חדשנות חינוכית בפריפריה: מה עושה דיואי במזרח ירושלים?

הצצה אל חמישה בתי ספר בפריפריה החברתית שנמצאים בשלבים מתקדמים של המסע לעבר חדשנות פדגוגית ככלי לצמצום פערים | גואטמלה-יאס"א: יוצרים מוטיבציה ללמידה בקהילה הטרוגנית | אורט גאולה: בית ספר בהתאמה אישית | אלפארוק: למידה מבוססת פרויקטים ככלי להעצמת בנות | אופק: תהליך שינוי בארבעה מימדים | פיכמן: פדגוגיה דמוקרטית בשיעורים "רגילים"

חדשנות פדגוגית ככלי לצמצום פערים

עולם החדשנות החינוכית מתקשר לרוב בתודעה הציבורית עם בתי ספר ויישובים מבוססים – אלה שיש להם כסף להשקיע בעיצוב מחודש של כיתות ובמגוון חוגי העשרה, וקהילות הורים חזקות שיתעקשו על יחס אישי ולמידה רלוונטית עבור ילדיהם. אלא שדווקא עבור תלמידים מוחלשים, שינוי של דרכי הלמידה, ושל היחס לתלמיד, נחוץ ומשפיע הרבה יותר. עבור ילד שהסביבה החברתית שלו יצרה עבורו מעט הזדמנויות וכיווני התפתחות, בית ספר עם ריבוי אפשרויות בחירה ומחנכים עם עין טובה לחוזקות יכולים ליצור עבורו מקפצה לחיים, לפתוח הזדמנויות ואופקים שלא היו נפתחים בשום דרך אחרת, ולקדם מוביליות חברתית.

תוכנית "חלוץ חינוכי" של המכון הדמוקרטי, בשותפות עם משרד החינוך, מלווה כבר עשר שנים בתי ספר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בתהליכים מרתקים ומורכבים של שינוי דרכי ההוראה והלמידה, כדי לקדם שוויון הזדמנויות ולצמצם פערים חברתיים. כתבה זו מזמנת הצצה אל שישה בתי ספר שנמצאים בשלבים מתקדמים של המסע לעבר חדשנות פדגוגית ככלי לצמצום פערים. 

 

בית ספר אלפארוק: למידה מבוססת פרויקטים ככלי להעצמת בנות

בפניה שמאלה מטיילת ארמון הנציב בירושלים, שהפכה במהלך השנים האחרונות לסימן דרך לכל המבקרים הבאים לפתחו של בית ספר "אלפארוק" בשכונת ג'בל מוכבר, ישנה ירידה חדה, תלולה, צרה ורצופה בורות. כשנדמה שהיא מסתיימת מקבלת את פני הנהג עוד פניה חדה שמובילה הישר לשער בית הספר, בתנאי כמובן שהנהג יספיק להטות את ההגה בכיוון וברגע הנכון.

המשפט הראשון שנפלט מפיו של המבקר עוד לפני פתיחת השער הוא "איזה בית יפה!". בית הספר אלפארוק הוא מבנה בן שלוש קומות מוקף גינה קטנה ויפהפיה שיועד במקור למגורים, אך בשל המחסור במבנים שמשמשים כבתי ספר במזרח ירושלים, ומצוקת הקרקעות והבניה, שכירת מבני מגורים והסבתם לבתי ספר שכיחה מאוד באזור.

 

"באוגוסט לפני שש שנים, כשקיבלתי את המינוי לבית הספר והגעתי למקום לבדוק את המבנה, כמעט התמוטטתי", מספרת נורה תאג'י, מנהלת בית הספר, "חצר עפר זעירה קיבלה את פניי, מבנה מוזנח בשכונה צפופה, חדרים קטנטנים ללא שום ציוד בית ספרי. שאלתי את עצמי: האם זה באמת המקום להגשים בו את החלום שלי?"

קשה לדמיין את התמונה שמצטיירת מדבריה כשמטיילים בחצר שהפכה לגינה צבעונית מרהיבה שכוללת נדנדות וגדר שהפך לשטיח ירוק ומלבלב, ופינות עבודה שמנצלות את החלל הזעיר בין המבנה לגדר. כשעולים בשלוש מדרגות לחלל בית הספר מתגלה לעין המבקר צבעוניות של עשיה בלתי פוסקת המשכיחה ממנו את הכביש החצי-סלול שהוביל לחממה זו.

בית הספר היסודי אלפארוק לבנות מונה היום 370 תלמידות מכיתה א' עד ו' עם צוות של 30 מורות, ונחשב לאחד מבתי הספר המצליחים ביותר בג'בל מוכבר ובמזרח ירושלים בכלל. בשנה החולפת זכה בפרס מנח"י על ייחודיות בית ספרית בנושא העצמה נשית, ותעודת הערכה מטעם מנהל המחוז בנושא קידום אקלים מיטבי. זו היא השנה הרביעית שבה המכון הדמוקרטי מלווה את בית הספר בחזונו ובעשייתו החינוכית והפדגוגית. בשלוש השנים הראשונות עיקר העבודה התרכזה סביב למידה מבוססת פרויקטים (PBL) כאסטרטגיה להעצמת התלמידות, תוך עבודה במעגל מקביל על הצמחת צוות מוביל והעצמת צוות המורות. הפרויקטים כללו את כל המקצועות ואת כל הכיתות תוך שימת דגש על יצירת תכנית מותאמת לצרכי התלמידות ושילוב בין תחומי דעת שונים. דגש חשוב הושם על טיפוח  מיומנויות מעצימות כגון: הבעה, בחירה, הצגת תכנים בפני קהל, והרגלי חשיבה ולב כמו זיהוי מקורות הכוח, סימון חלומות וחקר דמויות מופת – נשים ערביות ופלסטיניות שהשאירו חותם בתחומי עיסוק מגוונים. דרך תכנון יצירתי של הפרויקטים הצליחו המורות לחבר תחומי דעת שונים כמו טבע ודת, מסורת וחידוש. בתהליך כזה, למשל, יצרו תלמידות אלפארוק לוח שנה של חודש הרמדאן עם תוספת יומית של צמחי מרפא ותבלין שחקרו, ושהשפעותיהם מסייעות לשמירה על הבריאות במהלך החודש, או יצאו בקמפיין מודעות שכונתי על ההשלכות האקולוגיות של החאג' למכה. בפרויקט למדעים חקרו את ניקיון מי בורות המים בסביבה.

