פדגוגיה מוטת עתיד – מצפן מערכתי במציאות משתנה | תקציר מנהלים

לערוך ויזואלית

ארגונים מצליחים בארץ ובעולם מתאפיינים במנהיגות ובערכים המקדמים חשיבת עתיד ועיצוב עתיד רצוי. התייחסות שיטתית למגמות עתיד עולמיות ומקומיות – חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות, סביבתיות, פוליטיות וחינוכיות – המציבות בפנינו אתגרים והזדמנויות, היא המפתח לקיומו של ארגון רלוונטי, מסתגל ומשגשג במציאות משתנה ורבת תהפוכות.

משרד החינוך הקים יחידת תכנון פדגוגיה מוטת עתיד באגף מחקר ופיתוח, המהווה מצפן מערכתי המחזק את רלוונטיות החינוך ללומד ולעולם במציאות משתנה ולאור מגמות עתיד. אנו קוראים לפיתוח פדגוגי וארגוני במערכות חינוך על בסיס ששת עקרונות מודל פדגוגיה מוטת עתיד.

שואלים אותנו לא פעם מדוע הפדגוגיה שעיצבנו מכונה ״מוטת״ עתיד. “מוטה”, כי אנחנו נמצאים בהווה ונוטים קדימה לעתיד, כי אנחנו פורשים מוטת התבוננות רחבה ומתקדמת לעולמות נוספים ככנפיים של ציפור.

 

אתגר הרלוונטיות

ג׳ון דיואי טען שתפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב, לא ללמדו מה לחשוב. עידן המידע מוכיח כי הדרך המשמעותית ביותר להבטיח את רווחתו של האדם היא באמצעות חינוך, השכלה ולמידה. אלה מגשרים על פערים סוציואקונומיים ועל הבדלים במעמדות חברתיים וכלכליים ומאפשרים קיום ראוי ומכובד לכל אזרחי העולם. גם השינויים הדמוגרפיים המהירים מרחיבים את הצורך בחינוך, בהשכלה ובלמידה, החל מתקופת הילדות המוקדמת, בבתי ספר ובאקדמיה וכלה בלמידה מתמשכת לאורך חיים (Lifelong Learning). לחינוך יש תפקיד משמעותי בכל היבט של החברה לאורך כל ההיסטוריה האנושית: החל בהשלכות של תהליך העיור על בתי הספר, על משפחות ועל קהילות; ריסון השמנת היתר השוטפת את העולם או התמודדות עם האופן שבו טכנולוגיות חדשות משנות מהיסוד את צורת החשיבה של ילדינו. האתגר המרכזי של מערכת החינוך היום הוא לשמר ולהעצים את רלוונטיות החינוך ללומד ואת רלוונטיות הלומד לעולם. לשם כך נדרש עיצוב מתמיד של החינוך.

תפיסת הפדגוגיה מוטת העתיד (פמ”ע) נועדה לסייע למערכת החינוך להתמודד עם אתגר הרלוונטיות. היא מבוססת על תחום חקר העתיד ומשלבת ממדים של הגישה האוטופית והעתידנית. פדגוגיה מוטת עתיד מניחה כי עולם החינוך מושפע עמוקות מהמציאות החיצונית שהוא פועל בה; כיוון שכך, תפיסה זו שמה דגש על עיצוב עתיד פדגוגי רצוי, מתוך בחירה מודעת, שיתן מענה לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים ממגמות עתיד כלליות וחינוכיות כאחת. הגישה גוזרת את עקרונות החינוך שיש ליישם כבר בהווה ומציעה עקרונות פעולה כלליים לעתיד. מטרת המודל היא לכוון את הפיתוח הפדגוגי שמבצעים כלל הגורמים במערכת החינוך וגופי המו”פ במטה ובשטח. את המודל בנתה יחידת פדגוגיה מוטת עתיד על בסיס עבודת מחקר ופיתוח שנערכה בשנים תשע”ו ותשע”ז לצורך איתור וזיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות.

