מחשבות מורכבות על חינוך ליזמות

caleb-woods-269348-unsplash
מה זה חינוך ליזמות והאם באמת כל אחד צריך לרכוש את המיומנויות האלו כדי להסתדר בעולם המשתנה בו אנו חיים? תלוי את מי שואלים.

קחו דקה, יודעים מה, קחו שלושים שניות

מלאו את המספר החסר למטה. אין להשתמש בספרות.

חשיבה המצאתית שיטתית (חה"ש) היא שיטה המאפשרת להגיע במהירות וביעילות לרעיונות חדשניים, יצירתיים ואפקטיביים. חשיבה המצאתית שיטתית פותחה במקור ע"י גנריך אלטשולר, מדען רוסי, ככלי לטיפול בבעיות מתחום ההנדסה שנראו לכאורה בלתי פתירות.

האות "ש" מו״פיעה במסגרת זו  __________________ פעמים (כולל משפט זה).

 

על כמה פתרונות חשבתם?

יש כמה תופעות מעניינות כשעושים את התרגיל הזה. אם ספרתם נכון, אזי במסגרת האות ש' מו״פיעה ארבע-עשרה פעמים. אלא שאם כותבים את המילה "ארבע-עשרה" מיד נוסף "ש" למניין. לכן אנו מתחכמים וכותבים "חמש-עשרה", אך שוב חוזרת אותה הבעיה, וכך שוב חוזר חלילה (מאחר וההנחיה היא לא להשתמש בספרות). הנטייה הראשונה של אנשים שנתקלים במצב הזה היא להגיד שאין פתרון. שמדובר ב"לופ" אינסופי. אך כשמציגים את החידה הזו לקבוצה תמיד ישנם האנשים העקשנים יותר שמוצאים מוצא ראשון לבעיה, לרוב התשובה תהיה י"ד (ארבע-עשרה בגימטריה). ברגע הזה חברי הקבוצה בדרך כלל "מוצאים מנוחה" כי סוף סוף נמצא הפתרון לבעיה. אלא שאז נאמר להם שישנם פתרונות נוספים, ואחרי כמה רגעים מתחילה להיווצר על הלוח רשימה ארוכה: ציור של ארבעה-עשר סמיילים, הנקודות של ווילסון (רמז לארבע-עשרה הנקודות של ווילסון – נסו להזכר בשיעורי היסטוריה…), יולי ועוד יולי (כדי לסמן את החודש השביעי כפול פעמיים), ציור של אצבעות ועוד ועוד.

חשיבה המצאתית

מה שקורה בקבוצה בדקות הקצרות של התרגיל הזה מעניין מאוד בהיבטים של חשיבה המצאתית. ממצב של "אין פתרון" עוברים למצב ההפוך של ריבוי פתרונות. ואז אנחנו גם מראות לקבוצה שבעצם כל פתרון שהם הציעו מסמל קבוצה כמעט אינסופית של פתרונות נוספים. למשל הפתרון של יולי ועוד יולי הוא למעשה תבנית של תרגיל חשבון מילולי, ואפשר לעשות עוד רבים כאלו (אפריל ועוד מרץ ועוד יולי וכו'). ציור של ארבעה-עשר סמיילים מסמל קבוצה אינסופית של אייקונים, ואפשר לצייר כוכבים, שמשות, ליצנים ועוד. הקבוצה מגלה את כוחן של תבניות. ברגע שזיהינו תבנית מסוימת היכולת שלנו לייצר עוד ועוד תשובות, למה שנראה היה לנו מבוי סתום, גדלה משמעותית.

עניין נוסף שמתגלה בתרגיל הוא הנטייה שלנו לוותר כאשר אנו לא מוצאים פתרון מהיר. הנטייה הזו תחילה גורמת לנו לחשוב שהבעיה היא בחידה ולא פחות חמור מכך, בהמשך היא מובילה אותנו להסתפק בתשובה אחת ולא לבדוק חלופות נוספות. אם זה קרה לכם, אתם בחברה ממש טובה. זה קורה לכולנו. המוח שלנו לא מאוד חרוץ והוא שואף לצמצם אנרגיה כשזה לא נדרש. כשמדובר בחידה שולית במגזין זה באמת לא נורא, אבל הסיפור הזה של הסתפקות במגוון מאוד מצומצם של חלופות, אם בכלל, חוזר בהרבה מאוד ממצבים בחיינו – כשאנחנו נדרשים לקבל החלטה, להעלות רעיונות או להתמודד עם אתגרים אמיתיים.

