על השפעה חינוכית: בני אדם הם יצורים מושפעים הרבה יותר ממה שהם יצורים חושבים

mind-1913871_640
הצעה להגדרה חדשה של האדם כהומו אימפקט- האדם המושפע. בליגת הסביבות המשפיעות בית הספר מדורג במקום נמוך למדי. המאמר מציע תהליך לתכנון הסביבות החינוכיות שלנו באופן לכיד ומתאים כדי שיהיו להן השפעות חינוכיות חיוביות משמעותיות יותר.

הוגים שונים ניסו להגדיר את מהות האדם באמצעות כינויים שונים. קרל לינאוס, למשל, כינה את האדם הומוס-ספיינס (האדם החושב), קרל מרקס כינה אותו הומו-פאבר (האדם המייצר), יוהן הוזינגה כינה אותו הומו-לודנס (האדם המשחק). בהקשר של גיליון זה המוקדש להשפעה חינוכית, אפשר אולי לכנות את האדם בשם הומו-אימפקט (האדם המושפע).

אחת התכונות היסודיות ביותר של האדם היא היותו נתון להשפעה, לאימפקט של הסביבה. בני אדם הם יצורים מושפעים הרבה יותר ממה שהם יצורים חושבים. האבולוציה תכנתה את המוח האנושי להאמין, לקלוט ולהפנים, לא לחשוב. ועם זאת, יש סביבות שמשפיעות מאוד על בני אדם ויש סביבות שמשפיעות עליהם פחות; סביבות עתירות אימפקט וסביבות דלות אימפקט.  

בליגת הסביבות המשפיעות אפשר לדרג את בית הספר במקום נמוך למדי – נמוך ביחס למשפחה, לקבוצת הגיל, לתנועת הנוער, לטלוויזיה, למחשב, לאתרי הבילוי והצריכה. יתר על כן, חלק גדול, אם לא העיקרי, של השפעת בית הספר נובע מתכנית הלימודים הסמויה – כל אותם מסרים, שהמורים והתלמידים אינם מודעים להם, הנובעים ממשטר החיים של בתי הספר; למשל שלמידה היא שינון, שחשיבה עצמאית מזיקה, שלכל שאלה יש תשובה אחת נכונה שאותה יודעים בעלי הסמכות.

טענה זו (המגובה בממצאים אמפיריים רבים) שלבית הספר יש מעט השפעה ושחלקה שלילי, צריכה להטריד מאוד את מנהיגי החברה בכלל ואת מנהיגי החינוך בפרט, שכן מדינות משקיעות הון עצום במערכות החינוך שלהן במטרה להשפיע באופן חיובי על הצעירים.  

אם מנהיגי מערכת החינוך היו חושבים באופן רציונלי יותר ופוליטי פחות הם היו צריכים לשאול את עצמם מהם התנאים הנחוצים להשפעה חיובית על תלמידי בית הספר. כדי להשיב על שאלה זו הם היו צריכים להגדיר מהי "השפעה חיובית", ואחר כך למצוא ולהמציא את התנאים הנחוצים לה. במהלך ניסיונם להגדיר "השפעה חיובית" הם היו מגלים שיש הגדרות שונות למושג זה – הגדרות תלויות אידאולוגיה. אידאולוגיות פדגוגיות מגדירות "השפעה חיובית" באופן שונה, לעתים מנוגד.

את האידאולוגיות הפדגוגיות השונות ניתן למיין בהתאם לשלוש אידאולוגיות-על. צבי לם כינה אותן סוציאליזציה, אקולטורציה ואינדיבידואציה. על פי אידאולוגיית-העל הראשונה, "השפעה חיובית" פירושה הקנייה אפקטיבית של כלים (ידע, מיומנויות, הרגלים, קודים) לצורך הסתגלות לחברה ולעבודה. על פי אידאולוגיית-העל השנייה, "השפעה חיובית" פירושה עיצוב אפקטיבי של האופי ברוח האמיתות והערכים המכוננים את התרבות המועדפת. על פי אידאולוגיית-העל השלישית, "השפעה חיובית" היא מתן אפשרויות אפקטיביות למימוש עצמי. כל אחת מן "ההשפעות החיוביות" הללו זקוקות לתנאים אחרים: הקניית כלים, עיצוב ברוח ערכים ואפשרויות למימוש עצמי מצריכים סביבות חינוכיות שונות.

