האם חדשנות היא דבר מדבק?

אמית-1
תפיסת אמי"ת גוגיה מציעה מודל אסטרטגי לשינוי תרבותי כולל בבתי ספר, תוך שמירה על ייחודיותה של כל קהילה חינוכית לומדת. איך מניעים תהליך כזה והאם יש לו פוטנציאל להשפיע על כלל מערכת החינוך?

בשנים האחרונות נדמה שכולם מדברים על הצורך בשינוי מערכת החינוך. מורים, הורים, רשויות מקומיות, רשתות חינוך וגופים ממשלתיים – כולם מחפשים את המתכון המנצח למודל בית ספרי חדש, כזה שיהיה רלוונטי לילדי המאה ה-21. גם רשת אמי"ת יצאה למסע חיפושים דומה לפני כשש שנים (ב-2012). נקודת המוצא הייתה ההבנה שהמציאות מחייבת שינוי מקיף ויסודי של בתי החינוך שלנו במטרה להצמיח תלמידים ערכיים, מוסריים ובעלי מיומנויות מתאימות לתקופה. השינוי צריך לגעת בתפיסת ההוראה והלמידה, בארגון הזמן הבית-ספרי, בעיצוב סביבת הלמידה, באופני המדידה וההערכה, בתפקידם של מורים, תלמידים ומנהלים, בתכני הלימוד ובמקומו של בית הספר בחיי הקהילה שבה הוא פועל.

 

מה הסיפור שלנו? מה זה אמי"ת גוגיה?

בתהליך מתמשך של למידה שהיו שותפים לו מנהלים, מורים, תלמידים, הורים, אנשי מטה ומומחים מהאקדמיה ומהתעשייה, הגענו לפיתוח תפיסת אמי"ת גוגיה: מודל אסטרטגי שפועל כיום בעוצמות שונות בכ-70 מתוך 110 בתי חינוך של רשת אמי"ת ברחבי הארץ, במטרה להפוך את בתי החינוך לקהילות חינוכיות לומדות.

עקרון פעולה מרכזי של המודל הוא ייחודיותה של הקהילה החינוכית הלומדת (קח"ל) – הרשת לא כופה מודל התחדשות אחיד על כל בתי החינוך שלה, אלא לכל קהילה יש אוטונומיה לעצב את החזון החינוכי הייחודי שלה. ההתחדשות הפדגוגית צומחת מהשטח, לצד מפגש עדכני עם הידע המתפתח בעולם. הרשת מקדמת תהליכים בהם ידע נוצר באמצעות התנסות חווייתית פעילה, ומעודדת תפיסה של למידה מתמדת כדרך חיים. בנוסף יש דגש על עבודה בשיתופיות ובפתיחות, הערכת דעות שונות והגדרת מטרות משותפות תוך כבוד הדדי.

מובילי השינוי לפי תפיסת אמי"ת גוגיה הם גורמים פנים בית-ספריים: מנהל/ת הקח"ל, וצוותי פיתוח של מורים בהובלת רכז מו"פ בית-ספרי, המקיימים חשיבה אסטרטגית ומגבשים את החזון ואת תמונת העתיד של בית ספרם, מניעים את השינוי בפועל, מיישמים את החדשנות הפדגוגית ויוצרים את השינוי בתפיסת המורה, ממרצה המעביר ידע למנחה המחולל ומלווה תהליכי למידה עצמאיים של תלמידים.

 

למידה התנסותית: לעשות-את ולא רק לדבר-על

כדי שהמורה יוכל להעביר את תלמידיו תהליכי העצמה משמעותיים ולהכינם לאתגרי התקופה, עליו להתנסות בעצמו בתהליכים אלה. לצורך כך הקימה הרשת את מתחם אמי"ת גוגיה – מתחם פיזי להשראה, לשיתוף וללמידה, המשמש הדמיה ליסודות ההכרחיים לבית הספר העתידי. בלב המיזם עומדת השאיפה להעניק למורים את האפשרות לחלום ולממש את חלומם, במטרה להעצים אותם בתהליך הובלת השינוי הבית-ספרי.

בקרית החינוך כפר בתיה ברעננה הוקם מרחב למידה חדשני המדמה את סביבת בית הספר העתידי. המתחם תוכנן והוקם על ידי חברת  FNI הבינלאומית בשיתוף חברת א.ב. מתכננים ישראל, ונבנה מתוך תפיסה כי סביבת הלמידה מהווה מרכיב חשוב בתוך המכלול, מאפשרת את התפתחות המורים ומשמשת זרז להתחדשות ולשינוי תפיסת תפקידי המורה והתלמיד. המרחב מהווה מקום למפגש בין צוותי חינוך ללמידה ופיתוח משותפים, ומזמן למורים אפשרות להתנסות בלמידה ובהוראה בסביבה פדגוגית חדשה.