אחת מהמיומנויות המרכזיות שלומדים בחדשנות וביזמות היא חשיבה המצאתית. חשיבה המצאתית מפתחת את היכולת לייצר מגוון של חלופות ורק אז לבחור את הטובה מבינהן. כדי להמציא חלופות ששונות באופן איכותי אחת מהשנייה יש צורך בכושר המצאה, ואת זה בהחלט אפשר ללמוד.

גילוי נאות

אז עכשיו, אחרי שכבר נכנסתם לעניינים, בואו נתחיל את המאמר הזה כמו שצריך:

#גילוי נאות 1: למאמר הזה שתי כותבות, האחת מנחה ומנהלת תהליכים של לקוחות בתחום של חדשנות חברתית ובתוך זה גם בתחום של חדשנות ויזמות בחינוך מטעם חברת SIT – Systematic Inventive Thinking. השניה היא המקימה לשעבר של היחידה לחדשנות חברתית של חברת SIT וכיום כותבת את התזה שלה בתואר למנהל ומנהיגות מערכות חינוך על הנושא של חינוך ליזמות בארגונים בינלאומיים. מבט אחד מקדם ותומך מאוד בחינוך ליזמות ומבט שני שגילה אך לאחרונה צדדים מאוד ביקורתיים של הסוגיה.

#גילוי נאות 2: זהו מאמר יומרני. יומרני בגלל שהעולם של יזמות בחינוך הוא עצום ומורכב מאוד והניסיון להכניס את ההיבטים החשובים שלו למאמר של 1,000 מילים הוא בלתי סביר מלכתחילה. מראש נגדיר כאן כי בחרנו להצטמצם לעולם של חינוך ליזמות (שהוא גדול בפני עצמו) – היינו השאיפה להקנות לתלמידים את המיומנויות והידע הנדרש על מנת שיהיו מסוגלים ליזום בעצמם את עתידם, בין אם כעצמאים ובין אם כשכירים, בין אם במסגרת עבודה, בחיי המשפחה או בחיים האזרחיים שלהם.

חינוך ליזמות

כדי לדבר על חינוך ליזמות, צריכים להסכים על דבר בסיסי אחד: תכונות של יזם, לפחות ברובן, הן משהו שניתן ללמוד. אם לא מסכימים על הבסיס הזה, אזי כל הדיון בנושא שמור לקבוצה מאוד מצומצמת של אנשים. בשנים האחרונות ישנה אינפלציה גבוהה מאוד בדיונים, התכניות, המסמכים והפרויקטים  הקשורים בחינוך ליזמות. חיפוש פשוט בגוגל מראה זאת. חקירה קצת יותר מעמיקה מלמדת כי מדינות רבות "שוברות את הראש" לגבי הדרך בה יוכלו להטמיע יזמות באמצעות חינוך וכי ארגונים בינלאומיים מוכרים כמו האיחוד האירופי, ה-OECD והבנק העולמי מקדישים לנושא שעות רבות של צוותי עבודה מוכשרים.

אבל מה זה חינוך ליזמות והאם באמת כל אחד צריך לרכוש את המיומנויות האלו כדי להסתדר בעולם המשתנה בו אנו חיים? תלוי את מי שואלים.

בואו נפשט קצת את הדברים. כשאנחנו מדברות על חינוך ליזמות, אנחנו בעצם מנסות לקדם אצל התלמידים שלנו (תלמידים בגילאי בית הספר או מבוגרים) כמה יכולות:

  1. אופטימיות: מניסיוננו תהליך יצירה שתחילתו בחשיבה וסופו בתוצר (יהיה זה שירות, תכנית, מוצר או כל תוצר אחר) דורש אופטימיות בסיסית. הכוונה באופטימיות בהקשר הזה היא ליכולת סבירה לשחרר ציניות לפרקי זמן ממושכים ואמונה שהדבר הזה, שהוא כרגע בגדר מחשבה ראשונית, יכול להיות בסוף משהו אמיתי שיביא ערך למישהו.
  2. חשיבה המצאתית: מדובר ביכולת השיטתית לחשוב אחרת על פי דרישה. לא כל הזמן מצד אחד, אבל מצד שני לא רק כשהמוזות קמות לתחיה. היכולת הזו היא מאוד לא טריוואלית ולפעמים אנשים טועים לחשוב שרק מי שנולד יצירתי מחזיק בה. כאן בדיוק נכנסת לתמונה שיטת החשיבה של SIT (ושיטות מצויינות אחרות שקיימות בעולם) שמקנות יכולות של חשיבה אחרת מזו שאליה אנחנו רגילים. בעזרת כלי החשיבה של SIT ניתן לשבור קבעונות חשיבה וליצור רעיונות ופתרונות חדשים, ישימים ובעלי ערך.
  3. שיטתיות והתמדה: יש מיתוס שראוי לנפץ על הקונפליקט המובנה בין המצאתיות או יצירתיות לבין שיטתיות. שיטתיות מאפשרת לייצר יצירתיות וגם הופכת אותה לבת יישום. סדר, ארגון ושיטתיות הן מיומנויות מאוד חשובות ליזמים. בין שיטתיות להתמדה יש חוט מקשר ולכן גם התמדה היא יכולת חשובה ביזמות – זו היכולת לדבוק בכיוון ובמשימה מסוימים, להיות עקבי, לא לוותר מול כל מהמורה בדרך.
  4. אמפתיה: אמפתיה היא היכולת לראות את האחר מתוך מקומו שלו בעולם, להבין אותו כאילו אתה נועל את נעליו. אמפתיה היא מיומנות מרכזית ביזמות מכיוון שהיא מאפשרת לנו להבין לעומק חוויות שהן לא בהכרח מנת חלקנו ולהתאים את המיזמים שלנו לקהלים שונים ומגוונים. היא יכולה לעזור לנו לעצב אריזות של שניצלים, וזה יכול לעזור לנו להמציא אפליקציה שעוזרת לעיוורים להתמצא בחנויות בגדים (לא סתם הגינו עכשיו את הרעיון, זה רעיון שעלה לתלמידים בכיתה ט', באורט רמת יוסף בבת ים, בשיעורי הנדסת תוכנה בתהליך שזיכינו ללוות..).
  5. עבודת צוות: נדמה לנו שכשאנחנו מחלקים את התלמידים או את המבוגרים לקבוצות הם לומדים איך עובדים בצוות. בדרך כלל ההיפך הוא נכון, הם לומדים מההתנסות הזו שזה מאוד לא נעים ולא אפקטיבי לעבוד בצוות. כדי לגרום לקבוצה של אנשים לעבוד בצוות בצורה אפקטיבית, צריך לעבור איתם דרך. צריך לחשוב ביחד מה המטרה של הצוות, מה דרך העבודה הנכונה ומה חלוקת התפקידים אשר מאפשרת לכל חבר להביא לידי ביטוי את החוזקות שלו אך גם לתרגל התמודדות עם החולשות שלו. זה מאוד לא טריוואלי, לא לילדים ולא למבוגרים.
  6. סבילות לעמימות: בתהליך יזמי יש עמימות מובנית. היכולת להיות בתהליך אשר סופו לא ידוע ומובטח היא יכולת קשה אומנם, אך היא ניתנת להשגה. היא דורשת סבילות לדבר נוסף ואף קשה יותר – כישלון. הרבה פעמים הכיוונים שמתחילים כעמומים מתבהרים, אבל לא תמיד מה שהתבהר הסתבר כמוצלח; פעמים רבות סופו של רעיון בכישלון מוחלט. זה חלק מהסיכון שנלקח בדרך.
  7. פרזנטציה: היכולת להציג בצורה בהירה וברורה את הרעיון שלך והיכולת להמחיש אותו למישהו שלא היה חלק מתהליך הפיתוח הן מיומנויות חשובות מאוד. הן עוזרות כשאתה יזם, אך האמת היא שהן חשובות גם כשאתה טוען בבית משפט, כשאתה נכנס למנהל להתלונן על יחס לא הוגן, כשאת מנהלת רכש בארגון או כשאת מגיעה לעיריה לבקש שיוותרו לך על הדוח. לכן הבסיס שנמצא בכלל במערכי הכתיבה הטיעונית, בניסוח ובהצגה בעל פה הוא חלק נוסף בסיפור.

