שם בית הספר:
א.ד.מ וסביבה
מאחד ליחד
עבודת צוות לטיפוח הכוונה עצמית בלמידה
עבודת צוות (בקרב התלמידים) לטיפוח הכוונה עצמית בלמידה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
על האתגר
מה הסיפור?

ההתמודדות עם המציאות הקיימת בבית החינוך, שבה קיימות כיתות תלת גילאיות מרובות ילדים (עד 44 ילדים בכיתה), ילדים דיפרנציאליים שדורשים תשומת לב רבה, והיעדר גיבוש של כלי בקרה והערכה רלוונטיים לנו – מזמנים לנו את הצורך לפתח בקרב הילדים הכוונה עצמית ללמידה.

לשם כך, ליבת האתגר שלנו היא לטפח ולפתח הכוונה עצמית* של הלומדים במסגרת הלמידה ההיברידית.

*הכוונה עצמית בלמידה משמעה יצירת עניין וסקרנות ללמידה (מודעות עצמית), בחירה מושכלת של תכנים, תכנון הלמידה באופן עצמי (הבנה מה נדרש ממני), ניהול יעיל של הזמן (לו"ז לביצוע הנדרש), זמישוּת (גמישות, זריזות ועמידות בשינויים), אחריות ללמידה (מהתכנון עד להערכה), התארגנות ויעילות.

הצורך וההזדמנות עליהן האתגר עונה

הצורך לסייע לתלמידים לפתח הכוונה עצמית בלמידה.
ההזדמנות בפיתוח מכלול מיומנויות שיבואו לידי ביטוי הן בבית והן בבית הספר.

 

האתגר

ארגז הכלים שבחרנו לפתח בשלב הראשון על מנת לתת מענה לאתגר הוא – למידה עצמאית בקבוצות רב-גילאיות שבהן 5-3 ילדים (חניך-מתחנך-חונך) מקרוב ומרחוק

תעודת זהות
שם בית הספר:
א.ד.מ וסביבה
סמל מוסד:
410431
שלב גיל:
יסודי א-ו
יישוב:
קיבוץ געש
רשות:
חוף השרון
מחוז:
תל אביב
שם המנהל/ת:
יובל כנען
חברי צוות פיתוח:
דני יוגב, הדס כץ, שדה חן
הכלים שפיתחנו
דף תכנון והתבוננות

התלמידים בבית החינוך מתנהלים באמצעות דף מעקב אישי בשעות התרגולים העצמאיים.
המטרה היא להעביר את האחריות ללמידה ולבקרה עליה לתלמידים עצמם.

באתגר, גייסנו את דף המעקב האישי לטובת דף מעקב קבוצתי.

תפקיד דף המעקב
א. להפוך מחשבות לתוכנית פעולה שלי/שלנו
ב. להתבונן במתרחש סביבנו ולהקשיב, כדי למצוא את הדרך שלי/שלנו.

לשם מה?
דף התכנון וההתבוננות האישי/קבוצתי מאפשר לתעד את התוכניות שלי/שלנו ללמידה, את ההתפתחות והצמיחה שמתרחשות, ולצידן את המחשבות והתובנות שלי/שלנו להמשך הדרך.

בעזרת דף התכנון וההתבוננות אנחנו לומדים לנהל את הלמידה בעצמנו.

אנחנו כותבים את התוכנית שלנו ולאחר זמן מה, מסתכלים שוב על התוכנית, מתבוננים פנימה ומבררים איך אנו מרגישים לגבי התהליך. מוסיפים הקשבה לזוויות ראייה נוספות.

קישור לקובץ

 

דוגמה לדף עבודה אישי/קבוצתי

בנושא גלגולו של מוצר נעשה שימוש בדף קבוצתי, שאִפשר לתלמידים להוביל את התהליך, ולפתור בעיות שבהן בסיטואציות רגילות היו קוראים למורה.

