חדשנות משבשת

מגזין-7-חדשנות-משבשבת2
חדשנות משבשת (או ״מערערת״) חדשנות המובילה ליצירת שוק חדש, תוך שהיא משבשת את השוק המסורתי הקיים, עם הזמן הופך השוק ה"משבש" לדומיננטי ודוחק או מחליף את המסורתי. רוב בתי ספר מעוררי השראה, ערערו על הנחות יסוד ושיבשו במידה מסויימת את השיטות הקיימות.

אילו היית שואל את האנשים מה הם רוצים – הם היו מבקשים סוס טוב יותר. (הנרי פורד)

חדשנות משבשת או "מערערת" (באנגלית Disruptive Innovation) הוא מונח שמקורו הטכנולוגיה. זו חדשנות המובילה ליצירת שוק חדש, תוך שהיא משבשת את השוק המסורתי הקיים, עם הזמן הופך השוק ה"משבש" לדומיננטי ודוחק או מחליף את המסורתי. חדשנות משבשת נוצרת באמצעות תוצרי "טכנולוגיות משבשות", ומקדמת מהפכות ופריצות דרך טכנולוגיות המשנות לחלוטין את המציאות המוכרת. המונח נטבע בשנות התשעים על ידי פרופ' כריסטנסן מאוניברסיטת הרווארד בספרו "דילמת החדשן"[1].

למה כל זה קורה? מה גורם לכך שלפתע פתאום משתנה המציאות המוכרת לנו?

התשובה פשוטה, הטכנולוגיה משנה את חיינו. טכנולוגיה משנה את האופן בו אנו מתקשרים, עובדים, מתרועעים ומתניידים. לטכנולוגיה יתרונות רבים שאינם מצטמצמים רק בתחום האינטרנט. חדשנות בביוטכנולוגיה, למשל ברצף הגנטי, הינה בעלת פוטנציאל להפוך לחלוטין את חיינו מבחינת איכות חיים, הזדקנות, יכולות מולדות, מומים וכד'. ופריצות הדרך הטכנולוגיות היותר המשמעותיות נוצרות באמצעות טכנולוגיות משבשות. מבט מהיר על השנים האחרונות מראה כי המחשב האישי העביר מן העולם את מכונת הכתיבה ושינה לתמיד את האופן בו אנו עובדים ומתקשרים. האימייל, ייתר את המכתבים הקשיחים ודרס את גופי הדואר. טלפונים סלולריים המאפשרים תקשורת בכל עת ובכל מקום, שיבשו את תעשיית הטלקום וכאשר הפכו "חכמים" החליפו את כולם: אבות סלולאריים, מחשבי כף יד וניידים,  מצלמות, נגני MP3, מחשבונים ו – GPS. מחשוב הענן – הרחיק את מקום האחסון ממקום הפעילות ורשתות חברתיות שיבשו טלפון, דוא"ל, הודעות מידיות ותכנון אירועים. מערכת ההפעלה אנדרואיד הובילה להיעלמות מערכות ההפעלה של רוב יצרניות הטלפונים הניידים ועלייתה של ויקיפדיה כאנציקלופדיה חופשית הובילה להיעלמות מוסד האנציקלופדיות המסחריות, מודפסות או דיגיטליות, ששלטו בשוק.

מהן טכנולוגיות משבשות?

טכנולוגיות משבשות מניעות כיום את מרבית הצמיחה הכלכלית. טכנולוגיה משבשת או מערערת, היא טכנולוגיה המחקה (מלשון חיקוי) טכנולוגיה מבוססת ומזעזעת את התעשייה הקיימת באמצעות מוצר פורץ דרך היוצר תעשייה חדשה לגמרי. היא מכונה גם טכנולוגיה מעצימה (Empowering Technologies), מאחר והיא מעצימה מספר רב יותר של אנשים להשתמש במוצר.

