לעצב את האנטרפרייז מחדש- יזמות במבט לעתיד

u_s_s__enterprise__e_by_adamjcross-d6481z0
מה בין חללית ה'אנטרפרייז' וחקירותיה את הלא-נודע, לבין יזמות חינוכית במאה ה- 21?

הגיבורה הראשית של סדרת המדע-בדיוני "מסע בין כוכבים" היא חללית המחקר אנטרפרייז (Enterprise). שש סדרות טלוויזיה ו-13 סרטי קולנוע שונים עוסקים בעלילותיהם של צוותי ספינת החלל ותיאור הרפתקאותיהם שמתחילות אי שם במאה ה-22 ונמשכות עד המאה ה-24. הדמויות מתחלפות ומשתנות- אבל החללית אנטרפרייז נשארת.

בעברית, פירוש המילה הוא העזה/ יוזמה. ולא בכדי. גם היוצרים של "מסע בין כוכבים" ידעו שהמפתח לעתיד- נמצא ביזמות.

היזמות במערכת החינוך התפתחה במסגרת המגמה העולמית של יזמות חברתית. בעשור האחרון עולה הדרישה ליזמות חינוכית בעולם המערבי. כך למשל, במסמך שפרסם ארגון ה- OECD בשנת 2010, נכתב כי יזמות וחדשנות הן אסטרטגיות הכרחיות לגידול כלכלי ולהתמודדות עם אתגרים חברתיים גלובליים. הדו"ח קובע כי מדינות צריכות לעודד את נטיית אזרחיהן לחדשנות וכי מערכות החינוך וההכשרה המקצועית צריכות לצייד את הלומדים בהן בכישורים הנדרשים לפיתוח חשיבה יצירתית וחדשנית ולפעול לחיזוק התרבות היזמית. ההון המושקע בחינוך יוכל למצות את הפוטנציאל הטמון בו, רק באמצעות עידוד יזמות וחדשנות במערכת החינוך[1].

חשיבותה של היזמות החינוכית בעת הזו, בכך שיש בה פוטנציאל לייצר דינמיקה של שינוי במגזר החינוכי כולו. חיזוקה של הרוח היזמית משנה את התפיסה הכללית במערכת החינוך ביחס לשאלה "כיצד ניתן לשפר את המצב הנוכחי?".

 

יזמות חינוכית- תמונת מצב עכשווית

תכנית הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות במיזם משותף עם משרד החינוך מקיפה כיום שלושה קהלי יעד מרכזיים: אנשי החינוך בשטח: מורים/ות, גננות וסייעות – כמקדמי יוזמות חינוכיות במרחב המקומי בו הם פועלים – בית- ספר/גן; תלמידים השותפים עם מוריהם בהובלת יוזמה חינוכית בבית הספר;ומנהלי בתי ספר – בין אם כחלק מרכזי מצוות מוביל יוזמה בהיקף בית ספרי ובין כיוצרים, מאפשרים ומקדמים סביבת עבודה יזמית, שמתבטאת בקידום יוזמות של הצוות החינוכי ושל התלמידים.

תמונת המצב כיום היא שעל אף תכניות היזמות השונות הפועלות במשרד החינוך או בשותפות עימו, אנשי חינוך בעלי פוטנציאל מנהיגותי-יזמי, שיש להם  ניצוץ יזמי ונכונות לפעול לקידומו,  או אנשי חינוך יזמים עצמאיים, שכבר התוו או חשבו על יוזמה חינוכית בתוך המערכת, פועלים ברוב המקרים  כאלקטרונים בודדים. כמעט ולא קיימת מערכת  תומכת ומקשרת לאורך זמן, על אף שקיומה של מערכת זו משפיעה באופן אקוטי על ההזדמנות להוביל שינויים בקנה מידה 'משנה כללי משחק' ועל קיומן והישרדותן של יוזמות ויזמים במערכת החינוך, כמסגרת שמעניקה להם את ההכרה ואת הבית המקצועי להם הם זקוקים.

