מייקריות כחלק חיוני בעתיד החינוך

רועי-כפרי
הפדגוגיה המייקרית מיישמת את מיומנויות המאה ה-21 כמו יצירתיות, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע ולכן קל לחבר את המייקינג לתחומי דעת מגוונים ולשלב מייקינג בתהליך למידה. חשוב לאפשר מרחב לסקרנות טבעית שהיא המנוע ללמידה. כולנו מטבענו סקרנים ורוצים להבין איך דברים עובדים.

שלום לרועי כפרי, מוביל תחום המייקינג בחממת היזמות לנוער במתחם ה"גוגיה" ברעננה.

שלום וברוכים הבאים!

 

את תחום המייקינג אנו מכירים שנים רבות. בשנים האחרונות אנו רואים שילוב של מייקינג בעולם החינוך ועל כך רצינו לשוחח איתך. נתחיל בשאלה הבסיסית- מה למייקינג ולחינוך?

מטרת המייקרספייס(Makerspace) החינוכי היא למידה באמצעות עשייה.

בכל העולם מנסים לחזות איזה ידע, מיומנויות וערכים דרושים לתלמידים כבר היום כדי להצליח במציאות של שנת 2030, וכיצד יכולות מערכות למידה לפתח את הידע, המיומנויות, והערכים הללו ביעילות.

דוחות בינלאומיים רבים מדברים על החשיבות שבשילוב למידה מעשית והפקת מוצרים משלב הרעיון ועד לביצוע, וצמצום המקום הניתן ללמידה עיונית-תיאורטית.

הפדגוגיה המייקרית מיישמת את מיומנויות המאה ה-21 כמו יצירתיות, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע ולכן קל לחבר את המייקינג לתחומי דעת מגוונים ולשלב מייקינג בתהליך למידה. חשוב לאפשר מרחב לסקרנות טבעית שהיא המנוע ללמידה. כולנו מטבענו סקרנים ורוצים להבין איך דברים עובדים.

 

איך נראים המפגשים במייקרספייס ומה התהליך שעוברים התלמידים לאורך השנה?

במהלך השנה האחרונה הקמנו מייקרספייס במתחם ה"גוגיה" ברעננה כחלק מחממת יזמות לנוער.

אופן הפעולה מחובר לעולם ה-PBL(למידה מבוססת פרויקטים): בכל מפגש אנו מציגים אתגר ובדרך לפתרונו עוברים דרך מקורות ידע רבים ומגוונים, הכל מתוך חיבור אותנטי לצרכים שהפרויקט מזמן. אופן למידה זה פועל מתוך סקרנות ומוטיבציה של הלומד ומביא להפנמה של התכנים, תוך הנאה וחדוות למידה.

כל מפגש מתחיל בהסבר קצר על האתגר ומשם יוצאים לעבודה בקבוצות.

מתחילים בחקר, ולאחר מכן תכנון וביצוע. לאורך התהליך מנסים, נכשלים, משפרים ומנסים שוב ככל שמאפשר הזמן. החלק החשוב ביותר במפגש הוא הסיכום, בו כל קבוצה מציגה את התוצר שלה וכל המשתתפים מוזמנים לספר/לשאול/להציע/לשתף מהידע שרכשו לאורך התהליך. תלמידים שמגיעים ממערכת החינוך המסורתית לא רגילים "להציץ" בפתרונות אחרים וללמוד מהצלחות וכישלונות של עמיתיהם, ולוקח להם זמן עד שהם משתכנעים שזו לא העתקה ומותר ללמוד מהרעיונות של הקבוצות האחרות.

לאורך השנה התלמידים מתנסים בשימוש בכלים וחומרים שונים, החל מאתגרי בנייה בחומרים שונים, דרך מידול (יצירת מודלים), הדפסת תלת מימד, חיתוך בלייזר, אלקטרוניקה ועוד, במטרה להקנות להם ארגז כלים שיאפשר להם בהמשך עצמאות בעבודה על פרוייקטים מורכבים יותר.

