פדגוגיה מוניציפלית – היישוב כולו כרשת של מרחבי חינוך

מפת מנווטים במרחב

ממגדל העמק בצפון ועד גדרה בדרום – שש פדגוגיות מוניציפליות

בבאינלה למעצבי חינוך בישראל הוצגו הפדגוגיות המוניצפיליות של שש ערים – הסיפור החינוכי-מוניציפלי של כל אחת מהן ייחודי ושונה – אך לכולן משותפת יש לפחות גן אחד משותף – ההעזרה לחרוג מהגבולות הרגילים של החינוך.

בקרו בסיפורים הייחודיים של מגדל העמק, שפרעם, רעננה, גבעתיים, יבנה וגדרה. הקליקו כאן לקריאת הסיפורים המלאים.

הקליקו על התמונה לציפיה בתיאורים המקוצרים

 

קופצים ל- 2020

שלום לכל, הנכם מוזמנים לתערוכת "יישובים יוצרים מרחבי חינוך" המציגה מערכות חינוך חדשניות, שוקקות עשייה פדגוגית קהילתית ענפה, יוצרות ומבנות מודלים לצמיחה אישית וקהילתית. בתערוכה יוצגו מודלים לפיתוח מרחבי חינוך שצמחו במספר רשויות לצד מגוון יוזמות שהפכן חזון למעשה יום יומי.

לדוגמא:

  • בעיר "בחרו בה" תוכלו לחזות בשלבי תהליך הקמת "מרכזי ייחודיות" – מרכזי מצוינות בזיקה לייחודיות הבית ספרית הפתוחים לבחירת כל הלומדים לאורך כל שעות היום, לעיין במערכת שעות אישית שבנה תלמיד וכוללת למידה בכל מרחבי החינוך ברשות.
  • בעיר "ירוק עד" תוכלו לסייע בטיפוח הגינה והיער הקהילתיים, לצאת למסע בשביל "סובב רשות" שפרצו תלמידים, הורים, מורים ואנשי החברה להגנת הטבע, להצטרף למיזם הופכים פלסטיק לאנרגיה או לחבור לקבוצת תלמידים ומגוון מומחים המנסים למצוא פתרון לבעיית הטמנת הפסולת בעיר.

כמו כן, תוכלו לשחק שח מט בחורשת משחקי החשיבה, להציץ ללמידה שמתרחשת במוזיאון, בבנק, בנגריה ואולי אף ל"הצטרף מרחוק" לשיח בין מנטור קהילתי לחניך אודות תהליכי הפיתוח האישי.

הרעיון המארגן של פדגוגיה מוניציפלית

פיתוח מרחבי חינוך בהובלת הרשות המקומית בשותפות משרד החינוך, ההורים, מגוון בעלי עניין מהרשות ומחוץ לה אינו פרי דמיון או מציאות מדומה, זהו תהליך רשותי שמתקיים כחלק מהעשייה במסגרת התוכנית "מרחבי חינוך – אזורי בחירה מבוקרת וייחודיות בית ספרית" ושנלמד מתהליכים דומים המתרחשים בארץ ובעולם.
אנו מבקשים להציע נקודת מבט חדשה למונח פדגוגיה – פדגוגיה מוניציפאלית. פדגוגיה מוניציפלית הינה עשייה פדגוגית-קהילתית מערכתית בהובלה רשותית המאפשרת לכל אדם ולקהילה כולה ליצור עתיד משמעותי בעצמם, לעצמם ולמען אחרים. תפיסה המעודדת את הרשות להתקיים כישות פדגוגית פתוחה ורלוונטית הממוססת את קירות מוסדות החינוך, מייצרת שיתופי פעולה ומנצלת באופן מושכל, מכֻוון ומכַוון את מגוון מרחביה (מוסדות חינוך, מוזיאונים, גלריות, פארקים, מרכזי תרבות וספורט, ספריות, בתי מלאכה, סדנאות, מפעלים, משרדים, בתי מסחר, אנשים, קהילות, טכנולוגיות ועוד ועוד) לשם חינוך, 24 שעות ביממה ו- 360 מעלות בחייו של האדם.
כך תינתן הזדמנות לכל אדם שווה לפתח את תחומי העניין שלו, לבחור, ללמוד, ללמד, להתחדש, להשפיע ולחולל שינוי באמצעות כלים ודרכים המותאמות לו ולמאה ה-21 .
פדגוגיה מוניצפלית משנה את נקודת ההתייחסות – מהתמקדות בבתי הספר כאינדיבידואליים לתפיסה עירונית רחבה לפיה העיר כולה היא מרחב צמיחה. העיר על כל נכסיה ואוצרותיה פועלת כבית ספר אחד גדול, כל הלומדים הם של כל בתי הספר וכולם שותפים ליצירת "מרחבי חינוך" איכותיים ומגוונים בבתי הספר ומחוץ להם, לאורך כל שעות היממה מילדות ועד זקנה.