בקרו במתחם גוגיה [סרטון של ערוץ 20]:

מאז הקמתו עברו במתחם כ-40 אלף איש, החל מצוותי הוראה ותלמידים מרשת אמי"ת, דרך גופים שונים העוסקים בחינוך פורמלי ובלתי-פורמלי ועד רגולטורים וקובעי מדיניות. בהמשך נפתחו מרחבי "מיני גוגיה" דומים גם בארבע הקהילות האזוריות של אמי"ת (צפון, מרכז, דרום וירושלים), ובשלב הבא נבנו מרחבי למידה "גוגיים" גם בבתי חינוך שבחרו בכך, תוך שיתוף פעולה בין הרשת למשרד החינוך ולרשויות המקומיות הרלוונטיות.

(בתמונה: תיכון מקיף דתי אמי"ת באר שבע ע"ש ווסרמן. צילום: עמי ארליך)

בנוסף לקהילה האזורית שמהווה מרחב לצמיחה, להתפתחות וללמידה לשותפים בה (קיום מפגשי מנהלים, רכזים ועוד), הרשת מספקת מעטפת של מטה מקצועי המעניק לכל קח"ל הנחיה והכשרה לצורך ביצוע השינויים בשטח. מומחי המטה אמונים על חיבור הקהילות להתפתחויות המובילות בחזית הידע בארץ ובעולם (למשל באמצעות סיורים בבתי ספר חדשניים ובארגונים מעוררי השראה בארץ ובחו"ל), מסייעים בהתאמת מרחבי הלמידה לתפיסת האדריכלות הפדגוגית המתחדשת, ומפתחים כלים להערכה מבוססת נתונים של תהליך השינוי. לכל קח"ל מצוות מלווה לשינוי תרבותי (מל"ת), המגיע בסדירות קבועה כדי לסייע למנהל/ת ולצוות המורים לקדם את תהליכי ההתחדשות.

 

חדשנות היא דבר מדבק

אחת המסקנות המפתיעות מבחינתנו היא עד כמה חדשנות היא דבר מדבק: התחלנו את התהליך עם בתי חינוך ספורים בשנה הראשונה – כאלו שהמנהלים והמנהלות שלהם היו מעוניינים לצאת לדרך וליזום התחדשות הוליסטית בקהילתם. בהמשך נוצרה קבוצה של כ-20 קח"לים חלוצים, שהעזו "לקפוץ למים" ולהיכנס ליישום עמוק ומשמעותי של התחדשות פדגוגית רחבה שתהיה לה השפעה נראית לעין לפחות על שכבת גיל אחת שלמה. בחלקם נבנו או שופצו מרחבים חדשים כדי להתאים את הסביבה הלימודית לתפיסת הלמידה החדשה.

בתמונה: ישיבת אמי"ת עמיחי רחובות. צילום: עמי ארליך

ככל שיותר בתי חינוך בחרו להיכנס לתהליך, ובעזרת השיתופיות והרשתיות שנוצרה בין המנהלים ובין רכזי צוותי הפיתוח הבית-ספריים בקהילות האזוריות ובמפגשי למידה משותפים במתחם אמי"ת גוגיה – נוצרה ברשת אווירה כללית של "דרייב" לחולל שינוי ולגבש כיווני התחדשות ייחודיים בשלוש זירות:

 

יחידות הלימוד

האתגר הוא להפוך את השיעורים הסטנדרטיים ("מערכי שיעור") ליחידות לימוד מא"ה (משמעותיות, ארוכות והוליסטיות) מבוססות פדגוגיה חדשנית, המתקיימות במרחב למידה פתוח ואלטרנטיבי. בזירה זו קהילות חינוכיות לומדות של מורים מפתחות באופן שיתופי יחידות לימוד של 6-4 שבועות הנותנות ביטוי ללמידה עצמאית של תלמידים ביחידים או בקבוצות, ולוקחות בחשבון את ששת מרכיבי בית הספר: זהות וערכים, תכני למידה, דרכי למידה, סדירויות וסביבה, אקלים ושיח ו-דרכי הערכה.