קהילת ההורים בשכונה המסורתית- דתית- גברית ברובה עברה גם היא מהלך (זעיר ואיטי אך חשוב מאוד) של שינוי, מהתנגדות עיקשת לכל מהלך של העצמה עד להסכמה שקטה וגאווה בבנות העומדות על הבמה ומדברות בבטחון על מה שלמדו וחקרו.

בשנה שעברה המשיך המכון הדמוקרטי ללוות את בית הספר במתכונת חדשה של  התוכנית "חלוץ חינוכי" – כדי לעודד הצמחת מנהיגות פדגוגית פנימית בתוך בית הספר. באלפארוק יש כיום ארבע מורות המוגדרות כחלוצות חינוכיות, ומקבלות ליווי להעצמה מנהיגותית. 

בביקור שערכו מנהלים\ות וחלוצים\ות מירושלים בבית הספר בסוף השנה החולפת שמעה תאג'י הרבה תגובות נלהבות. "בית הספר שלך הוא ההוכחה שאפשר לעשות חדשנות פדגוגית אם אמיצים מספיק, ואין תירוצים", אמרה לה אחת החלוצות.

בדרך חזרה לארמון הנציב הופך הכביש הצר והתלול לכזה שמזכיר מנהרה, או הר (ג'בל) שבקצהו אור.

 

בית ספר גואטמלה-יאס"א: יוצרים מוטיבציה ללמידה בקהילה הטרוגנית

הדרך לבית ספר גואטמלה הממוקם בשכונת קרית מנחם – שכונה שרוב אוכלוסייתה עולים מחבר העמים ומאתיופיה –  עוברת דרך בנייני שיכון צפופים. המבנה החיצוני לא מותיר רושם של חדשנות פורצת דרך, אבל כשנכנסים פנימה מגלים חצר שמצוירת עליה מפת העולם, ולובי כניסה עם שולחנות עגולים ופינות ישיבה המזמנות משחק. כשנכנסים לכיתות התמונה משתנה – כיתות א' הן סביבות למידה מעוצבות עם שולחנות בצורת פרחים המיועדים לעבודה בקבוצות, פינות משחק ויצירה המעודדות את התלמידים להיות פעילים בלמידה שלהם. גם כיתות ה' בנויות סביב שולחנות עגולים מתפרקים, המאפשרים למידה תוך דיון ושיח בקבוצה גדולה יותר, ואז פיצול למשימות בקבוצות קטנות. מרחבים נוספים בבית הספר – חדר אמנות וחדר אגדות – משמשים מורות בקורסי הבחירה השבועיים.מנהלת בית הספר, רוני אוחנה, הגיעה אליו לפני 6 שנים אחרי שניהלה את בית הספר במדרשת שדה בוקר, עם ניסיון רב בחינוך מתקדם ואג'נדה ערכית שרואה את החינוך כמפתח להצלחה אישית ומוביליות חברתית. האתגרים בהם נתקלה בשנותיה הראשונות כמנהלת גואטמלה חידדו בפניה את האתגר – נקודת המוצא של התלמידים שמתחילים את הלמידה בבית הספר שלה, כבר בכיתה א', נמוכה יותר ממקביליהם בבתי הספר בשכונות האמידות השכנות כמו גבעת משואה ורמת שרת.  אם רוצים להבטיח להם סיכוי שווה בקבלה לבתי ספר טובים בהמשך, צריך בית הספר היסודי לשמש סביבה בה נסגרים הפערים – פערים בידע עולם ובהיכרות עם האפשרויות שיכול העולם להציע לילד, פערים לשוניים (חלק משמעותי מהילדים הם עולים או בני עולים) ובעיקר פערים בתפיסה העצמית של ילד כלומד שיכול להצליח, ושמתייחס ללמידה כעולם מעניין ונגיש. עבור לא מעט ילדים מאוכלוסיות מוחלשות, למידה היא בבסיסה חוויה מאיימת ומנכרת – משהו בה משדר להם שבמשחק הזה אין להם סיכוי להצליח.