מודל "מרחבי חינוך"

מודל "מרחבי חינוך" והכלי "מנווטים למרחב" מסייעים לרשות בתהליך הובלת והטמעת הפדגוגיה המוניציפאלית באמצעות מיסוד תשתית ערכית-פדגוגית-אנושית- ארגונית וקהילתית והבניית מודל רשותי ייחודי ובר קיימא ליישום, הטמעה, הערכה והתחדשות מתמדת. המודל מחבר שני מושגים: מרחב וחינוך לכדי שלם הגדול מסך מרכיביו.
מרחב – אזור שנכסיו: האנושיים, הפיזיים, הטכנולוגיים, הפדגוגים והתרבותיים עומדים לִרשות כל אדם, לאורך היום ולרוחב החיים. כל מרחב מהווה גם "מרחב חינוך" ייחודי- עצמאי וגם חלק ממפת מרחבים רשותית בעלי ליבה משותפת.
חינוך – משמעות הנוצרת כאשר היחיד מרחיב את עולמו הפנימי, רוכש ידע, מיומנויות ועצמה אישית במטרה לנהל באופן אוטונומי ומיטבי את חייו, לבטא קולו הייחודי בביטחון במרחב האישי והקהילתי וליצור "חדש" המשפיע לטובה על היחד (המשפחה / קבוצת השווים / הקהילה / העולם).

עיר אחת ומרחבים בה הרבה

אנחנו מזהים בעיר (או במועצה המקומית, או במושב) לפחות שמונה מרחבי חינוך – וכל אחד מהווה נדבך להעשרת המרקם החינוכי, ההזדמנויות של מעבר התפיסה המוקבלת של ״בית ספר לעיר״ אל תפיסת ״העיר כבית ספר״. פרק זה מציג את המרחבים – ואת ״הרחובות״, כלומר המרכיבים, של כמה מהם.רשימת הרחובות היא כללית, ג׳נרית. במימוש הלכה למעשה של רעיון מרחבי חינוך, הקהילה המקומית והנהגתה בוחרת באילו רחובות להשקיע, ואולי אף סוללת רחובות חדשים שלא נכללים במודל הכללי.

ליבת המודל – שאלת הלמה

נקודת המוצא לתהליך פיתוח "מרחבי חינוך" ברשות, הכוח המניע והעוגן להתוויית הדרך המאתגרת אותה יש לעשות מיצירת החזון ועד הפיכתו לאורח חיים.

רחובות המרחב:

חזון – הגדרה ערכית מהותית אופטימית ומאתגרת של המצב אליו שואף היישוב להגיע.

נרטיב רשותי – "הסיפור" שהרשות מספרת על עצמה והמהווה את נקודת הצמיחה.

תמונת עתיד – תמונה מוחשית ובהירה של הרשות כאשר חזונה יתממש בצורה מיטבית.

ערכי ליבה ועקרונות פעולה או "איך עושים דברים אצלנו" – הנחות יסוד הבטיחות שהחזון ותמונת העתיד יבואו לידי ביטוי בכל מרחב ומרחב.

