מקומו של החינוך במציאות המשתנה | ממבחנים בינלאומיים לתפיסת החינוך של פרויקט 2030

הכתבה הזו מתחילה מהסוף... מהסיפור של מצפן הלמידה 2030 OECD... כשם שמצפן מאפשר למטייל לנווט בשטח, מצפן הלמידה מיועד לאפשר ללומדים לנווט בסביבה מתפתחת משתנה, עמומה וחסרת וודאות כדי לעצב את העתיד הרצוי לכולנו.

המאמר מבוסס על דו"ח מחקר  "ממבחנים בינלאומיים לתפיסת החינוך של פרויקט  2030" (איריס פינטו, 2019)

המאמר הזה מתחיל מהסוף… מהסיפור של מצפן הלמידה 2030 OECD 

כשם שמצפן מאפשר למטייל לנווט בשטח, מצפן הלמידה מיועד לאפשר ללומדים לנווט בסביבה מתפתחת משתנה, עמומה וחסרת וודאות כדי לעצב את העתיד הרצוי לכולנו. זאת באמצעות יצירת שפה משותפת והגדרת מטרות משותפות, ללומד, למורים, להורים, לקהילות ולכל בעלי העניין האחרים.

מצפן הלמידה מגדיר את אבני הבניין הכוללות ידע, מיומנויות, ערכים וגישות, הנדרשות ללומדים, על מנת לממש את הפוטנציאל שלהם ולתרום להשגת השלומות ברמת הפרט, הקהילה וכדור הארץ כולו.

באמצעות מצפן הלמידה מתרגלים הלומדים פעלנות הכוללת את היכולת לקבוע מטרה ולפעול להשגתה, ולהוביל, ולא להסתפק בלהיות מובלים! התלמידים אינם לבד, פעלנות משותפת  סביבם כוללת את תמיכת המורים, הקהילות ובעלי עניין נוספים ואלו מכוונים אותם על עבר השלומות הרצויה.  

מצפן הלמידה מראה שתלמידים זקוקים ליסודות ליבה כדי לצאת לדרך להשגת השלומות, יסודות אלו כוללים אוריינות שפה וחשיבה כמותית, לצד אוריינות מידע, אוריינות דיגיטלית, בריאות נפשית ופיסית ויסודות חברתיים ורגשיים.

כדי לעצב את עתידם ואת עתיד החברה צריכים הלומדים לפתח כשירויות טרנספורמטיביות ומורכבות כמו יכולת ליצור ערך חדש, ליישב מתחים ודילמות וליטול אחריות על מעשיהם.

מיומנויות אלו מתפתחות באמצעות תהליך למידה מחזורי של צפייה, פעילות ושיקוף (AAR), תהליך המפתח ומשפר ללא הרף את דרך החשיבה שלהם.

באמצעות כל זאת, מצפן הלמידה של ה – OECDמכוון את הלומדים בכל גיל, אל ה"שלומות" הכוללת, שהיא יעד משותף לכול.

כדי להכיר ולהבין מהו התהליך שגרם להתפתחותם של המונחים החדשים והלא מוכרים שלעיל…  שווה להמשיך לקרוא…

ההבנה לפיה כדור הארץ ניצב בפני אתגרים משמעותיים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, כבר הטמיעה עצמה בקרב מרבית אוכלוסיית העולם. השאלה האמיתית העומדת היום על הפרק היא "כיצד ניתן להיענות לאתגרים העומדים בפנינו ולהתמודד עם ההשלכות של המציאות המשתנה?"

בתהליך חיפוש התשובה לשאלה זו, מהווה שנת 2015 אבן דרך משמעותית. בשנה זו ארגון UNESCO הגדיר את האג'נדה (סדר היום) 2030 ליעדים בני קיימא (Sustainable Development Goals – SDGs), ארגון ה – OECD כונן את מסגרת הלמידה במסגרת פרויקט חינוך 2030 (E2030), ובמערכת החינוך בישראל בצבצו ניצני המודל לפדגוגיה מוטת עתיד (פמ"ע).  שלוש הישויות הללו הוגדרו כ"מצפן" (compass) לניווט לשם הגעה ליעדים עתידיים, בעולם מורכב, עמום וחסר וודאות.

תגליות מדעיות רבות מתרחשות בה בעת, על ידי שניים, שלושה ואף יותר ממציאים, ומוכרות כסימולטאניות מדעית או כפילות במדע. דארווין וואלאס הגיעו יחד לעקרון הברירה הטבעית. ניוטון, מגדולי המדענים אי פעם, והפילוסוף המדען לייבניץ המציאו את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי באותה תקופה. שברים עשרוניים ואלגוריתמים "הומצאו" על ידי שלושה מתמטיקאים בו זמנית. כתמי השמש התגלו על ידי ארבעה מדענים ביניהם גלילאו, כולם בשנת 1611. חמישה אנשים שונים המציאו את ספינת הקיטור כל אחד בנפרד, ולא פחות מתשעה אנשים שונים טוענים לזכות ראשונים על המצאת הטלסקופ. שלושת ה"מצפנים" במאמר זה, מציעים שגם בתחום החינוך מתקיימת תופעת הסימולטניות המדעית, ושלושת המצפנים מציעים מענה למצב הקיים, כל אחד מההיבט וההקשר שלו. 