"שיבוש" אפשרי רק בענף בעל "ליבה טכנולוגית" או כאשר מוצרים או שירותים נעזרים בטכנולוגיה על מנת להציע ביצועים טובים יותר. לדוגמא, "שירותי תיירות והסעדה" במקורם אינם כוללת ליבה טכנולוגית, ולכן לכאורה אינם מושפעים מטכנולוגיה משבשת. אבל שירותי אייר בי אנד בי (Airbnb)המציעים מגוון עצום של אפשרויות לינה שונות ומגוונות, במחירים סבירים ונעזרים בתשתית טכנולוגית וטיסות ה -Low Cost  שהן שירות מבוסס מטוסים, בהחלט שיבשו את המונופול של מלונות וחברות תעופה בעולם התיירות.

מי אתה פרופ' קלייטון כריסטנסן?

פרופ’ קלייטון כריסטנסן, הוא האיש שלימד את העולם מהן טכנולוגיות משבשות וכיצד הן יכולות להפיל לתהום חברות ענק מנוהלות היטב. כריסטנסן שגדל כמורמוני גמלוני והגיע אל מוקדי הכוח של החוף המזרחי מאזור נידח במדינת יוטה המדברית. ילד שני מתוך שמונה, בן לסדרן מדפים בסופרמרקטים ולמגישת תוכנית חדשות לחוואים בטלוויזיה המקומית, אשר התגורר בחלק  הפחות מוכר של סולט לייק סיטי. את התואר הראשון שלו הוא רכש באוניברסיטה המקומית המורמונית ומשם המשיך לתואר במנהל עסקים בהרווארד. אחרי שייסד חברת ייעוץ ועמד בראשה, החליט לחזור להרווארד, שם הגה את תיאוריית החדשנות המשבשת. כריסטנסן חווה לא מעט שיבושים גם בחייו האישיים. בגיל 30 הוא אובחן כחולה בסוכרת נעורים. לפני מספר שנים לקה בהתקף לב. ושנתיים אחר כך חלה בסרטן בלוטות הלימפה, בעודו מטופל בכימותרפיה חטף שבץ בעת הרצאה ואיבד את יכולת הדיבור. יחד עם נכדתו בת השש הוא למד לדבר מחדש בעזרת תוכנה ללימוד אנגלית. אבל כל השיבושים האלה לא ערערו את כריסטנסן, המכהן כפרופסור בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד ובגיל 60 פלוס, הוא חזר ללמד, להרצות, לייעץ ולכתוב.

כריסטנסן פרץ לתודעה ב – 1997 שנה עם ספרו “דילמת החדשן” (The Innovator's Dilemma). הספר הציג לראשונה את תיאוריית החדשנות המשבשת (Disruptive Innovation), שהסבירה כיצד חברות מובילות, שעשו הכל “לפי הספר” ונראו בלתי מנוצחות, קרסו לפתע מול מתחרים שחדרו לשוק מלמטה והציעו מוצרים זולים ונחותים לכאורה. בהמשך פרסם כריסטנסן ספרים נוספים שהרחיבו את תיאוריית השיבוש, ואף התייחסו באופן ספציפי לענפים כמו חינוך ובריאות.

דילמת החדשן

דילמת החדשן עוסקת בתופעה לפיה חברות מצטיינות ומוצלחות יכולות לעשות הכל "נכון" ובכל זאת עדיין לאבד את מנהיגות השוק שלהם ואפילו להיכשל כאשר מתחרים חדשים ובלתי צפויים משתלטים על השוק.

כריסטנסן ניתח עשרות שנים של טכנולוגיות חדשניות והגיע למסקנה שחברות הזנק מצמיחות טכנולוגיות חדשניות. הוא זיהה שכמעט כל ענקיות הטכנולוגיה כיום, החלו את דרכן כחברות סטארט אפ של מוצרים וקטגוריות שלא היו קיימים קודם, והן יצרו שווקים קטנים שאינם מספיק רווחיים כדי לעניין חברות גדולות. חברות ההזנק הקטנות יותר, המנוסות פחות ואשר הסתפקו בניצחונות קטנים, לרוב דחקו את הענקים שהיו לפניהם ועם הזמן צמחו לממדי ענק. בו בזמן, חברות הענק המסורתיות, מצאו שגודלן הפך להן לרועץ. הן נדרשו למכור הרבה ולשמור על רווחיות גבוהה ולכן נמנעו מיוזמות טכנולוגיות חדשניות, וכך תמכו במו ידיהן בתהליך דחיקתן מהשוק ובהתאבדות כלכלית. 