בית הספר הוא סביבה חינוכית אקלקטית המבקשת ליישם את שלוש אידאולוגיות-העל של החינוך: לחברת (סוציאליזציה), לתרבת (אקולטורציה) ולייחד (אינדיבידואציה). אך לא ניתן ליישם את שלושת "החינוכים" הללו בסביבה אחת משום שהם מנטרלים זה את השפעתו החינוכית של זה. בית הספר האקלקטי הוא לכן סביבה חינוכית דלת השפעה חיובית.

כדי ליצור סביבות חינוכיות משפיעות באופן חיובי (בהתאם להגדרה כזו או אחרת) עלינו לתכנן אותן באמצעות שישה צעדים:

  • הצעד הראשון כולל בחירה של מטרת-על וסיפור-על, כלומר בחירת אידאולוגיית-על – סוציאליזציה, אקולטורציה או אינדיבידואציה.
  • הצעד השני כולל המצאת מטרה וסיפור שלנו מטרה וסיפור הנגזרים ממטרת-העל ומסיפור-העל המייחדים את הסביבה החינוכית שלנו.
  • מתוך שני הצעדים הללו נגזר הדימוי של הבוגר הרצוי. את הבוגר הרצוי ניתן לתאר באמצעות ארבע קטגוריות – ידע, מיומנויות, תכונות ועמדות. שלושת הצעדים עד כאן מגדירים את מטרת הסביבה החינוכית ותומכים בה באמצעות סיפור (נרטיב) משכנע.
  • הצעד הרביעי כולל גזירה של אמצעי החינוך – תכנית לימודים, דפוס הוראה, שיטת ההערכה, ארגון, אקלים ומבנה פיזי – מן המטרות. בחינוך האמצעים נגזרים מן המטרות – האמצעים הם המסר.
  • צעדים חמש ושש הם צעדי בקרה. צעד חמש בודק אם התכנית לכידה – כל צעד נובע מן הצעד שקדם לו, ומתאימה – הולמת את הערכים והאתגרים של החברה ואת דרישות של מערכת החינוך וציפיות הקהילה (to think inside the box).
  • הצעד האחרון כולל את בקרת התכנית לאור הביצוע ואת בקרת הביצוע לאור התכנית.  

הנה כך:

אני סבור שאם נתכנן את הסביבות החינוכיות שלנו באופן לכיד ומתאים, יהיו להן השפעות חינוכיות חיוביות משמעותיות יותר.

 

מעניין אותך לדעת יותר? – צפו בהרצאות קצרות של פרופ׳ הרפז ועמיתיו  https://goo.gl/mJTXnW

תגובות והערות יש לשלוח אל רבקה קרן, אגף מו"פ ניסויים ויוזמות  והן תועברנה לפרופ' יורם הרפז.  [email protected]

 

על הכותב

פרופ' הרפז, היה מורה ועיתונאי. שימש בעבר כעמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ומנהלו. מנהל התכנית "הוראה ולמידה בקהילת חשיבה" במכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה ומנהל פרסומיי המכון. כיום, הוא מרצה במכללות האקדמיות בית ברל ואלקאסמי מלמד ומרצה בפני מובילי חינוך בארץ ובעולם. כתב ארבעה ספרים ומאמרים רבים העוסקים בהוראה למידה וחשיבה. בין ספריו: "המודל השלישי: הוראה למידה בקהילות חשיבה" ו"חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה".

קטגוריות
סגירת תפריט