יעדי פיתוח בר קיימא – המצפן הראשון

"אג'נדה (סדר יום) 2030", עוסק ב – 17 יעדי פיתוח בר קיימא. פיתוח בר קיימא או פיתוח מקיים (Sustainable Development) מכוון לענות על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם". פיתוח מקיים, כולל שלושה מרכיבים: סביבתי, כלכלי וחברתי-מדיני, ויש המוסיפים יסוד נוסף, תרבותי (ו/או רב-תרבותיות) ([1] Brundtland Commission). המטרות רחבות,  תלויות זו בזו וכוללות טיפול בעוני, רעב, בריאות, חינוך, שינויי אקלים, שוויון בין המינים, מים, תברואה, אנרגיה, עיור, סביבה וצדק חברתי. 

כאשר אימצה הקהילה הבינלאומית את האג'נדה החדשה [2] (ספטמבר 2015), היא הכירה בכך שהחינוך חיוני להצלחתן של 17 המטרות. לכן, המטרה שהוגדרה לשנת 2030 הייתה: "להבטיח חינוך איכותי כולל ושוויוני ולקדם הזדמנויות למידה לכל החיים".  והמסגרת החינוכית (יעד 4) התרחבה כדי לכלול את ההיבטים הבאים:

  • התחלה בלמידה בגיל הרך, המשך בחינוך בני נוער וכלה בהכשרת מבוגרים
  • הדגשת רכישת מיומנויות לעבודה
  • הדגשת החשיבות של "חינוך לאזרחות" בעולם של הדדיות ורב-תלותיות
  • מיקוד בהכללה, הון עצמי ושוויון בין המינים

שינוי תפיסת החינוך – פרויקט חינוך 2030

פרויקט חינוך 2030 התפתח לאור ההבנה כי "חינוך" הוא הדרך המיטבית, אם לא היחידה, להשגת יעדי חינוך רחבים, להבטיח קיימות, לקדם רווחה אישית וקולקטיבית ולחתור לשלום עולמי כולל, באמצעות שיתופי פעולה. הפרויקט מהווה חזון לטווח ארוך הכולל תהליך סדור אך גמיש, מושתת על חשיבה מערכתית רב-תחומית הרואה במערכת החינוך חלק ממכלול שלם, ומתבסס על עקרון השיתופיות ברמות הגבוהות של פעילות משותפת ושיתופי פעולה (collaboration ו – cooperation).

איור 1 – תהליך ההתפתחות של פרויקט חינוך 2030

הפרויקט מהווה פריצת דרך מאחר וזו הפעם הראשונה בה מציע ארגון בינלאומי תפיסה גלובלית הוליסטית, הרואה בחינוך אמצעי  להשגת יעד "על" – ה"שלומות" (Well Being) מזהה כקהל היעד את האנושות כולה, החל מהפרט הבודד והקהילה האנושית וכלה בכוכב הלכת, הארץ.

השלב הראשון של הפרויקט (2015-2018), עסק ב"מה" וכלל את יצירת מסגרת הלמידה 2030 השלב השני, עוסק ב"איך". מאז תחילת שנת 2019, מתמקד הפרויקט בבניית בסיס משותף של עקרונות ועיצוב הוראה העשויים להועיל ביישום תכניות לימודים מותאמות, התמודדות עם אתגרי יישום וזיהוי גורמי הצלחה קריטיים. סקירת מנגנונים המאפשרים יישום תכניות לימודים אפקטיביות ותורמות להצלחה, יעזרו למדינות לפתח איכות והון עצמי של הלומד, לטובת הפרט והחברה כולה.

ניתוח תכניות הלימודים הבינלאומיות | ICA- International Curriculum Analysis

הפרויקט מלווה בתהליך ניתוח של תכניות הלימודים בינלאומיות (הכולל: מיפוי תוכן הלימודים (CCM) הבוחן יכולות קיימות בתכנית הלימודים הנוכחית ביחס ליכולות נדרשות לאור המציאות המשתנה. וניתוח של מענה מדינות לשאלון מדיניות בנושא עיצוב מחדש של תכנית הלימודים  (PQCהמזמן למידה מעמיתים של שיטות עבודה, אתגרים, יוזמות ואסטרטגיות מדיניות. בהמשך מצטרפים שאלון "ספירת מלאי של תכניות חינוך גופני ובריאותלגבי הקיים במדינות השונות. וניתוח תכנית הלימודים במתמטיקה (MCDAהבוחן את המידה בה שילבו מדינות פרספקטיבות רחבות של אוריינות מתמטית ומיומנויות המאה ה-21 בתכנית הלימודים הקיימת.

 מבחנים בינלאומיים

ממצאי המבחנים הבינלאומיים תרמו רבות להבנת הצורך בשינוי דחוף של מערכות החינוך הקיימות. הכוונה המקורית של המבחנים הבינלאומיים (דוגמת PISAו -TALISשל ה -OECD  , ו-PIRLS ו-TIMSS של ה-IEA  International Association for the Evaluation of Educational Achievement), הייתה לאפשר השוואה בין הישגי תלמידים בתחומי דעת מרכזיים בין מגזרים וקבוצות באוכלוסייה המקומית ובין מדינות. זאת באמצעות למידת הקשר שבין הישגים לבין גורמים כמו: עמדות תלמידים כלפי בית הספר ולמידה, ובחינת השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות במדינות בהן נערך המחקר.