 

מודל פדגוגיה מוטת עתיד

מודל פדגוגיה מוטת עתיד הוא מצפן מערכתי המאפשר את התאמת מערכת החינוך בהווה למציאות העתידית המשתנה, ומשמר את הרלוונטיות של החינוך ללומד ושל הלומד אל העולם. מודל זה פותח כמענה לאתגרים שנגזרו מתוך סריקת מגמות עתיד בעולם בתחומי חברה, כלכלה, טכנולוגיה, סביבה, פוליטיקה וחינוך. בליבת המודל ששה עקרונות יסוד כלליים המושפעים ממגמות העתיד ומיושמים באופן הוליסטי בהיבטים פדגוגיים וארגוניים, תוך ניצול ההזדמנויות, הטכנולוגיות והסביבות המאפשרות.

מגמות עתיד

מגמות עתיד הן גלובליות, חוצות גבולות מדינתיים ומציפות אתגרים המחייבים ריבוי שחקנים, מדינות או ארגונים. המגמות מקיימות קשרי גומלין הדוקים ביניהן, ובינן לבין עולם החינוך מתקיימים יחסי סיבה ומסובב.

 

מגמות חברתיות

תוחלת החיים עולה, חל גידול בעיור, בנדידה ובהגירה; מתרחשים גלוקליזציה, שינויים במבנה המשפחה ועלייה בנפח עבודת הנשים, שיפור בתחום הבריאות, הרווחה וסגנון החיים בחברת השפע. לצד המותרות והעלייה ברמת החיים מתפתחות מגמות שליליות כגון היווצרות מוקדי לחץ חדשים על החברה כולה ועל ילדים בפרט.

בישראל בולטות מגמות הקשורות בגלוקליזציה, בעיור ובמשפחה. האתגרים וההזדמנויות הנגזרים עבור מערכת החינוך נוגעים לתחומים כמו: דרישה להתמודדות רוחבית של המערכת, הקהילה והבית עם רב-תרבותיות ועם מגוון סוציואקונומי, קידום ופיתוח אוריינות אזרחית ויצירת סביבה בטוחה ללומדים, שיפור איכות החיים של הלומד כולל חינוך שוויוני מגיל צעיר, תפיסת תפקידה של מדינת הלאום ואחריותה כלפי התושבים והזדמנות לקידום השוויון המקומי.

 

מגמות טכנולוגיות

טכנולוגיה מוטבעת בכל תחום דיגיטלי עתידי, ואנשים חווים עולם מאופשר דיגיטלית שגבולותיו עם העולם האמיתי מיטשטשים. יתרונות טכנולוגיים אינם מצטמצמים לתחום האינטרנט: חדשנות בביוטכנולוגיה, למשל ברצף הגנטי, היא בעלת פוטנציאל להפוך לחלוטין את חיינו, ופריצות הדרך הטכנולוגיות המשמעותיות נוצרות כיום באמצעות טכנולוגיות משבשות.

בישראל בא לידי ביטוי מובהק הקשר בין הצורך בביטחון ובהישרדות לבין התפתחותה  של חדשנות טכנולוגית. הידע הטכנולוגי העתיר בטכנולוגיות ליבה, שחלקן פותחו למטרות צבאיות, יוצר בישראל תעשייה שלמה שמניעה את עולם הסחר העולמי. האתגרים וההזדמנויות הנגזרים עבור מערכת החינוך נוגעים לתחומים כמו: פיתוח כישורי ניהול מידע ואוריינות מחשב רחבה, ‘ללמד את המלמד’, מיקוד בביוטכנולוגיה והתמודדות עם סיכוני סייבר המחייבת את העלאת הבטיחות ברשת.

 

מגמות כלכליות

הכלכלה החדשה מבוססת על ההנחה בדבר קיומו של משאב בלתי מוגבל והוא “הידע האנושי”. היא מתרחשת וממומשת באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות ורשתות תקשורת. מאפייניה הם: גלובליות, עיסוק בישויות אבסטרקטיות, רעיונות, מידע ויחסים, “קישוריות”, דינמיות וגמישות. הכלכלה החדשה מציבה את הלקוח במוקד, מקדמת שקיפות, נגישות ופתיחות ושוללת חסמים ביורוקרטיים או חסמי ידע.

