ריקוד מתוזמן במרחב | פרספקטיבה עיצובית-אמנותית על פדגוגיה חברתית מוטת עתיד

שער-כתבה-ענבל
ביטויים שונים לחיפוש משמעות במסגרת הוראה לבגרות, שמבוססת על קריאה ביקורתית של המרחב הישראלי, מציאת משמעות אישית סובייקטיבית (אמנות) וחזרה אל מציאות קונקרטית. המסגרת המארגנת: פדגוגיה חברתית מוטת עתיד

העולם משתנה

המאמר מציג שני פרויקטים, הראשון נעשה במסגרת הוראה בבית ספר תיכון בשיעורי אזרחות ועיצוב, והשני פרויקט אמנות במסגרת פרויקט גמר בתואר השני באמנויות, בצלאל. שני הפרויקטים ביחד מעלים סוגיות, תהיות ונסיונות בחיפוש אחר משמעות בהוראה ובעבודה עם נוער במציאות מורכבת ומשתנה, המקשה על היכולת לזהות ערך.

תלמידים מוצאים את עצמם מבולבלים ומתקשים להבחין בחוויות שיש בהן ערך. בלימודים, בבית, מול המבוגרים, במציאת עבודה ובשעות הפנאי. האופן בו הם מתבוננים על העולם ועל עצמם מושפע מאינספור כוחות מנוגדים ומקבילים: החברה (ומערכת החינוך) משדרת ערך מוחלט של הצלחה (הי טק | מקצועות מדעיים | 5 יחל מתמטיקה) לעומת אי וודאות ביחס לשוק העבודה העתידי, לצד עולם הזדמנויות המיוצג בתרבות הפופולארית של הצלחה מיידית ונגישה לכל, והיא מוערצת על ידי הנוער.

שני הפרויקטים מתבססים על למידה או יצירה מתוך המציאות – העיסוק בעולם האמיתי, שאיבת הידע ממנו והיכולת לתת לו פרשנות נוספת, מייצרים הזדמנות לפיתוח היכולת להיות בדיאלוג עם הסביבה ועם העצמי באופן שמסייע בגיבוש סולם ערכי אישי מובנה התנסות וידע.

הדילוג של הפרויקט בין מסגרת חינוך פורמאלית, לבין עולם האמנות, מאפשר להתבונן על סוגיות דומות מנקודות מבט משתנות ודרך פרקטיקות השונות באופן מהותי זו מזו. כל אחת מהמסגרות, מציעה מערכת חוקים וערכים שונה שנעה על הציר שבין מותר ואסור לבין היכולת למצוא ערך גם מתוך הלא צפוי: רגע של אמפתיה, אנרכיה או רוח שטות. השילוב בין תחומי דעת, מסגרות ועולמות שונים מייצרים התבוננות אחרת על חינוך.

הפרויקט הראשון, שליטה וחירות, התקיים בבית הספר החדש חולון, בשכבת יא', בהנחיית צוות מורי עיצוב ואזרחות: אוסקר אבוש, דיקלה רוטברט, הלה ברודי וענבל הלצר. במאמר בחרנו להביא רגעים בלבד מתוך הפרויקט, בתיעוד המלא (כולל הנחיות ועבודות תלמידים) של הפרויקט, ניתן לצפות כאן.

העתיד

איך אנחנו כמורות יכולות לסייע לתלמידים לפתח סולם ערכי ויכולת התאמה להזדמנויות שונות, תוך שבירת גבולות בין מציאות לדמיון? את המאמר אנחנו כותבות מתוך תפיסת העולם שלנו, כאשר הפרויקט הראשון בבית הספר שם דגש על אהבת הדעת וחשיבה ביקורתית, בעוד הפרויקט השני במסגרת אמנות מייצר מהלך ממרחב של מורכבות לעולם טוטאלי.

ניתן לקרוא את הפרוייקט מתוך העקרונות של פדגוגיה מוטת עתיד. בחרנו להתמקד בעקרונות התמורתיות ובתכלול של זהות וייעוד אישי, חשיבה סביבם והרחבה שלהם לעולמות תוכן שונים:

פדגוגיה מוטת עתיד

עקרון התמורתיות
יכולת ארגונית ואישית לפעול, לשגשג ולשמר את הרלוונטיות בעידן של מציאות מורכבת המשתנה באופן מואץ.