אך ככל שחלף הזמן הסתבר שהמבחנים במתכונתם הנוכחית מודדיםתכולה מוגבלת בלבד, בנקודת זמן מצומצמת ועלה החשש שללא שינוי משמעותי, מבחנים אלו ימשיכו לבחון את העבר ולא את העתיד. בראש הקוראים לשינוי עמד אנדראס שלייכר, מנהל החינוך והמיומנויות ב-  אחראי על -PISA, שטען כי "מעולם לא הייתה דחיפות גדולה יותר או הזדמנות גדולה יותר לקדם את נושא ההערכה אל קידמת הזירה החינוכית". (שלייכר 2017).

מבחנים בינלאומיים להערכת הישגים בחינוך צפויים להמשיך ולתמוך בהערכה והשוואה בין מדינות, ומגזרים וקבוצותבתוך מדינות. אך בסבירות גבוהה, בהמשך עתידה מסגרת הלמידה 2030 והדרישות החדשות, לקדם פיתוח מערכות הערכה חדשות התומכות מהות לפח הבנה עדכנית של מטרת החינוך, וצפויות להשפיע על המדיניות והנהלים, סדרי העדיפויות, התאמת תכנים, תוכניות לימודים והוראה. 

היעד – שלומות  2030 (Well-Being 2030) 

במונח "שלומות" נעשה שימוש מסורתי כדי לתאר מצב חיובי החורג מהבריאות הגופנית , הכולל תפיסות של אושר וסיפוק. כיום, מגדירים שלומות במדויק יותר באמצעות מערכת מדדים אמצעים אובייקטיביים וסובייקטיביים לבריאות, הישגים, בטיחות ותעסוקה, ומשמשים לצד אמצעים כלכליים מסורתיים יותר (כגון תמ"ג) למדידה ולהשוואת מדינות במונחים של שגשוג אנושי ופיננסי.

שלומות לפי  OECD – הינה מצב חיובי החורג מהבריאות הגופנית, הכולל תפיסות של אושר וסיפוק, ומוגדר באמצעות:

  • מערכת מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים לבריאות, הישגים, בטיחות ותעסוקה
  • אמצעים כלכליים מסורתיים (כגון תמ"ג) למדידה ולהשוואת מדינות במונחים של שגשוג אנושי ופיננסי

היעד המרכזי של פרויקט 2030 הוא השגת ה"שלומות" בכל הרמות, מה שדורש הגדרה אחידה וברורה (שבמידה מסוימת עדיין מתגבשת). רווחה אישית מסייעת בבניית הון כלכלי, אנושי, חברתי וטבעי, המגביר את רווחת הפרט לאורך זמן. אך כיום, קיימת הכרה גוברת כי נרטיב כלכלי אינו מספיק, לכן נרטיב הצמיחה השתנה מ"צמיחה כלכלית" ל"צמיחה כוללת". כדי להשיג  זאת, יש להכיר בכך שבני אדם הם חלק ממערכת אקולוגית רחבה וכי המשך הכחדה של מינים אחרים, בשל התנהלות אנושית, תשפיע באופן ניכר על איכות החיים האנושיים.  לכן, יש להרחיב ולהכיל את ה"שלומות" על כל המערכת האקולוגית, להתמודד עם סוגיית אי-השוויון בכל תחום, ולהבטיח את המשך קיומו של המגוון הביולוגי, הנמצא תחת איום של הכחדה.

איור 2: מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים למדידת השלומות הפרטית והציבורית

מדד ה -Better Life   של ה- OECD מזהה 11 תחומים התורמים לרווחתו של הפרט  [4] מחד ולהתפתחות ההון כלכלי, האנושי, החברתי והטבעי מאידך. המדדים הינם בהתאמה ל – 17 יעדים בני קיימא של UNESCO, כמפורט בטבלה בהמשך:

מדד איכות חיים יעדים בני קיימא של UNESCO
1 | משרות 8 | הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית
9 | תעשייה, חדשנות ותשתיות
2 | הכנסה 1 | מיגור עוני
2 | אפס רעב
10 | צמצום אי השוויון
3 | דיור 1 | ללא עוני
3 | בריאות טובה ושלומות
4 | איזון בית-עבודה 3 | בריאות טובה ושלומות
5 | שוויון מגדרי
8 | הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית
5 | בטיחות 16 | שלום, צדק וחוזק המוסדות
6 | שביעות רצון בחיים 1-17 | מתייחס לכל היעדים
7 | בריאות 3 | בריאות טובה ושלומות
8 | מחוייבות אזרחית 5 | שוויון מגדרי
9 | סביבה 6 | מים נקיים וסניטציה
7 7 | אנרגיה נקייה בת השגה
12 12 | צריכה וייצור אחראיים

 

המצפן השני | מסגרת הלמידה (2030 Learning Framework) 

מצפן הלמידה מטרתו לאפשר ללומדים לנווט לקראת שלומות עתידית והוא מספק שפה משותפת לגבי מגוון מטרות חינוכיות. בשנת 2019 התפרסם מודל חדש של מצפן הלמידה. בעוד שהמודל המוכר עוצב כתהליך עם התחלה וסוף, הרי ייחודו של המצפן המעודכן שהוא במרכז וסביבו המרכיבים השונים המכוונים הגעה לשלומות. בכך הוא מביא לידי ביטוי תהליכים מעגליים ומחזוריים ואקוסיסטם הנדרש במציאות העכשווית.

