שותפות ככלי רב השפעה בביה"ס ובמערכת החינוך

handshake-2009195_640
סוגית הקשר בין בית ספר לקהילה זוכה להתיחסות הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות בתחום המחקר והשדה החינוכי. בעבר ראו בבית הספר מערכת סגורה, ואילו היום הולכת ומתגבשת הסכמה ששאלת יכולת ההשפעה של בית הספר תלויה בין היתר ביכולתו לקיים קשרים משמעותים עם הקהילה.

"השפעת המורה היא אינסופית, הוא לעולם אינו יודע עד לאן תגיע השפעתו" – הנרי אדאמס

 

 

סיפור מודל שותפות – שבדיה

אתחיל בסיפור מעשה, ולאחר מכן אציג את המודל שבבסיסו.

בתחילת המאה ה- 21 ליוויתי תהליך של יצירת שותפויות בין ארגונים אזרחיים בגליל. תהליך זה הגביר את התובנה של חשיבות העבודה בקהילות הלוקאליות של הארגונים השונים.

באותם ימים התכנס הכנס הבינלאומי של הארגון האנתרופוסופי הבינלאומי – 3GN. חברים מכל העולם שמעו ולמדו על תהליך השותפות שנוצר בין הארגונים החברתיים.

אנשי חינוך מגרמניה ומשבדיה הזמינו אותי ללוות תהליכים חינוכיים חברתיים בארצות שלהם. חקר מקרה – שבדיה

בשבדיה מסגרות חינוך אלטרנטיבי רבות. אחת מהן היא המסגרת של חינוך וולדורף – החינוך האנתרופוסופי.

לחינוך וולדורף יש משימה חברתית המושתתת על החלוקה המשולשת של החברה לשלושה מגזרים – הציבורי-חברתי; העסקי והתרבותי-רוחני, מתוך תפישה שחברה תלת מגזרית תהיה קרובה יותר לשלמות כך שכל מגזר יהיה אוטונומי יותר בבצוע המטלות שבאחריותו וכן בשיתוף פעולה שבין שלושת המגזרים בניהול הכולל.
הצורך

מובילי מערכות החינוך הרגישו שהם לא מצליחים ליצור קשרים עם בתי ספר אחרים ושאינם מממשים את משימתם החברתית.

השאלה שעמדה בבסיס התהליך שיצרנו היתה:

  • כיצד פועלים חינוכית למימוש חברה כאורגן אחד ולא מנוכר למי שלא כמונו?

יחד עם 30 אנשי חינוך שבדים, דנים ופינים יצרנו ובנינו תהליך של חינוך בונה קהילה.

שלבי התהליך היו:                                            

  1. אבחון רמת הקהילתיות בבית הספר בו אנו פועלים ומה הקשר למימוש המשימה החברתית של חינוך וולדורף.
    • "הבנתי מה משמעותי לי ואני חושב שזה ישפיע על העבודה שלי עם התלמידים שלי".
    • "מעולם לא הבנתי עד כמה אני לא הולך את מה שאני מאמין בו (I don't walk my talk)".
  2. מיפוי, ניתוח והתבוננות על ממשקי העבודה של בתיה"ס האנתרופוסופים עם הקהילה המקומית בה הם שוכנים.
    • "התובנה העמוקה ביותר שלי היא כמה אנחנו מנוכרים לסביבה בנו אנו מחנכים את הילדים 'שלנו'.
    • "השקעתי יותר זמן ומשאבים לקשר עם קולגות שלי בחינוך וולדורף בשבדיה ובעולם מאשר קשר עם האנשים בקהילה בה אני חי"
    • "כל הנסיונות לקשר עם בתי הספר בסביבה היו מתוך שמירה על מה ששלנו ולא מתוך שותפות אמיתית"
  3. בניית החזון החינוכי של בית ספר בקהילה כביטוי למשימה החברתית.
    • "החזון שבנינו חידד את החזון האישי שלי כמחנך"
    • "הבנתי את הייעוד שלנו – חינוך בקהילה".
  4. הגדרה של מדדי הצלחה:
    • פיתוח קהילתיות בקהילה – אמון בין בתי הספר והשחקנים השונים בקהילה; אמנה חברתית משותפת שנותנת מענה לגיוון החינוכי.
    • חיזוק המשימה החברתית בפדגוגיה הבית ספרית בויזמות בקהילה.

כמה רעיונות שעלו כמסגרות פעולה למימוש החזון

  • פורומים קהילתיים הכוללים את 3 מרכיבי החברה בקהילה ואת בתי הספר בקהילה.
  • פיתוח משותף של קוריקולום לבית ספר אנתרופוסופי ובית ספר רגיל בקהילה.

