פרויקט חינוך 2030 OECD

oecde2
לפני כחודש וחצי הצטרפה ישראל לפרויקט חינוך 2030 של ארגון המדינות המפותחות, ה- OECD. nטרת העל הנה "להבטיח חינוך איכותי כולל ושוויוני ולקדם הזדמנויות למידה לכל החיים" עד שנת 2030. מירב זרביב . מאגף המו״פ, שייצגה את ישראל, מדווחת.

פרויקט חינוך 2030 (OECD), צפוי בסבירות גבוהה להשליך ולהשפיע ישירות ובעקיפין, על התנהלות מערכות החינוך בכלל ועל תכניות הלימודים והמבחנים הבינלאומיים בפרט. לפני כחודש וחצי הצטרפה ישראל לפרויקט חינוך 2030 הבינלאומי. את ישראל ייצג אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות במנהל הפדגוגי. 

17 יעדים גלובליים

תחילתו של הפרויקט נובעת מהצורך בפיתוח בר קיימא או פיתוח מקיים (Sustainable Development). המונח מתאר תהליך חברתי-כלכלי ומתייחס לעיקרון המארגן של עמידה ביעדי הפיתוח האנושי לצד שימור הסביבה באופן שצרכי האנושות ייענו לא רק בהווה, אלא גם בעתיד הקרוב והרחוק. ההגדרה הידועה והמצוטטת ביותר היא של ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission), לפיה פיתוח בר קיימא "עונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם". פיתוח מקיים, כולל שלושה מרכיבים: סביבתי, כלכלי וחברתי-מדיני, ויש המוסיפים יסוד נוסף, תרבותי (ו/או רב-תרבותיות).  

"המטרות הגלובליות לפיתוח בר קיימא" (SDGs) המכונות גם "אג'נדה (סדר יום) 2030" מורכבות מ – 17 יעדים גלובליים שנקבעו על ידי האו"ם בשנת 2015. המטרות רחבות ותלויות זו בזו וכוללות טיפול בעוני, רעב, בריאות, חינוך, שינויי אקלים, שוויון בין המינים, מים, תברואה, אנרגיה, עיור, סביבה וצדק חברתי. כאשר אימצה הקהילה הבינלאומית את האג'נדה החדשה (ספטמבר 2015), הכירה בכך שחינוך חיוני להצלחתם של 17 המטרות, והגדירה לעצמה את המטרה "להבטיח חינוך איכותי כולל ושוויוני ולקדם הזדמנויות למידה לכל החיים" עד שנת 2030.

17 היעדים הגלובליים

בפורום החינוך העולמי במאי 2015, אונסקו (UNESCO), הסוכנות המיוחדת של האו"ם לחינוך, מונתה כמובילה ומתאמת "סדר היום" של "חינוך 2030" עם שותפיה. האחריות העיקרית ליישום סדר היום טמונה בממשלות, כאשר אונסק"ו ושותפים מספקים תמיכה באמצעות ייעוץ מדיניות מתואם, סיוע טכני, פיתוח קיבולת ומעקב אחר התקדמות ברמה הגלובלית, האזורית והארצית. "אג'נדה (סדר יום) 2030 בחינוך" מרחיבה את המסגרת החינוכית המוכרת, וכוללת את ההיבטים הבאים:

  • התחלה בלמידה בגיל הרך, המשך בחינוך בני נוער וכלה בהכשרת מבוגרים;
  • הדגשת רכישת מיומנויות לעבודה;
  • הדגשת החשיבות של "חינוך לאזרחות" בעולם של הדדיות ורב-תלותיות;
  • מיקוד בהכללה, הון עצמי ושוויון בין המינים;
  • יעד, להבטיח תוצאות למידה איכותיות לכל, למשך כל אורך חייהם.

חינוך 2030 (OECD) הינו הפרויקט שנועד לתמוך במדינות לזהות: איזה ידע, מיומנויות, עמדות וערכים דרושים לתלמידים כבר כיום כדי לשגשג ולעצב את עולמם ב -2030? וכיצד יכולות מערכות למידה לפתח את הידע, המיומנויות, העמדות והערכים הללו ביעילות?