במרס 2011, רעידת אדמה בשילוב עם צונאמי הרסני, גרמו לאובדן חיים עצום, הרס בתים ובתי ספר ולאובדן הפרנסה של תושבי אזור טוהוקו ביפן. משרד החינוך היפני, אוניברסיטת פוקושימה, בעלי עניין מהחינוך המקומי וה- OECD, חברו יחדיו כדי לסייע לתלמידים ומוריהם, באמצעות תוכנית דו שנתית של פרויקטים משותפים. הפרויקטים התמקדו בפיתוח חוסן לעתיד, מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה -21. כך נוצר בית הספר של ה- OECD Tohoku ותוצאותיו סיפקו תשומות למסגרת הלמידה 2030.

את מצפן הלמידה החזון והיעדים, אמנם הכרנו בתחילת המאמר, אך אם נרחיב מעט, יעדיו הם:

  • הגדרת חזון ברור וסט יעדים משותפים למערכות חינוך, באמצעות חשיבת עתיד, טיפוח סביבות למידה חדשניות המתמקדות בפיתוח והעצמת תלמידים וקידום שינויים במערכות החינוך הן המקומית והן במערכת האקולוגית הרחבה.
  • יצירת שפה משותפת למדינות, בתי ספר, מורים ובעלי עניין אחרים, על מנת להקל על ההשוואה בין מגוון מערכות ההוראה ולשם יצירת תקשורת יעילה, תומכת למידה הדדית של שיטות עבודה מומלצות.

החזון המשותף נוגע לחובה לסייע לכל לומד להתפתח כאדם שלם, להגשים את הפוטנציאל שלו ולעצב יחד עתיד משותף הבנוי על רווחתם של אנשים, קהילות וכדור הארץ. לשם כך יש לקדם רווחה משותפת וקיימות – להציב שיתוף פעולה מעל חלוקה, וקיימות מעל רווח לטווח קצר. מכאן חשיבותם הרבה של תכניות הלימודים אשר ראוי שימשיכו להתפתח, מאחר והעולם המשתנה בקצב מואץ זקוק לפתרונות חדשים ועמוקים ובמהירות. 

מסגרת הלמידה מציעה אתגרים והזדמנויות ללומדים בכל גיל. היא מאפשרת להם להבהיר את החזון שלהם, לחדד לעצמם היכן הם רוצים להיות, לבחון מהו מיקומם הנוכחי בהשוואה לחזון העתידי ולנווט בביטחון את הדרך קדימה. היא רואה בהם סוכני שינוי אשר תפקידם להשפיע באופן חיובי על סביבתם ועל העתיד, להבין כוונות פעולות ורגשות של אחרים, ולצפות את ההשלכות קצרות וארוכות הטווח של מה שהם עושים. והיא מאתגרת את המעורבים ומעודדת אותם לחשוב קדימה כדי:

  • לטפח סביבות למידה חדשניות המקיפות ומתמקדות בפיתוח הלומדים, ומאפשרות שינויים במערכות החינוך ובמערכת האקולוגית הכוללת
  • לפתח שפה משותפת המכוונת להקל על השוואה בין מגוון מערכות ההוראה, ולקדם תקשורת יעילה, לשם לימוד והשוואה של שיטות עבודה מומלצות
  • לנתח את תכניות הלימודים הבינלאומית ולבנות בסיס ידע אשר יאפשר למדינות לקדם תהליך תכנון ייעודי ושיטתי, ולתמוך בלמידה בין-לאומית ובדיונים מבוססי ראיות בקרב בעלי העניין בפרויקט.הטקסונומיה המוצעת במסגרת זו יוצרת גם כלי שימושי לניהול והטמעה של תכניות לימודים מקדמות ומותאמות, עבור מעצבי תכניות לימודים,.

מסגרת הלמידה היא לא "מרשם"… אלא הזדמנות להסתכל קדימה ולהרחיב דרכים לחשוב על מה הצעירים צריכים ללמוד. מאחר ותוכנית הלימודים לרוב ממוסגרת בתוך מונחים תרבותיים ספציפיים, הפרויקט מספק פלטפורמה לשיתוף ידע, פיתוח מונחים ושפה משותפת ולמידת עמיתים.

כמו כן, היא אינה מיועדת להיות מסגרת הערכה, היא מסתכלת במבט הוליסטי יותר על מה שהסטודנטים צריכים ללמוד, ובוחנת את הממד הקוגניטיבי במונחים של היבטים חברתיים ורגשיים.