התהליך הוטמע בכמה קהילות בשבדיה ובדנמרק.

למה צריך שיתופי פעולה בין בית ספר לקהילה?

סוגית הקשר בין בית ספר לקהילה זוכה להתייחסות הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות בתחום המחקר והשדה החינוכי. בעבר ראו בבית הספר מערכת סגורה, אשר תפקידה ליצור עולם ערכי מבודד ראוי ונבדל. ליצור חברת מופת ה"שומרת" על סביבה כמו-אוטופית כדי להוציא את התלמידים לחברה כתורמים ומשפיעים. היום הולכת ומתגבשת התפיסה כי נתק זה אינו אפשרי ומחבל במעשה החינוכי. בכדי לחנך את ילדינו להיות הדור הבא של הקהילה, תפקיד בית הספר הוא להוציא מהכח אל הפועל את את יכולת ההשפעה של המתחנך בקהילה ואת חברי הקהילה כמשפיעים על בית הספר.  

"מצד אחד כדאי לאפשר לבתי ספר טובים לצמוח, יש לחדש את הקהילות, ומצד שני יצירת קהילה היא התפקיד החשוב ביותר של בית הספר".

סרג'ובאני (Tomas S. Building communities in schools 1994).

אחד הכלים שיכולים לסייע בהבניית הקשר עם הקהילה והשפעה, הינו סרגל רמות השיתוף.

אם כך מה הדרך של בית הספר להשפיע ומי הם השותפים שיכולים לקדם את ייעודו החברתי, החינוכי והפדגוגי?

בית הספר כסוכן חברות, יכול להשפיע על הקהילה בה הוא פועל כשהקהילה מהווה מקור להון החברתי, הפיסי, האנושי והארגוני, שלו. ההשפעה היא תוצר של רמות השותפות. "שדמות" מציעה ללוות מערכות חינוך, באמצעות מודל השותפות (ראו בחלון שיתוף, השתתפות ושותפות ובחלון סרגל השותפות) לגלות את מקורות ההשפעה שלו ולהוביל למקסום הנכסים ולהשפעה על יחסי ביה"ס והקהילה בכלל, ויחסי הורים וביה"ס, בפרט.

יוצאים לדרך

לכל חלון

שיתוף, השתתפות ושותפות (חלון ראשון)

יצירת שותפויות הינה אחת ממיומנויות היסוד הנדרשות לבית הספר לשם מיקסום הנכסים שלו והשפעתו על הקהילה בה הוא פועל . נראה כי לעיתים קרובות מדי אנו מתקשים ביצירת ותחזוקת שותפות אמיתית. סדן וצ'רצ'מן (2003( עמדו על ההבדל בין המונח (שותפות-Partnership) המתאר מצב בו יש חלוקת אחריות וסמכות בין שותפים הפועלים להשגת מטרה משותפת לבין המונח השתתפות-(Participation  המתאר קשת רחבה של רמות מעורבות.

קיימות 3 סוגי זיקות בין שותפים בכלל ובין בי"ס והורים ובי"ס וקהילה, בפרט:

שיתוף (top-down) תהליך המשקף בעיקר את יוזמתם של המשתפים, שהם לרוב מקבלי ההחלטות כמו השחקן השלטוני, בית הספר, קובעי מדיניות, אנשי מקצוע ומנהיגים מהקהילה.

השתתפות (bottom-up) תהליך המשקף בעיקר את יוזמתם של המשתתפים, כלומר של ציבור התושבים/ההורים  השואף להיות יוזם התהליך והשולט בו.

שותפות – (Partnership) מיזוג בין שיתוף והשתתפות. משקפת את יוזמות שני הצדדים ומבטאת מחויבות הדדית לקידום שוויון ואחריות בתהליך  (צרצ'מן, 1985).  

בניית שותפות היא תהליך דינמי המחייב את הצדדים לרגישות כלפי שותפיהם ולמידה רבה של יכולת התבוננות עצמית. ההצהרה על מחויבות לשותפות היא רק הצעד הראשון בתהליך ארוך של טיפוס במעלה 'סולם השותפות'.

4 שלבים לבניית השותפות, 3 הראשונים מטרתם היחסים בין השותפים, הרביעי מממש את המשימה:

  1. יצירת אמון וכבוד הדדיים – יחסים (היפרלינק להרחבה למטה)
  2. פתיחת ערוצי תקשורת – יחסים (היפרלינק להרחבה למטה )
  3. הכרת ערך – חיבור בין להון האנושי להון האנושי (היפרלינק להרחבה למטה )
  4. שיתוף פעולה – הגברת ההשפעה של ביה"ס על רמת הקהילתיות בקהילה ושל הקהילה על ביה"ס. (היפרלינק להרחבה למטה)

כבוד הדדי ואמון

מה זה?