היבטים ארגוניים ופדגוגיים:

*פרק הזמן הנדרש | ההפעלה מיועדת לפרק זמן של כשבועיים עד חודש, לילדים בתלתון הבוגר (כיתות ד'-ו')

* חלוקה לקבוצות | החלוקה לקבוצות יכולה להיות עצמאית על פי בחירה של הילדים או בתיווך המורה. חשוב לשמור על איזון בין הקבוצות: מצד אחד שמירה על אפשרות הבחירה של הילדים, עם מי לעבוד ומה בדיוק יהיה הנושא, ומצד שני שיקולי דעת של המורה ליכולות ולעמידה בביצוע התפקידים של התלמידים באותה עת.

* תפקיד ראשי הקבוצות | ראשי הקבוצה מקבלים הטרמה לגבי תפקידם:

– הקניה על אופן מילוי דף המעקב וניהול העבודה הקבוצתית.
– הנחיות לפתיחה ולסגירת מפגשים. כל מפגש אורך בין 10-5 דקות.

תפקיד ההובלה באמצעות דף המעקב מאפשר העצמה של הילדים.
השאיפה בכיתה התלת גילית, שכל ילד יגיע בסופו של דבר למעמד המוביל (לבד או בזוג).

* מיומנויות עבודה בצוות | לאורך כל השנה הילדים רוכשים במסגרת המפגשים, מיומנות עבודה בצוות, נהלי עבודה, מיומנויות הערכה עצמית ומתן משוב. מפגשים אלו הם חלק משגרת העבודה בכיתה.
בכיתה התלת-גילית הבוגרת (ד'-ו'), הבוגרים מובילים את הדיון ומסבירים לצעירים.

* מתן משוב | בסיום העבודה ועם הצגת התוצר, שאר תלמידי הכיתה נותנים משוב לעבודה הקבוצתית. בנוסף המורה יושב עם חברי הקבוצה ועושה איתם סיכום קצר לתהליך.

מה עבד טוב בשימוש בכלי ואילו שינויים ראינו?
איכויות אישיותמוטיבציה פנימית; נקיטת יוזמה; נטילת אחריות; התמדה וגילוי כוח רצון; עצמאות.

מיומנויות ניהול משאבים: ארגון הזמן והסביבה הלימודית; חיפוש סיוע.

כשירויות חברתיות: יצירת קשר עם הסביבה; ניהול שיח או דיון; שכנוע באמצעות טיעונים מתאימים; גילוי מנהיגות והובלה; עבודה בצוות; הקשבה; שיתוף פעולה.

כשירויות קוגניטיביות: הבעה בכתב והבעה בעל פה; התנסות ברכיבים מתהליך המידענות, החל מבחירת הנושא וכלה בייצוגו באופן מתאים.

כשירויות מטה-קוגניטיביות: הכרה עצמית כלומדים; שימוש מושכל בדרכי למידה וסוגי מדיה שונים; רפלקציה; הערכה עצמית.

השקעה של שעתיים בלימוד הכלי – הדף הקבוצתי, מאפשרת:

  • מתן אחריות ללמידה
  • גילוי מנהיגות ומנהיגים מקרב הילדים
  • מפנה זמן למורים לתווך את המשימות לתלמידים שזקוקים לכך יותר
  • מייעל את העבודה ומפיק הנאה מהתהליך ומהתוצרים

מה יכול להוות אתגר? למה חשוב לשים לב?

* אופן החלוקה לקבוצות | תשומת לב לחלוקה מאוזנת של התלמידים בין הקבוצות. הקפדה שעד אחרון התלמידים בקבוצה מקבל תפקיד שמותאם לו, ליכולות, לרצונות ולכישורים שלו ככל הניתן. מומלץ לשקול מעבר של תלמידים בין קבוצות במידת הצורך.

* מקום לטעות | מתן מקום וכבוד לטעויות, לברבורים ול'איבוד זמן' בדרך, ואפילו לכישלונות. כישלון של קבוצה מזמן למידה, הפקת לקחים ומשוב המאפשרים צמיחה ולמידה מהאחרים – לקראת הפעם הבאה.

* בניית אמון | נדרש הרבה אמון האחד בשני ונדרשת "עבודת פיקוח" של מורה, כדי לוודא שאין "ניצול" של תלמידים לחוות את הכיף ולפסוח על תהליך ומהות הלמידה.

