השפעה מחוללת שינוי

אם רק נסתכל סביב
החינוך הוא הניסוי הגדול ביותר בארץ וסוגיה בה מתחבט העולם כולו. מקורו בצורך ליצור בית ספר שהוא רלוונטי לתלמידים שהם חכמים, חוקרים, בעלי ניסיון והבנה טכנולוגית מפותחת. כיצד עושים זאת? המאמר מציע כמה שלבים, והראשון שבהם מתחיל בהתבוננות סביב, במגמות העתיד שמתרחשות כבר עכשיו.

ראיון עם מירב זרביב. ראיינה: רבקה קרן

 

"אני אוהבת בני אדם,

אני מאמינה בבני האדם,

אני מאמינה באנשי החינוך שרוצים ויכולים לחולל שינוי ולהפוך את מערכת החינוך לרלוונטית עבור הילדים, תלמידיהם.

אני מאמינה בתלמידים וחושבת שיש להם עניין בביה"ס ובלימודים אם נתחשב בהם, ניתן מענה אישי לצרכיהם וניישם בחינוך שינויים ההולמים את המגמות המתרחשות בהווה ונמשכות לעתיד, גם אם הוא לוט בערפל ואינו צפוי".   

 

שאלה: מערכת החינוך בארץ, כמו מערכות חינוך בעולם כולו, מתלבטות בשאלה מה צריכה מערכת החינוך להיות, מה לעשות ואיך להתנהל כך שתהיה מערכת משפיעה המצליחה לחולל שינוי?

הניסוי הגדול בעולם שדורש לשנות את המיינדסט

אפתח בכך שלדעתי מערכת החינוך היא הניסוי הגדול בעולם שדורש לשנות את המיינדסט.

ליצור מצב על פיו יש לנו היכולת להסתכל על מגמות ותופעות, אך לא רק על מאפייניהן, אלא גם על האופן בו הן משפיעות על הקהילה וכתוצאה מכך תיגזר השפעתן על החינוך.

להבין שלילדים היום יש יתרון על דור הבוגרים בידע ובהבנה טכנולוגית שפעם לא היה לאף ילד.

להכיר את דור האלפא

ֿ

חיוני להכיר את  מאפייני הדור הצעיר, דור האלפא. בני דור זה מתחילים את צעדיהם הראשונים במערכת החינוך, ומעליהם נמצאים בני דור ה- Z.

על פי פרופ' דוד פסיג: "הם יהיו מחוברים למיילים, אבל לא לצורכי עבודה אלא לעיסוקי פנאי ולמטרות אחרות. הם גם לא יהיו דור שנמצא כל הזמן בפייסבוק. זה דור שיחיה בקהילות יותר קטנות, יהיו לו קשרים, והוא יהיה יותר פתוח; לא יהיו להם בפייסבוק עשרת אלפים חברים שאין להם קשר איתם".

בהתבסס  על חוקרים כגון שוובל, מקרינדל (חוקר דורות מאוסטרליה), שטראוס והאבי (בנו את מודל הדורות) אפשר לאמר שאלה הילדים אשר:

  • נולדו עם אייפד ביד, שמעולם לא חיו בעולם נטול סמארטפונים או רשתות חברתיות. הם הדור ה'טכנולוגי' ביותר עד כה. הטכנולוגיה בה אנחנו משתמשים היום תיראה להם מובנת מאליה. לפי שוובל, הטלפונים הניידים שלהם יהיו כל כך מתוחכמים עד שיגיעו לגיל העשרה, כך שהם יחליפו את השימוש בלפטופים או מחשבים נייחים.
  • דור שיהיה החכם ביותר עד כה, עם הנגישות הגבוהה ביותר לטכנולוגיה, תהיה להם גישה לידע מגיל צעיר והם יוכלו ללמוד לבד באופן עצמאי והן מכיוון שהם צפויים להישאר במשך זמן רב יותר במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה. אחוז מסוים מהם יימנע לחלוטין מהשכלה גבוהה פורמאלית וירכוש ידע ברשת בעוד שהמשפחות האמידות יותר ישלחו את בניהן מדור האלפא למוסדות ההשכלה הגבוהה היקרים יותר. ההשכלה היא גם אחת הסיבות שבגללן הפערים בין עשירים ועניים יהיו משמעותיים וניכרים יותר בדור זה.
  • הדור יהיה 'יזמי' יותר. רבים מבני דור האלפא יקימו מיזמים עסקיים כבר בתור ילדים לפני יום הולדתם ה-10. אמנם מרביתם יכשלו אך הם ילמדו הרבה מהניסיונות ויצליחו יותר כשיהיו מבוגרים. חוקרים חברתיים, חוקרי שוק העבודה והדורות, תמימי דעים שבני דור זה יהיו יזמים מצליחים יותר מכיוון שהם ייקחו יותר סיכונים בגיל צעיר ויהיה להם זמן לבנות מערכות יחסים ומוניטין בגיל צעיר יותר מאשר בני דור המילניום ודור ה-X. כתוצאה מכך הם יחליפו יותר עבודות ומקצועות מהדורות הקודמים. לבני דור האלפא יהיו לפחות 17 מעסיקים שונים במהלך חייהם וחמש קריירות נפרדות. משך הזמן בו יועסקו במקום מסוים יתקצר. ניתן גם לצפות שהם ישנו את הפרדיגמה של עבודה, יוכלו לעבוד מהבית או מהדרך ולאזן בצורה טובה יותר בין העבודה לחייהם הפרטיים. גם מבחינת היחס במקום העבודה יחול שינוי. הם יצפו ליחסי אנוש טובים בעבודה. הדרישות ממקומות העבודה יהיו גם ברמת המקרו ולא רק המיקרו: "דור הילדים ידרוש שהתעשיות השונות יהיו אחראיות – החל ב'ירוקות' לסביבה וכלה בידידותיות למשפחה ולקהילה. כל מה שקצת ירמוז לכך שתעשייה מסוימת היא נגד משפחתיות – הלך עליו".
  • זה דור שלוחם על הצדק והחרות ואינו מוכן לקבל הכול כמובן מאליו.

אם רק נתבונן סביב

רק אם נתבונן סביב" ניווכח עד כמה. מה אנו למדים מהתבוננות ב"עולם האמיתי". נתבונן בסביבות החיים של הילדים בעיניים אחרות, בהבנה כי עלינו לשנות פרדיגמות בהתייחס למאפיינים הסביבתיים שונים.

 


הילדים שלנו כיום חיים במציאות רבודה.

החברה בה גדלים וחיים הילדים היא מאוד מגוונת,  מרכבת ממאפיינים חברתיים הטרוגניים ( כגון חברה בה חיים אנשים סטרייטים לצד הרבה אנשים הומולסביים) כמו גם הילדים חיים בסביבה בה קיימים הרכבים מגוונים של משפחות גרעיניות.

יש להסתכל על "העולם" ולהבין איך הכל נע לכיוון פרסונליזציה, לא רק בהקשרים של צריכה וצרכנות, אלא גם בעולם הרפואה המותאם באופן אישי לחולה, עולם הכלכלה והמגורים.

להסתכל על העולם ולהבין שיש שינויים בתפיסות של ערכי מוסר, כדוגמה אפשר להביא את  הלגליזציה של הקנביס (שקף 11). בגיל צעיר יותר, ילד מתייחס לרטלין כמי שהופך אותו לאדם מאושר (שקף 13)

.

העולם החדש מתנהל על פי עקרון המכונה – On demand (על פי דרישה). במה דברים אמורים? על פי "תנועת המייקרים" בשנת 2030 לא יהיה לפרט רכוש. יהיה לאדם רק מה שהוא צריך, ומה שיחסר לו הוא ייצר בעצמו באמצעות מדפסות תלת ממד ועזרים אחרים. 