עקרון התכלול של זהות וייעוד אישי – יצירת משמעות אישית, תחושת תכלית וגיבוש עצמי שלם במציאות של תמורות מואצות.

פרויקט בית ספר

מורכבות כערך
אדם מתבונן ונמצא בדיאלוג מתמיד עם הסביבה (חשיבה ביקורתית). מורכבות יכולה להיות ביטוי ליצירת הזדמנויות חדשות, משמע – כדי שלמשהו יהיה ערך הוא לא צריך לכוון למציאת פתרון ברור.

זהות אישית – הפרויקט מבוסס על ידע וחשיבה ביקורתית, אך שם דגש על ההכרה בערך שלך כאדם

פרויקט אמנות

מורכבות לשם מורכבות
ביטול אפשרות של פתרון. השתנות תמידית מהירה, שמערבת הווה, עבר, ערך, רוח שטות וכוח – עד שאין אפשרות להגדיר משמעות.

במקביל, הצגה כלפי חוץ של משמעות אישית, שנוצרת ברגעים של משחק או היסח הדעת, שבמקור נועדה עבור הסובייקט בלבד. 

פרויקט 1 – בין חירות לשליטה

פרויקט משולב (מולטידיסיפלינרי) בין לימודי אזרחות ומגמת עיצוב לבגרות.

הפרויקט עסק בסוגיה של חירות מול שליטה, מתוך השאלה עד כמה האדם חופשי לפעול במרחב. במסגרת הפרויקט בחנו התלמידים את הקשר שבין זכויות אדם ועקרונות הדמוקרטיה לבין מפגשים עם מרחבים עירוניים ואנושיים, ואת היכולת של האדם לפעול במרחבים אלו. במהלך הלמידה, התלמידים למדו לקרוא, לייצר ולפתח מרחבים ובחנו את התפקיד שלהם כאזרחים במרחב.

הפרויקט מהווה פלטפורמה לבחינת מקומו של האדם בעולם, דרך התבוננות ביקורתית על המציאות ועל מה שהיא מזמנת לנו:
סביבות המגורים היום-יומיות של התלמידים | הרכבה מחדש של חלופות חיים | אירועים אקטואליים מהמרחב הישראלי.

הפרויקט בנוי מרצף של תרגילי סימולציות (משחק תפקידים) המתייחסים לסוגיות חברתיות ואזרחיות אקטואליות העולות מן המפגשים בין האדם למרחב. משחקי התפקידים האזרחיים נתמכו במודל המהווה פרשנות של המרחב האזרחי בו הם התרחשו כפי שעוצבו על ידי תלמידי המגמה.

בין הכתבה של ידע לחופש לייצר סקרנות

סקרנות מהווה בסיס לרצון להתבונן, לשאוב מידע, ולאהבת הדעת.

הפרויקט היה רצף של הזדמנויות לייצר סקרנות: למידה מבוססת חקר הבוחנת אירועים אקטואליים, בהם שזורות סוגיות הנוגעות לזכויות אדם ולעקרונות הדמוקרטיה בשילוב סיורים היוצאים מגבולות הכיתה, שימוש בהגדרות מושגים כבסיס לשאילת שאלות על מציאות, ועד נקיטת עמדה מבוססת ידע.

הזדמנויות הלמידה השונות, ביססה הן את ההבנה שניתן ללמוד בכל מקום ובכל זמן, יצרה הזדמנויות למידה מגוונות ובהתנהלות עצמית. עקרון: שילוב בין עיקרון האי- פורמליות והפרסונליות.

בין הכתבה של ידע לחופש לתת פרשנות אישית

מהלך הפרויקט בשיעורי עיצוב:

חלקו הראשון של הפרויקט התבסס על תולדות האדריכלות בישראל. בכל שבוע הוצג רגע משמעותי בתולדות האדריכלות, כבסיס לדיון בזכויות אדם, עקרונות הדמוקרטיה וקריאה ביקורתית של החברה בישראל.

