הצצה לגיליון אוטונומיה

עצמאות, אוטונומיה, חופש. תחושת השחרור… נשמע כמו קסם. האם הוא באמת כל כך מבטיח כפי שאנחנו נוטים לחשוב? האם באמת אפשר להיות חופשיים? מה הם הסיכונים בדרך ואיך מתמודדים איתם? האם חינוך מאפשר חופש? האם חופש מתאפשר בחינוך?

אוֹטוֹנוֹמְיָה

ד"ר איריס פינטו, אגף מו"פ

מונח אשר מקורו בפילוסופיה היוונית העתיקה אוטוס – עצמי, נומוס – חוק, ומשמעותה: שלטון עצמי. השימוש העממי מבטא לרוב שאיפה לחירות.

אוטונומיה מוסרית – היכולת של הפרט להתלבט ולבחור לעצמו את חוקי המוסר המנחים אותו.

אוטונומיה אישית – יכולתו של הפרט לקבל החלטות לגבי עצמו ולנתב את פעילותו.

אוטונומיה פוליטית – מצב בו החלטותיו של הפרט מכובדות, מוערכות ונענות במסגרת הקשר פוליטי. 

אוטונומיה מדינית  – מאפשרת ריבונות עצמית מוגבלת לאוכלוסייה מוגדרת. 

ומה עוד? – אוטונומיה מאפשרת למערכות ביולוגיות ומכניות או לעצמים מופשטים, לפעול ללא תלות במערכות חיצוניות.

׳החופש ללמוד, החופש ללמד׳

מיכל זק | מיכל הינה מלווה בית ספרית בתהליך פיתוח ייחודיות ביחידת מרחבי חינוך אגף מו"פ

האם הייתם מאמינים שדווקא שינוי "טכני" בסדירויות הבית-ספריות, ייצור תלמידים בעלי מוטיבציה עצמית ללמידה, ומורים עם ניצוץ יצירתי בעיניים? 

חתירה לשימוש בכלים של פדגוגיה חדשה ופעלנית, נחסמת לרוב על ידי מערכת שעות מסורתית הכוללת שגרות וסדירויות נוקשות, ומערכות יחסים בית ספריות מבוססות שליטה. 

מודל 40-40-20, של בית הספר ההוליסטי, תורם להרחבת האוטונומיה של המורים ושל הלומדים באמצעות ארגון מחדש של מערכת השעות.

הפתרון ה"טכני" לכאורה, מאפשר מעבר הדרגתי למערכת המורכבת מ-40% קורסי חובה, 40% קורסי בחירה, ו-20% שעות גוף ונפש. שינוי זה, מניע באופן טבעי שורה של תגובות שרשרת רצויות, בונה שגרות של הוראה יצירתית ולמידה פעלנית ויוצר תרבות ארגונית המבוססת על דיאלוג ואמון.