גלוקליזציה (עולמקומיות) – הביטוי המקומי והייחודי למדיניות המשרד המתאים לתפיסת העולם החינוכית של הרשות, צרכיה ומאפייניה.

המרחב הערכי ועקרונות פעולה

הערכים ועקרונות הפעולה הבאים לידי ביטוי בכל העשייה, בכל במרחב ובדרך פיתוח המודל הרשותי.

רחובות המרחב:

בחירה – הנכחת הבחירה כערך הן בתהליך הפיתוח והן במעשה היום יומי במגוון המרחבים.

שיוויון הזדמנויות – עיקרון יסוד לפיו הרשות לוקחת אחריות על כלל תושביה, מעניקה להם הזדמנות שווה להשתתף בתהליך ולהנות ממרחבי החינוך הרשותיים.

ייחודיות – ההכרה והוקרה לייחודיות ולאחרות הבאה לידי ביטוי בפיתוח המרחב הרשותי, תוך הדגשת הערך המוסף של מכלול גווני הפרט והקהילה.

שותפות והשתתפות – שיתוף מגוון בעלי עניין כערך וכאמצעי להגברת המעורבות, מתן מענים רלוונטיים ויישום מהיר ובר קיימא.

הכללה – קבלת "כל אחר" והכרה בזכותו להשתתפות בחיים החברתיים והכלכליים של הקהילה בתנאים המיטביים לקידום רווחתו ולמימוש הפוטנציאל הטמון בו.

דיאלוג – דיאלוג המאפשר ביטוי לייחודיותו של כל אדם לשם יצירת דבר חדש במרחב המשותף.

מרחב משילותי- מנהיגותי

הדרך בה הממשל פועל ומנהל את המרחב הציבורי כולו ביישוב: הערכים המנחים אותו, מודל קבלת ההחלטות הנגזר מהן, מבנים וסדירויות, האתגרים והתפקידים.

רחובות המרחב

הגדרות תפקיד, אחריות וסמכות – ראשי אגפי החינוך הם האחראיים על תהליך השינוי על כל מורכבותו ואתגריו החל מהקמת והובלת המנהלת, דרך יישום המרחבים השונים ועד מיסוד מסגרות לפיתוח והתחדשות.

סדירויות משילותיות – מיסוד סדירויות ארגוניות והתנהגויות בהתאמה לשלבי התהליך ומאפייניו שיבטיחו ניהולו באופן מקצועי לאורך זמן.

תהליכים מקבילים – הבנת ההקבלה בין דפוס היחסים המתקיים בין מובילי התהליך לשותפיהם לבין דפוס היחסים של אלו עם קהילתם לשם הטמעת ערכי המרחב.

אותנטיות – יכולת המנהיגות לפעול באופן הנאמן למחשבות, לרגשות ולנרטיב האישי והרשותיי למרות ולצד השפעות חיצוניות.

אמון – היכולת לסמוך על עצמי ולהסתמך על האחר הוא המשפיע העיקרי על הצלחת התהליך, תנאי הכרחי לשיח, לביטוי הקול האישי, ליצירת שותפויות ולתעוזת הפיתוח.

לקיחת סיכונים, בטחון ומוגנות – יצירת מעטפת מאפשרת ותומכת ע"י המנהיגות שמעניקה אומץ אישי והקבוצתי לערער על הנחות יסוד, ליצור ולשנות.
אוטונומיה – מרחב אוטונומי פרקטלי (רשות, בתי ספר, תלמידים…) המאפשר טיוב ויישום תהליך הפיתוח והשינוי והתאמתו לרשות, למטרות ולמציאות המשתנה.

המרחב המקומי ואוצרותיו

המרחב המקומי על אוצרותיו הפיזיים, האנושיים והקהילתיים מציע לתושבי היישוב אינסוף הזדמנויות להתפתחות ולמידה "בעולם האמיתי".
גישת "קולקטיב אימפקט" מציעה זווית נוספת להתבוננות על המרחב המקומי, שיתוף פעולה של גורמים ממגזרים שונים לצורך מתן מענה לאתגרים לדוגמא: יצירת חינוך רלוונטי לתלמידה במאה 21.