מכאן הוגדרו המטרות הגדולות לתהליך שינוי רב-שנתי שהחל בית הספר – חיזוק הסקרנות והמוטיבציה ללמידה של הילדים בבית הספר, ופתיחת אפשרויות שיסייעו להם להגשים חלומות. תוכנית "חלוץ חינוכי", שחברה לאוחנה בתהליך, סייעה לה לצרף לבית הספר צוות מורות צעירות נלהבות לשינוי, ומנחה שליוותה את חדר המורים בפיתוח מקצועי רלוונטי למהלך. בתוך ההשתלמות הבית ספרית למדו המורות מישחוק של הלמידה, התעמקו בהבנה של מהי למידה מתוך תשוקה (של המורות עצמן – ושל הילדים) ורכשו כלים של למידה מבוססת פרויקטים שהעמיקו את יכולתם ליצור עבור התלמידים חוויות למידה מגוונות, כאלו שיאפשרו להם ביטוי של נקודות החוזק. הכוונה של עבודת המחנכות, בשילוב עם גיוס משאבים מגוונים לטיפול פרטני עבור הילדים ומשפחותיהם, יצרה יותר זמן שבו רואים כל ילד ומתאימים לו דרכי למידה וטיפול שיסייעו לו להצליח. שילוב של שיעורי אמנות, מוסיקה ומחול כחלק אינטגרלי מיום הלימודים ובחינם, והכנסה של קורסי בחירה מגוונים שמעביר הצוות החינוכי יצרה עוד תחומים שבהם ילדים יכולים להתחבר לחווית הלמידה ולבטא חוזקות וכישורים. כל אלה הם חלק ממודל בית ספרי המכוון את התלמידים ללמידה בהכוונה עצמית – למידה שבה התלמידים יכולים ללכת בעקבות תחומי עניין ותשוקה, להגדיר לעצמם מטרות למידה ולתדלק תוך כדי כך כל הזמן את הרצון שלהם ללמוד. 

חשוב לציין שקורסי הבחירה, כפי שפותחו על ידי צוות בית הספר, אינם חוג – לא מדובר רק בשעה ש"מרעננת" את יום הלימודים המקובע אלא במהלך שפותח גם עבור המורים, וגם עבור התלמידים, הזדמנות ללמוד מתוך תשוקה והתלהבות. בתחילת התהליך בחרו המורים אילו תחומים ירצו להעביר כקורס בחירה – לאו דווקא תחומים שהם מקצועיים בהם אלא יותר התנסויות וחוויות שהיו רוצים לעבור וללמוד בעצמם יחד עם תלמידיהם. כך נוצרה רשימה מגוונת שכללה חקלאות עירונית, כתיבת אגדות, עבודה בחומר, עיצוב מקורות אור, יוגה, יצירת סרטים, אקטיביזם פמיניסטי ועוד. לתלמידים ניתנה ההזדמנות לחקור את אפשרויות הבחירה שהוצעו ולהתנסות בהם לפני שבחרו. שביעות הרצון וההתלהבות של הילדים ניכרה לאורך כל חודשי הקורסים – והגיעה לשיא סביב שבועות הפרויקטים שסיכמו את הקורסים, וזימנו אפשרות לחשוף את יצירות התלמידים בפי הוריהם הגאים. 

ראו סרטון וידאו קצר המתאר את העשיה בקורסי הבחירה בשנת תשע"ח.

לקראת שנת תשע"ח נוצרה לבית ספר גואטמלה הזדמנות נדירה – תיכון יאס"א (התיכון הישראלי למדעים ואמנויות), אחד מבתי הספר הנחשבים בישראל, חיפש מבנה בירושלים לפתוח בו את חטיבת הביניים. "שידוך" שנעשה בעיריית ירושלים בין צוות ההקמה של חטיבת יאס"א לבין מנהלת וצוות גואטמלה הניב שיתוף פעולה במסגרתו נפתחו בתשע"ח שתי כיתות ז' של יאס"א בתוך המבנה של בית ספר גואטמלה. במהלך תשע"ח התהדק שיתוף הפעולה בין שני בתי הספר, ובתשע"ט נוצרו מסגרות מחברות נוספות: רצועה משותפת של מעורבות קהילתית וחברתית לתלמידי גואטמלה ולתלמידי יאס"א, זמן משותף לקורסי בחירה ואפשרות לתלמידי ו' של גואטמלה להשתתף בקורסי בחירה של תלמידי יאס"א, ומסגרת פיתוח מקצועי משותפת למורים משני בתי הספר הלומדים ומתנסים יחד בלמידה שיתופית.

"עבורי בית ספר גואטמלה הוא סיפור חיי", מסכמת אוחנה, "הוא סיפור של הצלחה במציאות מורכבת, סיפור של יצירת אמון ושל חינוך איכותי ופורץ דרך שמשנה מציאות".

 

תיכון אורט גאולה: בית ספר בהתאמה אישית

תיכון אורט גאולה יחגוג בקרוב 100 שנים להיווסדו, והוא בית הספר השני שהוקם בתל אביב (בשמו המקורי "בית הספר התיכוני למסחר"). לאיזו חדשנות חינוכית אפשר לצפות במקום שכזה?

אורט גאולה הוא היום בית ספר תיכון ארבע שנתי (ט'-י"ב) בו לומדים 170 תלמידים בעלי לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז ונעדרי עורף משפחתי תומך . אלה תלמידים שהתקשו להצליח בתיכונים הגדולים של המטרופולין התל-אביבי ולחוות שם חוויות של הצלחה: להגיע לתעודת בגרות, לאתר ולממש תחומי עניין וחוזק אישיים ולהשתייך למסגרת תומכת, המקדמת את תלמידיה. באורט גאולה חשוב לתת לכל תלמיד את זה, ומשולבים בו גם 5 כיתות כו"ח – כבדי שמיעה וחירשים, הלומדים במסלול שרובו נפרד וחלקו משולב, ואף הוא כולל למידה לבגרות מלאה.