פרויקט השיכון הלאומי – הזכות לשיוויון
פרויקט בנה ביתך – מהזכות לשיוון לזכות לקיניין, פלורליזם (פירוק סטנדרט המגורים)
מגורים עכשווים במגדלים – הזכות לקיניין מול חלוקה הוגנת של שטחים ציבוריים (דרך סוגייה שטחים פרטיים פתוחים)
שטחים ציבוריים פתוחים – כבסיס לדיון על אחריות ציבורית והאפשרות לפעול במרחב

לאחר דיון תיאורטי בכיתה, גובשו באופן משותף מאפיינים אדריכליים של כל תקופה או סוגיה. על בסיס המאפיינים התלמידים הוזמנו לממש את הרעיונות בחומר באופן אישי. התוצרים הבנויים דומים אך לא זהים לתולדות האדריכלות, כל מודל נתן מקום לתלמידים לבחור את האופן בו הם רואים את המציאות (עקרון תכלול של זהות ויעוד אישי)

בין הכתבה של ידע לחופש לברור נקודות מבט – סימולציות

מהלך הפרויקט בשיעורי אזרחות:

חלקו הראשון של הפרוייקט התבסס על למידת זכויות אדם ועקרונות הדמוקרטיה ומציאת מידע אקטואלי (כתבות עיתונות), וניתוח "אזרחי" שלו.

החלק השני, היה יצירת משחקי תפקידים המבוססים על אירועים אקטואליים וידע אזרחי. התלמידים התחלקו לקבוצות של שלוש, בחרו סוגיה אזרחית ולצד החקר על האירוע, בנו דמויות, מתוך הבנת עומק של הרקע שלה, תפיסת עולמה של הדמות, מה חשוב לה ועל מה היא מוכנה לוותר, תוך ביסוס הטענה על מושגים מתחום האזרחות. כל זאת מתוך התייחסות למרחב הבנוי אותו יצרו תלמידי המגמה.

הצגה סופית של הסימולציות התקיימה על גבי מודל מדמה מציאות ונותן לה פרשנות, שנבנה על ידי תלמידי המגמה, נקודת המבט של הדמויות קיבלה מימד נוסף על ידי צילום מתוך המודל "של נקודת ההסתכלות של הדמות" והצגת הדמות מתוך הצילום.

בכך התלמידים יכלו לבחור את הנושא לסימולציה מתוך מגוון אפשרויות, יצקו לתוכה הוויה אנושית מורכבת, לשם כך נדרשו לחיפוש אחר מידע המאפשר ראיה רחבה, מורכבת ואמתפטית. (עקרון הפרסונליות)

החיבור למודל מדמה מציאות וצילום נקודת המבט של הדמות, יצר את החיבור הנוסף ללמידה במרחבי החיים, היכולת להבין שלמרחב יש השפעה, והיכולת להבין את הקשר בין החירות של הפרט לשליטה של המרחב. (עקרון האי- פורמליות)

במקביל לכתיבת הסימולציות בשיעורי אזחרות, בחלקו האחרון של הפרויקט, לאחר שהתנסו בבנייה אישית של תולדות האדריכלות בישראל, ובביטויים פיזיים של קונפליקטים במרחב. נדרשו התלמידים לייצר מרחב אחד מורכב, המייצג התנגשות זכויות המלווה סיפור סימולציה שנחקר בשיעור אזרחות.

הסימולציות כללו ניתוח ובנייה של מרחבים מגוונים כגון מחסום, שכונות מעורבות, יישובים בלתי מוכרים, מרחבים מופרדים לנשים ומרחבים להפגנות.

בין הכתבה של ידע לחופש לשאול שאלות – סיורים במרחב

כחלק מהלמידה של המרחב ומתוכו, שולבו בפרויקט מגוון ארועי שיא. סיורים ויום למידה שכבתי מבוסס מרחב.

