עבור לתוכן

חדשנות משבשת (Disruptive Innovation)

רובוט חדשני שנראה מאיים

את המונח חדשנות משבשת טבע בתחילת שנות ה-90 פרופסור קלייטון כריסטנסן מבית הספר לעסקים בהרווארד. הוא נתפס כאחד המונחים הכי לא מובנים ומיושמים בלקסיקון העסקי, ולמרות זאת הוא פשט במהירות מוול סטריט עד עמק הסיליקון.

"דילמת החדשן" הוא שמו של ספרו הראשון של פרופסור כריסטינסן (1997) בו הוא הציג את המושג טכנולוגיה משבשת. כותרת המשנה של הספר נקראה "כשטכנולוגיות חדשות גורמות לחברות אדירות ליפול". הספר הציג לראשונה את תיאוריית החדשנות המשבשת שהסבירה איך חברות מובילות שעבדו “לפי הספר” ונדמו בלתי מנוצחות, קרסו לפתע מול מתחרים שחדרו לשוק מלמטה והציעו מוצרים זולים ונחותים לכאורה. בהמשך פרסם כריסטנסן ספרים נוספים שהרחיבו את תיאוריית השיבוש, ואף התייחסו באופן ספציפי לענפים כמו חינוך ובריאות.

חדשנות משבשת (Disruptive Innovation) מתייחסת לתהליך באמצעותו מוצר או שירות מתבססים בהתחלה באמצעות יישומים פשוטים בתחתית השוק, והם לרוב פחות יקרים, יותר נגישים או פועלים באופן שהשוק הקיים לא צפה. בהמשך הם משתלטים על פלחי שוק נוספים ולבסוף משבשים את השוק הקיים (המסורתי) עד להפיכת הקטגוריה החדשה לדומיננטית תוך דחיקתה והחלפתה של הקטגוריה ומתחרים מבוססים.

בתהליכי ההתהוות שלה, חדשנות משבשת נוצרת לא פעם לשם מתן מענה לפלח שוק קטן או לא משמעותי אשר לא קיבל מענה באמצעות החדשנות הדומיננטית עד כה. בשל כך, חדשנות משבשת מאופיינת בשלביה הראשונים בביצועים נחותים ביחס למה שהצרכנים של השוק המסורתי דורש, אך יש לה יתרונות אחרים שלקוחות אחרים מעריכים. יתרונות אלו יכולים להיות בתחום המחיר, הנוחות, האפשרויות החדשות שהיא מאפשרת וכיוצא בזה.

לחידושים משבשים יש פוטנציאל להיות כוח חיובי להפליא בעולם. במכון כריסטנסן נמצא שעקרונות ההפרעה יכולים להיות מועילים לאזורים ברחבי החברה, כולל שירותי בריאות, חינוך וצמיחה כלכלית.