"שיבושים" משני מציאות

רוב החברות הגדולות והמובילות בשווקים המסורתיים, לרוב נפלו כאשר הטכנולוגיה המשבשת החליפה את הטכנולוגיה הקיימת, למעט מקרים יוצאי דופן (כמו HP בתחום המדפסות). חברת דיגיטל,לדוגמא, מי שהייתה בשיאה חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם נעלמה מן השוק תוך כעשור. הכישלון שלה לא נבע מניהול שגוי, להיפך, הטעות העיקרית הייתה שהם פעלו דווקא "לפי הספר" והתמקדו בלקוחות ובנתחי השוק הרווחיים ביותר. המודל העסקי לפיו פעלו ונתפס כמוצלח ומתאים בזמנו, תמך במכירת מחשבים גדולים וחזקים לארגונים. אך מודל זה התעלם מקצב השיפור המהיר של ביצועי המחשבים האישיים. תוך שנים ספורות הם הפכו לטובים וזולים דיים כדי לענות גם על דרישות הלקוחות הגדולים והרווחיים של דיגיטל. אובדן הלקוחות הגדולים אשר העדיפו לקנות את המוצר הזול יותר, הביא לבסוף לקריסת החברה.

דוגמאות מוכרות נוספות כוללות את אנציקלופדיה בריטניקהשהפסיקה את הדפסת האנציקלופדיה לאחר קרוב ל-250 שנים. ובעולם הצילום ידועות פשיטות הרגל של החברות פולארויד וקודאק. קודאק, למשל, נפלה מאחר והייתה חברת כימיקלים והצילום הדיגיטלי המשבש הוא עסק אלקטרוני ,שהיה כה שונה מיכולותיה הקיימות שהיא פשוט לא יכולה הייתה להצליח בתחום החדש.

מאידך, רק לעיתים נדירות קורה שחברה המפתחת טכנולוגיה משבשת ייחודית הופכת להיות דומיננטית בשוק. דוגמא לכך היא חברת 3Mשפיתחה את מדבקות ה Post-itהצהובות, שינתה את האופן בו התנהלו משרדים ונותרה השחקנית הדומיננטית בתחום החדש שיצרה. לרוב מדובר בתהליך אבולוציוני של שיפורים קטנים ע"י שחקנים שונים של רעיון חדשני כלשהו. עד שמגיע שחקן אחד (או יותר) המצליח עקב תזמון, מוצר או שירות מוצלח במיוחד, לדחוף את הטכנולוגיה קדימה, לרכב על הגל ולהפוך לשחקן הדומיננטי בשוק החדש.

חברת LinkedIn, לדוגמא, בנתה רשת חברתית כבר ב-2002  אך הגבילה אותה לקשרים עסקיים בין החברים ולמרות פופולריות מסוימת לא זכתה בשנים הראשונות להצלחה עסקית משמעותית. לעומתה פייסבוקשהוקמה ב-2004, אימצה לא מעט מהרעיונות של LinkedInהשכילה לייעד את הפלטפורמה שלה לכלל המשתמשים וזכתה להצלחה פנומנלית תוך מספר שנים. היא הגדירה מחדש את עולם הרשתות החברתיות ודרסה שחקנית קיימת – Myspace– בעלת טכנולוגיה מעט שונה. לינקדאין מצידה זכתה בהצלחה עסקית רק לאחר שעולם הרשתות החברתיות הפך (בזכותה של פייסבוק) מתחום נישתי, לתחום מרכזי בתקשורת בין אישית.

