h y 3 t w r p e s m s r z b g z 2 n j t i 3 n m s k m m q d h o r f v i v 1 w z a p x 3 l 8 4 m 3 0 h c m a l b z 5 s n a 5 d z h e d k o e z 7 j k 3 6 n m p 4 f f f r t g 5 s s p l 8 r r h y j 9 k m i 2 k t f x z j x t b 6 l a o 8 e l o d f 4 s s a m o z 4 c z c r b a l m 7 4 0 x k c u w v b n i l u w k l k f j g 2 d q k t z c b 6 a k d e p y x q n 2 v i j u p e h o b s j k y x a i l o w 9 j o r d 4 q x 6 g z v m z v 3 b 9 y l s m v q 3 e x k v o w q c e u v y z d j p s i n x u c i b n l j 9 7 q t p k r y i p d e u 7 t 0 q q n a 6 d m p t m n i k m f m s o c c 3 o z j h g z v 9 0 b n r 5 o 4 p a r d 8 v 5 x q w d l z q p f 0 o 9 i 3 l a l j j k v k p z t q d u g m j n g n e c s q i a n y h h 7 m 4 2 m n c v m t n o e p 0 f g z y m r j w 8 g n q e 3 4 d x x 3 f b m n o l 7 t g e 6 a k r g l i p g j a d x n 1 x n q z h 7 c k v v r s n r v 8 a s 8 k y r 6 g g a h f u e p a g w d i w 8 c q k 4 b f d v m 7 p g f z l i h g 7 c u o 5 s u p v i s c f 5 1 l w b q j d 8 5 g b x t h t y h r k d e q q l 2 t r h p m 7 p e v s y a n b v j w m 4 z a 8 b 3 x f o 7 m t b b q d m q i z 3 v b g o e x r d 5 z q w 8 x b 8 0 i o c g e 9 1 g w v 7 f a j z g u y f g f x c 0 w p t 7 o 5 9 k 0 2 i n 5 k o c k k a 7 l i 5 y m 2 u x l v b c 3 p p j n h n m p p n d 2 7 f b z q q w v a 7 k e a 8 5 s d 9 i g 1 j u b a k t c h m k r k w x l i f b d d 7 s f z r b c 5 g u d g e y l d l y f o u m u 2 a x l k 1 a p e o n 8 4 p x u i 4 r m j l d r l q j f y q g w a g 7 x 5 q s 5 x m b 2 m f b a 6 j l w 1 i c v 3 x c q s u 8 x u q a y e 5 t 1 t o 5 d f d z d g e l 2 w u p n b t k n s v y e t v s f o q 7 x q d c u h u o p w g l 0 h g z a j r c d 7 1 c f o n 6 z 7 v p z g x w j l u g z j u j 0 y o l k l i s e 6 v g m 0 g y l e 3 a u l 6 j 2 p w 0 k j 8 x a x f 3 q p 6 v h x e a q 6 e 3 g m p g l 7 p t k 7 r a u g y r 5 e z 9 7 i i f o y y p s h r n o 9 p h s k k r 9 g i 3 p r l o j a g m g h u 6 b m a 0 9 a f j w x 2 8 x 7 0 5 x b 7 a i c a g z 4 o j n s 0 v n h y l t j 6 4 7 6 n c r d n q g w l j w p 4 9 1 יזמות בחינוך - בחינת עומק | אגף מו״פ, ניסויים ויוזמות

יזמות בחינוך – בחינת עומק

עמודי-כניסה-3431jb0efyesmv1pogy8lc
מערכת החינוך חייבת להתחדש על מנת להתאים את עצמה למחצית השנייה של המאה ה-21, ולשם כך עליה לעודד יזמות דו כיוונית. המאמר עוסקת בדו-כיווניות זו, כמו גם במאפייני היזמות, בחזון היזמי ובתכונות היזם הפועל בשדה החינוכי