שותפות טובה נוצרת מתוך תחושת בטחון. בניית אמון בין השותפים מתבססת על ההכרה במטרה המשותפת, ברצון הטוב של כל השותפים ובכך שלא ינצלו את השותפות לפגיעה בצד האחר . הכבוד ההדדי הוא האמונה כי כל אחד מן השותפים מסוגל למלא היטב את תפקידו ואת חלקו בשותפות. הביטוי המעשי לשלב זה הוא בירור התפקידים השונים של השותפים, המורים רוצים לדעת כי ההורים לא ישתלטו על ביה"ס, ההורים מבקשים להבין לאיזו מחויבות הם נכנסים והתלמידים רוצים לבדוק האם עמדתם משפיעה על החלטות.

איך עושים זאת?

נציגי הממסד (המקומי או הארצי) מעוניינים להציב גבולות לתהליך, כגון התנהלות התואמת את נהלי משרד החינוך. וכן, כמיצגי האינטרס הציבורי הרחב לוודא הוגנות בתהליכי ובתוצאות העבודה. ביטוי נוסף לשלב זה היא הגדרה כללית של דפוסי השותפות כגון: אילו החלטות נלקחות במשותף ומתי זכאי כל צד לפעול בנפרד.

פתיחת ערוצי תקשורת

מה זה?

שותפות יעילה מאפשרת לכל שותף להביא לידי ביטוי את יתרונותיו ולחפות בכך על חסרונות האחר. לצורך כך נדרשת מידה רבה של פתיחות בין השותפים, בעיקר נכונות לחשיפת נקודות תורפה. הורים נדרשים להיות גלויים ביחס לבעיות בבית, מחנכים נדרשים לתת דין וחשבון מפורט יותר להורים ולתלמידים. לתלמידים מותר לשאול שאלות והן לא נתפסות כהתחכמות מיותרת. ההורים נדרשים לתת מזמנם וכשרונם לביה"ס. נציגי הממסד אינם יכולים להסתתר מאחורי סמכותם.

איך עושים זאת?

הביטוי המעשי לשלב זה הוא יצירת אפיקים לתקשורת אפקטיבית על רצף סוגי הזיקות, כגון דפי מידע להורים, מפגשי הורים, מורים ותלמידים, שאלונים. נכונות לתת ביטוי לרגשות. יצירת שפה משותפת, 'קודים פנימיים', נכונות לחשיפת חולשות והעלאת נושאים 'קשים'.

הכרת הערך

מה זה?

לאחר הבניית המסגרות הכלליות לשותפות ויצירת ערוצים לתקשורת, מגיע שלב בו נוצרת אצל השותפים הכרה ברורה כי השותפות מאפשרת להם להשיג תוצאות חינוכיות טובות יותר, כי 'השלם גדול מסך כל חלקיו'.

איך זה?

הכרה זו פותחת את האפשרות ליצור מבנים ותהליכים לקראת מימוש השותפות. לדוגמא בשלב הזה מגדירים פורומים כגון הנהגות כיתתיות משותפות, צוותי משימה כגון 'ועדת חגים' ונהלי מינוי נציגי הורים ותלמידים. כל עוד לא נוצרה הכרה זו אצל השותפים, נשארת השותפות בגדר הצהרת כוונות בלבד .

שיתוף פעולה, יצירה משותפת

מה זה?

השלב הבא הוא שלב המימוש, עשיה משותפת המנצלת יתרונות יחסיים שונים, להשגת יעדים מוגדרים.

איך זה?

כאן קובעים השותפים מבנים ארגוניים ותהליכים הנוגעים לאחריות לביצוע משימות, מגדירים התניות המחייבות תיאום, מגדירים את הסמכות לקבלת החלטות. והכי חשוב מבצעים את הפעולה המשותפת. הכניסה לתהליכי הביצוע דורשת רמה חדשה של אמון וכבוד הדדי, אם קודם האמנתי בהבטחות עכשיו אני צריך להאמין בהתממשותן. המעבר משלב ההכרזות והרצון הטוב לשלב העשיה דורש רמה גבוהה יותר של מחויבות, השותפים נחשפים בחולשתם, ומזהים יכולות חדשות אצלם ואצל שותפיהם. שלב יישום השותפות מחייב שיפור ערוצי התקשורת ואף דורש רף חדש של 'הכרת ערך'.

