סיפורשטח: המורה כזולתעצמי – תפיסה ופרקטיקה

Screen-Shot-2017-03-24-at-08.03.49
בתיכון הזדמנות האחרונה בלוד התפתחה פדגוגיה שביסודה הכרה בסובייקטיביות של הלומד, כנקודת מוצא וכתכלית וביסוס נוכחות אנושית של מורה זולתעצמי. יכולתו של אדם לחרוג מעצמו, להתמסר, לנכוח לא כעצמו אלא כזולתו ולמען התפתחותו האותנטית של האחר, היא הנוכחות המשמעותית אותה חיפשנו

רישומים מתוך חוברת המסכמת עבודה של פיתוח ״נוכחות מורה זולתעצמי בבית הספר – חינוך ויצירה ברוח פסיכולוגית העצמי״

רשימה זו מוקדשת לתאור קצר של תפיסה ייחודית ומתודות שהתפתחו לאורך שנים בתהליך מרתק בבית ספר תיכון בעיר לוד. בית ספר המאכלס תלמידים שזו להם הזדמנות אחרונה להשתלב במערכת החינוך הציבורית הנורמטיבית.

במהלך חמש השנים בית ספר היה בפיקוח אגף מחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות של משרד החינוך, כבית ספר מוביל מחקר, בפיתוח זהות מקצועית של מורים בנושא פיתוח נוכחות של מורה זולתעצמי.

    הרקע לצורך בפיתוח של נוכחות משמעותית של מורה, מורה זולתעצמי באה מההבנה שמפגש איכותי של תלמיד עם מבוגר עשוי להיות רגע קריטי של שינוי וצמיחה– ומעצם השאיפה של מורים להיות משמעותיים יותר עבור   תלמידים ולממש את פוטנציאל ההשפעה שלהם  – נדרשת הרחבה של היכולת  להקשבה לצרכי התלמידים  על כל גווניהם והרחבת    המסוגלות למתן מענה  לכל אחד ואחת, יכולות שהורחקו מהזהות המקצועית של מורים לאורך השנים ונוכחותן בהכשרת מורים הייתה פחותה.              

זולתעצמי הוא מושג מרכזי בפסיכולוגית העצמי מיסודה של היינץ קוהוט  שהרלוונטיות שלו לשדה החינוכי הינה גבוהה.   תרומתה של פסיכולוגית העצמי בהיותה פסיכואנליזה יישומית המציעה   שהדרך להתבוננות על האחר היא דרך אמפתיה, כאופנות להכיר את האחר ובהמשך לתת משמעות לנתונים. היא  שמה את הסוביקטיביות ואת 'האדם החווה' במרכז. היא מציעה  תפיסה על פיה תהליך התפתחותו של אדם מתרחש בתוך מצע של יחסי  זיקה משמעותיים, יחסי זולתעצמי כתשתית המכוננת את האחר ומאפשרת לעצמי הגרעיני, האותנטי שלו, נוכחות ומימוש.

יכולתו של אדם לחרוג מעצמו, להתמסר, לנכוח לא כעצמו אלא כזולתו ולמען התפתחותו האותנטית של האחר, היא הנוכחות המשמעותית אותה  חיפשנו, נוכחות שתאפשר לתלמיד להיראות דרך עיניים מטיבות, נוכחות של מורה זולתעצמי בבית הספר כמופרדת מחדר הטיפולים.  איך צריך להתחנך,  מכאן התפתח תהליך  מתודי מובנה הניתן ללמידה, לחקירה, להתבוננות ולהתמקצעות.

תמציתה של התפיסה מעוגנת בהוויה ובהתפתחות- התפתחות של סוביקטים, של שפה ארגונית, של תרבות המאפשרת פיתוח אדם כשהוא נתון בהקשר: כיתה, משפחה, קהילה ושאר הקשרים הבונים את חייו. נתון בתוך מרחבים רגשיים, חברתיים, קוגניטיביים ונוספים. פיתוח אדם – מורה או תלמיד – המכיר ביכולות, במשאלות ובפחדים, בכל מה שמסמן את היותו אדם השואף לנוכחות רחבה, המביאה לידי ביטוי את סגולותיו ומכירה בכך שקשר והקשר הם ביסוד הבנותיו- הן ביחס לעצמו והן ביחס לסובב אותו.