רחובות המרחב:

מוסדות החינוך כסביבה מחנכת לתלמידים ולכלל הקהילה – מוסדות החינוך ומשאביהם הייחודיים הופכים מרכזי מומחיות לקהילת ביה"ס ולכלל ילדי היישוב.

המרחב הפיזי – כל מקום (רחוב, פארק, נחל, חורשה, גלריה) יכול לתרום לחוויית לימודים משמעותית, להשפיע על הקהילה ואף להבנות בתהליך שיתופי.
עולם התעסוקה וארגונים עסקיים- הקהילה העסקית יכולה להציע מגוון הזדמנויות לחינוך החל מלמידה בבנק, בנגרייה, אימון, סיוע כמומחי תוכן ועד מיזמים משותפים.

ארגוני המגזר השלישי והרביעי – שיתוף פעולה בין מוסדות חינוך לארגוני מגזר שלישי ורביעי להתמודדות עם אתגרים מקומיים-חברתיים מורכבים בתחום החינוך, צדק מגדרי, תרבות, בריאות, דיור, בטיחות בדרכים ועוד. ֿ

ההון האנושי – בקהילה יש אנשים מעניינים רבים שיכולים לקחת חלק במעשה החינוכי. למשל: ללמד בהתנדבות, להצטרף למפגשי שיח במגוון תחומים להניע מיזם משותף.

מוסדות ציבור מקומיים – win-win שנוצר מהחיבור בין מוסדות ציבור (ספריה, תיאטרון, מוזיאון, מוסדות דת, אקדמיה, בסיסי צבא) למערכת החינוך. אלו מקבלים משמעות נוספת וחיבור לקהילה והתלמידים זוכים ב סביבת למידה שונה וייחודית.

העולם כבית ספר – העולם הוא גם היישוב השכן (הדומה והשונה) וגם העולם הגדול שבאמצעות הטכנולוגיה ניתן לבקר בו וירטואלית וללמוד עם ומתלמידים מארצות אחרות.

המרחב האישי

המרחב בו "האדם במרכז" מבטא את קולו, ייחודיותו ואַחרותו, מוצא את מיקומו על המפה החברתית – פוליטית – דתית, משתייך ויוזם למען השגת מטרתו.

המרחב הארגוני

מרחב המצביע על המבנה והתהליכים הארגוניים שישרתו את את הרעיון אותו מבקש היישוב להוביל ויסייעו למימושו.

המרחב הפדגוגי

מרחב זה מבקש להאיר מרכיבים בהם חשוב לדון בפיתוח הפדגוגיה של הייחודיות הבית ספרית והיישובית ובדרכים אשר יחוללו למידה משמעותית ויקדמו  את השגת מטרות החינוך בדרך הטובה ביותר.

המרחב הטכנולוגי

המרחב הטכנולוגי מתייחס לשימוש המושכל בטכנולוגיה הן כמרחב חינוך בפני עצמו (למידה מרחוק, יצירה ושותפות, נגישות למידע, שימוש במגוון כלים טכנולוגים) והן כפלטפורמה המשולבת בכל המרחבים, ואף משמשת כגשר וירטואלי ביניהם.

מרחב חדשנות והתחדשות

מגוון מסגרות שיבטיחו ש"מרחבי החינוך" יהיו ברי קיימא ורלוונטיים לצרכים המשתנים של  הקהילה, המערכת ובעלי העניין, שיוסיפו להתפתח לאור מגמות עולמיות ויהוו כל העת מוקד להתחדשות מתמדת.

רחובות המרחב:

רישיון להרהר ולערער או רשיון להרער – מתן לגיטימציה ברמה האישית וברמה הציבורית להתבונן מחדש על העשייה, על האמונות ועל הדרך בה פיתחנו את מרחבי החינוך וייחודיות בתי הספר כבסיס להעמקה, צמיחה והתחדשות.