 

מה נדרש כדי לשלב מייקריות בביה"ס?

ראשית דרוש מנהל/ת שמבין את חשיבות הלמידה באמצעות עשייה ודרוש מורה סקרן שיקפוץ על ההזדמנות!

לאחר מכן יש לאפיין את הצרכים והמשאבים שעומדים לרשותנו, ולתפור לביה"ס מרחב שמתאים למידותיו. אפשר לשלב מייקינג בכל תקציב עם הדרכה ותכנון נכונים.

 

איך משלבים את המייקריות בהוויה הבית ספרית? האם זו דיסיפלינה במערכת השעות או מיומנות רוחבית חוצת מקצועות?

החזון שלי הוא שבכל בית ספר יהיה מייקרספייס שבו מורים יוכלו לקיים למידה באמצעות עשייה. הכוונה היא לאפשר מגוון דרכים ללמידה, כשאחת מהדרכים היא באמצעות מייקינג. המייקרספייס צריך להיות חלק מתפיסה פדגוגית של ביה"ס וחלק מאמירה שגם צורת למידה כזו היא משמעותית. לצערי אני רואה הרבה מורים ומנהלים שרואים את המייקרספייס כמקום אליו שולחים את התלמידים הבעייתיים או המפריעים ואני חושב שזה פספוס. כל תלמיד יכול להרוויח מלמידה באמצעות עשייה לצד למידה בצורות אחרות. צריך גיוון.

חשוב להדגיש שמייקינג הוא למעשה תפיסת עולם ולכן חשוב לוודא שמעבר להצטיידות הפיסית בכלים וחומרים, המורים מקבלים ליווי והנחיה מקצועיים בנוגע לפדגוגיה מייקרית וחיבור בין תכנית הלימודים לעבודה בסדנה.

 

למה בעידן זה של טכנולוגיות פורצות דרך חשוב לדעתך להפעיל מודלים של מייקריות?

פעם היה אפשר לפתוח את מכסה המנוע ולהבין כיצד הרכב פועל. היום הרבה יותר קשה כי המערכות הפכו למאוד מתוחכמות. מצד אחד יש מורכבות גדולה אך מנגד ניתן היום למצוא הסברים ותשובות באינטרנט והידע נגיש לכולם.

אנו חיים בעידן של התפתחות טכנולוגית מואצת, ולעתים נוטים לשכוח שהטכנולוגיה שאנו מעריצים נועדה בסופו של דבר לשרת אותנו והיא למעשה כלי ולא מטרה.

בעולם המייקינג יש מקום מכובד לטכנולוגיה אך העיקר הוא למצוא פתרון לצורך: ייתכן שהפתרון יהיה טכנולוגי או ישלב אלמנטים טכנולוגיים וייתכן שהפתרון יימצא בשיטות אחרות כמו בנייה או נגרות. אלו מיומנויות חשובות לא פחות.

מייקריות היא במהותה צורת חשיבה. אני הופך מצרכן ליצרן, והחיבור של המייקינג לעולם החינוך מאפשר לתלמידים חיבור אמיתי לאופן שבו תהליכים בעולם ובשוק העבודה פועלים. מבחינתי המייקינג הוא "תירוץ" כדי לתרגל מיומנויות חשובות לחיים כמו עבודת צוות, חשיבה יצירתית, התמודדות עם כשלונות וכיו"ב.

 

איך קרה שהגעת לנהל את המייקרספייס בגוגיה?