קבוצת ההשתייכות

הכוונה היא לקבוצת לומדים המעניקה תחושת שייכות לכל באיה ומקיימת אינטראקציה משמעותית ביניהם. הקבוצה הזו לא חייבת להיות הכיתה, כמו במודל המוכר לנו בדרך כלל, אלא היא עשויה להיות קבוצה רב-גילית המתכנסת סביב תחום עניין משותף, קבוצת ילדים שיש להם מנטור מבוגר משותף וכדומה. האתגר הוא להבטיח כי כל תלמיד בבית החינוך משתייך לקבוצה אחת לפחות המאפשרת לו להתפתח ולבטא את זהותו ואת ייחודיותו. בזירה זו קח"לים מובילים יוזמות של אימון (מנטורינג) אישי וקבוצתי, יצירת תרבות של מעגלי שיח והקשבה ועוד.

בית הספר כמכלול

כאמור, האתגר הוא להפוך את בית החינוך לקח"ל בתהליך חינוכי פדגוגי מאפשר ומשתף. בזירה זו גובשו מודלים מגוונים של שינוי, כגון למידה בית-מדרשית במרחב פתוח בישיבת אמי"ת כפר גנים בפתח תקווה:

ישיבת אמי"ת כפר גנים, פתח תקוה. צילום: עמי ארליך

במודל זה, שכבה שלמה של כ-80-70 תלמידים לומדת במרחב אחד במשך כל היום, בליווי והנחיה של 4-3 מורים. בישיבת אמי"ת נחשון שבמועצה האזורית מטה יהודה, הוקם מרחב "הפרדס" שבו לומדות בצורה דומה קבוצות של תלמידים משכבות שונות את כל מקצועות ההומניסטיקה, אנגלית, מתמטיקה ועוד:

ישיבת אמי"ת נחשון מטה יהודה. צילום: עמי ארליך

קצרה היריעה לפרט כאן את שלל היוזמות הפועלות כיום בשטח. על חלק מהן ניתן לקרוא באתר שלנו: אמי"ת גוגיה – הבית לחדשנות בחינוך. היעד הוא שעד שנת 2020 כל בתי החינוך ברשת יימצאו בשלבים שונים של יישום תפיסת אמי"ת גוגיה בקהילותיהם.

 

מה למדנו?

מהלמידה שלנו כארגון עד כה, עולה שיש מספר תנאים הכרחיים להובלת תהליך שינוי מוצלח:

  1. מנהל/ת שפועל/ת בדרך של מנהיגות מאפשרת (ולא היררכית), המחויב בכל ליבו לתהליך השינוי. ללא התגייסות משמעותית של מנהל/ת הקח"ל, עתיד התהליך מוטל בספק.
  2. הקצאת משאבים כדי לפנות זמן ללמידה מעמיקה של צוותי המורים מובילי השינוי: רכזי צוותי המו"פ הבית-ספריים מקבלים 8 ש"ש לצורך כך, כחלק מובנה מהמשרה שלהם (4 ש"ש על חשבון הרשת ו-4 ע"ח הקח"ל). ללא הקצעת שעות זו, התקדמות התהליך תהיה מוגבלת ולא אפקטיבית.
  3. תרבות של הצמחה ופיתוח (בניגוד לאכיפה ופיקוח): הנהלת הרשת מעודדת מנהלים, מורים ותלמידים ליזום תוכניות ולהוביל אותן בעצמם, ומסייעת להם ביצירת שיתופי פעולה עם גורמים ברשת ומחוצה לה שיכולים לעזור להם לממש את רעיונותיהם ולהגשים חלומות.
  4. הערכה מבוססת נתונים שמאפשרת מעקב אותנטי אחרי תוצאות השינויים שנעשים בשטח, ותגובה מיידית, שיפורים ועדכונים במידת הצורך.

מעל לכול, הניסיון שנצבר ברשת אמי"ת בשנים האחרונות מצביע על כך ששינויים עמוקים דורשים מתן אמון והעברת הסמכויות מההנהלה והמטה אל השטח: כאשר מורים ומנהלים מקבלים לידיהם את ההובלה, הם יודעים להנהיג את ההתחדשות בקהילותיהם בדרך הטובה ביותר. במובן זה, תפיסת אמי"ת גוגיה יכולה לשמש השראה לאופן שבו ניתן לחולל שינוי בכלל מערכת החינוך בישראל, על ידי הצמחה והעצמה של מורים ומנהלים וכתוצאה מכך גם של תלמידות ותלמידים.

מתחם אמי"ת גוגיה, כפר בתיה. צילום: עמי ארליך

פרסומות מן העתיד

עיצוב גרפי: KinspiritDesign
בהשראת המיזמים: Futurematic | Pawn Tomorrow by Extrapolation Factory
טקסטים: שמוליק לוטטי

סגירת תפריט