מכשיר ה-  iPhoneשל אפל, הוא דוגמא נוספת לחדשנות משבשת במיטבה. חדשנות אשר שינתה לחלוטין את עולם הטלפונים הניידים בפרט והמכשירים הניידים (mobile devices) בכלל. האייפון לא היה ה"סמארטפון" הראשון בשוק, היו כבר מכשירים חכמים ועשירים בפונקציות כמו למשל של חברת BlackBerry. יתרה מכך, הוא אפילו לא היה הניסיון הראשון של אפל להשיק טלפון נייד עם תכונות "חכמות". אפל השיקה ב-2005 (שנתיים לפני iPhone) בשיתוף עם מוטורולה גרסה מוקדמת שנגנה מוסיקה דרך שירות iTunesונחלה כישלון חרוץ. אבל התזמון בו יצא האייפון לשוק לצד היותו מוצר איכותי וייחודי יותר גרמו לו להפוך מידית למוביל שוק ולשבש את השוק הקיים של טלפונים ניידים באופן כזה שכל המתחרות נאלצו "ליישר קו" ולצאת עם מכשיר דומה כדי להישאר בשוק. אלה שלא השכילו לעשות זאת, כמו נוקיה ומוטורולהלמשל, נעלמו מן השוק.

טכנולוגיות משבשות ו"כלכלה חדשה"

טכנולוגיות משבשות מספקות לשווקים מוצרים ושירותים טובים וזולים יותר. הן מרעננות את השורות בקרב מובילי השווקים, יוצרות תמריצים להמציא טכנולוגיות חדשות, מאתגרות את הענקים, מקדמות תחרות ומונעות התבססות מוקדי כוח. כדי לשרוד ולהצליח ב"כלכלה החדשה[2]", נדרשים כיום כל הארגונים, פרטיים וציבוריים, להגיב בזמן לשיבושים של עולם המחשוב והמידע. כריסטנסן טוען שכמעט כל הצמיחה הכלכלית מוּנעת מטכנולוגיות משבשות, מכיוון שהן יוצרות מקומות עבודה. הפיכת מוצרים לנגישים וזולים יחסית, גורמת ליותר אנשים לרכוש אותם, וזה אומר שיש לשכור עובדים כדי לייצר את המוצרים החדשים, להפיץ אותם, לשווק אותם ולספק שירותים ותמיכה לאחר הקנייה. זאת בניגוד ל"טכנולוגיה מקיימת" אשר היא תחליפית במהותה, ומתאפיינת בכך שבכל פעם שקונים  את המוצר החדש לא קונים את הישן. טויוטה, למשל, פיתחה את הטכנולוגיה המקיימת של הנעה היברידית, זו חדשנות נהדרת, אך בכל פעם שלקוחות רוכשים מכונית מדגם פריוס הם לא רוכשים קאמרי או קורולה. טכנולוגיות מקיימות חשובות לכלכלה, מכיוון שהן משמרות שוק רענן ותוסס, אך הן אינן מייצרות משרות חדשות או צמיחה נטו .

 מרחבי תאוריית השיבוש

תיאוריית השיבוש כבר ידועה למדי, אך עדיין מעט מאוד חברות מתמודדות בהצלחה עם "דילמת החדשן" וזאת משתי סיבות. הראשונה, רבים מידי עושים שימוש במילה ‘שיבוש’ בלא להבין את משמעותה. הם מניחים שמשמעות המושג שיבוש הוא דבר מה חדש או שונה ולא כך הוא. השנייה, נובעת מכך ש"חשיבת השיבוש" נוגדת את האינטואיציה. חברות שהצליחו, הן חברות שלמדו היטב יחד את התיאוריה, יצרו שפה משותפת ועיצבו דרך משותפת להתמודדות.

אפל לדוגמא, הייתה ונשארה חברה משבשת כל השנים. היא הייתה המובילה הבולטת הראשונה במחשבים אישיים. עם האייפוד הם שיבשו את ענף המוזיקה, בכך שהפכו את הורדת המוזיקה לפשוטה וזולה. ובאמצעות אסטרטגיית הארכיטקטורה הקניינית הם כבשו את תחום הפצת המוזיקה. בהמשך האייפד, גם שיבש את המחשבים הניידים.