בניית ויצירת סולם השותפות הוא בעצם תהליך מתמשך הנע בנתיב ספירלי ודורש תחזוקה מתמדת .

לדוגמא, נדרשת מידה מינימלית של אמון וערוצי תקשורת כדי להחליט על ערב לימוד משותף של הורים ותלמידים ואפילו לבצע חלוקת תפקידים. נדרשת מידה רבה יותר של אמון כאשר קבוצת הורים מורים ותלמידים מכינה חמרי למידה, קבוצה אחרת משווקת את המפגש וקבוצה שלישית אחראית על ההכנות הטכניות והצלחת כל קבוצה מותנית בהצלחת חברתה .

ההתקדמות במעלה הסולם נעשית בדרך של 'כלים שלובים' בתהליך הדדי והדרגתי .

לדוגמא: אם אין אמון בין הורים למורים לא תתפתח בינם תקשורת אפקטיבית. המורים עסוקים בפתיחת ערוצים לתקשורת מציעים קבוצות דיון ודלת פתוחה, בזמן שההורים עדיין זקוקים לעזרה בהגברת האמון והכבוד למורים.

דוגמא נוספת: המנהל פותח ערוצים לתקשורת כגון מפגש הורים-תלמידים- מורים, ההורים משוכנעים בחשיבות השותפות ומעונינים להשפיע (שלב הכרת הערך) התלמידים לא מאמינים שבאמת יוכלו להשפיע (שלב האמון) והמורים חוששים שההורים מתערבים כי אינם סומכים

עליהם (שלב האמון/כבוד). בשני המקרים התהליך לא יוכל להתקדם מבלי שהצד 'המוביל' יסייע לצד 'התקוע' להחלץ מהשלב בו הוא נמצא. כל צד מתבקש לאתר באיזה שלב נמצא

עמיתו, ולסייע לו לעבור לשלב הבא. שותפויות רבות המתקיימות באופן פורמלי, אך אינן מצליחות להיות פוריות דיין, כיוון שהשותפים 'תקועים' בשלבים שונים של הסולם. לעיתים אף בכיוונים מנוגדים .

הסולם הוא סולם דו כיווני. יתכן כי שותף שביסס אמון וכבוד לאחר ופתח ערוצים לתקשורת, מזהה נקודות חולשה אצל השותף ומאבד את האמון או הכבוד שנבנו בעמל רב. לדוגמא מורים שנתנו אמון בהורים, מגלים בשלב התקשורת כי מאחרי הצהרות המעורבות והאכפתיות החינוכית עומדת רק דאגה לקידום הילדים שלהם ולא אחריות אמיתית לייצוג אינטרס של כלל ציבור ההורים. בשלב הזה המורים 'נסוגים' לשלב ההתחלתי של בניית אמון, ועל ההורים מוטלת האחריות לרכוש מחדש את האמון שאבד. נפילות בסולם הן ארוע שכיח בשלב בו עוברים מדיבורים למעשה . הכרת התהליך של סולם השותפות ומודעות מתמדת למצב השותפים ביחס לשלבים השונים, יסייעו להורים-מחנכים ותלמידים לשפר באופן מתמיד את השותפות בינהם במעלה הספירלה.

בשלב זה בתהליך אותו אנו מלווים, אנו זקוקים למודל המסייע לחלק נכון את התפקידים בין השותפים.

בעניין זה אנו נדרשים לאזן את הסמכות, האחריות וההשפעה בין השותפים.

זה מופיע בהמשך לא בהיפר לינק – אחרי מספר 4 בעמוד 3

על אחריות, סמכות והשפעה.

שותפות אפשרית כאשר השותפים מצליחים לאזן נכון בין מרכיבי האחריות הסמכות וההשפעה. בכל דינמיקה בין אישית ובין קבוצתית ישנה חלוקת תפקידים סמויה וגלויה בין השותפים. חלוקה זו נוגעת בשאלות של חלוקת האחריות והסמכויות, בין השותפים ביחס לתהליכי העבודה ולתפוקות הנדרשות. שותפויות בריאות, מאפשרות לכל שותף לתת את המיטב שלו, ולקבל את המיטב מהאחרים, מבלי לגרוע מן המחויבות והאחריות הכוללת להצלחה המשותפת . כאשר אנו מציעים לקיים שותפות חינוכית אין אנו מתכוונים לגרוע מן האחריות הכוללת של ההורים לחינוך ילדם , או מאחריות הארגון החינוכי לתוכניות שהוא מופקד עליהן. השותפות בין הורים ומחנכים בוודאי אינה מיועדת לצמצם את המרחב המאפשר לילדים עצמם להתחנך לקבלת אחריות כפי שכתב דניאל דנט : "התנאי ההכרחי לראייתו של אדם כאחראי למעשיו הוא העובדה שאדם זה היה יכול לבחור גם אחרת".