סדרת סיורי צילום וקריאה ביקורתית של המרחב המקומי הקרוב. השיטוט והחיפוש במרחב הקרוב, מאפשר התבוננות אחרת על סביבה מוכרת. ממרחב "שקוף" שחולפים על פניו כל יום, למרחב המשקף תופעות תרבותיות-חברתיות בישראל, וככזה הופך למקור מידע אינסופי

סיור לימודי במרחב תל אביב – למידה דרך הליכה – התבוננות ושאילת שאלות על המרחב שמקיף אותנו, באמצעות משימות למידה. במהלך הסיור, התלמידים חיברו בין ידע אזרחי (הרעיון הדמוקרטי וזכויות אדם) לבין קריאה של המרחב העירוני, תוך בחינת הזדמנויות הפעולה של האדם.

הסיורים איפשרו שהייה במרחב וקריאה שלו תוך בחינת ההזדמנויות לפעולה שיש לאזרח אל מול היררכיה מבנית שיכולה להגביל לעודד או לאתגר הזדמנויות אלו. באמצעות הסיורים, נוצרו חוויות למידה המערבבות בין ידע, תחושה ואינטואיציה. נוצרו הזדמנויות ללמידה בניהול עצמי תוך איתור הזדמנויות והערכה של הזדמנויות אלו לחוות ולרכוש ידע. (עקרון האי פורמליות)

בין הכתבה של ידע לחופש לצאת מנקודת מוצא אחרת

במסגרת תרגיל מבוא לפרויקט, התלמידים נדרשו לייצר יחסי שכנות בין 20 יחידות דיור – יחסי השכנות כללו נקיטת עמדה על היחס שבין מרחב פרטי לציבורי ובין דייר או אזרח לקהילה.

התרגיל התבסס על אינטואיציה, כשהזכות לקבוע את הערכים של הקהילה הדמיונית, ניתנה לתלמידים, ללא חובה להסתמך על ידע או רציונל חברתי/ מוסרי/ תרבותי.

דוגמא לעבודה של תלמידים שבחרו לבסס את הקהילה שלהם על היחס לטבע, נושא שלא דובר בכיתה. הבחירה ביחס לטבע כמכונן של קהילה הוביל ליצירת סולם ערכים אישי בבניית העולם (עקרון תכלול של זהות אישית). בדומה לקהילות אוטופיות שהתקיימו לאורך תולדות האנושות.

"בשכונת המגורים הזו, כל הבניינים באוויר כי הקרקע שייכת לכולם והטבע הוא של כולם. בני האדם לא מערבים את החיים המלאכותיים שלהם עם הטבע. הם לא בונים את הבניינים שלהם על הקרקע אלא על עמודים, ואת השטח הם משאירים טבעי כמה שאפשר. היחס בין הבניינים שווה, כולם מפוזרים ונבנו באופן עצמאי על ידי הדיירים."

דוגמא לעבודה של תלמידה נוספת באותו תרגיל, שבחרה לייצר קהילה סגורה (gated community).

הבחירה לייצר מרחב סגור, בעל חוקים ברורים שמייצרים סדר נוקשה ושליטה במרחב, ולא נמצאים בדיאלוג עם העולם, ייצרה נקודת מוצא אישית, שכמעט מתנגדת לערכים המובילים של הפרויקט.

הגיוון בין התפיסות החברתיות שעלו מיצירות אינטואיטיביות של תלמידים בתחילת הפרויקט, יצרו מאגר של דעות ומורכבויות מרחביות שהיווה בהמשך את הבסיס לדיון במציאות קונפליקטואלית.

למשל במקרה זה, התלמידה בחרה להשתמש במילים טירה ומבצר כדי לתאר את העבודה שלה, ומיקמה אותה רחוק בעבר ברצף ההיסטורי. בכיתה, ייצרנו דיון שמתבסס על העבודה ומתבונן על טיפוסי מגורים סגורים, החל מטירות, דרך חברות אוטופיות ועד קהילות מגודרות כיום בישראל, והקונפליקטים שעולים סביבם.

 

ערך: מורכבות כביטוי ליצירת הזדמנויות חדשות

בין תוכניות לימודים לבין חופש הבחירה לעשיה אחרת – מנקודת המבט של המורה

אנחנו מחפשות באופן קבוע הזדמנויות לעשיה אחרת גם במסגרת ההוראה לבגרות. השאיפה לפרסונליזציה בחינוך פותחת אפשרות לממש חיפוש זה בדרכי הוראה אישיות ובחיבורים בין מקצועות (מולטידיסציפלינריות).