הנתונים מורים כי בישראל יש מגמה קבועה של צמיחה חזקה, עלייה בשכר, בהשקעות, בייצוא סחורות ושירותים ובמגזר היי־טק. כמו כן חלה ירידה באחוז האבטלה ובשיעורי העוני. ב-2016 צמחו התמ”ג והתוצר לנפש ביחס של כמעט פי ארבעה לעומת 2015.

האתגרים וההזדמנויות הנגזרים עבור מערכת החינוך נוגעים לתחומים כמו: שמירה על תפיסת החדשנות במציאות תחרותית, חינוך פיננסי וכישורים נדרשים לעבודה כעצמאי, חוסן נפשי להתמודדות עם סביבה של אי-ודאות, צמצום פערים ושוויון הזדמנויות, שיתופי פעולה גלובליים מול מדינות מתפתחות, פיתוח יכולות, מקצועות וכישורים רלוונטיים לסביבה תעסוקתית חדשה ופיתוח ושילוב מגוון אוכלוסיות בעולם התעסוקה.

 

מגמות סביבתיות

ההשפעה האנושית על העולם הטבעי עלתה דרמטית במונחי היקף הפעילות האנושית ועוצמתה. מגמות שליליות רבות, כגון אובדן יערות טרופיים והתעצמות גזי החממה באטמוספרה, מאיימות על האיזון האקולוגי. המגמה העולמית מכוונת לתפיסת קיימות רחבה, שתאזן בין צמיחה כלכלית לבין מניעת השלכות הרות אסון על הסביבה הטבעית. ניתן לפתור בעיות אלו רק באמצעות שיתוף פעולה גלובלי שיכלול רגולציה ויגרום לשינוי משמעותי בטווח הארוך. לשם כך נדרשת מדיניות אחידה, החל ברמה הגלובלית, המשך ברמה ארצית-ממשלתית וכלה ביוזמות יישוביות-מקומיות.

ישראל נתונה במאבק מתמיד עם משאבים במחסור: קרקע, מים ומחצבים טבעיים (למרות שבשנת 2021 צפויה להיראות השפעה ראשונית של כריית הגז); זיהום אוויר וצורך להגדיל מקורות אנרגיה מתחדשת ומיחזור. האתגרים וההזדמנויות הנגזרים עבור מערכת החינוך נוגעים לתחומים כמו: קידום תפישה חינוכית כוללת קיימות; גיבוש מודעות סביבתית מקומית וגלובלית; זיהוי הזדמנויות לחינוך הנגזרות ממגמות סביבתיות; יצירת פלטפורמה ללימוד המושתת על תבונה אקולוגית.

 

מגמות פוליטיות

מוסדות, חוקים ומדדים גלובליים, מייצרים תודעה של אזרחות גלובלית לצד האזרחות המדינתית. במקביל נוצר לחץ פנימי נגדי מצד קהילות לאומיות, אתניות ותרבותיות. תופעה זו קרויה גלוקליזציה, והיא משקפת קונפליקט ומתח מתמידים בין הזהות הגלובלית לבין הזהות הלוקלית־לאומית. תהליכים אלה מחייבים תפיסה חדשה של פרטיות ואיזון גלוקלי.

בישראל מתמודדים מול אילוצים מקומיים, כמו: הצורך בהשקעה בביטחון; שילוב ערביי ישראל במרקם החיים במדינה; השפעות והשלכות נגזרות של המלחמות על תפיסת הציבור; ועיצוב דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. האתגרים וההזדמנויות הנגזרים עבור מערכת החינוך נוגעים לתחומים כמו אתגר השסעים בחברה הישראלית, עיסוק פתוח בסוגיות פוליטיות וגיוס שיתוף פעולה, תמיכה ומשאבים אל מול מערכת הביטחון.

 

מגמות חינוכיות

המגמות העתידיות בחברה, בטכנולוגיה, בכלכלה, בסביבה ובפוליטיקה משפיעות על עולם החינוך ומניעות מגמות חינוכיות המשנות את מאפייניו כדי לייצר מענה חינוכי הולם למציאות המשתנה. הבנת מגמות עתידיות גלובליות בתחום החינוך, הנגזרות מהמגמות הכלליות תסייע בגיבוש כיווני פעולה ממוקדים ואפקטיביים לקידום החינוך בישראל והתאמתו לצורכי המאה ה-21.