אחריות , אחריות לביצוע חלק מסוים מתהליך העבודה. קבלת אחריות היא התחייבות למלא בנאמנות ובדייקנות את המשימה. כך למשל יכול להתמנות צוות משימה המורכב מכל השותפים כאחראי לתכנון מערך הטיולים השנתי של ביה"ס. בקיצור הנושא באחריות הוא זה שאותו יאשימו בכשלון , אם יהיה . הקובעות את תנאי המסגרת לפעולה כגון אישור תכנית

סמכות, לקבל החלטות הפעילות, החלטות לגבי תקציב, כח-אדם, תכנים, עקרונות וכללי התנהגות וכו'. כך למשל הסמכות לקביעת גובה תשלום ההורים לטיולים היא בידי משרד החינוך אשר מכתיב את סכומי המקסימום והנהלת בית הספר המשותפת להורים, תלמידים ומחנכים הקובעת את הסכומים לתשלום בפועל. בקיצור בעל הסמכות הוא זה שמכתיב את התנאים, מקצה את המשאבים, אך לעיתים כשאינו לוקח אחריות, הוא נהנה מהכלל ': מי שלא עושה לא טועה .'

השפעה, מצב בו לגורמים המעורבים בשותפות אין סמכות ואף לא אחריות אך יש להם השפעה ניכרת על תהליכי ותוצאות הפעולה. לרוב מתייחסים להשפעה כהזדמנות להשפיע. לדוגמא: בדרך כלל הורים ממלאים שאלון ביחס להעדפה שלהם לגבי תכנית הטיולים, אינם בעלי סמכות ואינם נושאים באחריות אך ניתנת להם הזדמנות להשפיע. יועץ לעניני טיולים מטעם החברה להגנת הטבע יכול להיות מעורב בתהליכי העבודה של צוות המשימה מבלי שיש לו אחריות או סמכות לקביעת תכנית הטיולים, אך בודאי יש לו השפעה.  

במודל העבודה שלנו עם בתי ספר וההורים שותפות של 4 השחקנים בקהילה: הציבורי, העסקי, האזרחי והתושבים ומיפוי של סוגי ההון בשחקנים אלו: הפיסי, האנושי, הארגוני והחברתי, יוצרים השפעה רחבה ועמוקה יותר על צוות ביה"ס ועל הקהילה, כיוון שנוצרים קשרים ופעולות שלא היו בעבר, לדוגמא: מדריכי טבע בקהילה, מפעל הלוקח אחריות סביבתית, קבוצת תושבים – הורים וכאלה שלא, שרוצים לתרום מזמנם לקידום שדמות בקיצור המשפיע הוא לעיתים מכריע אך אינו מזיע וכשנכשלים אינו מופיע .

מטרות "מודל ממדי השותפות" של שדמות הם:

  • טיוב היחסים
  • שאיפה ליחסים סימטריים
  • בחירה בעצם הקשר
  • קיום משימה מיטבית

פעולה בעלת השפעה לא יכולה להתרחש כשהמטרה הינה רק משימה.

פעולה בעלת השפעה לא יכולה להתרחש כשהמטרה הינה רק היחסים.

מכאן שכשפועלים בשותפות כמודל עבודה – Modeling, נוצרת ההשפעה.

עמיר לוי תאר 3 ארכיטיפים של התנהגויות המקשות על בניית שותפות לאורך זמן: פראייר, עבד כי ימלוך וראש קטן. עליהן הוספתי עוד תופעה מכשילה שנכנה אותה 'אני ואפסי עוד', לכך הוספתי ארכיטיפ חמישי המתאר את המקום הרצוי לניהול שותפויות 'אני ועוד'.

חמשת הארכיטיפים עם דוגמאות מעולם החינוך:

א אחריות רחבה עם סמכות מעטה – כאשר המורים אחראים בלעדיים לתוצאה החינוכית בזמן שהסמכויות ביחס לתכנית הלימודים, נהלי משמעת, משאבי זמן, תקציב וטכנולוגיה אינם בשליטתם, מתפתחת אצלם תחושת פראייריות. לפרייאר שליטה מעטה על הנסיבות אך בתוצאות הכושלות יאשימו אותו. הפראייר לעיתים קרובות מקיים שותפות מוזרה עם ה'עבד כי ימלוך'.