הזדמנויות אלו איפשרו לנו לקיים דיאלוג מעמיק, על שאיפות, מטרות, וערכים בהוראה, מתוך רצון למתוח את גבולות העשיה ולשפר את איכות ההוראה. פרויקט מולטידיסציפלינרי, בו לכל תחום יש מהות פנימית, מאפשר חשיבה אחרת על הוראה משותפת, כזו שלפעמים מחזקת אחת את השנייה אבל יכולה גם להוות מקום לחשיבה רפלקטיבית, הרהור או אף ערעור על מוסכמות.

הרפלקציה התמידית, החשיבה ממספר נקודות מבט וההעזה של מתיחת גבולות ההוראה ונושאי הדיון, יצרה הזדמנות של הרחבת הדעת, גם שלנו כמורות, וגם בהנגשת הידע לתלמידים.

פרויקט 2 – ממרחב של מורכבות לעולם טוטאלי

לאחר שהסתיים הפרויקט בבית הספר, התחיל פרויקט שני – וידאו ארט דמוי משחק מחשב בו התפאורה מורכבת מהמודלים שנבנו בבית הספר.

הפרויקט מפנה מבט למה שקורה בתוך בכיתה. רגעים של ערך סובייקטיבי, שאינו תלוי בתוצר שניתן לכמת, שהייה בפעולה ולא בתוצר. היקסמות מסימולטניות של פעולות, מקומות ותחושות: אמפתיה, אלימות, שליטה מרד ורוח שטות.

הוידאו מאמץ פורמט של משחק fortnite בו דמויות ללא פנים מנסות לחרב את המרחב או לרקוד ביחד בתזמון מושלם בדרך אל חירות הבחירה.

עבודת הוידאו, שממוקמת בעולם האמנות, מאפשרת מבט אחר מזה של עולם החינוך. הפרויקט יכול לבחון סוגיות של ערך סובייקטיבי, משמעות אישית שנוצרת ברגעים של משחק או היסח הדעת. הוידאו בוחר להשתמש בשפה של טוטאליות, עולם נחרץ של שחור ולבן, של טוב ורע והליכה משותפת אחרי אידאולוגיה, השואבים זכות קיום מעולם הנעורים, ומתקיימים במקביל להוראה מבוססת חשיבה ביקורתית שנעשית בתוך הכיתה.

עבודת הוידאו נעשתה כפרויקט גמר במסגרת לימודי תואר שני באמנויות, בצלאל. במהלכה תלמידי עיצוב שלקחו חלק הפרויקט הראשון הוזמנו להשתתף ביצירה.

הוידאו הוא סוג של בבואה של העשייה החינוכית בכיתה, בה יחסים של סיבה ותוצאה יכולים להתהפך, תפקידי המורה והתלמידים מתבלבלים ומנגנונים בלתי נראים שמתקיימים בכיתה עולים על פני השטח.

מנגנון אחד כזה הוא השימוש בסמלים וטקסים ביצירה של קבוצות. ההיקסמות שלי מתלמידים שעוצרים במהלך השיעור כדי לשיר ולרקוד, ריקוד שרק הם מכירים, ומגדיר אותם כחלק מקבוצה אקסקלוסיבית התרחב בוידאו לחשיבה על סמליות חזותית, דרך טקסים פיזיים (ריקוד) שנעשים ביחד. החל מריקודים תלויי גיל (פופולריים), דרך תופעות רשת, תנועות צבאיות, ריקודים מסורתיים ו"טקסים" חינוכיים.

דימויים: מתוך עבודות שהוגשו ע"י תלמידי הכיתה | צילום ועריכת ווידאו: ענבל הלצר | צילום מתוך התערוכה: רועי כהן

ענבל הלצר [email protected] | הלה ברודי [email protected]

פרסומות מן העתיד

עיצוב גרפי: KinspiritDesign
בהשראת המיזמים: Futurematic | Pawn Tomorrow by Extrapolation Factory
טקסטים: שמוליק לוטטי

סגירת תפריט