ייווצרו שיתופי פעולה בכל תחום ומקום (סביבות עבודה משתפות כאלה הם למשל מרכזי ""We Work, ובעקבותיהם צמחו גם מרחבי המגורים  WeLive

אתגר הרלוונטיות

מערכת החינוך אינה יכולה להתעלם מכל אלה והשאלה המתבקשת מתמקדת בסוגיה: מה ההשלכות של התמונה הגדולה על המציאות בהווה ותמונת העתיד לגבי המורים? התלמידים? והקהילה כולה. המורה חייב לממש את תפקידו מפרדיגמה חדשה לחלוטין. המורים חייבים בכל שנות עבודתם, החל משנתם הראשונה, להיות עסוקים בהתבוננות בתלמידים, כל תלמיד ותלמיד ועל הסביבה, ולגזור מתוך כך את התנהלותו החינוכית.

 

חינוך On Demand

המאפיינים שהובאו לעיל, גוזרים את אתגר הרלוונטיות של החינוך שצריך להפוך אף הוא ל "On demand". הביטוי המעשי לצורך חינוך זו: יצירת אפשרויות לבחירה של מה ללמוד? ממי ללמוד? מתי ללמוד? איך ללמוד? מה יהיה תוצר הלמידה? כיצד תוערך ועל ידי מי?

הבנה זו מחייבת התבוננות על החיים שמעבר לכותלי ביה"ס תוך התייחסות לעולם האמיתי המשתנה בתדירות גבוהה ובקפיצות מטאוריות. כדוגמה אפשר להביא את תמונת "העיר האנכית" (שקף 17). מגדלי מגורים שמלבד לשמש למגורים, מקיימים פונקציות נוספות של עסקים, בידור, חיים בהרמוניה עם הסביבה ומקיימים שגרה אקולוגית בריאותית. מגדל כזה מאפשר קיום חינוך עצמאי על פי דרישה, דהיינו מימוש עקרון ה- On demand. כך פועל החינוך בעיר אנכית (שקף 18). 

כיצד יוצרים מוטת השפעה?

שאלה: כיצד יוצרים מוטת השפעה שמובילה לשינוי ובונים מערכת חינוך רלוונטיות?

החינוך הוא הניסוי הגדול ביותר בארץ וסוגיה בה מתחבט העולם כולו.

מקורו בצורך ליצור בית ספר שהוא רלוונטי לתלמידים שהם חכמים, חוקרים, בעלי ניסיון והבנה טכנולוגית מפותחת.

השינויים המואצים והחיים בעולם של מציאות עמומה וחיים בחברה רבודה, יצרו מצב שאיננו יודעים איך לעשות חינוך מערכתי כולל כמו שהילדים באמת צריכים. הפרקטיקות שפותחו והמחקרים העדכניים ביותר אינם מצליחים לתת מענה כולל ומקיף.

השונות הגדולה לא מאפשרת מתן מענה אחד המתאים לכולם

לצד הבנת המאפיינים של דור האלפא, חיוני להכיר בכך שקיימת שונות גדולה בין אוכלוסיות בתיה"ס וצרכיהם אינם מאפשרים מתן מענה אחד כולל ומערכתי המתאים לכולם.

הדבר היחיד שניתן לעשות בראייה מערכתית, הוא לאפשר לבתיה"ס לפתח מודלים חינוכיים ייחודיים כחממות חינוך או מעבדות חינוכיות, לפרסם מספר מודלים אשר ייבחנו וימצאו מתאימים, לעשות להם "סקיילינג אפ" ולהציגם כאפשרות ליישום בבתי"ס אחרים, המוצאים את המודל מתאים להם ומעוניינים ליישמו תוך ביצוע התאמות לבית ספרם.

העיקרון

כל בית ספר צריך לבנות את עצמו כך שיהיה רלוונטי עבור תלמידיו, שהם בעלי צרכים, מאפיינים ותחומי עניין ייחודיים השונים מאלה של האחרים.  

התובנה

התובנה שכל בי"ס חייב ליצור עבור עצמו את האג'נדה החינוכית הייחודית לו, מעלה שאלה מה תפקיד יש למטה מערכת החינוך, וכיצד יכולה מערכת החינוך להשפיע על העשייה החינוכית של בתיה"ס? ומה גבולות הגיזרה, הידע והיכולות הבית ספריות? יש לחפש דרך משותפת למערכת כמו גם לבתיה"ס אשר 98% מהם טוענים שאינם מוצאים את הנוסחה שמסייעת למורים  לתת מענה אישי, כזה שיאפשר מציאת נקודות החוזק של הילד והעצמתו. וגם התלמידים במרבית המקרים אינם יודעים לומר מה מעניין אותם ללמוד.