לפי כריסטנסן תיאוריית השיבוש חלה גם על מדינות. יפן, לדוגמא, שיבשה בזמנו את ארצות הברית. בהמשך קוריאה, טייוואן וסינגפור שיבשו את יפן, ועכשיו סין משבשת את כולם. בשנות ה־50, ה־60 וה־70 של המאה ה־20 יפן צמחה בשיעורים חסרי תקדים, והפכה מאומה מרוששת לאומה משגשגת. את הצמיחה הזו הניעו חידושים מעצימים ומשבשים: טויוטה אפשרה לסטודנטים להיות בעלי רכב; הונדה ייצרה אופנועים כל כך זולים שאפילו לסבתות היה אופנוע; סוני ייצרה מכשירי רדיו וטלוויזיה במחירים נגישים ועוד. החדשנויות המעצימות שהגיעו מיפן אפשרו למיליארדי אנשים ברחבי העולם לרכוש ולהשתמש בדברים שלפני כן לא היו בהישג ידם. אבל משנות ה־80 היפנים החלו להשקיע יותר בחדשנויות מקיימות ולא יצרו חדשנויות משבשות, ומאז היא כמעט לא התקדמה. מה שמפחיד הוא שנראה שאמריקה ואירופה, נמצאות בדיוק על אותו מסלול.

תפיסת "החדשנות המשבשת" מקובלת כאחד הרעיונות המבריקים ביותר בכלכלה במאה האחרונה. אבל יש לה גם לא מעט מתנגדים קולניים כמו ויבֵק וודווה (Wadhwa), יזם שהיה לאקדמאי ומלמד בין היתר באוניברסיטת סטנפורד. לדבריו התיאוריה של כריסטנסן מיושנת ושגויה מאחר וכיום התחרות כבר לא מגיעה מהקצה התחתון של השוק, אלא מכיוון תעשיות אחרות ושונות לחלוטין. לדבריו, ההתקדמות האדירה בטכנולוגיות מחשוב, רשתות, חיישנים, בינה מלאכותית ורובוטיקה מטשטשת את הגבולות בין תעשיות שונות, ומאפשרת להן לפלוש זו לתחומה של זו. ואולי זה בכלל "השיבוש החדש"…

כך או כך, המונח "חדשנות משבשת" הפך לאחד מהמושגים הנפוצים והמשפיעים ביותר בעולם כיום. תאוריית "החדשנות המשבשת" שינתה את העולם העסקי וניפצה שיטות ניהול מסורתיות רבות. אנדי גרוב, המנהל המיתולוגי של אינטל, אימץ את הרעיונות והפך לחסיד נלהב של התפיסה וסטיב ג’ובס נהג לצטט בקביעות את כריסטנסן.

שמונת המשבשים של עולם התעסוקה

פריי, עתידן בתחום התעסוקה ואחד משני החוקרים שפרסמו בשנת 2013 מחקר מקיף על עתיד התעסוקה, טוען שמקצועות העתיד נשענים על "שמונת המשבשים". המשבשים לדבריו כוללים: בראש וראשונה רחפניםאשר כבר כיום נמצאים בשימוש בולט של ארגונים ביטחוניים ועסקיים. במקום השני הוא ממקם את טכנולוגיות התעבורה האוטונומיות: מכונית ללא נהג, מטוס ללא טייס, צוללת ללא קפיטן. במקום השלישי עומדת תנועת טריליון החיישנים, הדוגלת בהטמעת מה שיותר חיישנים סביבנו על מנת לשפר את איכות החיים שלנו, לדוגמא, חיישנים לבישים לשם ניטור מצבנו הבריאותי. האינטרנט של הדבריםהכולל חיבור ותקשורת דוגמת הבית החכם הוא הבא בתור, והדפסת תלת מימדהיא במקום חמישי ברשימה . במקום השישי מציין פריי מה שנקרא בתרגום חופשי בעברית עיצוב קווי מיתאר, ומתייחס לרובוט היוצר עצמאית מסגרת לבנייה בהתאם לתכנון הארכיטקט. ובמקומות השביעי והשמיני נמצאות המציאות המדומה והבינה המלאכותית. שתי האחרונות כבר נמצאות עמנו לא מעט זמן אבל הן עדיין לא הגיעו לכלל הבשלה משמעותית.  