המגמות החינוכיות הבולטות הן:

  • מעבר מלמידה תחומית ללמידה בין-תחומית, מותאמת אישית, שילוב למידה פורמלית ואי-פורמלית
  • פיתוח גישות ומאפיינים אישיותיים, מעבר מרכישת ידע בלבד לרכישת גישות, כישורים ומיומנויות אישיות
  • פיתוח גישות וכישורים רגשיים, מיקוד בכישורים חברתיים, בין-תרבותיים וגלובליים
  • פרקטיקות למידה והוראה שיתופית ורשתית
  • למידה אי-פורמלית, יצרנית ויצירתית, משחקית ואותנטית
  • הוראת תחומי משמעות
  • שיתוף תלמידים בעיצוב הלמידה; מורים ותלמידים כעמיתי למידה
  • הערכה מבוססת נתונים, מנגישת תוצאות בזמן אמת
  • הערכת למידה המתבצעת בכל מקום, זמן ומצב
  • הערכה אישית, הערכת עמיתים ומומחים
  • מוסדות החינוך כארגונים חושבי עתיד, מטפחי חדשנות ואוטונומיה
  • הרחבת אחריות בית הספר לרווחת התלמיד, לביטחונו ולאושרו
  • פרדיגמת אקולוגיית שטפי למידה
  • שילוב שחקנים ומודלים חדשים בחינוך
  • הסרת גבולות בין בית הספר לעולם החיצוני
  • בתי הספר כארגונים זריזים, גמישים ואוטונומיים
  • הכיתה השטוחה
  • מיזמי למידה וירטואליים גלובליים על רשתות למידה גלובליות
  • מרחבי למידה גמישים, אי-פורמליים, תומכי יצרנות ולמידה ניידת, מקושרים וחוץ-כיתתיים במרחב היישובי והקהילתי
  • תשתיות מחשוב אישי ונייד בסביבות למידה דיגיטליות ומרחבי פעולה וירטואליים

 

עקרונות הפעולה

ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד מייצגים את התחומים שבהם מערכת החינוך צריכה להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות החינוך במציאות משתנה.

 

עקרון הפרסונליות

פרסונליזציה משמעה התאמה אישית של תכנים, מוצרים ושירותים לצרכים ולרצונות הייחודיים של הפרט כדי להגדיל את הערך המוסף שהוא מקבל.

עולם החינוך יעבור גם הוא בהדרגה מחינוך סדרתי להמונים לחינוך מותאם אישית. פרסונליות בחינוך משמעה התאמה אישית של מוצרים, תהליכים ושירותים לאדם באשר הוא (תלמיד, מורה, מנהל ועוד) על פי יכולותיו, צרכיו, רצונותיו ומצבו.

יישום עקרון הפרסונליות מסייע להתמודדות עם אתגר המציאות המשתנה ועם אתגר רלוונטיות החינוך באופנים האלה: ראשית, ההתאמה האישית מעצימה את הערך המוסף שהלומד מקבל מהמשאבים החינוכיים המושקעים בו מהיות המענה מותאם לצרכיו ולשאיפותיו. שנית, חינוך מותאם אישית נוטה להיות מוטה עתיד, שכן הוא מותאם לבני הדור הצעיר, החווים בפועל את מגמות העתיד בשגרת חייהם. ולבסוף, חינוך מותאם אישית מקל על הלומד להתמודד עם אתגרי העתיד מאחר שהוא עושה זאת באופן המתאים לו ביותר. יש ליישם את עקרון הפרסונליות בתחום החינוך באופן פרקטלי, כלומר בכל רובדי המערכת החל במנהלים ובמורים וכלה בתלמידים ובהורים. ההתייחסות ללומד תהפוך מתקנית וסטנדרטית למותאמת אישית הן באמצעות המורה, הלומד עצמו והן בעזרת טכנולוגיה המתאימה את הלמידה ללומד באופן אוטומטי.

 

עקרון השיתופיות

שיתופיות היא תהליך שבו שתי ישויות או יותר פועלות יחדיו כדי לממש או להשיג יעד משותף בהצלחה.