את בית הספר מנהל זו השנה השביעית סני כרמלי, בעבר איש צוות בכיר בבית הספר הדמוקרטי ביפו, יחד עם צוות מורים מסור הכולל מורים ותיקים וחדשים, רבים מהם חלוצים חינוכיים. יחד הם יוצרים מודל חינוכי חדש לתיכון ציבורי המבוסס על ארבעה עקרונות:

  1. פרסונליזציה – בית חינוך מותאם אישית– לכל תלמיד יש חונך – מבוגר משמעותי המלווה אותו. יחס החניכה עומד על עשרה תלמידים לכל מחנך, כשבסיס התפיסה עומד הרצון לתת מענה הוליסטי ופרטני לתלמיד. התפיסה מתקיימת גם במישור המקביל של אנשי הצוות – לכל מורה יש איש צוות שחונך אותו.
  2. למידה רלוונטית בעולם – בית חינוך שפורץ את גבולות בית הספר– התפיסה בבית הספר גורסת כי למידה מתרחשת בכל זמן, מקום ומרחב, בייחוד לאור מיקומו המרכזי של בית הספר, בליבה הרוחש של תל אביב ומרחק הליכה מן הים. חלק מרכזי מהלמידה נעשה מחוץ לבית הספר, דרך התמחות  אצל מנטורים מתוך הקהילה במסגרת מגמת לב"ה לבגרות (פירוט בהמשך). תלמידים מתנסים בלמידה אחרת ומפתחים חוזקות דרך גלישת גלים, מפגש עם עולם התיאטרון בתיאטרון הבימה וטיפול בבעלי חיים בחוות סוסים. מלבד התלמידים שיוצאים מבית הספר ללמוד בחוץ – גם החוץ נכנס פנימה כדי להעשיר את הלמידה: בית הספר פתח את שעריו כסטודיו לאמנויות הפועל בתוך בית הספר, ויצר  מרחב התנסותי לסטודנטים, מטפלים, פרחי הוראה ופרחי ניהול המרחיבים את צוות המבוגרים בבית הספר.
  3. הכלה ומגוון (Diversity) – בית חינוך כמוביל תודעה חברתית רב-תרבותית–  במרכז התפיסה החינוכית עומדת  הקהילה של בית החינוך, והשונות בה, כנכס ייחודי. הדבר בא לידי ביטוי ביצירת מרחב מוגן לכל אחד ואחת להביא את השונות שלו, לתת מקום וביטוי לתרבויות השונות של הפרטים כמתווה ליצירת קהילה. דוגמה לכך היא קהילת כו"ח (תלמידים בעלי לקות שמיעה) ופיתוח בית-ספרי של מסלול כישורי חיים הפועל בעבודת מעגלים מגדרית לאורך ארבע שנים
  4. בית חינוך כמעבדה לחדשנות ויזמות – הצוות החינוכי בבית הספר פעיל ויוזם שינויים חינוכיים ופדגוגיים בתוך בית הספר:
  • הערכה דיאלוגית – תלמידים מתאמנים בלהעריך את עצמם.
  • שיפוץ מרחבים א-פורמאליים ביחד עם התלמידים ולרווחת התלמידים
  • מסלול כישורי חיים – יוזמה, הובלה והנחייה של אנשי צוות
  • מרכז הפצת ידע בית ספרי- "אנחנו רואים שליחות ביכולת שלנו לתרום לבתי ספר נוספים לקדם יוזמות פדגוגיות ותהליכי שינוי ועל כן אנחנו תופסים את הידע שלנו כ"קוד פתוח" שאנחנו שמחים לשתפו", אומר יפתח לקט, רכז פדגוגי ב"אורט גאולה" וחלוץ בוגר, "בשנה שעברה היו עשרות ביקורים ובקשות של בתי ספר וארגונים חינוכיים שנדריך אותם סביב סוגיות של חדשנות פדגוגית".
  • תכנית לב"ה (למידה בעזרת התמחות) – תוכנית שהחלה לפעול בבית הספר והוכרה כפיילוט חדשני למגמה לבגרות בשם התחל"ה (התמחות, חונכות, למידה) שפועלת כיום בכ-10 בתי ספר ברחבי הארץ. המודל נבנה בהשראת מודל הפועל במסגרת רשת ה-Big Picture Schools , ובמסגרתו התלמידים יוצאים למסע של גילוי עצמי והתנסות בעולם העבודה. במשך יום בשבוע הם מתנסים בעבודה אצל מנטור בתחום מקצוע כלשהו לפי בחירתם (התמחויות מעניינות שחווים תלמידים באורט גאולה כוללים וטרינריה, משחק תיאטרון, קונדיטוריה, ניהול עסקי, עיצוב פנים, משפטים ועוד רבים אחרים) וחוזרים לעסוק עם החונך האישי ובקבוצת החונכות, בשאלות של חקר עצמי: מי אני? במה אני טוב? לאן אני שואף? איזה כוחות יש סביבי? איך בנוי עולם העבודה? מה זה אומר להיות אדם עובד? איזו עובד/ת ארצה להיות?.

"עבורנו לב"ה אינה עוד תכנית או מגמה לבגרות", אומר לקט, "בתקופה שבה בתי ספר מחפשים את המשמעות והרלוונטיות שלהם עבור התלמידים, יש בעקרונות התכנית כדי להוות מודל חלופי לפדגוגיה הבית ספרית הקלאסית. זוהי פדגוגיה שמבוססת על פיתוח החיבור בין אדם לעצמו (פיתוח תשוקות, חוזקות ותחומי עניין), בין אדם לסביבתו, ועל מתן תשובה חדשה למקומו של הידע בתהליך הלמידה – לא רק ידיעה מקדמת עשייה, גם עשייה מקדמת ידיעה".

