שדה חינוכי | תוכן ותוכניות לימודים

מאפייני תוכניות לימודים

תכנית הלימודים היא מתווה מוסכם המגדיר את הרציונל ויעדי למידה, את תכני הלמידה, את שיטות הלמידה, ההוראה וההערכה ואת משאבי הלמידה. קיימות תוכניות לימודים ברמות שונות החל מתוכנית לימודים בינלאומית (Supra) המשך בתוכניות לימודים לאומיות (מאקרו), תוכניות לימודים של מוסדות חינוך (מסו), תוכניות לימודים ברמת כיתה או קבוצה (מיקרו) וכלה בתוכנית לימודים אישית של התלמיד (ננו).

קיימים מצגים שונים של תוכנית לימודים המייצגים שלבים שונים בחיי התוכנית וזוויות מבט של גורמים שונים על התוכנית.

המצג הראשון הוא חזון תוכנית הלימודים המגדיר את הרעיונות, האידיאלים והכוונות העומדים בבסיס תכנית הלימודים.

מצג שני הוא תוכנית לימודים כתובה המתארת את האופן בו מיושמות הכוונות למפרט כתוב של התכנים הנלמדים ואופן למידתם. מצג שלישי הוא האופן בו נתפשת ומפורשת תוכנית לימודים הכתובה על ידי המורים. המצג הרביעי הוא האופן בו מיושמת תוכנית הלימודים בפועל על ידי המורים. המצג האחרון הוא האופן בו נחווית תוכנית הלימודים על ידי התלמידים.

תוכנית לימודים יכולה לכלול התייחסות להיבטים פדגוגיים וארגוניים של שדה הפעולה החינוכי כגון

  • הגדרת רציונל הלמידה
  • הגדרת יעדי הלמידה, הגדרת תכני הלמידה (ידע, מיומנויות גישות וערכים)
  • הגדרת פרקטיקות למידה והוראה,
  • הגדרת אופני הערכת הלמידה
  • תכנון וארגון הלמידה
  • הגדרת אופני החיבוריות בלמידה
  • הגדרת הטכנולוגיות והמשאבים התומכים בלמידה,
  • והגדרת המיקום והאופי של מרחבי הלמידה הנדרשים. 

 

אתגרי תוכניות לימודים

על פי פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD  קיימים מספר אתגרים בתוכניות לימודים קיימות אתן מתמודדות רוב מערכות החינוך במדינות השונות. 

  • אתגר המיקוד
    המיקוד של תוכניות הלימודים הנוכחיות ביצירת "שעות נוספות עבור למידה" במקום ביצירת "זמן למידה איכותי".
  • הפער בין קצב המציאות המשתנה לקצב מאמצי השינוי
    הפער הגדול מדי בין התכנון של תכנית הלימודים לבין תוצאות הלמידה הנובע מכך שקצב יישום הרפורמות בתוכנית הלימודים איטי מדי בדרך כלל מכדי לתת מענה לאתגרים העולים מן המציאות המשתנה.
  • אתגר האיכות התכנים
    הגברת איכות תכני הלימוד כדי לפתח בקרב התלמידים הבנה מעמיקה.
  • אתגר האיזון בין חדשנות להוגנות
    היכולת של תוכניות הלימודים לקדם חדשנות בד בבד עם שמירה על הוגנות. כל התלמידים, ולא רק מעטים בעלי יכולת, חייבים להפיק תועלת מתוכניות לימודים חדשניות.
  • אתגר התכנון
    הצורך בתכנון קפדני של רפורמות חינוכיות אפקטיביות ויעילות בתחום תוכניות הלימודים כדי להשיג הצלחה ביישום .

עקרונות לעיצוב תוכניות לימודים

בתגובה לאתגרי תוכניות הלימודים מציג פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD שנים עשר עקרונות לעיצוב תוכניות לימודים רלוונטיות. חלק מהעקרונות עוסקים בתפישות, תכנים ונושאים בתוכניות הלימודים וחלקם מתמקדים בעיצוב תהליכי הלמידה עצמם. חלק משנים עשר העקרונות הללו נמצאים בהלימה עם עקרונות הפדגוגיה מוטת העתיד.  