הקדמה – מדוע יזמות במערכת החינוך הינה קריטית

על מנת להיות משמעותית בקרב הקהילה הבינלאומית, החברה הישראלית של השנים 2020-2030 צריכה להבטיח את השגת היעדים הכלכליים והחברתיים שלה. היא תצטרך להיות יעילה ולנצל את מירב הפוטנציאל האנושי שלה. כמו היום, גם בשנות ה-2030 ההון האנושי בישראל יהווה המשאב הכלכלי העיקרי. הביקוש לחינוך יעיל ואיכותי יגדל באופן משמעותי ואף בקצב מהיר יותר מהצמיחה הכלכלית. על מנת להשיג את המטרות והיעדים הכלכליים, על מדינת ישראל להשכיל ולראות במערכת החינוך האמצעי הקדומני וההכרחי להפעלת מנועי הצמיחה הנדרשים.

אל לה למדינת ישראל להשאיר את השלמת החינוך לצה"ל ולאחר מכן ליזמים עסקיים ולכוחות השוק, אשר ממלאים כיום את הפער שבהיצע הלימודי הנוסף והאחר המתאים לצרכיהם. לאורך זמן הם לא ישיגו את התוצאות המיוחלות, כי יגרמו לכך שמערכת החינוך לא תדע להתמודד עם האתגרים האמתיים העומדים בפניה, ולבסוף תלמד להתנער לחלוטין ממחויבותה לצרכי הביטחון והכלכלה של ישראל. זו תהיה מערכת חינוך אשר תוציא מבין כתליה בוגרים ללא יכולת התמודדות עם האתגרים הצבאיים, הכלכליים, התעשייתיים והחברתיים שהמחצית השנייה של המאה הנוכחית תעמיד בפניהם.

אם מדינת ישראל חפצה בחברה יצרנית ומועילה, על מערכת החינוך לראות את בית הספר כמרכז הפעילות החינוכית הכוללת, המהווה ישות מרחבית מסועפת, וכוללת בתוכה את כל האספקטים שירכיבו מאוחר יותר את השוק בו הם יתמודדו. בית הספר יצטרך לדעת להעניק גם את המרכיבים החינוכיים הנחוצים למשק, אך גם את הערכים והמאפיינים הפרטניים הנדרשים לבוגר ברמה האישית המותאמת לצרכיו ומאווייו. בית הספר יידרש למערכת מרושתת מתקדמת שתהיה חלק מרשת מסועפת – מקומית, לאומית ובינלאומית.

לאור העובדה שבוגר מערכת החינוך יידרש לשינויים תכופים ומשמעותיים בתחומי התעסוקה וההכשרה, וסביר להניח שיחליף מספר רב של מקומות עבודה במשך חייו הפעילים (לפחות 4-7 מקומות עבודה), על מערכת החינוך לדאוג לצייד אותו בכלים משמעותיים שיכינו אותו לחיים. כלים אלו יינתנו לו בהדרגה ובאופן מצטבר, כך שיוכל להרגיש בכל עת את הביטחון האישי הבסיסי הנדרש, להבטחת ביטחונו התעסוקתי והכלכלי העתידי. מערכת החינוך מצידה תצטרך לבנות את עצמה לעמוד לרשות הבוגר בכל עת שיידרש לכך, על מנת להשלים את הנדרש לקראת הפרק הבא בחייו התעסוקתיים (long life learning). זהו החינוך שייתן כלים להתמודדות עם החיים בכל עת ובכל מקום, עם השלמות נקודתיות במסגרות אקדמיות ואחרות שיצטרכו לפעול באופן ממוקד ומהיר.    