בנוסף, בתוך שלוש קבוצות ההתייחסות הללו, חסרה קבוצה משמעותית – המבוגרים, בעיקר הורי התלמידים, אך גם כלל הקהילה הסובבת את המסגרת החינוכית. ההורים, כמייצגי הקהילה הרחבה של המסגרת החינוכית, הינם מרכיב חסר בתיאוריית השינוי שלנו נכון להיום. הם באים לידי ביטוי בתנועה של מעגלי השפעה מתרחבים שאנו מכוונים אליה בתכנית הקרן – המורים היזמים כסוכני שינוי אמונים בין היתר על רתימתם של ההורים לעשייה במסגרת היוזמה החינוכית. אך הטיפול בהורים כשותפים מלאים להובלת יוזמות ולעיצוב חיי החינוך במסגרת החינוכית של ילדיהם נמצא בחיתוליו וברור כי מגמות העתיד מחייבות השתנות פרדיגמטית בהיבט הזה וכי יש בהן הזדמנות אדירה לפתרון המציאות הקונפליקטואלית שנוצרת לא פעם בין הורים לצוותי חינוך. ברור היום כי מורה והורה חייבים לפעול יחד כדי להיות שותפים, זהו אתגר גדול שהיזמות עשויה לתרום לפיצוחו, זאת כיוון שהנרטיב היזמי מאפשר שינוי מתוך סיפור חלופי של בניה ולא מתוך סיפור מוכר וצר של קונפליקט[i].

 

יזמות העתיד: קישוריות רב- תחומית 

השאלה לאן מתקדמת היזמות החינוכית ומה מקומה בפיתוח איש החינוך העתידי היא שאלה שמעסיקה אותנו רבות.

דו"ח ה- OECD משנת 2018 שעוסק ב"עתיד החינוך" ומתאר את תמונת המצב הרצויה בשנת 2030 מבחינת מיומנויות, כישורים ותהליכי למידה[2], קבע שכמו אנשי צוותה של האנטרפרייז, שתפקידם היה לנצל את הידוע והמוכר על מנת להעז לחקור את הלא נודע, כך גם אחד האתגרים המרכזיים שמחכים לנו בשנת 2030, הוא ההתמודדות הבלתי פוסקת עם הצורך להחיל את הידע הקיים והמוגבל על מצבים דינאמיים, מתרחבים ולא ידועים.

כדי להתמודד עם האתגר הזה, מערכת החינוך כיום ובעיקר בעתיד תצטרך לדעת לייצר קישוריות בין מרכיבים שונים: אוכלוסיות, תחומי דעת, מבנים ארגוניים וכיו"ב.

רבות מהבעיות הגלובליות כיום מורכבות מדי ולא ניתן לפתור אותן רק באמצעות מומחיות אחת. בעוד שבמהלך המאה ב-20 עודדנו התמחות הולכת וגדלה, הרי שהעתיד דורש מאיתנו גישה רב- תחומית כמעט בכל היבט של חיינו.

לפי הווארד ריינגולד, סופר ומומחה מוביל בחיזוי, לעובד האידיאלי בעשורים הבאים ישנה צורה של האות T- הוא מביא עימו הבנה עמוקה בלפחות תחום אחד, אבל יש לו יכולת לשוחח בשפות המגיעות מדיסציפלינות שונות.  היכולת הזו אינה רק פדגוגית, שכן אין מדובר רק בשפה מקצועית, אלא ביכולת ליצור קשרים עם מומחים מעולמות תוכן שונים, ולפעול בזירות משתנות ודינאמיות בקלות ובביטחון.

המערכת החינוכית הישראלית העכשווית רגילה לעבוד בדיפרנציאציה בהיבטים של הפרדת מגזרים שונים (ממלכתי, ממ"ד, חרדי), הפרדת מקצועות שונים, הפרדת מרחבים (מרחב ללמידה מול מרחב למשחק); הפרדת זמנים (שיעור מול הפסקה); וכיו"ב. היזמות החינוכית מעצם מהותה, מייצרת קישוריות ורב-תחומיות. היצירתיות והחדשנות הטמונות בה, כאמצעי ליצירת שינוי וגמישות בתוך המערכת, מאפשרת למערכת החינוכית כולה לעבור לאותו "מצב "Tשמתאר ריינגולד.

איים של ידע ומומחיות שנמצאים בדיסציפלינות שונות מחפשים דרכים להשתלב זה בזה, ומוצאים דרך לכך ביוזמות חינוכיות. כך למשל ניתן לראות בפעולות היזמיות הצנועות בשדה החינוכי לימוד מתמטיקה באמצעות בישול; שימוש ביצירות אמנות להבנת מבנים גיאומטריים ואופן המדידה שלהם; ניתוח טקסט תנכ"י והעמקה בו באמצעות הצגת תיאטרון וכד'. לצד אלה, מתקיימים חיבורים בין בית הספר לאלמנטים שונים בקהילה (בית קפה, מוסד רווחה, מכללה, בית מלאכה וכד'). פעולות החיבור הללו דורשות מהלך פדגוגי-ארגוני-אקלימי מורכב ומדויק, המחייב אבחון של השטח ופיתוח מענה מותאם.