מסגרת הלמידה (learning framework) המושגית לשנת 2030

מסגרת הלמידה, נועדה לחקור ולזהות את המציאות המשתנה והאתגרים הנגזרים העומדים בפני החינוך, ולעצב תכניות לימודים שיטתיות מבוססות-ראיות (evidence based curriculum). בפרויקט מעורבים מדינות, מנהיגים, מומחים, רשתות בתי ספר, מנהיגים בית ספריים, מורים, סטודנטים ושותפים חברתיים. כל הגורמים מעוניינים ליישם ביעילות רפורמה בתכניות הלימודים וליצור מערכת אקולוגית חדשה ללמידה. הפרויקט מתמקד בחינוך העל-יסודי כנקודת מוצא, תוך הכרה בחשיבות התקדמות הלמידה ברמות הכיתה ובלמידה לאורך החיים.

מסגרת הלמידה לשנת 2030

יעדי "מסגרת הלמידה" (Learning Framework) 2030 הם: הגדרת חזון ברור וסט יעדים למערכות חינוך, באמצעות חשיבת עתיד, טיפוח סביבות למידה חדשניות המתמקדות בפיתוח והעצמת תלמידים וקידום שינויים במערכות החינוך הן המקומית והן במערכת האקולוגית הרחבה. ויצירת שפה משותפת למדינות, בתי ספר, מורים ובעלי עניין אחרים, על מנת להקל על ההשוואה בין מגוון מערכות ההוראה ולשם יצירת תקשורת יעילה,  תומכת למידה הדדית של שיטות עבודה מומלצות.

שלבי מימוש מסגרת הלמידה 2030

  • שלב 1 (2015-2018) – יצירת מסגרת למידה קונספטואלית שיתופית עם כל בעלי העניין וניתוח תכנית הלימודים הבינלאומית.
  • ושלב 2 (2019 ואילך) – בניית בסיס משותף של עקרונות ועיצובי הוראה לשם יישום יעיל של תכניות הלימודים; וחקר כישורי המורים והפרופילים המתאימים לקידום הצלחתם העתידית של התלמידים.

במסגרת התהליך, ניתוח תכנית הלימודים הבינלאומית ((International Curriculum Analysis, יספק בסיס ידע למדינות, יאפשר תהליך תכנון ייעודי ושיטתי ויתמוך בלמידה בין-לאומית ובדיונים מבוססי ראיות בקרב בעלי העניין. הניתוח כולל ארבעה מרכיבים:

  • שאלון מדיניות בנושא עיצוב מחדש של תכנית הלימודים (PQC) – מזמן למידה מעמיתים של שיטות עבודה, אתגרים, יוזמות ואסטרטגיות מדיניות.
  • מיפוי תוכן הלימודים (CCM) – בוחן יכולות קיימות בתכנית הלימודים הנוכחית ביחס ליכולות נדרשות לאור המציאות המשתנה, ומסייע בפיתוח תכניות לימודים עתידיות.
  • "ספירת מלאי" של תכניות חינוך גופני ובריאות – תחום חדש במיקוד, הבוחן את השפעות החינוך הגופני והחינוך לבריאות, כולל מיפוי הקיים במדינות השונות.
  • וניתוח תכנית הלימודים במתמטיקה (MCDA) –  בוחן את המידה בה שילבו מדינות פרספקטיבות רחבות של אוריינות מתמטית ומיומנויות המאה ה -21 בתכנית הלימודים הקיימת (בהתבסס על המסגרת המתמטית של המאה ה -21 שפותחה עבור הפרויקט בשילוב עם פיזה 2021.)

ההשפעה הצפויה על מערכת החינוך

תוצרי "פרויקט 2030" צפויים להשפיע ישירות ובעקיפין על אופן הפעילות, סגנון העבודה, תכניות ההכשרה וכל המשתמע מכך של כל גופי המטה והשטח כולל מוסדות חינוך, רשויות מקומיות, גופים וגורמים במשרד החינוך כולל אנשי הוראה; גופי מגזר שלישי, אקדמיה והציבור הרחב (תלמידים, הורים וקהילות). לאור זאת, נדרשת כיום מערכת החינוך להיערכות מוקדמת בהלימה לתכניות הגלובליות העתידיות. שימוש נכון בעשייה המשותפת, המכוונת לטווח ארוך, בהובלת גוף בינלאומי, תוך התאמות והדגשים נכונים של המערכת בישראל, תייצר אקוסיסטם שעשוי לתמוך בפיתוח וקידום בסיס ותשתיות באגף ובמערכת החינוך להגדרת, בניית ויישום עתיד רצוי בתחום החינוך בישראל.

סגירת תפריט