 

כמובן שיש עוד יכולות יזמיות חשובות. אבל אפילו אם ניקח "רק" את אלו, ללא ספק מדובר במערך מכובד וחשוב של מיומנויות. היו שנים שהתפיסה הפדגוגית של חינוך לחדשנות הייתה "ללמד על": ללמד על אמפתיה או ללמד על סבילות לעמימות. היום התפיסה היא שכדי לשלוט במידה רבה במיומנויות הללו רצוי להתנסות כמה שיותר בתהליך היזמי כולו: זה שמתחיל בצורך ומסתיים בתוצר או בכישלון. התהליך מקפל בתוכו התנסות, לעיתים כואבת, לעיתים נעימה, במיומנויות הללו ובמיומנויות אחרות.

ועתה, לאתגרים. ובכן, קצרה היריעה…

ראשית, כפי שהזהרנו בתחילת המאמר, העיסוק המחקרי של אחת הכותבות מחייב אותה לבחון את הנושא גם באופן ביקורתי. במסגרת זו, לא ניתן להימלט מהביקורת הקשורה בהשפעה של תהליכים ניאו-ליברליים על החינוך בכלל ועל התחום של חינוך ליזמות בפרט. מעבר להיותו של הנושא מקודם בכל פלטפורמה אפשרית (דוחות בין לאומיים, מדידות, תכניות לאומיות, מאמרים פופוליסטיים ואפילו תכניות ריאליטי) עד כדי הגעתו לדרגה של קדושה כמעט, הוא מוצג כפתרון האולטימטיבי לכל אתגרי העולם הגלובלי והמודרני: החל בסוגיות אקלימיות, ועד משבר הפליטים העולמי, חוסר יציבות כלכלית, אלימות, תעסוקה ועד הזדקנות האוכלוסיה. התפיסה הזו שמה על הפרט משקל ואחריות מאוד גדולה לא רק לגורלו שלו, אלא לגורל הכלכלה, החברה והסביבה. הדגשת האחריות האישית מאפשרת למדינות לקחת צעד אחורה במידת האחריות שלהן ולשמש כמעין מפקחת כללית ולא מתערבת. מה גם, מחקרים רבים מראים שבניגוד לאינטואיציה (לפחות שלנו) חינוך ליזמות לאו דווקא מסייע בצמצום פערים. נראה שדווקא בקרב אוכלוסיות מוחלשות, למרות הכוונות הטובות, תהליכי חינוך ליזמות עלולים דווקא לפגוע בתחושת המסוגלות העצמית וכפועל יוצא בתהליך החינוכי באופן רחב יותר.

הביקורות הללו הן רלוונטיות ודורשות התייחסות רצינית – אך אינן מייתרות את החשיבות והצורך בחינוך ליזמות. את התהליכים הללו יש לעשות בצורה רגישה, תוך התאמה לאופי ולצרכים של האוכלוסיות המסוימות בהן מדובר. שכן בוודאי היו וישנם מצבים בהם חינוך ליזמות חברתית – כזו שמחנכת את הפרט לראות מעבר לעצמו, להוסיף לסט השיקולים שלו או שלה גם או בעיקר שיקולים שאינם כלכליים בלבד, אלא טובת האחר והקהילה – יכול לספק ערכים ויתרונות משמעותיים לאוכלוסיות מוחלשות.

כפי שהבטחנו, התמונה מורכבת. המלצתנו היא לחנך ליזמות, אבל בכל תחום ולא כדיסיפלינה נפרדת. אפשר להקנות ולהפעיל מיומנויות של חשיבה יזמית במקצועות הומניסטיים, בחינוך גופני, במתמטיקה, בשיעורי חינוך. בכל תחומי החיים תלמידים יכולים ללמוד כיצד להיות פרואקטיביים, אופטימיים, אמפתיים, חברי צוות תומכים, סוליסטים מסופקים ופרזנטורים טובים. אבל על זה כבר בכתבה הבאה…

 

הכותבות

מאי עמיאל – לשעבר המקימה והמנהלת של היחידה לחדשנות חברתית בחברת SIT וסטודנטית לתואר שני במנהל ומנהיגות מערכות חינוך.

חן חקלאי – מנחה ומנהלת תהליכי חדשנות ביחידה לחדשנות חברתית של חברת SIT

 

כדי ללמוד עוד על SIT, הכנסו לאתר שלנו www.sit.com

עשו לייק לעמוד של SIT4 כדי לשמוע על הפעילויות שלנו במגזר החברתי והציבורי

 

סגירת תפריט