איפכא, המרכז לחדשנות חינוכית בפסגת זאב

איפכא
במרכז החדשנות איפכא מנסים לייצר מבנים שיאפשרו למורים ולשותפים ללמוד על חדשנות חינוכית, להתנסות בהוראה רלוונטית ולהוביל את השינוי בכיתה ובבית הספר, בלי פחד מכישלונות ואי הצלחות. כאן מאמינים ש״אין כמעט מורה שלא יוכל להיות חלק מהמהפכה בחינוך״.

שכונת פסגת זאב בצפון ירושלים מונה כ-45,000 תושבים והיא השכונה הגדולה ביותר בעיר. בפסגת זאב ישנם עשרה בתי ספר יסודיים (ממלכתי וממ"ד) וארבעה בתי ספר שש-שנתיים (שני ממלכתיים, ישיבה אחת ואולפנה אחת). בהחלטה ובכוחות משותפים של מנהלי בתי הספר, ועדי ההורים והמינהל הקהילתי, וביוזמה והובלה של מנח"י, הוחלט להקים בשכונה מרכז לחדשנות חינוכית שיחד עם בתי הספר השכונתיים יהפוך את מערכת החינוך של פסגת זאב למובילת חדשנות.

*אִיפְּכָא: קיצור של אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא

1. ביטוי בארמית שפירושו "ההפך מהמקובל הוא הנכון".
2. שם שניתן לצוות מיוחד באגף המודיעין בצה"ל שהוקם לאחר מלחמת יום הכיפורים. תפקידו לבקר את הערכות המודיעין ולבדוק דווקא את האפשרויות הנראות בלתי סבירות באותה עת ולהציע הערכות מנוגדות.

באיפכא אנו מאמינים שאין דרך חינוכית אחת נכונה

בתהליך משותף של העירייה, המנהלים, המורים וההורים בשכונה נבנה הקונספט של המרכז והוא זכה בשם. איפכא, המרכז לחדשנות חינוכית, שהוקם בשנה זו מבוסס על ההבנה כי מערכת החינוך הקיימת נבנתה להתמודד עם אתגרי המאה ה-19. ביחס לזמנה היא הייתה חדשנית והצליחה בחיברות תלמידיה ובהתאמתם לעידן התעשייתי.

מטבעה של מערכת תעשייתית כזו, היא בנויה בצורה פירמידאלית שהעומדים בראשה מקבלים את ההחלטות ומעבירים אותם לדרגי השטח דרך דרגי הביניים. תפקידם של דרגי השטח (מורים) לבצע והם בתורם, מעבירים את המידע הנדרש לתלמידיהם דרך הפריזמה המצומצמת שלהם או של ספרי הלימוד. כך נוצרות אין ספור רגולציות שנועדו להורות למורים כיצד ומה ללמד כמעט בכל רגע נתון, ולמנהלים איך לנהל ואיך לפקח על מוריהם כדי שישיגו את המטרה. אחידות היא תוצר מרכזי וכלי שליטה מרכזי של אותה מערכת, הן מבחינת דרכי הלמידה והן מבחינת דרכי ההערכה. אולם בסופו של דבר, אחידות זו גורמת לניכור של התלמידים מלמידה (או ממה שהם מזהים כלמידה) ואף מנכרת את המורה מהמעשה החינוכי.

השאלה המרכזית שאנו צריכים לשאול היום היא: למה? למה בית הספר בנוי כפי שהוא בנוי? למה אנו מלמדים את שאנו מלמדים וכפי שאנו מלמדים? למה אנו נוקטים בשיטות הערכה כאלו ולא אחרות, ומיד לאחר מכן יש לשאול: איך (לשנות) ומה (לשנות)?

באיפכא אנו מאמינים שאין דרך חינוכית אחת נכונה ושיש להתאים את הדרך לקהילה, לבית הספר, לכיתה ולמורה. ורק מתבקש שאת השינויים יובילו מי שמכירים הכי טוב את שקורה בכיתות ובבתי הספר: המורים והמנהלים – אנשי המקצוע. אין גורם המכיר כיתה יותר טוב מהמחנכת או המורה המקצועית שפוגשת את התלמידים מספר פעמים בשבוע, אין גורם המכיר את האתגרים של השכונה בה פועל בית הספר ואת אוכלוסיית התלמידים הפוקדת אותו יותר מהמנהלת עצמה, ואין גורם היכול לומר מהי הדרך הנכונה למורה ללמד, בהתייחס לתכונותיו ואהבותיו, יותר מהמורה עצמו.

עם זאת, כמובן שנדרשת ראיה כלל לאומית אותה צריכה להוביל המדינה וראיה מקומית אותה צריכות להוביל הרשויות המקומיות. כמו כן, ישנו מקום לתושבי הסביבה והורי התלמידים לחוות דעתם בנוגע לערכי היסוד והאתגרים של הקהילה בה נמצא בית הספר.

העולם בו אנו חיים היום דינאמי, מהיר, חסר וודאות, מערבב תחומי דעת ומאפשר ידע זמין תמידית. בעולם כזה נדרשת מערכת חינוך שמלמדת לשאול שאלות, שמעודדת חשיבה ביקורתית ובמקביל חשיבה חדשנית ויצירתית, כזו שתביא את התלמיד לזיהוי של בעיות ומציאת פתרונות לא שגרתיים ותאפשר לו לעשות כל זאת בצוותא עם אנשים אחרים ובצורה מוסרית ואחראית. מערכת שמתייחסת למכלול תכונותיו וכישוריו של התלמיד ומציבה אותו בפניו אתגרים חדשים כל הזמן. זוהי מערכת שמכבדת את התלמיד, את המורה ואת הקונטקסט הקהילתי בה היא פועלת.