כל אחת מהטכנולוגיות הללו משבשת לחלוטין את העולם המוכר לנו. לדוגמא, הדפסת תלת מימד, המכונה "המהפכה התעשייתית הרביעית" ולא בכדי. יכולת זו מאפשרת לחברות כמו אדידס להחזיר לגרמניה את מפעלי הייצור שלה מסין וקוריאה ולייצר באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ומעט עובדים מוצרים איכותיים העתידים להיות זולים יותר. תופעה זו גורמת למדינות אסיה לאבד את יתרונן כספקיות כוח אדם זול ותגרום בשנים הקרובות לאובדן תעסוקה בקרב מדינות מתפתחות רבות, מה שכמובן ישליך על הכלכלה העולמית כולה. דוגמאות נוספות כוללות: הדפסת תלת מימד של מזון המייתרת את הצורך בייצור ומכירה של כלי בישול, מיקסרים ותנורי אפייה וקניית מצרכים בחנויות קמעונאיות. הדפסת תלת מימד של בגדים ונעליים המייתרת מעצבים, תופרים ויצרנים. אבל זה לא מסתכם בכך, ההשפעה היא בעלת אפקט של גלגל שלג, מאחר וכל תחום מקצועי שמתייתר פוגע גם בכל נותני השירותים שסביבו כמו מובילים, לוגיסטיקה, יצרני חלקים וכד'.

ומה בתחום החינוך?

 כריסטנסן טוען שהיסטורית לא היה שיבוש בתחום ההשכלה הגבוהה, מאחר ולא הייתה לה ליבה טכנולוגית. לכן מוסד אקדמי שהיה מעוניין לשפר את המוניטין שלו חייב היה לחקות את המתחרים שלו בעלי המוניטין ולא יכול היה להציע תהליך "משבש". אבל כיום, הכלים הדיגיטליים מבססים ליבה טכנולוגית לעולם ההשכלה הגבוהה, ונראה שה"שיבושים" במערכת החינוך קורים בקצב מאוד מהיר.

למידה מקוונת, לדוגמא, מאפשרת כיום לכל אחד להגיע לחומרים איכותיים בכל עת, בכל מקום (ללא מגבלות גיאוגרפיות) ובכל שעה של היממה בהתאם לנוחות הלומד. קורסים מקוונים מרובי משתתפים( Massive open online course- MOOC) מציעים כיום קורסים אינטרנטיים מקוונים הפתוחים למספר בלתי מוגבל של משתמשים, לרוב ללא עלות. בנוסף לחומרי קורס מסורתיים כגון הרצאות מצולמות, קריאה, בעיות ותרגילים, קורסים אלו מספקים פורומים אינטראקטיביים, המאפשרים אינטראקציה קהילתית בין סטודנטים, פרופסורים ועוזרי הוראה. מאז 2012 משמשים קורסים אלו כפלטפורמה פופולרית של למידה.

מציאות זו גורמת למבנה בית הספר לאבד ממשמעותו, כמו גם לסדר היום הבית סיפרי הכולל מועדי למידה וחלוקה לשעות. וכמובן שגם מבנה השיעור ואורכו כבר אינם תואמים את המציאות המשתנה. זאת ועוד, היכולת ללמוד חומר איכותי בכל מקום בעולם בעלות נמוכה פוגעת ביוקרה של מוסדות אקדמיים מובילים. הביקוש לשירותיהם הפיסיים יורד והמוניטין המבוסס על היצע וביקוש נפגע. מעבר ליוקרה, מוסדות אקדמיים מובילים נפגעים גם בתחום הכלכלי מאחר והתלמידים כבר אינם מוכנים ו/או יכולים לשלם את השכר הגבוה הנדרש מהם. תחזיות בתחום ההשכלה הגבוהה, מדברות על כמות של פי עשרה סטודנטים בעולם אשר ישיגו תארים בעשירית המחיר מהמחיר הקיים כיום. פיטר דרוקר טען כבר בשנת 1997 שהקמפוסים של רוב אוניברסיטאות היוקרה יהיו שוממים תוך 30 שנה. וכריסטנסן טען בשנת 2013 כי מחצית מהאוניברסיטאות בארה"ב יגיעו לכלל פשיטת רגל תוך 15 שנה.