מבנים וסדירויות – מיסוד מבנים וסדירויות של חדשנות והתחדשות המותאמים לחזון, למטרה, לקהילה, לייחודיות ולתוצאות אליהם מבקשים להגיע בשיתוף כלל בעלי העניין המעורבים במרחבי החינוך.

יזמות – מסגרת לקידום ועידוד יוזמות "bottom up" ו- "top down" מכל בעלי העניין המהווה מודלינג עבור כלל "מרחבי החינוך".

עקרונות פעולה – ניסוח עקרונות מנחים בהבניית "מרכזי חדשנות" ישוביים הנוגעים באופן בו יתקיים המפגש האנושי ובדרכי הפעולה. למשל: ריבוי נקודות מבט והתבוננות אינטרדיסיפלינרית, מיקוד בתוצאות והשפעה, יצירה משותפת,  חשיבת עתיד.

קהילות עשייה – קהילה בה חברים מספר בעלי עניין המבקשים לפתח תחום או רעיון דומה ולהניע מיזמים בהתאמה למקום, מאפייניו וצרכיו.

מהתפתחות מקצועית אישית להתפתחות מקצועית יישובית – הבניית מערך התפתחות מקצועית רשותי כולל  (יחד עם הפסג"ה הרלוונטית ו-או גופים אקדמיים מקומיים) המתאים לצרכי הרשות, לצרכי המרחבים השונים ולצרכי הקהילה המקצועית.

״מנווטים במרחב״: ערכת כלים למיפוי חדש של העיר ולניווט פדגוגי במרחבי החינוך

ערכת הכלים "מנווטים במרחב" נמצאת בימים אלה בשלבי פיתוח מתקדמים. הכלי מציג את המודל ומרכיביו, את התועלות, הערכים המוספים וההזדמנויות הטמונות בפיתוח מרחבי חינוך באמצעות המודל, מאפשר למובילי התהליך "לנווט" בין מגוון המרחבים והרחובות ומסייע בהבניית מסלול הצמיחה הייחודי לרשות החל מהליבה ועד למעשה ההטמעה היום יומי.
הכלי מזמין את מובילי התהליך לעסוק בליבת המרחב -שאלת "הלמה" (למה מרחבי חינוך ברשות שלנו) ובאחד או יותר משמונת המרחבים והרחובות והחיבורים בניהם. המרחבים הינם מקור להשראה והזדמנות לבחון ולהבנות את המרחב החינוכי הרשותי. הנכנס בשערי כל מרחב מוזמן להכיר את מהותו, לעורר שיח עם שותפיו להובלה ולעשייה באמצעות "נקודות למחשבה ושיח", לעיין בדוגמאות מהארץ ומהעולם, להיעזר בכלים וסדנאות ועוד. הכלי "גמיש" והוא ימשיך ויתהווה באמצעות פיתוחים ודוגמאות שיעלו הרשויות הלוקחות חלק בתוכנית, שיח מקוון בשיתוף אנשי האגף ומומחים בתחום וסקירה ספרותית עדכנית ורלוונטית.

כיצד ממפים את המרחב ומנווטים בו?

  1. ברור מעמיק של ליבת המודל – שאלת "הלמה".
  2. בחירת נתיבי המסע (מרחבים ורחובות). אין סדר היררכי ואין הכרח בחשיבה לינארית. כל נקודת "צמיחה" (מרחב או רחוב) נכונה במידה ונבחרה ע"י הרשות באופן מושכל ובהלימה לליבת הרשות וצרכיה.
  3. יישום מרחב אחד או יותר,  במקביל או בהדרגה. אפשר להשתמש בכלי שימוש חלקי בלבד – גם יישום "מרחב" אחד יצור אדוות של שינוי במרחבים ובשכונות האחרת . כדאי להתייחס למרחבים ולרחובות כמקור השראה בכדי לייצר את המסלול המתאים לה. משמע, לבחור את המרחבים, הרחובות, הממשקים, קצב ההתקדמות, השותפים ועוד.
  4. לחגוג את ההצלחות ולנוע כל העת לעבר העמקה ופיתוח מתמידים של מפת מרחבי החינוך הרשותית והגברת התנועה בתוך המרחבים וביניהם.