יישום עקרון השיתופיות בחינוך מסייע להתמודדות עם אתגר המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך באופנים האלה: ראשית, הוא מעצים את יכולתם של פרטים וארגונים לבצע למידה אפקטיבית ולשפר מאפייני חינוך ללומדים; שנית, שיתופיות מאפשרת ללומדים להבין את המציאות המורכבת והמשתנה טוב יותר, מאחר שמחד גיסא, כל פרט מביא את זווית הראייה הייחודית שלו ומאידך גיסא, ההטיות של כל פרט מקוזזות ומתוקנות על ידי שאר חברי הקבוצה. ולבסוף, שיתופיות מאפשרת לקבוצות מקומיות או מבוזרות ללמוד ולפעול יחד כדי לעצב עתיד רצוי משותף ומוסכם ביחס לאתגרים ולהזדמנויות. שיתוף פעולה בתחום החינוך מיושם בשתי פרדיגמות משלימות: פרדיגמת מיומנויות, שיתוף פעולה כתוצר חינוכי, המתמקדת בפיתוח מיומנויות שיתוף פעולה קוגניטיביות, אישיות וחברתיות של יחידים או של קבוצות כתוצר החינוכי הרצוי של תהליכי השיתופיות; ופרדיגמת שיתוף פעולה כתהליך להשגת תוצרים, המתמקדת ביישום תהליכי שיתוף הפעולה להשגת תוצרים רצויים של הפעולה השיתופית.

 

עקרון האי-פורמליות

פעילות אנושית המתבצעת מחוץ למסגרות ארגוניות ומוסדיות פורמליות, שבאופן מסורתי היו אמונות על תכנונה, ניהולה והערכתה.

למידה אי-פורמלית היא למידה מחוץ למסגרות ארגוניות וחינוכיות פורמליות וניצול הזדמנויות הלמידה הפוטנציאליות ההולכות ומתרבות במרחבי החיים. יישום עקרון האי-פורמליות בחינוך מסייע להתמודדות עם אתגרי המציאות המשתנה ועם הרלוונטיות בחינוך באופנים האלה: ראשית, הוא מעצים את יכולת הלמידה של הלומדים באמצעות מגוון הזדמנויות למידה מעבר להזדמנויות הפורמליות. שנית, הלמידה האי-פורמלית היא מוטת עתיד ומפגישה את הלומדים עם אתגרי והזדמנויות המציאות המשתנה עוד לפני שמערכת החינוך הפורמלית נערכת לעסוק בהם. נוסף על כך, סביבת הלמידה האי-פורמלית היא מוטת עתיד, פתוחה וחדשנית יותר, שכן היא מבוססת על מגוון עצום של ספקי למידה הפטורים ממגבלות רבות של מערכת החינוך הפורמלית שאינן מאפשרות לה להשתנות בקצב דומה. עקרון האי-פורמליות בחינוך הוא חלק מפרדיגמת אקולוגיית שטפי הלמידה (Learning flows), שבה משאבי הלמידה נפוצים וזמינים, הזדמנויות למידה מצויות בשפע במרחבי החיים, והלומדים יכולים להיכנס ולצאת באופן עצמאי משטפי למידה פוטנציאליים בסביבתם וללמוד בכל מקום, זמן ומצב. פרדיגמה זו, שבה תומכים מגוון טכנולוגיות, מקורות חינוך פתוח וכלים ליצירת תכנים מקוונים, מאפשרת ללומדים להשתחרר ממודל הלמידה המסורתי המעוגן במוסדות חינוך פורמליים.

 

עקרון הגלוקליות

גלוקליזציה (עולמקומיות) היא מהלך דיאלקטי בין שתי מגמות מנוגדות, גלובליזציה (עולמיות) ולוקליזציה (מקומיות).