 

בית ספר אופק: תהליך שינוי בארבעה מימדים

בית חינוך אופק שבקיבוץ עברון משתרע על פני מרחב גדול הטבול בצמחיה מרהיבה, וממבט ראשון נראה כאילו לא השתנה בו דבר מאז ומעולם. אלא שבשנים האחרונות עבר בית הספר שינוי דרמטי – הן בגודל והן בהרכב האוכלוסייה. מבית ספר אינטימי של שתי כיתות בשכבה הפך אופק לבית ספר גדול עם 5 כיתות בכל שכבה; מבית ספר שמאכלס את ילדי הקיבוצים לכזה שמגיעים יותר מחמישים אחוזים נערים ונערות "עירוניים" מעכו, נהריה וכפר יאסיף, כולל ילדים של חיילי צד"ל לשעבר וילדים בוגרי מסגרות יסודיות של החינוך המיוחד. כל זה, כמובן, לא קרה במקרה אלא כתוצאה מאג'נדה ברורה של מנהל בית החינוך, זיו שר, המאמין כי לבית הספר אחריות חברתית ביצירת מפגש בין אוכלוסיות. חדר המורים, ראי לשינויים הבית ספריים, התרחב גם הוא, והמורים בו כיום אינם רק חברי קיבוץ אלא שיקוף מגוון של אוכלוסיית האזור. בנוסף לשינויים הפנימיים, בית החינוך, כמו כל מוסד חינוכי היום, מתמודד עם הרצון להיות יותר רלוונטי עבור התלמידים וגם עבור הצוות החינוכי.

אז איך שומרים על האינטימיות, על היחס האישי שאפיין עד כה את בית החינוך, איך יוצרים סיפור בית ספרי אחד, שבו לכל אחד מהמורים ומהחניכים (כך נקראים התלמידים) יש מקום לכתוב את הפרק שלו?

אמנם בית הספר לא היה במשבר בעקבות השינויים המוזכרים, אך ההנהלה הרגישה שיש צורך לחשיבה מחודשת, לדיוק ה"לשם מה" ולפיתוח פרקטיקות בהתאם. בשל כך נוצר קשר אמיץ בין בית החינוך למכון הדמוקרטי, ותוכנית חלוץ חינוכי החלה לפעול בבית הספר לפני 5 שנים. כניסת התכנית כללה מלווה מטעם המכון הדמוקרטי וארבעה מורים צעירים חדורי מוטיבציה ורצון להיות שותפים לתהליכים מערכתיים בבית הספר – החלוצים החינוכיים.

חלוצי אופק (מימין לשמאל: ליאת זולדן, מאיה נעמן, אליסה זיידמן, גל רגב וסיון חכים-מרב)

תהליך השינוי בבית הספר מתייחס לארבעה מימדים, השלובים זה בזה ומשפיעים זה על זה. ארבעת המימדים יוצרים תהליך עומק, מערכתי, מקדמים תנאים טובים להטמעת השינוי ולהיותו בר קיימא.

ואלו הם:

  • הממד הרעיוני
  • ממד פדגוגי
  • ממד ניהולי ארגוני
  • ממד אנשים ומערכות יחסים

הממד הרעיוני 

תהיה שאיפה לבהירות באשר למהות מטרות ודרך, חידוד סיפורו של בית הספר והרעיון המרכזי שהוא מוביל.

הוחלט להקים צוות שינהל ויתכלל את כל המהלך, לשם כך יצא קול קורא לכל מורי בית הספר. הצוות הורכב ממנהלי בית הספר, בעלי תפקידים ומורים. על מנת לחדד את הסיפור הבית ספרי נוצרו שלושה אירועים מרכזיים שכללו מהלך עם חדר המורים, מהלך עם כלל התלמידים המחנכים ומורי המקצוע, וערב שבו הוזמנה הקהילה כולה (כולל הורים, נציגי ועדות נוער בישובים וכו').

"אחת לכמה שנים טוב לבחון מחדש את השאלה "בשביל מה אנחנו כאן", מסביר זיו שר, מנהל בית החינוך, "להבין באיזה אופן עלינו לקיים את  המסגרת החינוכית-חברתית בכדי שחניכים ירצו להגיע אליה, שיתאפשר בה לחניכים להיות סקרנים, להתנסות, להיכשל ולהצליח, ללמוד ולהתפתח באופן אישי. זה חשוב במיוחד כשבית החינוך מתרחב, כשמצטרפים אנשי צוות חדשים והקהילה צומחת. חשוב לבחון ולחדד מחדש את האמונות והערכים שאליהם אנחנו מכוונים, ליצור שותפות והסכמות המאפשרות למחנכים מרחב 'להביא את עצמם כאדם' אל בית החינוך ואל המפגש עם החניכים".

תוצר התהליך הרעיוני בבית הספר היה הגדרה מחודשת של דמות הבוגר והבוגרת של בית הספר, אך הרבה מעבר לכך הדרך המשותפת להשגתו, והאמירה מאחורי האירועים שאנחנו עמודים בפני התחדשות, היו חלק משמעותי מהתהליך. פתיחה שאמרה משהו על ה"מה", אך בעיקר על ה"איך". צוות מוביל שמורכב גם ממורים צעירים, שותפות של מורים מקצועיים, החניכים והקהילה.

הממד הפדגוגי

ינוסחו עקרונות ומסגרות פעולה המאפשרות למידה משמעותית והערכה רלבנטית לאופי הלמידה ולרעיון המוביל הבית-ספרי עבור כלל השותפים.

מתוך החומרים שנאספו משלושת האירועים חולצו שני עקרונות מרכזיים. האחד: סביבת למידה שתאפשר לחניכים להיות אקטיביים והשני: מורים שמלמדים פחות כיתות ומכאן פוגשים פחות חניכים, מה שיכול לאפשר קשר והיכרות טובה יותר בין מורה לתלמיד.

הצוות עבר הכשרה ראשונית של שתי השתלמויות בשנה הראשונה, וקיבל ליווי של מנחה לפיתוח תכניות למידה רב תחומיות עם אוריינטציה של למידה מבוססת פרויקטים.