עשרת עוגני התפיסה של מרחבי חינוך

  1. "הכוח העולה" – הרשות היא יחידת שינוי חזקה ואפקטיבית. היא  בעלת פוטנציאל למוטת ההשפעה הרחבה והמדויקת ביותר.
  2. "עיר חכמה" – שימוש בטכנולוגיות חדשניות למינוף המידע הקיים, מיצוי משאבים, קבלת החלטות מושכלות, הנגשת העולם לכלל האזרחים וגם האופן בו תיצוק הרשות תוכן ייחודי, ערכי, חברתי ותרבותי לכל אחד ממרחביה.
  3. "הזכות להשפיע" – הכרה בזכות היחיד לקחת חלק בקבלת החלטות המשפיעות על גורלו ובשותפות כערך וכאמצעי להגברת האפקטיביות באיתור ומתן מענה לצרכים האמיתיים של הקהילה.
  4. מערכת החינוך כמעצבת קהילה – דיאלוג בין מערכת החינוך לקהילה על כל גווניה המסייע בעיצוב קהילה איתנה בה פועלים יחדיו כל השותפים למימוש חזונם כחלק מהמעשה היום יומי.
  5. "מטריית תמיכה רחבה" – איגום משאבים ונכסים רשותיים ע"י פריצת הגבולות והחסמים וצריכתם באופן מושכל לטובת קידום החינוך.
    כמו כן, התהליך מתרחש ב"מעטפת רשותית" שנוצרת כאשר הרשות, הפיקוח, בתי הספר, הפסג"ה, ההורים עובדים יחד כמקשה אחת עבור כל תלמיד, כל בית ספר, כל הקהילה. מודל המעודד מעבר מבדידות לשותפות והרוקם רשת שיתופי פעולה המייצרים עושר ברעיונות, במשאבים ובדרכי פעולה.
  6. מנהיגות משתפת- מודל "מרחבי חינוך" נשען על תפיסת המנהיגות המשתפת המאפשרת הרחבת מעורבות, משפרת  את איכות קבלת ההחלטות (אופלטקה, 2015) ומסייעת  להתמודד עם רפורמות מורכבות.
  7. אוטונומיה – מעבר מתפיסה של אחידות לתפיסה דמוקרטית, פלורליסטית, רב-תרבותית וגלוקלית (עולמקומיות עפ"י פרופ' אורי רם). בירור מדיניות המשרד (עולמי) והיישום  הרשותי (מקומי).
  8. מנוף לחידוש והתחדשות – העיסוק של כלל השותפים בזהות ובפיתוח מזמן חשיבה מחדש על אופיו של בית הספר, התפקודים הנדרשים ממנו ומהלומד במאה ה-21 ומציאת דרכים ייחודיות להגביר באופן מתמיד את המשמעות והרלוונטיות.
  9. מענה לשונות –  הכרה בזכות השווה של כל אחד להיות שונה ובאחריות מערכת החינוך להבטיח תנאים שיאפשרו לכל אחד להגיע להישגים לימודיים וחברתיים ללא תלות ברקע חברתי-כלכלי או במגבלות אישיות ואף להבטיח תנאים שיאפשרו לו להצטיין.
  10. למידה מבוססת מקום – "כל סביבה היא סביבה מקרית מבחינת השפעתה החינוכית, עד שלא תוכננה במחשבה תחילה, מתוך נתינת דעת על פעולתה החינוכית" (דיואי, 1916). למידה המתרחשת ב"מרחבי החינוך" היא למידה רלוונטית ואותנטית, למידה על החיים עצמם ולא "הכנה לחיים".