כדי לענות על האתגרים הללו, אנו באיפכא מנסים לייצר מבנים שיאפשרו למורים ולשותפים ללמוד על חדשנות חינוכית, להתנסות בהוראה רלוונטית ולהוביל את השינוי בכיתה ובבית הספר, בלי פחד מכישלונות ואי הצלחות.

כיצד אנו עושים זאת?

איפכא לא מורכב מכיתות כמו רוב בתי הספר שאנו מכירים. באיפכא קיימים מרחבים שונים המאפשרים למידה והוראה בדרכים שונות: מרחב ניו מדיה, הכולל אולפן הקלטות, עמדות אנימציה, איזור עריכת סרטים ועוד, מרחב למציאות מדומה, 3D3C ויזמות, מרחב אמנות, מרחב גופנפש בו לומדים דרך תנועה ומרחב מייקינג. המרחבים, כשמם כן הם, רחבים – ומאפשרים דרכים מגוונות להשתמש בחלל.

מנהלי בתי הספר, בהתייעצות עם המורים, בוחרים שכבות גיל ומורים שיכנסו ללמוד באיפכא. לאחר מכן המורים הללו עוברים הכשרה בפדגוגיה חדשנית ומכירים את המרחבים השונים הקיימים באיפכא. בשלב זה, המורים בונים שלד בסיסי ליחידות ההוראה אותן הם יעבירו באיפכא ובבית הספר המבוסס על עקרונות הפדגוגיה החדשנית שלמדו, ובוחרים מרחבים בהם היו רוצים לעבוד. הם "משודכים" למומחי המרחבים של איפכא (מעצבים, אמנים, קולנוענים ועוד) ובחשיבה ועבודה משותפת הופכים את שלד יחידות הלימוד לתוכנית לימודים בת-יישום. המורים מגיעים עם כיתותיהם לאיפכא יום בשבוע במשך מחצית, מלמדים במקום יחד עם המומחים של איפכא, ומקבלים ליווי כל תקופת שהותם במקום. כך, אנו מאמינים, אפשר להטמיע את שינוי תפקיד בית הספר בצורה אופטימלית.

מלבד זאת, ישנן מספר מתכונות פעולה נוספות שהחלנו לפתח על מנת לעודד ולתמוך בשינויים שבתי ספר ואנשי חינוך מבקשים לייצר. באיפכא ניתן לערוך גם השתלמות בית ספרית, בה כל מורי בית הספר עוברים הכשרה בפדגוגיה חדשנית. שיטת עבודה נוספת של איפכא היא ליווי בתי ספר בנוגע לשינוי פדגוגי, משלב הרעיון ועד של היישום.

לאחר שמורים עוברים את השלב הבסיסי נפתחות בפניהם אופציות התמחות:

  1. מאמני חדשנות – קורס מאמנים שנבנה על ידי חברת SIT (חשיבה המצאתית שיטתית) והותאם לצרכי בתי הספר בפסגת זאב. בהמשך המאמנים שהוכשרו עוזרים למנהלי בתי הספר להניע את התהליכים בתוך בתי הספר עצמם.
  2. התמחות מרחבית – הכשרה בה מורים מתמחים בעבודה באחד המרחבים של איפכא לאחר שהתנסו בו ורצו לפתח עצמאות כך שיוכלו לפעול בו ללא עזרת המומחים. תחילה באיפכא, ובהמשך בתוך בתי הספר שלהם כך שבתי ספר יוכלו להחליט באופן מושכל על ייחודיות פדגוגית לעצמם ולהקים מרחבים ייחודיים בתוך שטחם.

גורם קריטי ומרכזי בשינוי הוא מנהלי בתי הספר בשכונה. מנהלי פסגת זאב שדוחפים את בתי הספר שלהם לשינוי והיו שותפים בתהליך ההקמה של איפכא יקבלו מאיפכא במהלך השנה ליווי צמוד לשינוי אותו הם מבקשים לעשות, בדמות יועצים, סיורים והכשרות.

באיפכא מתקיים שיח תמידי עם מפקחי בתי הספר ושיתופי פעולה עם חלק מהמדריכים המחוזיים למקצועות השונים ועם מרכז פסג"ה מנח"י. כמו כן ישנו שיח ופעולות משותפות עם הגורמים הקהילתיים כמו המינהל הקהילתי, ועד ההורים, "בית ספר בקהילה" ועוד.

מעבר לתפקיד הליבה של איפכא, גילינו לאחר הפתיחה שיש צמא גדול בארץ ובעולם ללמידה על מודלים חדשים לשינוי. מאז פתיחת המקום אנו עורכים סדנאות וסיורים הנוגעים בפדגוגיה או בתהליך מבני/ארגוני של שינוי איזורי.

 

מהפכת החינוך המתרחשת היום היא מהפכה חיובית שמאפשרת בחירה לכל אחד מגורמי המערכת: אפשר לבחור אם לחכות ולראות מה יקרה או להצטרף עכשיו ולעצב את עתיד החינוך בישראל במו ידינו. באיפכא אנו מאמינים שכולם צריכים להצטרף, ואם נפחית פחדים, נלווה ונתווה כיוון, אין כמעט מורה שלא יוכל להיות חלק מהמהפכה.

 

סגירת תפריט