בתוך המהלך היזמי שאנו מציעות, כמו גם במהלך היזמי בכללו, הופכת השיתופיות, כאחד מעקרונות הפעולה של פדגוגיה מוטת-עתיד, לאבן-פינה משמעותית. היזמות מאפשרת את שבירתם של מבני-הפעולה השגרתיים והמסורתיים, ומייצרת חשיבה חדשה על הקיים. מסלול יזמות חינוכית של גננות וסייעות העובדות בשיתוף פעולה מאפשר את שבירת המבנים הקיימים של הגדרות התפקיד בגן, ומסלול משותף למורים ולתלמידים המקדמים ביחד פתרונות לאתגרים בית- ספריים מאפשרים יצירת תקשורת אחרת ומקדמת במרחב החינוכי.

קהילות יזמות של מורים וגננות מאפשרות את שבירת הדיפרנציאציה בין הפעילות החינוכית בגן לזו המתקיימת בבית הספר, ומאפשרת זרימה חופשית של רעיונות בין שלבי החינוך השונים. כך גם מתאפשרת יזמות אזורית, הנותנת מקום למרחב הגיאוגרפי הרחב יותר מזה המתקיים בתוך גן או בית ספר, ומאפשר החלפת רעיונות ומשאבים בקנה מידה רחב, דבר המוביל ליצירת אימפקט במעגלי השפעה רחבים בהרבה. פריצת 'קירות' המסגרת החינוכית בכל היבט מאפשרת קישוריות שהופכת צורת חשיבה ומעשה.

גם כאן אפשר ללמוד רבות מהעתיד שחזו לנו תסריטאי "מסע בין כוכבים". אם בגלגולה הראשון של הסדרה, בהובלת קפטן קירק והקצין הראשון ספוק, מצאנו בקרב חברי הצוות רק יצור אחד מעולם אחר וגם הוא חצי אנושי, הרי שב"מסע בין כוכבים- הדור הבא", קפטן פיקארד כבר הוביל צוות שהורכב מיצורים אנושיים יותר ופחות, שהגיעו מעולמות מגוונים. המגוון הזה הולך ותופס מקום משמעותי יותר ויותר בזירה החינוכית, והיזמות החינוכית היום נמצאת במובנים רבים במקום של זיהוי הכיתה ההטרוגנית ושונות הלומדים כאחד האתגרים הגדולים ומחפשת את הפתרונות היצירתיים לכך. נראה שהשינוי העתידי יהיה בתפיסת השונות של הלומדים כהזדמנות ובקישוריות המתאפשרת דרכה– מקפצה ולא חסם.

 

המורה היזמת – זהות מקצועית מתפתחת: בין זהות חוקרת לזהות יזמית

מורים יזמים היום הם בגדר אליטה, הרוב המוחץ  מתוך 200 אלף עובדי ההוראה אינם מורים יזמים אשר תופסים את עצמם ככאלו ומתפתחים כך.

עם זאת, ניתן לראות כי מתחילה תנועה למקום אשר תופס את היזמות כחלק מתפקיד המורה באשר הוא ולא בכדי. הכשרות של מורים לעתיד מכילות יחידות למידה והתנסות בנושא וגם אם ישנה דרך ארוכה למקום בו נמצאת למשל מערכת החינוך באונטריו (שם היזמות החינוכית היא הנחת יסוד, מרכיב ברור והכרחי אצל כל עובד הוראה באשר הוא), ניתן לזהות בקדנציות האחרונות עיסוק גובר של המשרד, על אגפיו שונים, במורה כיזם ובשאיפה להרחיב את המעגלים של אנשי החינוך היזמים ולקדם הסרת חסמים כמדיניות.

מושג היזמות הפך בשנים האחרונות ל buzz word, המהווה לעיתים איום ולא אידיאל. יזמות-יתר עשויה לא להיטיב במקרה הטוב ואף להזיק במקרה האחר ועלינו האחריות להבין את מגמות העתיד בעניין זה ולכוון לעשייה אפקטיבית.