מאז תחילת המאה הקודמת מערכות החינוך בעולם מגמגמות באשר לפדגוגיה, סביב הוויכוח בין שתי אופציות רלוונטיות: "פדגוגיה מבוססת מלמד", או "פדגוגיה מבוססת לומד". פדגוגיה בה הלומד הוא צרכן הידע, או פדגוגיה בה הלומד הוא יצרן הידע. בראשונה ההוראה מרוכזת סביב ביצועי המורה, מעביר הידע המתוקף מבחינה מדעית ותרבותית, ללא קשר להתאמתם לתלמיד וליכולתו להטמיע ידע זה בהתקדמותו והתפתחותו האישיים. על המורה לפתות את התלמידים ולכבוש את הקשבתם על מנת לשכפל התנהגות אינטלקטואלית מנורמלת. בשנייה, ההוראה מרוכזת סביב בנייתו של התלמיד את הידע שלו ואת קצב ואופן רכישתו, והפיכת הידע הנרכש ליצירה אישית מוערכת ונדרשת. המורה הופך כאן למקור הידע שעורך דיאגנוזה של הצרכים של כל אחד מתלמידיו, מספק להם את ההכוונה וההנחיה הנדרשים ונתמכים על ידי מקורות מידע, מסמכים, התנסויות ותרגילים נדרשים ומלווה אותו במסלול אינדיבידואלי או שיתופי בהתאם לצורך.

הגענו לשלב בהתפתחות החינוך בו נחוץ מהלך של שינוי תפקיד המורה. אם עד היום הוא היה בעל האחריות הבלעדית על העברת הידע, מעתה עליו להיות האחראי על תהליכי הלמידה של תלמידיו יחד עם גורמים רבים נוספים. לשם כך עליו לוותר על תפקיד הכל-יכול המגשר בין התלמיד לבין העולם. תהליך חשוב זה יסייע למורה לתפוס את המעמד האינטלקטואלי והחברתי הנכון עם התפתחותה של החברה הישראלית. רק כך הוא יוכל למלא את משימתו האמתית של כמחנך – מחנך לחיים.  

עשר השנים הבאות 2020-2030 תהיינה השנים הקריטיות והחשובות בתהליך זה, ובהן על מערכת החינוך ואנשי חינוך, ליזום, להוביל, לנהל ולבצע את השינויים הנדרשים להתאמתה של מערכת החינוך לצרכיה העתידיים של מדינת ישראל. בין יתר הדברים בוגרי מערכת החינוך של המאה ה-21 נדרשים למיומנויות ייחודיות אשר ישתנו בהתאם לצרכי המשק והכלכלה.

מיומנויות המאה ה-21

במחקר מקיף שנערך על ידי ארגון ה-OECD בשנת 2013  נמצא כי תושבי המדינות במערב חסרים מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה המודרני. המצב מייצר פער עצום ומובנה בין בוגרי מערכת החינוך לבין הציפיות התחרותיות של שוק העבודה הגלובלי.  כ-40% מהמעסיקים דיווחו כי אינם מצליחים לגייס עובדים בעלי המיומנויות שהם מחפשים. מקומות העבודה משקיעים משאבים רבים בהכשרה מחדש של עובדיהם החדשים והתאמתם לצרכי הארגון. דעה דומה נשמעת גם ביחידות המדעיות והטכנולוגיות של הצבא, לגבי בוגרי התיכון והאקדמיה.

המחקר מציין כי מיומנויות כגון ניתוח מידע, עבודת צוות ופתרון בעיות, חשובות היום לפחות כמו התארים אותם מקבלים סטודנטים בסיום לימודיהם ולעיתים אף יותר מכך. בשוק העבודה המתקדמת, במערב בכלל ובישראל בפרט, קיימת אכזבה מבוגרי מערכות החינוך. ציונים גבוהים של בוגרי המערכת אינם מעידים על יכולותיהם לפעול ולהצליח בחיים המקצועיים האמתיים. מסקנת המחקר היא שעל מדינות ה OECD להשקיע מאמצים רבים בהקניית מיומנויות המאה ה-21 כבסיס להצלחתן ושגשוגן.

מערכת החינוך חייבת להכין תלמידים למקצועות וטכנולוגיות שעדיין לא קיימים ולפתרון בעיות שעדיין איננו יודעים מה הן. השינויים המואצים, אי הידיעה של העתיד והאינפורמציה הזמינה לכל, מקטינים את חשיבות הקניית המידע ומעמידים בראש את רכישת המיומנויות.