דוגמאות מהשדה החינוכי

מגדל העמק -מרחב חדשנות והתחדשות 

מהתפתחות אישית להתפתחות רשותית: תכנית מו"פ יישובית

כתבה: ראש  מינהל החינוך, הגב' מלי אליגוב

מגדל העמק מקיימת בשנים האחרונות מספר תהליכים עירוניים משמעותיים לקידום הפדגוגיה וטיוב החינוך בעיר. בין השאר פועלת בעיר מזה כשלוש שנים תכנית "מרחבי חינוך- אזורי בחירה מבוקרת וייחודיות בית ספרית". במסגרת התוכנית, פתחה הרשות את כלל המרחב לבחירת הורים לצד הטמעת מגוון תחומי ייחודיות בתרבות הבית ספרית.

מנהלי מגדל העמק משחקים במו״פופול

בנוסף, במהלך תשע"ו פיתחה מינהלת החינוך היישובית מודל פיתוח מקצועי ייחודי רב-שנתי הנמצא בהלימה לתוכנית האסטרטגית העירונית, לחזון מערכת החינוך מאפייניה ואתגריה.
מטרות המודל: יצירת שפה עירונית, העצמת וטיוב הפדגוגיה, הטמעת אסטרטגיות למידה-הוראה אפקטיביות וחדשניות בכל בתי הספר והעצמת מנהיגות הביניים היישובית. במנהלת הוחלט כי הפיתוח המקצועי של כלל הצוותים החינוכיים בעיר, יהיה במסגרת אותו מודל ייחודי ויכלול מס' מעגלי מעורבות:

  1. ברמה הבית ספרית, צוותי מו"פ לבחינת הצרכים, האתגרים והחלומות של הצוות לצד נושאים שהם מעוניינים לקדם בזיקה לייחודיות באמצעות חקר הפרקטיקה.
  2. ברמה היישובית: צוות מובילי מו"פ, קבוצה זו היא נדבך חשוב במודל שכן היא מהווה את קבוצת מנהיגות ביניים שחיזוקה קריטי להצלחת מערכת החינוך בעיר (בטווח הקצר והארוך),
  3. צוותי ליבה יישוביים בשלושת תחומי הליבה: שפה, אנגלית, מתמטיקה.
  4. פורום מנהלים שעיקרו ניהול משתף, הדרכה וליווי של התהליך ולמידה מתוך הסוגיות והדילמות שיעלו מהשטח.
  5. מו"פ מרחבי חינוך יישוביים –מו"פ בהובלת רכזים חברתיים של בתי הספר ובשיתוף הנהגות תלמידים, גורמים מהרשות ומהמגזר העיסקי וההתנדבותי שעיקרו "יצירת מרחבי למידה" לכלל הקהילה בזיקה לייחודיות הבית ספרית והרשותית.

שפרעם – המרחב המקומי – מייחודיות בית ספרית לייחודיות קהילתית

כתבה רנא סובח, ראש מינהל החינוך שפרעם

התהליך בעיר שפרעם שהחל בתשע”ד מפתח בתי ספר בעלי ייחודיות מובחנת לצד יצירת מתכונת שתאפשר להורים בחירת בית ספר לילדם באופן מותאם ומבוקר.

שפרעם מוגדרת בימים אלה מחדש כמרחב חינוכי אחד אשר בתוכו פועלים בתי ספר הדומים זה לזה באיכותם ובמספר מרכיבים משותפים ושונים זה מזה בגוונים המאפיינים אותם.
כל בתי הספר בעיר כולה, מצופים “לעבוד” כמרחב משותף, דהיינו, להתייחס זה לזה, לשתף ביניהם פעולה, לאפשר לתלמידיהם לנוע ביניהם בהתאם לתכניות מתואמות ולאפשר בכך יותר גיוון, העשרה והזדמנויות מפגש בין שונים.