המצפן השלישי | פדגוגיה מוטת עתיד 

מודל פדגוגיה מוטת עתיד (פמ"ע) הוא המצפן המערכתי המאפשר את התאמת מערכת החינוך בהווה למציאות העתידית המשתנה, ומשמר את הרלוונטיות של החינוך ללומד ושל הלומד אל העולם. המודל פותח כמענה לאתגרים שנגזרו מתוך סריקת מגמות עתיד בעולם בתחומי חברה, כלכלה, טכנולוגיה, סביבה, פוליטיקה וחינוך. בליבת המודל ששה עקרונות יסוד כלליים המושפעים ממגמות העתיד ומיושמים באופן הוליסטי בהיבטים פדגוגיים וארגוניים, תוך ניצול ההזדמנויות, הטכנולוגיות והסביבות המאפשרות.

פדגוגיה מוטת עתיד שמה דגש על תהליכי עיצוב עתיד רצוי של החינוך במציאות משתנה ולא על הגדרה של מודלים ספציפיים של חינוך עתידי. כדי להבטיח את ישימותו, עיצוב העתיד הרצוי נעשה מתוך בחירה מודעת ולא כתגובה אוטומטית למגמות, ובהתייחס לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים מהמגמות.

תפישת פדגוגיה מוטת עתיד נועדה לסייע למערכת החינוך להתמודד עם אתגר רלוונטיות החינוך במציאות משתנה המכוונת לעתיד שונה, עמום ובלתי ידוע. היא מבוססת על עקרונות פדגוגיים מרכזיים המשפיעים על דרכי למידה, מיומנויות נדרשות, שינויים במערכת החינוך והטמעת סביבות ארגוניות וטכנולוגיות מאפשרות.

איור 3: מודל פדגוגיה מוטת עתיד

המודל הינו ייצוג תפישתי המגדיר את מהות מרכיבי הפדגוגיה מוטת העתיד ואת היחסים ביניהם. הוא משמש כמצפן מערכתי המכווין את פעילויות הפיתוח הפדגוגי המתבצעות על ידי כלל הגורמים במערכת החינוך, במטה ובשטח וכולל ארבע אבני בניין בסיסיות:

  1. האתגרים לחינוך הנגזרים מהמגמות
  2. הסביבות וההזדמנויות המאפשרות הנגזרות מהמגמות, ומייצגות את המציאות החיצונית המשתנה המקיפה את עולם החינוך ומשפיעה עליו. 
  3. עקרונות הפעולה, המהווים את הציר המרכזי של המודל וניתנים ליישום באופן דינמי ועדכני כנגזרת מהדרישות וההזדמנויות שמייצרות המגמות במציאות המשתנה.
  4. הפדגוגיה עליה משפיעים העקרונות, המייצגת את שדה הפעולה החינוכי בו מיושמים הלכה למעשה עקרונות הפעולה בכל ההיבטים הן הפדגוגיים והן הארגוניים התומכים.

ממשקים בין שלושת ה"מצפנים"

שלושת המצפנים מנווטים לעבר הטווח הבינוני והארוך מעבר ל"כאן ועכשיו", והיעד הסופי של כולם עוסק בשגשוגו ורווחתו של הלומד. כאשר ה"לומד" מתייחס, מעבר לפרט, גם לקהילה, המדינה והאנושות כולה ו"למידה" מקבלת משמעות של למידה עקבית ומתמדת לאורך כל החיים.  מטרת ה"על" המוסכמת היא ה"שלומות" הכוללת אחריות של הפרט לעצמו, למשפחתו, לקהילתו, למדינתו וליקום כולו, מה שמרחיב את האחריות גם ל"טבע ולסביבה".  

מודל חינוך 2030 בשלב הראשון, עסק בעיקר ב"מה" – מה צריך ללמוד? ופדגוגיה מוטת עתיד עוסקת ב"איך" – קרי, אלו עקרונות פעולה צריכים להוביל ולקדם את הלמידה? אך למרות השוני לכאורה, נראה ששתי התפיסות משלימות זו את זו.ואכן משנת 2019 פרויקט חינוך 2030 עוסק בסוגיית העקרונות המובילים את ההוראה, כלומר שאלת ה"איך".  

ששת ה"עקרונות" המנחים של פדגוגיה מוטת עתיד הנמצאים בליבת המודל, באים לידי ביטוי גם במסגרת הלמידה של ארגון ה- OECD.  חשיבותו של הלומד, היותו במרכז והצורך להתאים לו את תכניות הלימודים באים לידי ביטוי בפרסונליות.שיתופיות, החל מרמת הפרט והקהילה וכלה ברמת המדינה והעולם היא אבן יסוד בולטת הבאה לידי ביטוי בכל שלב משלבי התכנית והינה תנאי הכרחי להצלחת הפרויקט כולו. האי פורמליות(גם אם בשמות אחרים) מזוהה כעקרון מוביל ללמידה עתידית. הגלוקליות, והצורך ב"קבלת האחר" מופיעה שוב ושוב בכל היבט אפשרי בחיים בכלל ובתכניות הלימודים בפרט. הנכונותלתמורתיות,ברמת הפרט והמערכת/המדינה, מזוהה כתנאי מקדים לכל אפשרות של שינוי. והתכלול של זהות וייעוד אישימזוהה כהכרחי על מנת לאפשר לפרט להגיע ליעד הרצוי שכולל  מעבר לדאגה האישית לעצמו גם דאגה לרווחת הקהילה והעולם כולו.   