תמיד הייתי סקרן. אהבתי לפרק דברים ולהבין כיצד הם פועלים, והיו לי שני מנחים מצוינים- ההורים שלי. בשעות אחה"צ למדתי לבשל ולעבוד בגינה עם אמי, וכשאבי היה חוזר מהעבודה היינו בונים בעץ או מתקנים תקלות בבית, בחשמל וכיו"ב. ממנו למדתי לשמוח על תקלות כי הן הזדמנות ללמוד משהו חדש – הוא תמיד חיכה לי כדי לתקן יחד וזה יצר חיבור עמוק בינינו ושפה משותפת. בשלב מסוים נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לביה"ס (כפי שאמר ברנרד שו), ואני זוכר את עצמי יושב בכיתה ומשתעמם. אח"כ השעמום התחלף בתסכול והחלטתי שדרוש שינוי. למדתי ועסקתי בהוראה ותוך כדי כך נחשפתי לפדגוגיות אחרות וחדשניות. הפכתי לרכז פדגוגי ואח"כ למנחה פדגוגי ומשם היה מתבקש לחבר בין שני תחומי העניין שלי- חינוך ועשייה, וזה בדיוק מה שאני עושה היום.

 

באילו אתגרים אתה נתקל?

האתגר המרכזי הוא הפער בין המצב הקיים – ההרגלים של התלמידים – לבין המיומנויות שאנחנו מעוניינים להקנות להם, לא רק ברמה הטכנית.

כמה מהמיומנויות שחשוב לנו לפתח:

ניהול זמן: איך אני מתנהל כשאין מי שמחליט עבורי מתי הפסקה, מתי לאכול או מתי אני צריך לצאת להתאוורר.

משמעת עצמית: אחריות ושמירה על כללי בטיחות, על עצמי ועל חבריי, לדעת לשאול שאלות ולהגיד "אני לא יודע" או "אני רוצה ללמוד את זה".

עבודה בצוות: איך אנחנו מצליחים יחד לתת מקום לרעיונות שונים? מי קובע? איך לחלק את המשימות בינינו? איך להגיע להסכמה גם אם אני לא מסכים עם הרעיון?

התמודדות עם כישלונות: מה קורה כשזה לא מצליח? מה החשיבות של כישלון בחיים? איך אפשר לצמוח וללמוד מהכישלון? לא מלמדים אותנו את זה בבית הספר! במקרים רבים תלמידים חוששים לנסות בגלל הפחד מהכישלון והתחושות שנלוות אליו.

אנחנו מעודדים לקחת סיכון יצירתי. לצאת מאזור הנוחות והביטחון, כי רק כך נוכל להתפתח. אנחנו אוהבים כישלונות כי זו הזדמנות עבורנו ללמוד!

יצירתיות: אין תשובה אחת נכונה! כל קבוצה פותרת את האתגר בדרך שונה, אנחנו אוהבים שונות, אין מתכון אחד להצלחה.

 

ולסיום- אתגר מייקינג שאתה אוהב במיוחד?

אתגר שאני אוהב במיוחד הוא "אתגר הביצה": לבנות מתקן שיגן על ביצה מנפילה מגובה רב. האתגר הזה מביא אותנו להסתכל על העולם סביבנו ולחקור פתרונות שונים, אנחנו מסתכלים על גוף האדם: כיצד הגוף מגן על המוח, על כלי רכב, כיצד הם מגנים על הנוסע, בתחום החלל, כיצד נאס"א מנחיתה כלי רכב על מאדים ודוגמאות נוספות.

האתגר משלב חשיבה עיצובית כי המתקן צריך להיות קטן, קל וחסכוני בחומרים. במהלך החקר בוחנים התלמידים תכונות של חומרים, מנסים להבין איך החלטות עיצוביות משפיעות על המתקן וכו'. הרגע הכי מהנה הוא ההשלכה של המתקן עם ביצה בתוכו מהגג ואז ריצה למטה לבדוק מי שרד את הנפילה, וקריאות ההתרגשות של התלמידים כשהם מגלים שהביצה שרדה!


רועי כפרי

 איש חינוך ומייקר, מתמחה בפדגוגיה חדשנית ולמידה באמצעות עשייה, מנחה ומלווה ארגונים בתהליך שילוב מייקינג ופדגוגיה חדשנית במסגרות חינוכיות.

[email protected]

פרסומות מן העתיד

עיצוב גרפי: KinspiritDesign
בהשראת המיזמים: Futurematic | Pawn Tomorrow by Extrapolation Factory
טקסטים: שמוליק לוטטי

סגירת תפריט