ב סמכות רחבה עם אחריות מעטה – המורה האחראי על החינוך החברתי מחליט מה יהיו התכנים, התפאורה , הכיבוד והתקציב של המסיבה בזמן שהוא מחלק אחריות לביצוע על תלמידים והורים. זהו מצב של 'עבד כי ימלוך'. הכשלון, אם יהיה, יהיה כנראה יתום. 'ל- 'עבד כי ימלוך' יש בדרך כלל 'פראיירים' שיעשו את העבודה בשבילו, הבעיה שהפראיירים כל הזמן מתחלפים.

ג אחריות קטנה וסמכות קטנה – האבא שלקח על עצמו להביא עוגה למסיבה, הוא בעל הסמכות לקבוע איזה סוג עוגה תהיה זאת. כאן נקבל 'ראש קטן'. העוגה אולי תהיה במסיבה אך האבא אולי ישלח אותה עם הילד ויעדיף להשאר בבית. ראשים קטנים מסתדרים טוב עם טיפוס של 'אני ואפסי עוד' הוא לא דורש מהם יותר מדי. .

ד אחריות מלאה וסמכות מלאה – המורים לוקחים לעצמם את מלוא האחריות והסמכות לקביעת התכנית החברתית. זהו מצב של 'אני ואפסי עוד'. כאן לא נשאר מקום לשותפות, במקרה הטוב מגדלים כמה 'ראשים קטנים' מסביב.

ה אחריות חלקית, סמכות מותאמת והשפעה מלאההמקום הרצוי – חלוקה המאפשרת לכל צד להיות בעל סמכות רחבה ככל האפשר לגבי הנושאים שבאחריותו ובעל השפעה.

בנושאים שאינם באחריותו. כך נוצר מרחב משותף המאפשר חלוקת אחריות וסמכות מאוזנת בין השותפים, תוך פתיחות להשפעה הדדית בתהליך של העצמה באמצעות . הצמצום אינו העלמות, הצמצום הוא פעולה מבוקרת ש בה כל שותף מצטמצם על מנת להניח מרחב לאחר. כאשר אתה מפנה מקום לאחר , מניח לו מרחב פעולה משלו, נוצרת פעול ת גומלין המיטיבה עם שני הצדדים. כך נוצר דגם שותפות של 'אני ועוד'.

דוגמא לאירוע בו נפגשים המורים , אנשי המקצוע , מארכיטיפים שונים עם הורים מסוג אחר:

         מחנכים

הורים

ראש קטןפראייר"עבד כי ימלוך"אני ואפסיאני ועוד
ראש קטןפעולה קטנה

התושבים

חותמת גומי

המחנכים לא מבינים למה ההורים לא לוקחים אחריות

הזוג המוזר

הסידור נח לשני הצדדים

אין שותפות

אמיתית

אתגר למחנכים.

יש להתאמץ על מנת להצליח

פראיירעדר ללא רועה

ריצה מהירה

ללא בקרה

זיווג מושלם עד החלפת הפראיירים

פוטנציאל ההורים

לא מנוצל

             אפשרי

אנרגיה

לא מנוצלת

עבד כי ימלוך

הרבה רעש

מעט ביצוע

"זיווג מושלם"

עד שהפראייר מתחלף

פיצוץקצרטנגו פוליטי
אני ואפסי עודאין שת"פאפשר לעבודקצרפיצוץקשה אבל אפשרי
אני ועודאפשר לעבודאפשר לעבודעבודה במעגלים נפרדיםקשה אבל אפשריהצלחה

יצירת אפיקים להשפעה, מאפשרת מודל גמיש יותר של שותפות . מודל בו בעל הסמכות פתוח לקבלת השפעה של השותפים ובעלי הענין מבלי לאבד את סמכותו. מודל המאפשר גם לבעלי עניין שאין להם סמכות או אחריות (כמו במקרים רבים … הילדים) לקבל הזדמנות להשפיע . חלוקת תפקידים ברורה אמנם מקלה על השותפים אך עלולה לרוקן את השותפות ממשמעות.

לדוגמא:

כאשר מפוצלות הסמכות והאחריות באופן חותך, כגון: המחנכים מוסמכים ואחראים בלעדית על תכנית הלימודים, ההורים מוסמכים ואחראים בלעדית על תכניות העשרה והילדים מוסמכים ואחראים בלעדית על ערבי כתה. כל 'שחקן' קיבל למעשה מגרש עליו הוא משחק לבד, יש כאן חלוקת נחלות ולא שותפות אמיתית.