כבר היום מקומות העבודה המתקדמים בעולם ובארץ, מחשיבים אצל מועמדים להעסקה פחות את הידע ותעודות ההצטיינות האקדמאיות ויותר את המיומנויות המתאימות לצרכים הנוכחיים של העסק ולמשימות העתידיות שעדיין לא ידועות. בית הספר הקיים אינו מקנה את המיומנויות להן יידרשו בוגריו לאורך חייהם ואותן מחפשים מקומות העבודה. מיומנויות אלה באות כמובן בנוסף למוסר, להומניזם, לערכים ולתכונות האופי הנדרשים להשתלבות ותפקוד במשפחה, בחברה, בקהילה, בתרבות, במדינה ובדמוקרטיה.

קיימים ניסיונות רבים להגדיר את המיומנויות (Skills) בתעסוקה המתקדמת, המסוגלות  (Abilities) והיכולות (Competencies) החשובות להשתלבות במאה ה-21 , ואלה הן העיקריות:

  • גמישות ויכולת הסתגלות.
  • יזמות.
  • דמיון.
  • סקרנות, חדשנות ויצירתיות.
  • מנהיגות.
  • אחריות
  • התמודדות עם חוסר ודאות.
  • פתרון בעיות.
  • למידה בכל עת, בכל מקום ולאורך כל החיים.
  • תקשורת אפקטיבית בדיבור, בכתיבה ובפרזנטציה.
  • ביקורת, ניתוח ועיבוד של אינפורמציה ותקשורת.
  • שיתופי פעולה מקומיים וגלובליים,
  • שיתופיות ועבודת צוות.
  • אמפטיה חברתית
  • יכולת לערער על מוסכמות אישיות וקולקטיביות.

כל תוכן והוראת תוכן, כל פדגוגיה וכל שיטת לימוד חייבים לתרום ויבחנו בתרומתם למיומנויות המאה ה-21. לא ניתן להקנות מיומנויות במהלך שיעור בודד או בהוראת מקצוע אחד, וגם לא בשנת לימודים אחת. יש צורך להתנסות ולהתאמן בשימוש במיומנויות במשך כל שנות הלמידה וההכשרה, ברמות שונות ובמצבים שונים החל מהגיל הרך בגן ועד ללימודים האקדמיים וההתפתחות המקצועית והאישית במקום העבודה. הלימוד חייב להקנות ללומד מיומנויות שאינן תלויות זמן ומקום ואשר מאפשרות לבוגר מערכת החינוך להמשיך להיות רלוונטי למשק ולשוק העבודה גם בעוד 20-25 שנים מתום לימודיו בבית הספר, על ידי גמישות מחשבתית ויכולת התאמה לסביבות עבודה משתנות.

כיצד אם כך ניתן להניע מערכת חינוך שלמה, כל כך גדולה ומסורבלת, לבצע שינוי כה משמעותי בדרכי התנהלותה, בדרכי ההוראה שלה, ובהתאמתה לצרכי המאה הנוכחית?

כל הניסיונות שנעשו בעבר, על ידי רפורמות חשובות ומרחיקות לכת, כשלו לחלוטין או שהצליחו באופן חלקי, ובוודאי שלא השיגו במלואן את המטרות שלשמן הן נוצרו. אחת הדרכים האפשריות להובלת תהליך לקראת השינוי המיוחל הוא דרך יצירת מדיניות מוסכמת ליזמות בחינוך.  

מאפייני היזמות

יזמות בחינוך צצה בשנים האחרונות בארץ ובעולם כמגמה בעלת השפעה משמעותית מאוד על מערכת החינוך, אך עדיין לא מורגשת התייחסות מאורגנת ומערכתית למגמה זו. הדיון סביב נושא היזמות בחינוך חייב להיות ענייני ולהיערך סביב השאלות הבאות:

  • מהי יזמות חינוכית?
  • מיהם יזמי החינוך ומה מניע אותם?
  • מהו חזון (ומטרות) היזמות?
  • איך נראית (מורגשת) היזמות כיצד היא מתחילה ולאן היא מובילה?
  • אילו כלים עומדים לרשות יזמי החינוך על מנת להצליח?
  • האם ניתן או צריך לפתוח את עולם החינוך ליוזמות חינוכיות עצמאיות (ולא ממוסדות)?
  • האם קיימת מדיניות ברורה לפעילות יזמים חינוכיים?
  • האם היזמים\היזמות החינוכית משתייכים לסקטור העסקי או לסקטור האלטרואיסטי?