גלוקליות היא גיבוש של תודעה, זהות ויכולות גלובליות ולוקליות אצל הלומד ויצירת איזון הרמוני ביניהן שיאפשר לו לפעול ולשגשג בשני המרחבים גם יחד. יישום עקרון הגלוקליות בחינוך מסייע ללומדים להתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך באופנים האלה: ראשית, הוא מעצים את יכולות הלומד לפעול ולשגשג במרחב הגלובלי והלוקלי. שנית, הוא מניע את הלומד ואת מערכת החינוך לבחור את נקודת האיזון הרצויה עבורם במנעד שבין הגלובלי ללוקלי באופן דינמי המותאם לתנאי המציאות המשתנה. כמו כן, המאמץ להפוך לגלוקלי ולרב-תרבותי מעודד את הלומד להיחשף אל מול מעגלים רחבים גיאוגרפיים ותרבותיים שבאופן אחר לא היה נחשף אליהם. ולבסוף, הגלוקליות מספקת אסטרטגיות לריכוך סתירות וניגודים בין שני הממדים ובכך מסייעת למערכת וללומד להתמודד עם אתגרים סותרים.

עולם החינוך מושפע גם הוא ממגמות גלובליות ולוקליות הנתונות בסתירה לעיתים קרובות. הגלובליזציה הופכת את כולנו למעין מהגרים במרחב הגלובלי, הנדרשים לפתח יכולות ורגישויות חדשות שיאפשרו לנו לשגשג ולפרוח במרחב זה. מגמות כלכליות גלובליות מובילות לראייה כלכלית של החינוך, הנתפס כמשאב כלכלי המיועד לשיפור התחרותיות בכלכלה הגלובלית. מערכות חינוך לאומיות שמות דגש גובר על לימודי ליבה מכווני כלכלה לצד חיזוק תכנים לאומיים על חשבון תכנים הומניסטיים ואמנותיים.

 

עקרון התמורתיות

יכולת ארגונית ואישית לפעול, לשגשג ולשמר את הרלוונטיות בעידן של מציאות מורכבת המשתנה באופן מואץ.

תמורתיות בחינוך משמעה הגברת יכולתם של הלומד והמערכת לעצב לעצמם עתיד רצוי, להסתגל, לפעול ולשגשג במציאות מורכבת ומשתנה. יישום עקרון התמורתיות בחינוך מסייע להתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך באופנים האלה: תמורתיות מעצימה את יכולתם של הלומד והמערכת לפעול בהצלחה במציאות מורכבת, עמומה ועתירת אי-ודאות. שנית, יישום עקרון התמורתיות מאפשר ללומד ולמערכת להגיב במהירות וביעילות לשינויים המתרחשים במציאות. ולבסוף, יישום העקרון מסייע ללומד ולמערכת לעצב עתיד רצוי וישים ולהיערך ליישומו מראש באופן מתוכנן. כדי להתמודד עם אתגר התמורתיות על הלומד לרכוש וליישם ידע, גישות ומיומנויות שיאפשרו לו לפעול בעולם עתיר תמורות ולחולל תמורות אישיות בו עצמו. עליו להתייחס לשינויים כאל אתגר, לעיתים לקרוא עליהם תיגר, לקבלם כהזדמנות, לגלות גמישות מחשבתית ולפתח יכולת הסתגלות בתנאים של אי-ודאות. לשם כך יש לפתח ולאמץ גישות ותכונות של מודעות עצמית וסביבתית, פתיחות וקבלה, העזה, נחישות וחוסן אישי למצבי אי-ודאות, עמימות וכישלונות.

היכולת ללמוד וללמד לקראת עתיד עמום ובלתי ידוע היא אתגר הדורש התמודדות עם שתי רמות של אי-ודאות. האחת נובעת מהמורכבות של המציאות המודרנית ומריבוי המרכיבים והאינטראקציות הרבות והסבוכות בה.