המשמעות המעשית

בניית יכולת של מנהל ביה"ס וצוותו לראות את התמונה הגדולה, המורכבת מהבנת המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית בית ספרם והקהילה בתוכה הם חיים, בניית יכולת של הצוות להתמודד עם מצבים של עמימות וחוסר וודאות. ואז, להיות מסוגלים לתת מענה חינוכי, בית ספרי הרלוונטי לאוכלוסייתו הייחודית.

תנועת המלקחיים

אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות, הבין את הצורך, הקושי והאתגר ופועל ב"תנועת מלקחיים" של פיתוח ועשייה משותפים של המטה והשטח .Top down& bottom up – (שקף 26) תנועת המלקחיים מייצגת שתי ראיות שונות אך משלימות המאפשרות יצירת תהליך שינוי ברמת הפרט, החברה והארגון.

השפעה מחוללת שינוי באמצעות תנועת המלקחיים, חשיבותה ביצירת  יְכֹולֶת, סַמְכוּת ותֹּקֶף להוביל שינוי עומק. היא מחייבת שמירה על מספר עקרונות:

  • יצירת מוטיבציה והבנה של כל השותפים ברצון הכן והאמתי להוביל תהליך שינוי שתחילתו ערעור הקיים, אך המשכו בניית תחושת יכולת, חדשנות ומענה לצרכים.
  • התנהלות אג'ילית – המאפשרת יכולת גמישות, השתנות, חדשנות והמצאת עצמנו מחדש.
  • יצירת מבנים רשתיים המאפשרים לכל אחד מהמרכיבים לפעול בנפרד ובמקביל ליצור ציר מארגן משותף המאפשר לכל שותף להתחבר במקומות המתאימים לו.
  • הגדרת גבולות האוטונומיה – משרד החינוך, המטה, מגדיר את לימודי הליבה, הנושאים החותכים והמיומנויות החותכות שהן בבחינת חובה. ובתי הספר מפתחים את ייחודיותם בהתאם לחזונם החינוכי, תכני לימוד ייחודיים, צרכי התלמידים והקהילה ודרכי למידה.
  • מערכת החינוך משלבת יכולות לשם יצירה של אקו סיסטם, יצירת מרכזי חדשנות ותכניות יזמיות כמו גם המיינדסט של ראיית המטה את השדה.

דרך הפעולה של כוכב הים

האגף שלנו שואף להיות יזם, מתבונן, מתנהל פנימה בתוך הארגון תוך יישום ומיומנויות (מבנה כוכב ים בעל יכולת פעולה משותפת תוך קיום תלות הדדית ומערכתיות ארגונית, ובמקביל עבודה יחידתית עצמאית. שקף 27 ) והחוצה למערכת כולה, ויוצר מודעות המכתיבה דפוס חשיבה (mindset) חדש וייחודי.

המיינדסט החדש מבוסס על מספר תובנות:

  • ההבנה שהעולם השתנה ומשתנה ואנו פועלים בתחומי אי וודאות. מגמות חדשות, כיווני הליכה חדשים, וההבנה מה צריך לעשות ולחדש כדי לתקן את המערכת ולהיות רלוונטיים ומשפיעים כמובילי שינוי.
  • היכולת להתבונן בשדה החינוכי ולהבין שיש צורך לנהוג אחרת בהתאם לתפקיד של כל אחד מהשותפים- מנהל ביה"ס, המורה והתלמידים.
  • הבנה שיש צורך בהתנהלות שונה. בית הספר פועל כמערכת אקולוגית הנותנת מענה ותמיכה למורים ולתלמידים. מערכת אקולוגית בה מנהל ביה"ס וקהילה פועלים באופן סינרגטי. הקהילה מבינה ודוחפת, ומנהל ביה"ס כמנהיג המוביל, בעל הבנה פדגוגית גבוהה ויכולת ארגונית והבנה רגשית.
  • המסר העיקרי הוא בניית יכולת, תפיסת תַּפְקִיד וסַמְכוּת (Capacity) של המנהל וצוות המורים ואז לתת אוטונומיה בית ספרית כמנוע ליצירת שינוי המגיע עם פיגומים וליווי אישי למנהל ביה"ס ותמיכה מתמדת המאפשרת פיתוח יכולות יזמיות במוסד. מתן אוטונומיה למי שחסר מיומנויות וכישורים מזמינה יצירת כאוס, אשר חסרונו גדול מיתרונו.
  • פיתוח יכולתו של מנהל ביה"ס למפות נקודות חוזק של מוריו, של קהילתו, לראות גדול, לעשות זום אין ולהתחיל בקטן תוך התכוונות ליצירת חדשנות.
  • הבנה של ראיית עתיד בית ספרית ובהלימה, ידע בתכנון תלב"ס המביא לידי ביטוי שימוש במודל "פדגוגיה מוטת עתיד" שפותח באגף מו"פ. המודל מציג 6 עקרונות פדגוגיים מוטי עתיד, הגוזרות מיומנויות נדרשות חדשות ודרכי למידה חדשות, הנותנות מענה לדרישות הנגזרות ממגמות עתיד: חברתיות, טכנולוגיות, סביבתיות, כלכליות ופוליטיות ((STEEP, מתחשב בסביבות וטכנולוגיות מאפשרות. 

ולסיום – על החוסן של ארגונים מסתגלים  

שאלה: מהו הדבר הקשה ביותר ליישום, עם זאת החשוב ביותר, שיישומו הוא הכוח המניע של השפעה מחוללת שינוי ובלעדיו לא יהיה שינוי בר קיימא ומערכת החינוך תמשיך להיות בלתי רלוונטית?

השפעה מחוללת שינוי תתרחש רק בתנאי שנעשה תהליך מעמיק ביותר של בניית חוסן לצד בניית יכולות גבוהות מאוד של ניהול שטוח שיש בו שינוי הסתגלותי ולא טכני. שינויים טכניים גרמו למערכת החינוך להשקיע רבות במטרה ליצור שינוי משמעותי שלא צלח מכיוון שאינו יוצר שינוי של דפוס חשיבה (מיינדסט).

   אני מאמינה שאפשר ליצור רלוונטיות גבוהה יותר של מערכת החינוך ובתיה"ס, בתנאי שטווח השינוי שלנו יהיה בן 10 שנים קדימה. להתנהל באורך רוח, שמשמעותו הבנה שבשלב הראשון מתוך העשרה, המצב יהיה גרוע יותר, הן בהתנהלות והן בהישגים האקדמיים. במקרים אלה, לא להיבהל ומיד לבצע רפורמות אלא לחזק את מנהלי בתיה"ס והצוותים שלהם ובמקביל לבנות מדדי הערכה חדשים, שיהיו רלוונטיים לרוח השינוי והתקופה.

 

  אני מאמינה:

  יש כוחות מיוחדים אמתיים במורים

  יש כוחות ייחודיים ואמתיים אצל הילדים

  אני מאמינה באוכלוסיית מדינת ישראל – במורים ובתלמידים. האנשים טובים בעיני.

  צריך להחליף את עבודתנו בטווחים קצרים לעבודה בטווחים יותר ארוכים.

 מירב זרביב

 

 

על הכותבת

מירב זרביב היא מנהלת אגף מו״פ, ניסויים ויוזמות במנהל הפדגוגי משרד החינוך.

בעבר הובילה תהליכי פיתוח של מרחבי חינוך ברשויות מקומיות  ושל וייחודיות בית ספרית וניהלה את התוכנית לפתיחת אזורי הרישום ב-35 רשויות מקומיות. בעל נסיון בהוראה של כל שכבות הגיל. מילאה שורה של תפקידים במכללת חמדת דרום כמרצה ומדריכה ותפקידי ניהול במחלקה להערכת איכות אקדמי, במחלקת מו״פ ובניסויי PDS.

בהכשרתה, מירב היא גם כלכלנית, יועצת ארגונית, מגשרת ומנחת קבוצות.

סגירת תפריט