במהלך השנים הלמידה והפיתוח בקרב הצוות ממשיכים, וכיום, כעבור 5 שנים, יש כבר 5 תכניות לימוד רב-תחומיות בחטיבת הביניים בהובלתה של אורית קטן, בזמנו מנהלת חט"ב. אך ההשפעה של תכניות אלו לא נעצרת שם. מאחר ולמידה כזאת מחייבת כמובן גם הערכה אחרת ותעודה אחרת.

"במשך שנים היה ברור שמערכת השעות מורכבת מ-2ש"ש תנ"ך, 2ש"ש ספרות, 2 ג"ג וכו'", מסבירה אורית קטן, מנהלת חט"ע, "הכנסת התוכניות הרב-תחומיות אפשרה למורה ללמד פחות כיתות ולבלות לפחות 4 ש"ש בכתה. התוצאה המבורכת היא לא רק פדגוגיה אחרת אלא העמקת ההיכרות והקשר בין מורה משמעותי וחניכיו. מורה מקצועי הופך להיות מחנך. קשר זה הוא אחד מהצירים המרכזיים של בית החינוך. למחנך בכתה ז' יכולות להיות כ-10 שעות רק עם כיתתו מאחר והוא מלמד תכנית רב תחומית בנוסף לדיסציפלינה שהתמחה בה. אישית נתרמתי רבות מהליווי של המכון בהיותי מנהלת מתחילה".

לפני שלוש שנים קם בבית הספר צוות הערכה בהובלתו של גל רגב, חלוץ בבית הספר. "צוות ההערכה הוקם על ידי מורים שחשו אי נחת מתהליכי ההערכה הקיימים בבית החינוך", מספר רגב, "התחושה היתה שהשינוי בדרכי ההוראה והלמידה מחייב גם הערכה אחרת, הערכה הוליסטית הרואה את הילד כמכלול ומתייחסת לידע, אך גם למיומנויות ולערכים. לאחר תהליך ממושך של למידה וחשיבה ניסח צוות ההערכה, בליווי הנהלת בית החינוך, רציונל הערכה ממנו נולדה גם תעודה במבנה חדש, בה יש מקום להערכת המורה אבל גם לדיאלוג, לרפלקציה ולמטרה משותפת להמשך הדרך. התעודה החדשה היא הביטוי של השינוי בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה".

במהלכים פדגוגיים אלו כמובן שלרכזי המקצוע תפקיד מרכזי. "כל שינוי הוא תהליך רב-שנתי הדורש בצד אחד תכנון ובצד שני גמישות והקשבה", אומרת יהודית גור, המנהלת הפדגוגית וסגנית מנהל, "השינוי קורה כאשר כל מהלך מכוון לאותה "מטרת על" המשתקפת בדמות הבוגר אשר מגדירה ומהווה את החזון הבית ספרי. כשמטרת העל ברורה לצוות הניהול (הממד הרעיוני), ניתן לזהות את הדרכים המתאימות להשגתה ולבנות תהליך קוהרנטי".

הממד הניהולי–ארגוני

תהיה שאיפה למנהיגות יציבה ומשתפת, מבנה ארגוני עקבי וסדירויות התומכות בביצוע השינוי כפי שהתנסח בממד הרעיוני.

בית החינוך יצר סדירויות שיאפשרו את הפיתוח והעבודה של התוכניות הייחודיות- ישיבות קבועות במערכת, הכשרה וליווי של אותם צוותים על ידי אנשי מקצוע ועל ידי ההנהלה, חיבור תחומי דעת ומשאבים נוספים-מחשבים ניידים, כוח אדם נוסף במועדים רלוונטיים, וכיום גם נבנים חללים שיתמכו בהוראה כזאת.

ממד מערכות היחסים

תהיה שאיפה להתפתחות מקצועית תפקידית בקרב השותפים. יצירת ליחסים אישיים, בינאישיים וארגוניים המאפשרים אקלים של בטחון ומוגנות, ביטוי עצמי, שייכות, אמון בינאישי.

תהליך שינוי כזה מלווה גם בחששות ובהתנגדויות. השיח על השינויים הינו קריטי והוא התקיים בפורומים שונים. אחת מהדרכים ליצור שיח גלוי ומשותף היה דרך יוזמה של קבוצת החלוצים בבית הספר, אשר ארגנה אחת לחודש מעגלי שיח סביב סוגיות חינוכיות העולות מהווי בית הספר. אנשי הצוות היו ועדיין שותפים מרכזיים בתהליך, בהובלת ובניה של התוכניות הייחודיות, בתפקידים חדשים שנוצרו בעקבות השינוי- רכז צוות הערכה, צוות חדשנות פדגוגית ועוד.

"קפה אופק"-צוות בית החינוך בשיח חינוכי בכל מפגש נושא אחר (תפקיד המחנך, הקשר בין המחנך למורה המקצוע, קרש אישי וגבולות ועוד)

כל שינוי מעלה שאלות רבות וצורך בלמידה ופיתוח כך שבית החינוך נמצא כל הזמן בתזוזה, אשר נעה בארבעת הממדים, שאלת ה"לשם מה" שמלווה אותנו כל הזמן, הלמידה והפיתוחים הפדגוגים בהתאם, יצירת סדירויות, תפקידים חדשים והנגשת המשאבים.

זהו תהליך תמידי שבכל תקופה מתמקד בפן מעט שונה של אותה המטרה: הפיכת בית הספר למרחב מצמיח ורלוונטי לכל הבא בשעריו.