יזמות חינוכית אינה בהכרח חדשנית ולא בהכרח המצאה חדשה, זו יכולה להיות יוזמה שכבר נעשתה במקום אחר ומועתקת ומותאמת לסביבה בה היזם נמצא. מה שמאפיין יזמות בעולם החינוך זו הכוונה החופשית והמתוכננת לבצע שינוי על ידי הכנסת אלמנט של חדשנות באחד ממרכיבי החינוך: הוראה, למידה, תוכן לימודי, טכנולוגיה תומכת, סביבת למידה, פרויקט חינוכי או חברתי, קשר לקהילה ועוד. היות ומדובר בחינוך, היוזמה צריכה כמובן לכלול גם אנאליזה של התנהגות ארגונית ובינאישית שתילקח בחשבון בזמן יישום היוזמה.

תכונות היזם החינוכי

ליזם החינוכי חייב להיות חוש מפותח למעורבות ולחדשנות, וחזון חינוכי אשר אמור להיות מתורגם למטרות ויעדים ולתכנית עבודה מפורטת. כאן יבואו לידי ביטוי היכולות המנהיגותיות של היזם, סגנון המנהיגות, וכישורי השכנוע שלו בקרב קהל העוקבים אחרי יוזמתו ומנהיגותו.

ליזם צריך להיות חוש הצורך (i) להשיג מטרה חשובה, וכמו כן להיות מוכן (ii) לקחת סיכונים (לא תמיד מחושבים). עליו להיות (iii) יצירתי ומאתגר, (iv) בעל אוטונומיה ובטחון עצמי, (v) סבלנות וסתגלנות, (vi) חוש ארגון וכמובן (vii) להט להצליח. אלה הן תכנות היזם הכללי, ואילו ליזם החינוכי תידרש תכונה נוספת וחשובה מאין כמותה – (viii) חוש מפותח ללקיחת אחריות על הדורות הבאים.

מרגע שליזם החינוכי יש את התכונות האלה הוא ימצא את עצמו חותר ללא לאות לבצע, להגות, לקדם, לתכנן ולבצע שינויים. שינויים אלה יכולים להיות בכל הרמות: החל משינוי מינורי בהובלת שיעור בבית הספר, המשך בהפיכת בית ספר למודל של מוסד חינוכי עתידי וכלה בשינוי מערכת חינוך שלמה – עירונית, לאומית, וכלל עולמית. השמיים הם הגבול.

החזון היזמי

חזון היזם החינוכי אינו פשוט. יש להניח שהוא יתחבט בשאלות מאוד משמעותיות לגבי זירת השפעתו, יכולתו לבצע מהלכים משני מצב, ומה תהיינה תוצאותיהם או השלכותיהם.

אלו הם המאפיינים של היוזמה החינוכית הרצויה: עליה להיות בעלת חזון לחינוך לעתיד במאה ה-21; פתוחה לכל וללא תלות ביכולתו של הלומד (ומשפחתו) לממן את מימוש החזון החינוכי; מבוססת על פרסונליזציה של הלמידה ועל היכולת האישית לבחון את הרמה, הקצב, וההעדפות של הלומדים; מאופיינת בלמידה שיתופית בזוגות ובקבוצות, וכן למידה להיות דו כיוונית (בניגוד להוראה שהיא חד כיוונית) אשר כחלק ממנה תתקיים אינטראקציה הכוללת אלמנטים של אימות ועימות, מנטורינג וקאוצ'ינג; יישומית, מחוברת למציאות העכשווית, ממוקדת, ומעוררת מוטיבציה; מהווה חלק מתהליך למידה מתמשך. יוזמה מוצלחת אינה יכולה להוות שלב בודד בחיי הלומד אלא נדבך מתוך תהליך למידה והכשרה מתמשך שמתאים את עצמו למציאות שבה הלומד פוגש מצבים חדשים ומשתנים בהם הוא משתלב; מחויבת להכיל טכנולוגיות תומכות המאפשרות למידה בכל זמן ובכל מקום, סינכרונית ואסינכרונית, ולכלול אלמנטים ויזואליים ואינטראקטיביים במציאות רגילה, מדומה, רבודה או מעורבת.

