר האחרון שלנו "איכה":

https://www.calameo.com/read/005476636ee90965c27e8

סגירת תפריט