הטכנולוגיה כיום מאפשרת למידה פרסונליתהמותאמת ליכולותיו, מצב רוחו, שעות העירות שלו ויכולת הקיבול של הלומד. היא גם מאפשרת אוטונומיה ברמה זו או אחרת בכל הקשור לחומרי הלימוד, אופן הלימוד והערכת אופן הלמידה. הדבר משנה, כמובן, לחלוטין הן את הכישורים שיש לפתח אצל הלומד על מנת שיוכל ללמוד באופן עצמאי ובצורה מיטבית, והן את המיקום הפיסי שלו, מאחר והוא כבר אינו צריך לשבת וללמוד על כיסא בכיתה. כנגזרת סביר שמשתנה גם המבנה הפיסי של הכיתה, הן בכל הקשור לתשתיות הנדרשות טכנולוגיות ואחרות והן בכל הקשור לצורך בנוכחות הפיסית בסביבת הלמידה. גם המבנה החברתי של הכיתות כבר אינו בהכרח דורש הומוגניות מבחינת הגילאים, מספר הלומדים וכד'. הדבר נכון הן ללומדים והן למורים, ויש לכך השפעה ישירה על תפקיד המורה ועל יחסי הגומלין עם התלמיד.

הלמידה השיתופית, המתפתחת כיום משפיעה בהיבטים נוספים. למידה שיתופית למול בתי ספר בחו"ל דורשת מיומנויות מעבר למיומנויות טכנולוגיות. הלומדים נדרשים לכישורים מתאימים בתחום התקשורת כמו שפה, תרגום, רב תרבותיות ופתיחות לזולת.

אלו הן רק מקצת מהדוגמאות המשבשות לחלוטין את הסביבה המוכרת והידועה ואת אופן ההתנהלות המקובל ודורשות התייחסות מעמיקה. אין שום כוונה לומר שמרגע זה והלאה יש לשבור את כל הכלים המוכרים, בוודאי שלא… אין שום סיבה לשפוך את המים עם התינוק. מאחר וקהילת אנשי החינוך אמצה את התפיסה (Fisher, 2000), שיעדיו של בית הספר הם: הכנת התלמידים לחיים בחברת הידע וציודם במיומנויות לומד מתמיד שיעזרו להם להסתגל לעולם המשתנה. הרי שמענה נאות ל"שיבושים" דורש שינוי בכל הקשור לתכנית הלימודים, חומרי הלמידה, ארגון הלמידה, מערכי השיעור והכלים והמשאבים שסביב. תחילה יש להבין כיצד המציאות משתנה סביבנו ומה "משבש" את המוכר לנו, בהמשך לזהות את הדברים שמושכים אותנו וקורצים לנו כמעניינים, מיוחדים ומתאימים לנו ולבסוף לבחון כיצד הם יכולים לעמוד לשירותינו ולתמוך בעשייה שלנו.

כל מהפכה בעולם גורמת לשינויים מרחיקי לכת, אנו נמצאים היום בתקופה בה הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מואץ משנה לחלוטין את עולמינו מכל היבט אפשרי. הכלכלה כבר אינה כלכלת תוצרים אלא כלכלת ידע ושירותים; מדינות לאום מאבדות מכוחן לטובת ערי ענק; ארגונים בינלאומיים קובעים מדיניות גבוהה בעולם ההופך ליותר ויותר גלובלי למרות התנגדויות פנימיות במדינות רבות; תוחלת החיים עולה והילודה יורדת ברוב מדינות העולם המתפתחות והמפותחות, למרות שישראל חורגת ממגמה זו. כל אלו הן מקצת מהמגמות הבולטות המשנות לחלוטין את הסביבה המוכרת לנו ויוצרות עתיד לא ידוע בו יצטרכו הלומדים כיום להתמודד ולהצליח.