יזמות מתחילה מלהט 

היא בוערת בעצמותיו של היזם אשר מרגיש, יודע ומבין שקיימת בעיה אותה יש לפתור. ליזם לא צריכים להיות בשלב זה אמצעים למימוש הלהט שלו, הוא זקוק לזמן, ולמחשבה. סטיב ג'ובס התחיל להתבודד במוסך שמתחת לביתו לאחר שמכר את הרכב שלו על מנת לממן את החומרים ליוזמתו הראשונה. כך היה גם הנרי פורד, בן למשפחה אירית ענייה שהחל את הקריירה שלו בגלל הלהט שלו למכניקה. רוב היזמים חווים כישלון בשלב כלשהו – כך היה עם הנרי פורד, ביל גייטס, וולט דיסני, תומס אדיסון ורבים אחרים. אך אם קיים בו חוש ההתמדה ולקיחת הסיכונים, כישלון לא יעצור בעד היזם מלהמשיך בתכניותיו. רוב היוזמות העסקיות אינן בהכרח מצליחות, אך היוזמות שהצליחו הביאו לבעליהן מוניטין רב אשר הוא לרוב אחד המרכיבים של ההצלחה בכלל.

בעולם החינוך המצב שונה. הרצון האלטרואיסטי לתרום לדור העתיד הוא המניע להצלחה. יזמי החינוך יודעים ומבינים שכסף רב לא נמצא בקצה המסלול, אך הרצון שלהם לתרום להצלחת הדור הצעיר נמצא כאן מסיבות שמשתנות מהאחד לשני, וכאשר מדובר בהורה או אזרח מהשורה הדבר נובע לעיתים מכישלון כלשהו או מחוויה שלילית מול מערכת החינוך. כאשר מדובר באיש חינוך הנמצא בתוך המערכת, בעל אהבה למקצוע ורצון עז לתרום לחינוך דור העתיד, הדבר נובע לרוב מרצון לייעל את המערכת או לחילופין ממיאוס או ייאוש ממצב קיים. אם לכל אלה לא יתווספו המאפיינים אשר שתוארו לעיל היוזמה לא תצא לדרך. הסקרנות, החיפוש אחר החדשנות, התובנות מהמצב הקיים וראיית המצב הרצוי הם קריטיים להתנעת התהליך. חייבת להיות האמונה העמוקה שהיוזמה תוביל לשיפור המצב הקיים. חייבת להיות ההרגשה שבקרוב ימצא הפתרון המיוחל לבעיה שורשית מובהקת. חייבת להיות הרגשה שהישועה קרבה…

אין הרבה כלים העומדים לרשותו של היזם

אין הרבה כלים העומדים לרשות היזם מלבד רצונו, חכמתו, ניסיונו ועקשנותו. כל השאר דורש תכנון מדוקדק כיצד לקדם את הרעיון הבסיסי. תחילה צריך היזם שותפים לחשיבה, ואם הוא מנהל\מנהיג עליו להקים צוות עבודה. עבודה בצוותים מאפשרת חשיבה שיתופית ואינטרדיסציפלינריות הנדרשת בכל יוזמה חינוכית (תכניות לימוד, מרחבי למידה, פדגוגיה, טכנולוגיה, ניהול פרויקטים, חשיבה עיצובית ועוד). מעבר לכך על היזם להתחיל לנהל את בעלי העניין ולזהות גורמים אשר עתידים לקחת חלק ביוזמה: גורמי מטה, רשויות, לקוחות ביניים ולקוחות קצה, מנהלים מוסדיים, שותפים עסקיים ומשקיעים. עליו לתכנן את תהליך ההשפעה וההירתמות של השותפים הפוטנציאליים, ולדרג אותם על פי חשיבותם בתהליך ועל פי מידת מעורבותם העתידית, ובהתאם לכך לתכנן תכנית ליישום והטמעת היוזמה.