ההיבטים הקוגניטיביים והארגוניים של פדגוגיה מוטת עתיד, המפרטים את הפעולות הנדרשות לביצוע לשם מתן מענה לפיתוח האישי של הפרט, בית הספר ומערכת החינוך, באים לידי ביטוי באופן מפורט (אך ברצף שונה) ב"מרכיבי מסגרת הלמידה 2030", המציעה את התפיסה לפיה: יש לגייס את הידע, המיומנויות, העמדות והערכים באמצעות תהליך של ציפייה, פעולה ושיקוף, על מנת לפתח את הכישורים הבינאישיים  הדרושים כדי להשתלב ולהצליח בעולם.

שילוב מושכל של פדגוגיה מוטת עתיד ומסגרת הלמידה התפיסתית 2030, יוביל ל"פדגוגיה מוטת עתיד 2030" העשויה לתת מענה מיטבי במציאות משתנה, לפרט, לקהילה, למדינה וליקום. 

מילון מונחים

למי ששרד עד כה… רוצה ללמוד מעט יותר על המונחים החדשים שהכרנו בסרטון (בתחילת המאמר)…  ולתמוך ביצירת שפה משותפת…

הכשירות מרחיבה ומגייסת את הידע, המיומנויות, העמדות והערכים כדי לענות על דרישות מורכבות. ידע וכישורים מחוברים ומחזקים זה את זה, לכן, כדי ליישם את הידע בנסיבות לא ידועות ומשתנות, נדרשות מגוון מיומנויות, כולל: קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות (חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, למידה ללמידה, רגולציה עצמית); חברתיות ורגשיות (אמפתיה, יעילות עצמית ושיתוף פעולה); ויכולות שכליות מעשיות וגופניות (שימוש במידע חדש והתקני טכנולוגיית תקשורת).

שימוש בטווח רחב של ידע ומיומנויות ייעשה בתיווך עמדות וערכים(מוטיבציה, אמון וכבוד למגוון). עמדות וערכים נובעים מנקודות מבט תרבותיות שונות ותכונות אנושיות, אך קיימים ערכים אנושיים גלובליים משותפים, כמו: כבוד לחיים וכבוד לאדם ולסביבה.

ידע משמעותי אמנם חשוב כחומר גלם ליצירת "ידע חדש", אך נדרשת לצדו יכולת של חשיבה חוצת גבולות ודיסציפלינות וסוגי ידע חדשים, שחשיבותם נגזרת מהיותם ניתנים להעברה על פני תחומים שונים (הכללה).

  • ידע דיסציפלינרי - משמעותי או סובייקטיבי - ממשיך להיות יסוד חיוני להבנה ופיתוח סוגי ידע אחרים ובסיס לשוויון
  • ידע בינתחומי- משתלב בתוכניות הלימוד ותומך בלמידה מבוססת פרויקטים, באמצעות העברת מושגי מפתח, זיהוי הקשר, למידה נושאית ושילוב נושאים קשורים או יצירת נושא חדש
  • ידע אפיסטמי- כרוך בידע על הידע... לדעת לחשוב כמו מתמטיקאי, היסטוריון או מדען, לשם העמקת ההבנה, הרלוונטיות ומטרת הלמידה
  • ידע פרוצדורלי- הבנה של אופן ביצוע המשימה ולמידה של תהליכים מובנים באמצעות הבנה וזיהוי סדרה של צעדים ו/או פעולות הננקטות כדי להשיג מטרה, במיוחד שימושי לפתרון בעיות מורכבות.

כוללות את ארבעת התחומים הבאים:

  • מיומנויות קוגניטיביות ומטה-קוגניטיביות
  • מיומנויות חברתיות ורגשיות,
  • מיומנויות פיזיות ומעשיות
  • עמדות וערכים.

כדי להפוך את מושגי המפתח של המסגרת לרלוונטיים בהקשר של בית הספר, וכדי שיובנו בקלות על ידי המורים ויסייעו להם לפעול על פי תפיסות המפתח של מסגרת הלמידה המכונה גם מצפן הלמידה, הם תורגמו  ל"אבני בניין" קונקרטיות וברורות, ונבדקו כנגד ששת הקריטריונים הבאים:

  1. הגדרה:הגדרה ברורה, נפוצה ומובנת
  2. רלוונטיות לשנת 2030:מדוע מבנה זה רלוונטי לשנת 2030 וכיצד הוא מתיישב באופן קונספטואלי עם מסגרת הלמידה של ה-OECD(כלומר, כיצד ניתן לבנות יכולות תמיכה מסוימות בסיועו)?
  3. קשרי גומלין:כיצד נמצא המבנה הנבחר שפותח בתלות הדדית עם מבנים אחרים?
  4. השפעה:הוכח (או שניתן להוכיח) שקיימת השפעה משמעותית על החיים העתידיים של הלומדים
  5. גמישות:כיצד ניתן לפתח את המבנה באמצעות תהליכי הלמידה ובאיזה גיל?
  6. מדידה:מה הם מכשירים וכיצד ניתן למדוד את המבנה?