בהינתן ש"שיבוש" מייצג תופעה רצויה, חיובית המייצגת "הזדמנות", תפקידנו להבטיח שללומדים כיום יהיו הכישורים על מנת להתמודד בהצלחה עם שיבושים עתידיים. הם יצטרכו להתמודד עם עולם עמום, משתנה תדירות, גמיש ולא יציב, עולם של תמורות ,שינויים וחסר בטחון כלכלי. לשם כך עליהם להיות מיומנים ביכולת למידה מהירה, יכולות פתרון בעיות ויצירתיות, יכולת לחיות בסביבה עמומה ומשתנה תדירות, יכולת ניהול עצמי וביקורת אישית גבוהה ויכולת ניהול זמן באופן מיטבי. אלו הם רק חלק מהדברים שכרגע ברורים לנו אך גם הם עשויים להשתנות ולהשתבש חדשות לבקרים וגם לכך עלינו להיות מוכנים.

וברוח זו נותר לנו לאחל "שיהיו לנו שיבושים מרהיבים"!

[1]Christensen, Clayton M. (1997), The innovator's dilemma: when new technologies cause great firms to fail, Boston, Massachusetts, USA: Harvard Business School Press.

[2]הכלכלה הישנה מושתתת על ההנחה שכמות המשאבים בעולם מוגבלת ועל כן לכל מוצר יש ערך מוגבל וסופי. הכלכלה החדשה, מבוססת על ההנחה בדבר קיומו של משאב בלתי מוגבל שהוא "הידע האנושי "(גינזבורג, 2000) . היא מזוהה עם אינטרנט וטכנולוגיה, עם אופציות למניות ובורסות גואות, עם עושר מיידי ופער כלכלי, ונראה שהיא מציינת מעבר לפרקטיקה כלכלית תפיסת עולם חברתית וסגנון חיים בעידן האפשרויות הבלתי מוגבלות. http://haraayonot.com/idea/new-economy/

דוגמא: נקודות הזנק

מרכז הפסגה בראש העין מקדם מסגרות לפיתוח מקצועי בהלימה לעקרון הבחירה והחדשנות הפדגוגית ובדגש על התאמה לצרכי הלומד .

המאה ה- 21 הביאה עימה לא מעט אתגרים בכל הנוגע לאופן שבו אנשים לומדים.כשחושבים על שיעור, נוטים לדמיין מרצה שעומד מול סטודנטים הישובים בכיתה, אבל האם זה חייב להיות כך?

השנה פתחנו השתלמות למידה פעילה-המשלבת הליכה ספורטיבית על הליכון תוך האזנה להרצאות מגוונות בנושאי חדשנות פדגוגית. בהתבסס על מחקרים שבדקו האם לימודים בזמן הליכה יכולים להיות אפקטיביים, הראו התוצאות שההליכה מגבירה את החשיבה באופן משמעותי. משיחות שקיימנו עם המשתלמים דווחה שביעות רצון רבה מהגיוון הייחודי בדרך הלמידה.

מתוך רצון להמשיך ולהתאים את מסגרות הפיתוח המקצועי לצרכי עובדי ההוראה ובהתבסס על נתוני שאלון ״דע את עצמך״ שהופנה למשתלמים,עמדה בפנינו המשימה לייצר תוכן קצר ותכליתי שמאפשר למידה קצרה מאוד, בזמן גמיש ובמקומות שונים, תוך שימוש במדיה ויזואלית. ההשתלמות ״נקודות הזנק״ עוסקת ביישום הלמידה המשמעותית מבוססת יחידות הוראה קצרות בנות כחמש דקות ובהנחיית מגוון מרצים. התוכן קל ונגיש לאחזור ומאפשר יישום מיידי בשדה ההוראה.

מרכז הפסגה בראש העין ממשיך ליצור לבנות וליזום מסגרות התואמות את צרכי הלומדים ומקדמות את מעשה ההוראה.

צוות פסגה ראש העין.

סגירת תפריט