יזמות דו כיוונית

על פניו, מלבד האגף למו"פ ויזמות בחינוך, נראה שאין כיום לאגפים האחרים במשרד החינוך מדיניות ברורה וכתובה להובלת תהליכים ליזמות חינוכית. היוזמות החינוכיות העולות מהשטח בשנים האחרונות עדיין מהוות יוזמות נקודתיות ואינן מנוהלות תחת קורת גג אחת, אשר תאפשר את שכפולן ואמפליפיקציה שלהן לכלל מערכת החינוך. השאלה הראשונה העולה ממצב זה היא האם ליזמות בחינוך צריך להתוות כיוון – מלמעלה למטה (Top Down) או מלמטה כלפי מעלה (Bottom Up). כיום לא כל היוזמות המגיעות מלמעלה מצליחות לתפוס ולחלחל לכל מערכת החינוך על כל רבדיה: למידה משמעותית, חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות אנגלית, ועוד. לעומת זאת, יוזמות פרטניות ומקומיות מתחילות להתפרש לרוחב במידה מסוימת: בית הספר הפתוח, הדמוקרטי, האנטרופוסופי, גני הילדים המיוחדים כגון מונטסורי ורגי'ו אמיליה ועוד.

לאחרונה אנחנו גם עדים ליוזמות דו כיווניות – יוזמות נקודתיות עירוניות להחדרת תפיסות חדשניות המורכבות מפדגוגיות חדשניות ומלוות בפיתוח מרחבי למידה חדשניים בעיריית רמת גן, עיריית ראשון לציון, מועצה אזורית גולן, רשת אמי"ת, רשת אורט ואחרים. במקביל מתקיימת יוזמת M21 של משרד החינוך לעידוד פיתוח מרחבי למידה של המאה ה-21 ונתמכים בפדגוגיות חדשניות כגון למידה מבוססת פרויקטים, מבוססת פתרון בעיות או למידת חקר.

כיצד עלינו לפעול על מנת להפוך את עניין היזמות החינוכית לדבר מובן מאליו המתרחש בכל מוסד חינוכי בכל הרמות? אפשרות אחת היא לעודד את אנשי החינוך לכך על ידי יצירת משרה או דרגה של "מורה יזם". אם עד היום למורה במשרה מלאה במערכת החינוך אסור לעבוד בעבודה נוספת, ניתן לעודדו על ידי יצירת משרות חדשות ומתגמלות של מורה חוקר או מורה יזם, אשר מאפשרות למורים מן השורה לפתח תכונות רצויות למערכת החינוך. כך נראה יותר יוזמות חינוכיות בבתי הספר אשר ניתן יהיה לשכפל על ידי יצירת רשתות יזמות ולהפיץ אותן בבתי ספר ברחבי הארץ.

לסיכום: מערכת החינוך חייבת להתחדש על מנת להתאים את עצמה למחצית השנייה של המאה ה-21, ולשם כך עליה לעודד יזמות דו כיוונית. יזמות שמו״פצת מגורמי המטה לשטח, אך גם יזמות שמתחילה בשטח העשייה ומו״פצת כלפי פונקציות המטה. על המשרד ליצור משרות חדשות של מורה חוקר ומורה יזם, על מנת לעודד יזמות של אנשי החינוך בשטח. משרות אלה יוענקו למנהלים, מורים, ואנשי חינוך אשר ניחנים בתכונות האופי ובמיומנויות שהוגדרו לעיל כגון: יצירתיים, חדשניים, בעלי חזון ולהט, לוקחים סיכונים, מאתגרים את המציאות ועוד. ברגע שאנשים אלה יזוהו, יועמדו לרשותם הכלים והמשאבים האפשריים לפעילות יזמית על קרקע שצמאה לקליטת יוזמות חינוכיות חדשניות ומשנות מצב אשר יוכלו להכשיר דור עתיד שמוכן טוב יותר למה שמצפה לו בעתיד הרחוק.    

סגירת תפריט