אבני הבניין הן לרוב רבות פנים ולכן קשה לסווגן לתחום מוגדר אחד. מאחר ומהמרכיבים הם תלויי הקשר הן יוגדרו ו/או יובנו באופנים שונים בהקשרים תרבותיים שונים. מאחר ומיומנויות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות משתנות על פני גילאים שוניםהרי שיש לשקול מהו העיתוי והגיל המתאים למסלולים התפתחותיים של מרכיבים מסוימים. ולבסוף, נדרשת הערכה מתאימה, מאחר וניתן להגדיר מרכיבים מסוימים בתוך הקשר ספציפי או באופן רחב יותר, ולהעריך אותם באמצעות כלי מדידה המיועדים בצורה שונה לנושאים שונים או להיקף אחר.

היכולת לחשוב, ליזום ולפעול בכוונה ובאחריות על מנת לעצב את העולם לקראת רווחה אישית וקולקטיבית בשנת 2030. כאשר תלמידים הם סוכני הלמידה של עצמם, קיים סיכוי גבוה ש"ילמדו ללמוד", מיומנות שלא תסולא בפז בכל מרחבי החיים.   

פעלנות לומדים, נמצאת בלב מסגרת הלמידה ונתפסת ככושר האנושי לפעול מתוך כוונה, ליזום ולשלוט בהתנהגות הפרט ובאינטראקציות שלו עם אחרים; ומשקפת יכולת לחזות מטרה עתידית, לשקף, לחשוב בצורה ביקורתית, ולערער על הסטטוס קוו. היא כוללת:

  • פעלנות מוסרית - מאפשרת להבחין בין נכון ולא נכון
  • פעלנות יצירתית - מספקת ללומדים הבנה כי ביכולתם להפוך מחשבות ודמיון למציאות
  • פעלנות כלכלית - יוצרת ערך כלכלי עבור הפרט והכלל
  • פעלנות אזרחית - מתייחסת לזכויות ולאחריות הנלוות לחבר הקהילה

התלמידים אינם לבד, הם מוקפים במורים, קהילות ובעלי עניין נוספים התומכים בהם. יחד הם יוצרים פעלנות משותפת, חברתית וקהילתית Co Agencyהמניחה כי קיימות מטרות חינוכיות משותפות במערכת האקולוגית המתפתחת בין צעירים, הורים, עמיתים ומורים. אופייה ההדדי של פעלנות משותפת תומכת בפיתוח פעלנות לומדים. תלמידים בונים סביבות למידה עם בני גילם, יוצרים שיתופי פעולה עם סגל ההוראה והמורים שלהם ולומדים גם עם הוריהם בסביבה משפחתית, ובהקשרים קהילתיים רחבים יותר מחוץ לבית הספר.

מספקים בסיס לפיתוח פעלנות תלמידים ויכולות טרנספורמטיביות, אך הם גם אבני הבניין עליהן ניתן לפתח אוריינות פיננסית, כשירות גלובלית או אוריינות תקשורת. ואלו הם:

  • הקוגניטיבי – אוריינות שפה וחשבוןעליהם ניתן לבנות אוריינות דיגיטלית ואוריינות נתונים
  • הבריאותי – בריאות ורווחה פיזית ונפשית
  • החברתי רגשי – מוסר ואתיקה

נועדו לתמוך בלומדים לעצב עתיד רצוי ובר קיימא של שלומות עבור עצמם והחברה, להתמודד עם אי-ודאות, לפתח גישות וערכים חדשים כדי לקבל החלטות אתיות נכונות תוך הבנת השלכותיהן, ולפעול באופן פרודוקטיבי ומשמעותי, גם כאשר המטרות משתנות

  • יצירת ערך חדש - היכולת לחדש ולפעול באופן יזמיעל ידי נקיטת פעולות מושכלות ואחרות ליצירת עתיד רצוי טוב שיאפשר מעבר לצמיחה כוללת ולנתיב פיתוח בר-קיימא. ערך חדש עשוי להיות כלכלי, חברתי או תרבותי
  • יישוב מתחים ודילמות - יכולת שילוב מטרות סותרות לכאורה או בלתי תואמות כהיבטים של אותה מציאות, כגון: הוגנות וחירות; אוטונומיה וסולידריות; יעילות ותהליכים דמוקרטיים; אקולוגיה ומודלים כלכליים; גיוון ואוניברסליות; וחדשנות והמשכיות
  • לקיחת אחריות - נדרשת כדי להתמודד עם חידוש, שינוי, גיוון, עמימות חוסר וודאות ומורכבות. יכולת זו היא ליבת פעלנות הלומד ותנאי מוקדם לפיתוח יכולות יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות. היא מעלה שאלות הקשורות לנורמות, ערכים, משמעויות ומגבלות, כגון: מה עלי לעשות? האם אני צודק בעשייתי זו? היכן הגבולות? מה ההשלכות של מה שעשיתי, במבט לאחור, האם הייתי צריך לעשות זאת?