* סכנה לשטחיות | קיימת סכנה לשטחיות ולא להעמקה בנושא שהילדים מרוכזים סביבו.

פעילות לימודית חווייתית רב-חושית

דגם לפעילות בין תחומית חווייתית רב-חושית – במציאות שבה נדרשת למידה היברידית.
פעילות כיתתית/חוץ-כיתתית, מאפשרת עבודה בקבוצות כל אחד במקום בו הוא נמצא, ובזמן המתאים לו. מתאים לכיתות הצעירות וגם לבוגרות.

לשם מה?
ליבת הפעילות היא שילוב בין ידע, מיומנויות וערכים לצד התנסות חווייתית רב-חושית המאפשרת מגוון תוצרים. הגיוון מאפשר לכל ילד למצוא את תחום העניין שלו על פי נטיותיו, רצונותיו, והכשירויות המתאימות לו.

לדוגמה – פעילות לימודית חווייתית רב-חושית על פירות הדר 

א. פעילות הכנה 

לומדים | הקרנת מצגת על פירות הדר העוסקת בסוגי פירות ושיומם.

מתצפתים | עריכת תצפית במגש פירות כיתתי – פירות הדר שנקטפו בשלבי בוסר ובשלות שונים, והתייחסות להבדלים ביניהם במראה (העמקת התבוננות)

טועמים | התנסות חושית בטעמים השונים של פירות ההדר.

ב. פעילות החקר
בוחרים פרי
| בחירת התלמידים את פירות ההדר אותם הם רוצים לחקור
מתחלקים לקבוצות | חלוקה לקבוצות עבודה על פי תחומי עניין (הבחירה)
שימוש בגלגל עוצמות קבוצתי – לזיהוי החוזקות של כל אחד בקבוצה

חלוקת תפקידים | ע"פ גלגל העוצמות הקבוצתי

מתחילים לחקור 
1. חקירת הפרי תוך התבוננות, נגיעה וטעימה ובאמצעות זכוכית מגדלת.
2. חקירת פרי באמצעות אפליקציות של זכוכית מגדלת בטלפון. הילדים בוחנים את הפירות מהקליפה עד לבקבוקוני הפרי בפלחים השונים.
3. חקר מידעני לגבי הפירות.
4. מעלים רעיונות לתוצרים יצירתיים/טעימים שניתן להכין מהפרי הנחקר.

ג. פעילות חוץ | סיור בחצר בית הספר וברחבי הקיבוץ לזיהוי מגוון עצי פירות ההדר תוך שימוש במגדיר פירות הדר.

ד. פעילות חווייתית בכיתה | קיום שיח על תוצרים אפשריים שניתן להכין סביב הנושא:

  • משחק ניחוש הפרי בעיניים עצומות
  • הכנת ריבות
    – מקליפות פירות ההדר.
    – מהפרי עצמו.
  • סחיטת מיץ טבעי.
  • אפיית עוגת פירות הדר.
  • עבודות יצירה מחלקי העץ השונים על פירותיו.
  • הכנת קולאז' באמצעות תמונות שצילמו הילדים.
  • יצירת גרפים ומודלים חזותיים שמייצגים נתוני סקר על העדפות הקיימות בבחירת פירות הדר.

תיאור ההנחיות לתלמידים

שלב א' | היערכות לפני המשימה – בדקנו עם התלמידים אם הם זוכרים כיצד עובדים בקבוצה. שאלנו שאלות שמובילות להכוונה עצמית אישית ובקבוצה.

  1. מה עושים כדי שכולם ירגישו חלק מקבוצה?
  2. מה עושים אם הרבה ילדים רוצים לעשות את אותה משימה, או לחילופין אם יש משימה שאף אחד לא מעוניין לבצע?
  3. איך מתנהגים אם התוצר לא יצא בדיוק כמו שציפיתי או רציתי?
  4. מי יכול לעזור לי/לנו במידה וקשה לי?

שלב ב' |  הכוונה אישית וקבוצתית בפעילות החקר

– הצגנו לילדים טבלה של פירות הדר.