הגדרת מרחבים ופרקטיקות להשפעה הדדית, החוצה את תיחומי המגרשים עשויה לצקת לשותפות משמעות אמיתית .

שדמות פיתחה את סרגל רמות השיתוף כאחת הדרכים שבית הספר יכול להעצים את מקורות ההשפעה שלו על סביבתו ומקורות ההשפעה עליו.

מה תפקיד ביה"ס ומה תפקיד הקהילה ביצירת שותפות? (חלון שני)

בי"הס –

כמה תפקידים לביה"ס: חיברות וחינוך באמצעות הפדגוגיה:

חיברות – העמדת הדור הבא של הקהילה ותהליך המתמקד בהעברת מערך הערכים והנורמות של החברה הנתונה.

חינוך – העברת הערכים, המרכזיים, המורשת וההיסטוריה לדור הבא של חברה נתונה. הוא כולל את כל התהליכים שבאמצעותם האדם מפתח כשרים, עמדות וצורות אחרות של התנהגויות בעלות ערך חיובי בחברה שבה הוא חי.

הפדגוגיה דנה בדרכים להשגת מטרות החינוך בדרך הטובה ביותר. מקור השם הוא ביוונית: להוביל ילד. כלומר לצד מדע ההנהגה וההוראה המכנס את הידע הנוגע להנהגה מחנכת וחוקרת את הקשרים שבין תורשה, כשרים, סביבה וגדילה, ואת הקשר שבין פיתוח החשיבה לבין פיתוח החושים – כוללת הפדגוגיה את דרכי הפעולה החינוכית, השיטות ואופני הפעולה להשגת מטרות אלו.

בכדי למלא את תפקיד החברות ומטרות החינוך, ביה"ס צריך לפעול כקהילה ובקהילה.

כקהילה – הקהילתיות כאמצעי – האופן בו אנו פועלים בשותפות עם השחקנים השונים של ביה"ס: המורים, ההנהלה, התלמידים והמנהלה.

בקהילה – בשותפות עם הקהילה מחוצה לו, הקהילה ובית הספר משמשיםכזירה וכמטרה.

הקהילה –

הקהילה, במודל שדמות, הינה:

  • זירה גיאוגרפית.
  • מורכבת מ- 4 שחקנים: הציבורי, העסקי, האזרחי (עמותות( והתושבים (קבוצות הנפגשות ופועלות על בסיס וולונטרי לא מאוגד.
  • מקיימת מערכת חברתית של ערוצי תקשורת ויחסי גומלים בתחומי חיים שונים.
  • בה 4 סוגי הון: פיסי, אנושי, ארגוני וחברתי.
  • מטרתה – לתת מענה ליחידים, קבוצות וארגונים לממש את השתתפותם ושותפותם במרחב הציבורי באמצעות מימוש הקהילתיות שבתוכה.

הקהילתיות הינה:

  • מידת הרצון והיכולת של החברים ליצור הסכמה סביב אמנה חברתית נורמטיבית.
  • באה לידי ביטוי ביצירה ובמימוש של רשתות חברתיות ומסגרות וולונטאריות המבוססות על אמון והדדיות.

הקהילתיות נמדדת:

  • ברמת הפרט – במחוייבות, במערובות ובשייכות שלו לקהילה (ממ"ש)
  • וברמת האמון וההדדיות – ברמת הקהילה.

יצירת שותפות עם ביה"ס מקדמת את רמת הקהילתיות בקהילה ואת איכות וכמות הקשרים המהווים בסיס ליצירת ומימוש הרשתות החברתית.  

איך עושים את זה? (חלון שלישי)

כאשר היחסים והמשימה, שניהם מהווים מטרות שוות ערך בשותפות, תהליך בניית השותפות מחזק את ההשפעה של כל אחד מהשותפים.

התליך שקוף ומשתף לכל אורך הדרך והשלבים:

    • המטרה יחסים, היכרות רב מימדית, אמון וכבוד הדדי.
    • לומדים, מתנסים, מפתחים אמצעי תקשורת.
    • ממפים את בשחקנים השותפים ואת סוגי ההון שיש להם. המיפוי יכול לדוגמא להוות מצע לקהילה בונה חינוך באמצעות נושא פדגוגי קהילתי.
    • מיפוי על סרגל רמת השותפות ובניית שותפות באמצעים ובאופן שהתנסינו בשלבים קודמים.
    • דוגמא לנושאים ולשאלות במהווים אבני דרך בתהליך: בצורה הגרפית בכל שלב יש חלון לסדרת השאלות המנחות
  • שלבים בהנעת שותפות
    • בחירת מוביל השותפות
    • הערכת הצורך בשותפות:
      • האם אנחנו צריכים/רוצים להיות שותפים?
      • מה המטרה שהתהליך משרת? יחסים, משימה?
      • כיצד תוגדר הצלחה של השותפות?
      • כיצד השותפות נראית?
    • בחינה על ידי כל שותף בנפרד:
      • מה הארגון שלי מביא לשותפות – סוגי הון?
      • כמה זמן מבחינתנו תמשך השותפות?
      • אלו משאבים נדרשים מבחינתנו לקיום והצלחת השותפות?
      • היכן יתקיימו המפגשים ובאיזו תדירות?
      • אלו חששות נלווים לשותפות זו?  
    • מיפוי השותפים הקיימים והפוטנציאלים על פי השאלות הבאות:
      • מיהם השחקנים השותפים בפועל? (בקהילה ובבית הספר)
      • לאור המטרות, את מי היינו רוצים לצרף לשותפות?(בעלי ענין, שותפים אסטרטגיים…)
      • איזה מידע יש לנו לגביהם? (מעורבות, סמכות קשרים ניסיון קודם)
      • מה טיב הזיקה הקיימת כיום בינינו לבין השותפים הפוטנציאלים האחרים?
  • הכרת הערך – "השלם גדול מסך חלקיו" – השלם = ההון החברתי, חלק = ההון האנושי. למידה פעילה של הקהילה ותפקידה בקידום ביה"ס.
  • כלים ותדריכים להגדלת וחיזוק רמות השותפות וקידום השפעה.

חפש את מיקומך על סרגל השותפות (חלון רביעי)

שווה לעצור ולהתנסות…

פעולה ראשונה-

זהה רמות השותפות עם ההורים/ בצוות המורים/ הקהילה. (דוגמא: מרכז התרבות ובית הספר נמצאים בקשר של שיתוף "מסירת מידע" מצד מרכז התרבות.

פעולה שניה-

האם קשר זה הינו מיטבי לאור מטרתו? הדבר מביא לחד צדדיות ולקשר חלקי וטעון במיצוי ארועי הישוב ובית הספר אל מול הפוטנציאל.

פעולה שלישית-

לאיזו רמת קשר היית רוצה להביא את הארגונים? (לחץ על רמת הקשר) – הייתי מעונינת שהקשר יהפוך לקשר התיעצות עם תושבים.

פעולה רביעית

כאן יוצג שרטוט של תנועה בין סמכות לאחריות +  ——————-   –

– מה הן הפעולות הנגזרות בכדי לנוע על הרצף בין אחריות לסמכות? (היפר לינק לטבלא בעמוד 9)

רון הצבעים בסרגל רמות השיתוף צריכים להבדיל בין החלק של חוסר שיתוף, שיתוף, השתתפות ושותפות

האם היה לך לעזר? מזכיר ארוע מוצלח? טיפ או רעיון מנסיונך? שתפו (היפרלינק למייל שדמות או ל"בנק רעיונות שגדל" ככל שיותר אנשים ישתפו תגדל ההשפעה על כל אחד מהשותפים.

להיכרות עם דרכי הפעולה מוזמנים לפנות לשרית סגל, 04-9838886, [email protected]

איך נדע שהצלחנו? (חלון חמישי)

  • מדדי הצלחה:
  • שיתוף – שיחת היום, יידוע של הציבור – יש "תנועה" – סביל/תודעה.
  • השתתפות – להרגיש משמעותי, מעורב, תורם לעשיה-חלק משלם. פעיל/עשיה
  • שותפות –
    • העמקת ההיכרות בין השותפים.
    • הגדרת ייעוד מחודשת.
    • יצירת אוירה חיובית מעוררת פעולה וולונטריות – שייכות, מחוייבות ומשמעותיות ברמת הפרט ואמון והדדיות ברמת הכלל.
    • פעולה לקידום נושאי עניין משותפים שחלקם ממשיכים כמסורת.
    • יצירת מוטיבציה,שייכות, מחוייבות ומשמעותיות במשימה.
    • גאוות יחידה- ביסוסה של זהות משותפת.
    • יצירת קשרים חדשים בין ביה"ס לקהילה ובתוך הקהילה

להיכרות עם דרכי הפעולה מוזמנים לפנות לשרית סגל, 04-9838886, [email protected]


אודות הכותבת

מיכל פוקס, שדמות – המכון למנהיגות בקהילה, מכללת אורנים 

סגירת תפריט