נועדו להכשיר לומדים להתמודד עם האתגרים הגלובליים, כמו: שינויי אקלים, הגדלת העיור, הזדקנות ואחרים. הן משלבות ידע, מיומנויות ערכים וגישות המבוססים על אבני הבניין ויסודות הליבה

  • כשירויות גלובליות- כוללות את היכולת לבחון נושאים מקומיים, גלובליים ובין-תרבותיים, להבין ולהעריך את נקודות המבט ואת השקפות העולם של האחר, לקיים אינטראקציות פתוחות ויעילות עם אנשים מתרבויות שונות, ולפעול למען רווחה ופיתוח בני קיימא
  • אוריינות פיננסית - היכולת ליישם ידע ומיומנויות פיננסיות במצבי יומיום כדי להשיג שלומות פיננסית של הפרט והחברה. כמו, ניהול סיכונים לצד מוטיבציה ובטחון המאפשרות לקבל החלטות פיננסיות
  • חשיבה חישובית - יכולת להבין את העולם באמצעות יישום שיטות חישוביות לפיתוח אסטרטגיות לפתרון בעיות, באמצעות טכנולוגיות מבוססות מחשב ובהתבסס על יכולות של קידוד ותכנות בעיות ופתרונות
  • יזמות וחדשנות - יזמות - נטילת אחריות של הפרט לביצוע פעולה הנובעת מצורך ומייצרת ערך לפרט ולחברה באמצעות זיהוי, ייצור והמרת הזדמנויות לערכים חדשים;וחדשנות - יצירת ערך חדש, דרישות, מקומות עבודה, מוצרים חדשים, שירותים, כלים, תהליכים, דרכים לחשיבה – הכל חדש!
  • אוריינות לפיתוח בר קיימא - יכולת של הפרט לפעול בהצלחה ביומיום, מתוך הבנת האופן בו אנשים, חברות ומערכות טבע, קשורים זה לזה וכיצד ניתן לפעול בהתאם באופן בר קיימא. האוריינות תומכת בהבנת האינטראקציה בין מערכות חיים, חברתיות, כלכליות וסביבתיות; מזהה ומעריכה נקודות מבט שונות המשפיעות על פיתוח בר קיימא; ומקדמת שיתוף בפעילויות תומכות

תהליך למידה מחזורי (איטרטיבי), הכולל: צפייה, פעולה ושיקוף, באמצעותו לומדים משפרים ללא הרף את החשיבה שלהם ופועלים בכוונה ואחריות להשגת יעדים ארוכי טווח של שלומות קולקטיבית. שלושת שלבים המחזור משלימים ומחזקים האחד את השני.

  • צפייה - לומדים משתמשים בכישוריהם הקוגניטיביים והרגשיים כדי לצפות מראש למה יידרשו בעתיד או כיצד פעולות שיבוצעו היום ישליכו על העתיד. מנסים להבין את כוונותיהם של אחרים, כמו את פעולותיהם ורגשותיהם; ומעמיקים את נקודות המבט האישית שלהם באמצעות הבנת נקודת המבט של האחר. זה השלב בו לומדים מרגישים מוכנות ליצור ולהשפיע על העתיד
  • פעולה - לומדים נדרשים לרצון וליכולת לנקוט פעולה יעילה. ההשלכות של כל פעולה עלולות להיות קריטיות, לכן יש להבטיח כי הפעולות הננקטות הן מכוונת ואחראית. מכאן הצורך בצפייה לפני הפעולה, ושיקוף לאחריה
  • שיקוף - הערכת הפעולה וחקירת תהליך קבלת ההחלטות, מאפשרת ללומד "לעבור" מניסיון אחד למשנהו תוך שהוא רוכש הבנה עמוקה יותר מניסיון לניסיון. לאחר שלב השיקוף, יכולים לומדים לחזור לצפייה וחוזר חלילה, כדי לפתח הבנה עמוקה יותר ולשפר את התנהלותם העתידית

כל אלו מכוונים את הלומדים בכל גיל, אל ה"שלומות" הכוללת
באמצעות עיצוב עתיד טוב יותר.

[1]ייעודה של ועדת ברונדלנד, שכונתה בעבר "הנציבות העולמית לסביבה ופיתוח" (WCED), הוא לאחד מדינות לשם פיתוח בר-קיימאhttps://en.wikipedia.org/wiki/Brundtland_Commission

[2]יעדים בני קיימא הוגדרו לראשונה בפסגת המילניום של האו"ם בשנת- 2000 . 8 יעדי מילניום לפיתוח (MDG) הוגדרו למשך 15 שנים (עד 2015), וכללו: הקטנת העוני, הרחבת אפשרויות החינוך, שוויון בין המינים והעצמת נשים, בריאות האישה והילד, קיימות סביבתית, הפחתה באיידס ובמחלות זיהומיות ובניית שותפות עולמית לפיתוח. בתום התקופה, התעורר הצורך בהמשך תהליך לפיתוח יעדים חדשים ל – 15 השנים הבאות (2015–2030). דיון ראשון נערך ב־2012 בוועידת האו"ם בריו דה ז'נרו והמסמך הסופי הכולל את 17 היעדים המוכרים, גובש באוגוסט 2015.

[3]שלומות מציינת מצב של רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, התעמלות, פיתוח מודעות עצמית ועוד. המילה שלומות גזורה מן המילה שָׁלוֹם, והכוונה לשלום הגוף והנפש וגם לשלמותם. הערה: בעקבות שינוי בשימוש המילים נקבע בתשע"ו (2015) שהמונח שלומות יעמוד כנגד well-being.

[4]OECD Better Life Index, 2018

פרסומות מן העתיד

עיצוב גרפי: KinspiritDesign
בהשראת המיזמים: Futurematic | Pawn Tomorrow by Extrapolation Factory
טקסטים: שמוליק לוטטי