כך נוצרים עומס מידע, ידע לא רלוונטי וקושי בחיזוי תוצאות עקב ריבוי מדדים להערכת הביצועים. הרמה השנייה נובעת מהתמורתיות של המציאות, כלומר, מכך שתיאורי המציאות שהכרנו משתנים במהירות, מתרבים ואף סותרים זה את זה. אי- ודאות זו יוצרת חוסר יציבות ואחיזה רופפת במציאות המשתנה. כך, לדוגמה, תמורתיות המציאות מייצרת שאלות פתוחות ומאתגרות, כגון: מהו חינוך? מהו בית ספר, והאם יש צורך בו? מהו מורה, והאם יש צורך בו? לשאלות מסוג זה מענים אפשריים עתידיים רבים, ולעיתים סותרים אם מתבוננים בהם מנקודות מבט ערכיות שונות. מציאות זו גוזרת שתי משימות חינוכיות שונות: אי-הוודאות הנוצרת ממורכבות המציאות גוזרת משימה של הכנת הלומדים לעולם שבו יש לקבל החלטות בלתי מושלמות המובילות לתוצאות שקשה לחזותן. אי-הוודאות הנוצרת מהתמורתיות גוזרת משימה של הכנת הלומדים לשגשוג בעולם בלתי מוכר שחסרה בו לעתים שפה לתיאור המציאות, מתקיימים בו תיאורי מציאות שונים ומשתנים, והכלים להבנת עצמנו ומיקומנו במציאות שנויים במחלוקת. מענה אפשרי לרמת אי-הוודאות הנגזרת מהתמורתיות הוא מיקוד הלמידה ברכישת מיומנויות גנריות, שמעצם הגדרתן הן עמידות ורלוונטיות למצבים מגוונים משתנים ואפילו לא ידועים. אולם, ייתכן שמענה נוסף ואפקטיבי יותר לאתגר זה יהיה מיקוד הלמידה בעיצוב אישיות סתגלנית. כלומר, מיקוד הלמידה ברכישת תכונות וגישות אישיותיות רלוונטיות, התומכות בהתאמה אפקטיבית למציאות המשתנה, כגון אמונה עצמית, ביטחון עצמי, מוטיבציה אישית, אנרגיה ואותנטיות.

 

עקרון התכלול של זהות וייעוד אישי

גיבוש עצמי שלם, קרי זהות ותכלית אישיות, כעמוד שדרה וכמצפן אישי המסייעים ללומד לנווט בבטחה בגלים הסוערים של המציאות המשתנה.

יישום עקרון התכלול של זהות וייעוד אישי בחינוך מסייע ללומדים להתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך באופנים האלה: ראשית, הוא מניע את הלומד לפתח, באופן עצמאי, זהות אישית אותנטית המתפקדת כעוגן מייצב ואיתן בים המגמות של המציאות המשתנה. שנית, הוא מוביל את הלומד לפתח באופן עצמאי תכלית אישית אותנטית המשמשת לו כמצפן אישי לניווט במציאות משתנה, עמומה ובלתי מוכרת. פיתוח עצמי של זהות ותכלית אישיות אותנטיות תגביר את הסיכוי שהן יהיו מוטות עתיד וישרתו את הלומד כנדרש. זהות אישית ותכלית אישית שהלומד יגבש באופן עצמאי עשויות להיות אותנטיות, בנות קיימא ומוטות עתיד יותר מאלו המונחלות לו מבחוץ על ידי מערכות חינוך כחלק מתהליך החִברות.

 

 

“קח ועשה זאת לשלך!”

בתקופה בה הכל משתנה במהירות, הבנת המגמות הסובבות אותנו והיכולת להפוך מגמה לעקרון פעולה, עוזרות לנו להבין את התמונה הגדולה ואף לצמוח בה.

אגף מו״פ ממשיך לחקור, לעדכן ולהנגיש את פדגוגיה מוטת עתיד. אנו כותבים דוחות מגמות עתיד עפ”י דרישה כדוגמת דו”ח בנושא מגמתהעיורודו”ח בנושא כשירותתרבותית. אנו מקיימים שיח מתמיד עם גופי המו”פ החינוכיים המובילים בארץ במסגרת הפדרציה של גופי המו”פ החינוכי שהוקמה על ידינו ומשתלבים בתכנית 2030 של ה-OECD.

אך בעיקר אנחנו מצפים לשיח מתמיד איתכם, קהל הקוראים ומובילי החינוך בארץ.

 

״לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.״ (קהלת, ג’ א’)

 

 

המסמךהמלאשלפדגוגיהמוטתעתיד, הכולל הרחבה על המגמות והעקרונות, דוגמאות ליישומים ויוזמות מעשיות בארץ ובעולם וכן כלים דיגיטליים תומכים, ומונחון.

אתראגףמו״פ, ניסוייםויוזמות

ליצירת קשר: [email protected]