חוקרים את המרחב החינוכי – פורום מנהיגות שפרעם

על מנת לחבר בין בתי הספר וארבע העדות המרכיבות את אוכלוסיית העיר, הוקם בשפרעם פורום מנהיגות ביניים.  צוותים מובילים מכל בתי הספר, לומדים יחדיו ומובילים יוזמות משותפות המבוססות על הייחודיות הבית ספרית אך עם הפנים לקהילה. יוזמות אלה מאפשרות לקהילה המקומית לטפח את הייחודיות של שפרעם ולמנף אותה לטובת חינוך ילדי העיר. למשל:

  • הקמת מרכז מדע עירוני שישמש את כלל התלמידים הן בשעות היום והן אחרי שעות הלימודים
  • פתיחת גלריה
  • מרכז מבקרים בדגש מורשת, תרבות וקשר בין העדות המרכיבות את הפסיפס השפרעמי
  • פריצת "שביל המנהיגות"
  • ועוד.

התוכנית מעצימה ותורמת לפיתוח מערכת החינוך, חיזוק בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בשפרעם, הרחבת מעגלי השותפות בעיר: בתי ספר, פסג”ה, גורמי משק וכלכלה וכיוצ’ ולהבניית עקרונות וקוד אתי ישובי, דבר שיכול להביא בעתיד לחינוך טוב, חיים איכותיים וגאוות יחידה.

יבנה – חינוך אנושי מעצב מרחב עירוני

"מתי איבדתם משהו מהבן אדם שבכם?"

על שאלה הזו משיבים תלמידים, הורים, מורים ומנהלי בתי-ספר ביבנה המקיימים "מעגלי הקשבה"- טכניקה ליצירת אקלים של ביטחון פסיכולוגי בו כל אחד מהפרטים במרחב העירוני יכול להביע באופן אוטנטי את דעותיו, רגשותיו, ומחשבותיו מבלי לחשוש כי ידחה על ידי הקבוצה. מעגלים אלו מהווים חלק מהמאמצים העירוניים לעיצוב תרבות המבוססת על אמפתיה ותקשורת של כבוד בין הפרטים והקבוצות המרכיבים את הפסיפס העירוני.

תלמידי הסנהדרין העירוני

לצדם, מתנהל זו השנה הראשונה סנהדרין עירוני  בו נדונות סוגיות ערכיות מהמציאות של יבנה והחברה הישראלית. לוקחים בו חלק תלמידים המייצגים בתי ספר, עמדות ואמונות שונות. יחד עם פעילויות חינוכיות לחיזוק ההיכרות עם תרבויות ומסורות מגוונות חותרת העיר לעצב חינוך המתאפיין בפתיחות ובדיאלוג בקרב הבאים בשערי מערכת החינוך העירונית.

המרחב החינוכי של יבנה

החזון החינוכי לחינוך אנושי, בהובלת ראש העיר ואגף החינוך, מתמקד בשאיפה שבוגרי מערכת החינוך בעיר יגיעו לידי קבלה והכרת הייחודי שבהם, ילמדו להיות קשובים לעצמם ולאחרים תוך ניהול תקשורת אמפטית ולקיחת אחריות פעילה בקהילה. חזון זה החל לקרום עור וגידים בשנה הרביעית ליישום התכנית 'מרחבי חינוך, אזורי בחירה מבוקרת ופיתוח ייחודיות בית ספרית'. באותה עת התבססו מודל הבחירה העירוני ומוקדי הייחודיות הבית-ספרים אשר יחדיו יצרו הזדמנויות בפני מנהלי/ות בתיה"ס, עובדי ההוראה שבהם ובפני תלמידיהם לפתח ולהביא לידי ביטוי את תשוקותיהם ונטיותיהם אישיות בזירה החינוכית. כך, היוותה קומת פיתוח הייחודיות הבית-ספרית שלב מקדים להנעת פיתוח הזהות של המרחב החינוכי-עירוני.

לצד מנהלי בתי הספר, שותפים לעיצוב המרחב החינוכי מיכל תאני מאוניברסיטת חיפה וד"ר משה הלינגר מאוניברסיטת בר-אילן, אגף מו"פ ניסויים ויוזמות, מכון LEAD לפיתוח מנהיגות, ו'יסודות'-המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה.


בחזרה למגזין

סגירת תפריט