– הדגמנו על פרי אחד איך בודקים את הנתונים – צבע, טעם, עובי קליפה, גודל גרעין וכו'.

– אפשרנו לילדים להתחיל את המשימה מאיזה פרי שירצו.

– אפשרנו לילדים לבחור את אופן העבודה הנוח להם לתהליך החקר – לעבוד בצורה אופקית או רוחבית.

שלב ג' | מיומנו של מורה
תיעוד מילולי המבטא כיצד המשימה סייעה בטיפוח הכוונה עצמית

  • "הילדים היו קשובים אחד לשני, כל ילד בחר במה הוא מעוניין/יכול לתרום לקבוצה לפי החוזקות שלו. הילדים גילו עניין במשימה והרגישו שהיא מחוברת למה שקורה בסביבתם בזמן האחרון: כל יום הם קטפו פירות הדר מעצי בית הספר, הבוגרים עזרו לצעירים אבל גם לצעירים היו תפקידים שיכלו דרכם לתרום לקידום הפעילות הקבוצתית."

תיעוד שיחה/ראיון עם הילדים

  • גיא – "עבדנו בקבוצות, התבוננו בטבלת פירות ההדר, שאלנו מי רוצה לעשות משהו ומי שרצה אכן עשה. היו ילדים שכתבו, 'האלפים' השתוללו כי הם לא רצו לעשות כלום. היה 'אלפי' אחד שקצת כתב. בסחיטה (הפרי) היה יותר טוב, כי כולם רצו להשתתף ולעזור. כל אחד סחט קצת."
  • מיה – "ישבנו בקבוצה, ילד אחד כתב ונתנו ל'אלפים' לראות את הפירות ולהוציא את הגרעינים. אני וה'גימלי' השני גם כתבנו ואם היה צריך עזרנו ל'אלפים'. עשינו חלוקה שקודם ה'אלפים' סוחטים אחר כך ה'בתים' ובסוף ה'גימלים'."

מה עבד טוב בשימוש בכלי ואילו שינויים ראינו?
מיומנויות ניהול משאביםחיפוש מקורות; ארגון הזמן והסביבה הלימודית; שימוש בכלי חקר.

איכויות אישיותמוטיבציה פנימית; נקיטת יוזמה; גילוי סקרנות; נטילת אחריות; עצמאות.

כשירויות חברתיותיצירת קשר עם הסביבה; ניהול שיח או דיון; שכנוע באמצעות טיעונים מתאימים; גילוי מנהיגות והובלה; עבודה בצוות; הקשבה; שיתוף פעולה.

כשירויות קוגניטיביות חשיבה מקורית, יצירתיות; הבעה בכתב והבעה בעל פה; בחירת תת-נושא, חקר מידעני והתנסויות רב-חושיות; תצפית, ניסוי ומדידה; ניתוח נתונים; הצגת נתונים באופן מתאים; הסקת מסקנות; מתן משוב.

כשירויות מטה-קוגניטיביותהכרה עצמית כלומדים; שימוש מושכל בדרכי למידה וסוגי מדיה שונים.

מה יכול להוות אתגר? למה חשוב לשים לב?

* איתור תכנים רלוונטיים לחיי הילדים | איתור התכנים נעשה תוך קריצה לתוכנית הלמודים הנדרשת, והתנסויות מגוונות ככל הניתן (ד"ש מגארדנר…)
* הפעילות בקבוצות | שינויים בין חברי הקבוצות תוך הקפדה על חלוקה מאוזנת של הילדים בין הקבוצות. ביצוע בקרה על סבב בתפקידים התוך קבוצתיים בין ילדים שונים (בעיקר בתפקידים האטרקטיביים).

*הרחבת סמכויות | הרחבת הסמכות המורית לילדים מובילים שמנהלים את הקבוצות באופן עצמאי.

*חלוקת האחריות והנטל | הפעלת חלוקה הוגנת בכל מה שכרוך בהכנות, מהלך הביצוע ו"חיסול" מפגש.

***

אהבתם? אולי יעניין אתכם גם: למידה שיתופית, אתר פרקטיקות להוראה איכותית