 

בית ספר פיכמן: פדגוגיה דמוקרטית בשיעורים "רגילים"

בוקר בבית ספר פיכמן.  עם פתיחת הדלת המקושטת של המבנה הישן נכנסים לבית. הקירות מלאים בעבודות בשלבי עבודה שונים של הילדים, בפינת ישיבה יושבים שני ילדים ומשוחחים, שלושה ילדים מקפלים בגדי חורף שילדי בית הספר שכחו להחזיר לביתם, קבוצת ילדים בחצר מחפשת סימטריה בטבע ליד קבוצה אחרת שמשחקת כדורסל. כמו בבית, מתקיימים כאן מפגשים מסוגים שונים בו זמנית זה לצד זה בזרימה ובתשומת לב של המשתתפים. זוהי אחת מהתמונות שאפשר לראות בפיכמן בשנים האחרונות עם תהליך השינוי שעבר.

בית ספר פיכמן הוקם בשכונת רמז בחיפה בשנת 1950. משכונת פועלים עברה השכונה תהליך של שינויים דמוגרפיים, ועם השנים גרים בה סטודנטים צעירים לצד עולים חדשים, בעיקר מחבר העמים, וזוגות צעירים צברים. בעת כניסתה של שרון עיטה, מנהלת בית הספר, לתפקיד ב 2011 עמד בית הספר בפני סגירה מפאת רישום נמוך. קבוצת הורים שביקשה להקים בית ספר דמוקרטי בעיר יצרה קשר עם שרון בניסיון לבדוק את מימוש הרעיון בפיכמן. שרון, שחפצה להוביל שינוי בבית הספר, פתחה במסע למידה עם עינת זלצר, סגניתה, והבינה שתפיסת החינוך הדמוקרטי צריכה לחולל, מחד, מהלך של ייחודיות בית הספר ומאידך לחבר את האוכלוסיה המגוונת המזינה את בית הספר ויכולה להזין אותו בעתיד. החיבור עם ההורים הוביל לחיבור עם תכנית חלוץ חינוכי של המכון הדמוקרטי, אך גם לפרידה מההורים שביקשו בית ספר דמוקרטי במבנה המוכר.

הרעיון הראשון והתשתיתי שהונח בבית הספר הוא דיאלוג: דיאלוג עם הילד בגובה העיניים על תחושותיו, רצונותיו ובחירותיו, דיאלוג עם הצוות על חלומותיו המקצועיים, על אופני היישום ובעיקר דיאלוג ליצירת שותפות חזקה. במקביל התרחש דיאלוג עם קהילת ההורים שהלך והעמיק עם השנים במסע למציאת אופני השותפות הרצויים והתורמים בין הורים לבית ספר.

בשנה הראשונה לשינוי הונחו סדירויות למימוש ערכי בחירה ודיאלוג: מרחבי למידה בתחומי השכלה כללית לבחירת התלמידים בהתאם לתחומי העניין שלהם כגון- צופיות, סריגה, יוגה, אסטרונומיה. מרחבי הלמידה שיקפו את החשיבות שנתן בית הספר לקיומה של למידה רב-מימדית (ידע, מיומנויות והרגלים)  מבוססת בחירה. החשיבות היא ביצירת מרחב אישי לילד בו הוא מרגיש שהוא מממש את נקודות החוזקה שלו. בנוסף, יצר הצוות מרחבי בחירה ללימודי שפה וחשבון ממוקדי נושא. כך לומדים הילדים שפה דרך אגדות ילדים או דרך נושא בעלי חיים בסכנת הכחדה, וחשבון דרך יצירת משחקים. למעשה, במרחבים אלו מתקיימת למידה נושאית, כשהתלמידים בוחרים את הנושא דרכו ילמדו את מיומנויות השפה והחשבון.

במקביל למרחבים אלו, מתקיימים במערכת הלימודים שיעורי שפה, חשבון, תורה ואמנות וכו'- עפ"י תכנית הלימודים, כאשר המשימה שליוותה ועדיין מלווה את הצוות היא כיצד מיישמים את עקרונות הפדגוגיה הדמוקרטית בתוך השעורים ה"רגילים".

חמישה עקרונות פעולה מלווים את הצות בבניית תכניות הלמידה בשעורים:

  1.  דיאלוג (התלמיד בינו לבין עצמו, התלמידים עם המורה, התלמידים בינם לבין עצמם, דיאלוג עם הסביבה וכו')
  2.  יצירת רלוונטיות עבור הלומדים
  3. ביסוס אחריות הלומד על למידתו
  4. יצירת מרחב מכיל ומכבד עבור הלומדים
  5. יצירת קהילה של לומדים.

עקרונות אלו מומשו אף בתכנית הערכה יחודית, הבנויה משבוע הערכה דיאלוגית בו התלמידים נפגשים עם המורים לתהליך רפלקטיבי שבסופו ניתנת תעודה מסכמת.

צוות בית הספר בונה את תכניות הלימודים תוך אוטונומיה רחבה. כך למשל, פותחה – גיש"ה לתלמידי כתות ו על ידי שתי מורות חלוצות- מסלול למידה רב תחומי המשלב לימודי גאוגרפיה, שפה והיסטוריה. כך נפתחה סדנת אמנות פתוחה ובעקבותיה סדנת ספורט פתוחה וכך פותח מודל של ילדים מלמדים ילדים תוך תכנון שעורים המלווה על ידי הצוות.