לשם כך יש להבין את הדיסוננס המטעה: היזמות, לתפיסתנו, איננה מעשה נוצץ ומבריק שמגיע כהארה צבעונית ומרגשת. היא מכילה אמנם גם את החלקים הללו, אך היא בעיקרה מהלך צנוע, חוקר ופועל בלתי נגמר, המתבסס על חיבור בין צורך לחלום, בין אי-נחת חינוכית לבין תשוקה אישית. כאמור, במהותה, חשיבה יזמית הינה חשיבה חוקרת, שכן בבסיס כל תהליך יזמי נמצאים אבחון הקיים על בסיס חקר ואיסוף נתונים, מיקוד צורך והעמקה בפתרונות המבוססת על למידה שיטתית של פערים ופתרונות אפשריים. במבט לעתיד, כדי לבסס פרדיגמה במסגרתה המורה הוא לא רק 'הומולרנינגוס' (Homo-learningos) – יצור לומד, אלא גם 'הומואדג'סט' (Homo-adjust)- יצור מסתגל, יש לקדם פיתוח זהות מקצועית מסתגלת/זהות בתנועה – כזו שמתפתחת כל החיים. תפיסה זו מגיעה מן ההנחה כי ככל שהיזמות החינוכית במודל BOTTO-UPדרך אנשי החינוך תעמיק שורש במערכת החינוך, כך נראה בצורה ניכרת יותר את השינוי בעומקו: כאשר כל מורה או גננת תחזיק בחלק זהותי חוקר ויוזם, היא תוכל להיות אותה המנחה אשר מאפשרת את הקישוריות עבור התלמיד הלומד במרחב של חיבורים;עבור הצוות החינוכי המוביל את השינוי והעשייה;ועבור הקהילה, כשותפה מלאה לעשייה החדשה והמתחדשת.

היזמות תאפשר למורה להיות דמות רלוונטית בתוך מציאות שבה הרלוונטיות היא האתגר המרכזי עבורה: כאשר היא חוקרתבאופן מתמיד, היא מזהה את הפערים והצרכים, וכאשר היאיוזמתהיא מאפשרת להם מענה חינוכי מדויק ויצירתי – שיש בו אלמנטים של חיבורים, שבירת מבנים מובנים מאליהם וחשיבה צנועה, אחראית וגמישה.

כאשר נעז לעצב את חללית האנטרפרייז מחדש, להיפרד מצורתה העגולה, שנשמרה לאורך כל הסדרות והסרטים שנעשו אודותיה, ולהעניק לה את צורת ה- T שדורש העתיד, נזכה לראות עולמות חדשים לגמרי שזוכים לחקירה. השינוי הזהותי הזה מוביל את השאיפה לטפח כל איש חינוך כסוכן שינוי בעל זהות יזמית חוקרת, ומחייב אותנו לקיים ולקדם דיאלוג חוקר של אנשי החינוך ביחס להתמודדויות הזהותיות הנובעות משינוי זה או אחר בתפקידם, תהליך בלתי נפרד מההכרעה להוביל שינוי כיזם. אנו והמערכת כולה נדרשים לאפשר תנאים מיטיבים לכך דרך מעטפת של הנחיה אישית ומקצועית, שעיקרה הכרה, בטחון וכתובת מיטיבה ורציפה.


מיקה דפני – לשעבר אשת-חינוך בתיכון ברנקו וייס ברמלה והיום מנהלת פדגוגית של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.

דפנה כהנא דולב – יועצת ארגונית בהכשרתה והיום רכזת פיתוח התוכן של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.


Cover photo: U.S.S. Enterprise -E | Adam J. Cross on DeviantArt


[1]OECD Centre for Educational Research and Innovation(CERI). (2010). Measuring Innovation in Education: Towards a Survey Instrument. In: OECD Centre for Educational Research and Innovation (CERI). http://www.oecd.org/edu/ceri/46952379.pdf

[2]file:///C:/Users/owner/Desktop/דפנה/קרן%20יוזמות/חומרים%20תיאורטיים/E2030%20Position%20Paper%20(05.04.2018).pdf

[i]שליף, ישי ופראן, רחל, טיפול נרטיבי – הקדמה.מתוך מרכז קסם – קשב לסיפורים מועדפים.

שץ-אופנהיימר, 2008, נרטיב, זהות וזהות מקצועית, שבילי מחקר, שנתון מס' 15.

 

פרסומות מן העתיד

עיצוב גרפי: KinspiritDesign
בהשראת המיזמים: Futurematic | Pawn Tomorrow by Extrapolation Factory
טקסטים: שמוליק לוטטי

סגירת תפריט