שבעה עקרונות העוסקים בתפישות, תכנים ונושאים בתוכניות הלימודים:

עיקרון פעלנות  הלומדים מדגיש את הצורך בבניית תוכנית לימודים המקדמת את פעלנות הלומדים בהתאם ליכולותיהם, לרצונותיהם ולערכיהם.

עיקרון הההקפדה שם דגש על כך שנושאי הלימודים יהיו מאתגרים ויאפשרו חשיבה עמוקה ורפלקציה.

עיקרון המיקוד הנושאי דוגל בתוכנית לימודים הממוקדת במספר קטן של נושאים כדי להבטיח עומק ואיכות למידה של התלמידים. הנושאים עשויים להיות חופפים כדי לחזק מושגים מרכזיים.

עיקרון העקביות מציע לארגן את תכני תוכנית הלימודים לפי רצף והמשכיות הלמידה בתוך תחום דעת מסוים או נושא על פני זמן (עקביות אנכית) ולשלב תכנים מתחומי דעת שונים (עקיבות אופקית).

עיקרון ההלימה מדגיש את הצורך של תוכנית הלימודים להיות בהלימה  עם פרקטיקות הלמידה, ההוראה וההערכה המממשות אותה. בנוסף, יש להשתמש בשיטות הערכה שונות עבור מטרות למידה שונות ולפתח שיטות, כלים וטכנולוגיות הערכה חדשות להערכת תוצרי למידה שאינם ניתנים למדידה והערכה בשיטות ההערכה הנוכחיות.

עיקרון יכולת ההעברה מציע לתת עדיפות גבוהה יותר לידע, מיומנויות, גישות וערכים שניתן ללמוד בהקשר אחד וליישם בהקשרים אחרים

עיקרון הבחירה שם דגש על היכולת של תוכנית הלימודים לאפשר לתלמידים בחירה מתוך מגוון רחב של נושאים ופרויקטים, לתת להם הזדמנות להציע נושאים ופרויקטים משלהם, ולספק להם תמיכה המאפשרת להם לבחור באופן מושכל.

חמישה עקרונות מתמקדים בעיצוב תהליכי הלמידה עצמם:

עיקרון פעלנות המורים מתמקד בצורך להכשיר ולהעצים את המורים כדי שיוכלו להשתמש בידע המקצועי, במיומנויות ובמומחיות שלהם ליישום תוכנית הלימודים באופן אפקטיבי.

עיקרון יחסי גומלין מתמקד במתן הזדמנות לתלמידים לגלות כיצד נושא או רעיון יכולים להתקשר לנושאים או למושגים אחרים בתוך ובין תחומי דעת, ואף עם החיים האמיתיים מחוץ לבית הספר.

עיקרון הגמישות עוסק בהפיכת תכנית הלימודים מקבועה מראש וסטטית למסתגלת ודינמית. בתי הספר והמורים צריכים להיות מסוגלים לעדכן ולהתאים את תוכנית הלימודים כדי לשקף צרכים חברתיים מתפתחים ואת צרכי הלמידה האישית של התלמידים.

עיקרון המעורבות מדגיש את הצורך במעורבות מוקדמת ככל האפשר של מורים, תלמידים ובעלי עניין רלוונטיים בפיתוח תכנית הלימודים כדי להבטיח תחושת בעלות שתקדם את יישום התוכנית בפועל. 




השפעת עקרונות פמ״ע על עיצוב תוכניות לימודים

לצד 12 העקרונות הפדגוגיים שמנינו למעלה, גם עקרונות פעמ משפיעים על עיצוב תוכניות הלימודים:

  • עיקרון הפרסונליות
    עיקרון הפרסונליות מוביל להתאמה האישית ללומד, לבניית תכנית לימודים אישית ללומד ולהגברת יכולת הבחירה שלו מתוך המגוון שתוכנית הלימודים מסוגלת להציע לו.
  • עיקרון השיתופיות
    עיקרון השיתופיות מוביל לקידום המעורבות של כל בעלי העניין, כולל מורים ותלמידים, בבניית תוכניות הלימודים ולהכללת מיומנויות ופרקטיקות למידה, הוראה והערכה שיתופיות בתוכניות הלימודים.
  • עיקרון אי-פורמליות
    עיקרון אי-פורמליות מדגיש את הצורך בתוכנית לימודים המעודדת ומטפחת למידה אי פורמלית בקרב התלמידים על ידי הקניית מיומנויות רלוונטיות ללמידה אי פורמלית ומתן קרדיטציה והכרה להישגי הלמידה האי-פורמלית של תלמידים.
  • עיקרון הגלוקליות
    עיקרון הגלוקליות שם דגש על קידום תכנית לימודים גלוקאלית ורב-תרבותית המשלבת באופן מאוזן והרמוני תכנים ותכניות לימודים גלובליים ולוקאליים, מרחיבה את ההיכרות של הלומד עם תרבויות שונות, ומעודדת אותו לייצר אינטראקציות עם לומדים מתרבויות שונות מקומיות וגלובליות ולשתף עמם פעולה בפרויקטים משותפים.
  • עיקרון התמורתיות
    עיקרון התמורתיות מדגיש את הצורך בבניית תוכנית עבודה גמישה הניתנת לשינוי והתאמה מהירים בהתאם לצרכי המציאות המשתנה. בנוסף, מוביל עיקרון זה להכללת תכנים ומיומנויות כגון חשיבת עתיד, חקר מגמות, יזמות וחדשנות כמרכיבי רוחב המוטמעים בלימודי תחומי הדעת או נושאים בין תחומיים.
  • עיקרון התכלול של ייעוד וזהות אישי
    עיקרון התכלול של ייעוד וזהות אישי שם דגש על יישום תוכניות לימודים המקדמות גיבוש זהות ותכלית אישית באמצעות למידה התנסותית, חוויתית ויצרנית בתחומי דעת כגון אמנות, אומנות, ספורט, מייקריות ופעילות יזמית, קהילתית וחברתית.

יישום מרכיבי מסגרת למידה חינוך 2030 בתוכניות הלימודים

אתגר מרכזי של מעצבי תוכניות הלימודים הוא להתאים את תוכניות הלימודים לקידום ופיתוח  מרכיבי מסגרת הלמידה חינוך 2030. מסגרת תפישתית זו שמה דגש רב על למידת מיומנויות, גישות וערכים במשולב עם תחומי הדעת השונים.

מיקוד זה מחייב דגש על שילוב בתוכניות הלימודים של פרקטיקות למידה, הוראה והערכה המקדמות מיומנויות גישות וערכים כיעד מרכזי וחשוב של הלמידה. יש להתאים את תוכניות הלימודים לקידום המרכיבים השונים של מסגרת הלמידה 2030 בקרב הלומדים. מרכיבים אלו כוללים את השגת השלומות הלומד בממדי החיים השונים, והקניית סוגי ידע שונים כגון ידע תחומי, בין תחומי, אפיסטמי, פרוצדוראלי ומעשי.

בנוסף, נדרש פיתוח של 36 אבני בניין של מיומנויות גישות וערכים, ושל כשירויות מורכבות כגון יכולות גלובליות, אוריינות פיננסית,יזמות וחדשנות, חשיבה מחשובית, אוריינות לפיתוח בר קיימא.  זאת לצד פיתוח של אורינויות יסוד מילוליות, נומריות, דיגיטליות, נתונים, חברתיות ורגשיות, פיזיות ובריאותיות וכשירויות לפעולה במציאות משתנה כגון יצירת ערך חדש, יישוב מתחים ודילמות, ולקיחת אחריות.

פעלנות הלומדים

התמקדות במרכיבים של מסגרת למידה 2030 תאפשר לתוכנית הלימודים לפתח את פעלנות הלומדים המוגדרת כיכולת על מצרפית של הלומד המאפשרת לו לפעול מתוך כוונה, ליזום ולשלוט בהתנהגותו ובאינטראקציות שלו עם אחרים, לעצב מטרות עתידית, לשקף, לחשוב בצורה ביקורתית, ולערער על הסטאטוס קוו. 

סגירת תפריט