עקרנות הפעולה ממומשים גם במרחבי המעורבות וההשפעה של התלמידים בבית הספר. בפיכמן מתקיים פרלמנט אחת לחודש בו מובאות הצעות תלמידים או צוות לחיי בית הספר וכלל הקהילה מוזמנת להשתתף ולהצביע. כך החליטה הקהילה לשנות את מסיבת הסיום של בית הספר מטקס לחגיגה קהילתית צופית בטבע ולבטל את התלבושת האחידה בתנאי מסגרת ברורים. כל מבוגר שמגיע לצפות בפרלמנט בפיכמן נרגש לשמוע את התלמידים מתנסחים באופן בטוח וברור מול קהילה שלמה, בכלל זה ילדים צעירים בכתה א'. ואכן זהו מרחב המאפשר לילדים ללמוד מהו אקטיביזם חברתי, ולהעצים את ביטחונם האישי והיכולת לקיים דיאלוג בתוך חברה בעלת דעות שונות. בנוסף, מתקיימות ועדות המובילות את בית הספר בתחומים שונים- ארועים, חיי קהילה, דוברות בית הספר, נראות בית הספר, ועדת גישור לפתרון מחלוקות בין ילדים וועדת הפרלמנט המובילה את התאספויות בית הספר לפרלמנט חודשי.

חשוב לציין שכל מרחבי הלמידה המתוארים הם מרחבים פדגוגיים שעד לפני כשנה התקיימו בכתות עם ציוד רגיל לגמרי, כאשר המורות מנסות עיצובים שונים במסגרת האפשרויות הקיימות. רק לפני כשנה הובילה שרון מהלך פיזי בו עוצבו כתות מחדש בהדרגה. הצוות, שכבר התנסה בעבודה דיפרנציאלית בכתה, בקיומם של מרכזי למידה בתוך הכתות, בעבודה בקבוצות- רק לאחר ההתנסות והטמעת התפיסות , ידע לומר מה הוא מבקש בעיצוב הכתות. גם כאן, העיצוב מחדש נבנה בשותפות מלאה של הצוות, בהדרגתיות ובהסקת מסקנות לשלבים הבאים. התלמידים שהחלו ללמוד בחללים המורכבים מכריות, שולחנות גבוהים לצד נמוכים- תרגלו הרגלים של התנהלות במרחבים אלו הנשענים על תפיסות קיימות ומוכרות בבית הספר.

כאמור, הדיאלוג בבית הספר מתקיים גם במעגלי הצוות ובמעגלי המורים. כששרון סיכמה חמש שנים במסע יחודיות בית הספר בליווי תכנית חלוץ, היא השתמשה בדימוי הספירלה כמשקף את אופן עבודת הצוות. בכל נושא שמקדם הצוות בבית הספר מתקיים תהליך של למידה, התנסות, למידה נוספת והמצאה מחודשת. כך נבנו מעגלי השיח עם ההורים, כך נבנתה הלמידה במרכזי למידה בתוך השעורים, כך עוצבו הכתות, כך עוצבו הועדות. צוות בית הספר משמש מודל ללמידה מתמדת ולחידוש מתמיד בתהליך שעובר הוא עצמו. כל אשת צוות בשלב בו היא נמצאת, בתובנות המקצועיות והאישיות ובבירור מתמיד במפגשי הצוות שמזה זמן רב מהווים מרחב לשיח וליצירה משותפת.

כפי שנאמר בתחילת הסקירה, שאיפתה של שרון ביציאה לדרך היתה ליצר מודל יחודי בתפיסה דמוקרטית המתאים לקהילה המקומית. עם הרחבת אזורי הרישום והצטרפות חיפה לתהליכי היחודיות מגיעים לבית הספר תלמידים משכונות חיפאיות נוספות ואף מרוחקות יותר. חל צורך ביצירת דיאלוג בין הורים המחזיקים תפיסות חינוכיות שונות ולגייסם כשותפים לקידום הילדים ביחס למטרות בית הספר. לאורך כל השנים מתקיימים מעגלי שיח שעם הזמן הועברו לניהול הצוות שחש יותר ויותר בטוח בעצמו. הנהגת ההורים מגוייסת להובלת יוזמות הורים התומכות בצרכי בית הספר והנהלת בית הספר שואפת לכמה שיותר שקיפות עם ההורים. תשע"ח הסתיימה כאשר כל ילדי בית הספר והוריהם מכירים את חילופי הצוות הרלוונטים עבורם ועברו אף מפגשים ראשונים עם המורות החדשות בכתות. זוהי פעולה מאומצת המעידה על ההכרה בצורך בדיאלוג בכל פעולה כתשתית ליצירת ביטחון וודאות ככל שניתן לקראת שינויים הצפויים לילד ולמשפחתו.

כחלק מתהליך השינוי שעבר בית הספר, חלוצות בית הספר הובילו שינויים בעצמן או היו שותפות מובילות למהלכים בית ספריים. כך לדוגמא, הוקם מרכז אמנות, בעל תפיסה פדגוגית מובהקת, הפותח אפשרות לשעות "פתוחות" במערכת להגיע לעבודה במרכז, החלה מסורת של פרויקט יזם צעיר בליווי מתנדבים מעמותת ידיד ובתמיכה של הקרן ליזמות חינוכיות. החלוצות מובילות את ועדת פרלמנט, מתנסות בהוראה אחרת בתוך הכיתות ובעיצוב ניהול כתה דמוקרטית הפועלת באחריות משותפת על מטרות אישיות וכיתתיות. פעולת החלוצות התקיימה ועודנה מתקיימת בסביבה חלוצית של צוות יוזם ומוביל.

מבית ספר על סף סגירה, עם 120 תלמידים, תוך 5 שנים גדל בית הספר ל340 תלמידים ורשימת המתנה. והמבנה החדש והמותאם של בית הספר? בדרך. חדשנות חינוכית יכולה להתחיל משינוי פיזי – ואז לעבור לשינוי ארגוני, פדגוגי ורעיוני. אבל כמו שמוכיח הנסיון של פיכמן, ושל בתי ספר נוספים, יותר טוב כשהסדר הפוך.