תפיסה חינוכית שזוהי מהותה מקבלת ביטוי בחשיבה ובעשייה פדגוגית, חברתית וארגונית, בתהליכי למידה משותפים של צוות החינוך, במפגשים בין אישיים ועוד. תפיסה חינוכית  זו מכוונת לעיצוב חיים משמעותיים עבור התלמיד, עבור המורה ועבורנו כחברה.

פותחו מספר מתודות לבניית תשתית של נוכחות מורה זולתעצמי בצוות בית הספר על-ידי תהליכי התפתחות ולמידה, תרגול, יישום ויצירה של מבנים ארגוניים שמטרתם לבסס את התפיסה, את יישומה והעמקתה, ובמקביל, להביא לביסוס המצע האמפתי בקרב אנשי צוות. התפיסה שמה דגש רב על בניית התשתית מתוך ההנחה כי קיימת הקבלה בין תהליכים רגשיים ותהליכי למידה משותפים המתרחשים בחדר המורים לבין האופן בו הם נוכחים בהמשך בכיתות ובמרחבי בית הספר.  

לצד קיום מעגלי זולתעצמי (פיתוח מעגלי זולתעצמי היא פרקטיקה מרכזית במודל זה ויושמה בהצלחה רבה ותוצג בעתיד) כמרחבי שיח, בעלי מבנה מאורגן וברור הנסוב סביב תוכן מקצועי כשמטרתו היא ביסוס נוכחות אנושית של מורה זולתעצמי התפתחה פדגוגיה התואמת את התפיסה המתפתחת שביסודה הכרה בסובייקטיביות של הלומד, כנקודת מוצא וכתכלית.

פדגוגיה המתמקדת בחוויה הסובייקטיבית של התלמיד ובתהליך בניית העצמי שלו. הוראה ולמידה הרואה בחוויה הסובייקטיבית כתשתית לפדגוגייה מכוונת אדם. התבוננות על הסובייקט, על כלל יכולותיו הנוכחיות והפוטנציאליות, והתבוננות על החוויה שלו מתוך מטרה לעורר בתלמיד תובנה לגבי עצמו ובסיס לפיתוחו. הכרות ומודעות עצמית גבוהות יותר יובילו ל"הפצעה" של העצמי. פדגוגיית המעמקים תיושם על ידי דרך ההוראה שבבסיסה יחסי מורה – תלמיד משמעותיים, יחסי גומלין אמפתיים. תכני הלמידה, הן אלה הנובעים מעולמו של הילד והן אלה המכוונים לעולמו של התלמיד ו"נוגעים בנפשו", יהוו מצע להכרות, לגילוי והבנת העצמי ולהזדמנות לחיים משמעותיים יותר. מורה המלמד ברוח פדגוגיית המעמקים הינו מורה המעניק משמעות לעשייה החינוכית, המודע לתהליכים העצמיים אותם הוא חווה תוך כדי תהליך ההוראה והמפגש עם תכני הלימוד. כמו כן, הוא מודע ליחסים האישיים שיש לו עם כל תלמיד ותלמיד, לומד את צרכיהם הפנימיים, דעותיהם, רגשותיהם וידיעותיהם, לומד מה מעכב, מה מעודד ומה יכול לעזור בתהליכי ההתפתחות והלמידה. המורה מכוון ליצור מעורבות בקרב תלמידיו בתכני המקצוע  ומשקיע מיכולתיו הנפשיות בתמיכה בתהליך הלמידה של התלמידים. זהו מורה המקדם במגוון אמצעים את יכולותיו של הילד ושואף להביאן לכדי ביטוי כמקור ידע משמעותי, וכן מסתייע בהן בפיתוחו של התלמיד ובהבניית זהות עצמית עם תחושת מסוגלות והישגים. לבסוף, זהו מורה הרואה משמעות וקסם במקצועו ומוצא את הדרך לייצר את הקסם והמשמעות עבור תלמידיו.

 

 

 

על הכותבים

מרינה מימון אבירם, יוזמת ומובילת פיתוח 'נוכחות מורה זולתעצמי' בבית הספר  ברוח פסיכולוגית העצמי

אשת חינוך וטיפול

בוגרת M.A. בחינוך מיוחד באוניברסיטה העברית

תלמידה שנה ב' במסלול ארבע שנתי "פסיכולוגית העצמי והמעשה הטיפולי", לימודים מתקדמים של התכנית לפסיכותרפיה ביהס ללימודי המשך ברפואה, אוניברסיטת תל אביב

קטגוריות
סגירת תפריט