מעבדת אוטונומיה

חברה יכולה להתמודד עם שינויים, אתגרים ולנצל הזדמנויות רק אם ליחידים ניתנת האפשרות, תוך מגבלות מסוימות, לחשוב ולהעלות רעיונות חדשים

אמיל דורקהיים

המשימה

אתגר האוטונומיה במערכת החינוך הוא אחד היעדים שמובילים שר החינוך ומנכ"ל המשרד והוא נתמך על ידי מספר  תהליכים שהובילו להקמת המעבדה:

הנחה זו נתמכת בטענה כי הצבת הכוח בתוך יחידות הקצה תורמת לשיפור היעילות וההתמודדות עם אתגרים חינוכיים מורכבים, הדורשים מענים מגוונים שנותנים ביטוי לשונות, מותאמים לצרכים המקומיים, ומקדמים חדשנות חינוכית.

למשרד החינוך נסיון לא מבוטל בשורה של רפורמות בהן הועברו לבתי הספר גמישויות פדגוגיות, תקציביות ומנהליות. הצלחתן החלקית של הרפורמות הביאה לצמצום הדרגתי ואף לביטול הסמכויות שהועברו במסגרתן. לתנועת המטוטלת בין העברת סמכויות באופן זמני במסגרת רפורמה לבין צמצומן היו השלכות שליליות לאמון בין הרשויות ומוסדות החינוך למשרד החינוך. לפיכך המעבדה שואפת לקדם המלצות למדיניות כוללת בנושא בהתבסס על התנסויות מבוקרות בשטח.

אנו עדים בפועל לשינויים במערך השלטוני בישראל עם התחזקותו של השלטון המקומי והתבססותו כגורם דומיננטי בתחום החינוך. אם בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה "הסתפק" השלטון המקומי בסמכויות הקשורות להפעלת בתי הספר הרי שיותר ויותר רשויות משקיעות משאבים מקומיים לשיפור איכות החינוך, שהפכה להיות מדד הצלחה לראשי רשויות. גורמים רשמיים במחוז ובמשרד פעלו באופן נקודתי להגדלת מרחב שיקול הדעת והאוטונומיה של גורמי שטח בקרב אותן רשויות אולם המענים הם נקודתיים בלבד בשל ההתנגשות עם מדיניות ריכוזית בדמות one size fits all. האתגר, לקדם באופן הדרגתי מדיניות דיפרנציאלית המבוססת על אמון ודיאלוג.

תפיסת הפיתוח

אופן הפעולה במעבדה נשען על יצירת תשתית למידה עשירה מתוך התנסויות מבוקרות בדגמים שונים של מבנים שיתופיים הכוללים את משרד החינוך, הרשות המקומית ובתי הספר. 
מטרת המעבדה להציע למטה משרד החינוך מדיניות כוללת לסוגיית מארג היחסים והסמכויות.

לצורך כך המעבדה יוצרת תהליך פיתוח משותף לשטח, מטה ואקדמיה שכולל 4 שלבים:

  1. בירור הצרכים והבעיות המערכתיות בהקשר לסוגיית מארג היחסים.
  2. גיבוש תפיסה משותפת לכלל השחקנים להתמודדות עם האתגרים המערכתיים.
  3. התנסויות בשטח במבנים שונים של מארג יחסים וסמכויות שצפויות להניב מבנים ומודלים אפשריים להעברת סמכויות והתאמת הרגולציה.
  4. מערך תובנות מבוסס התנסויות, שישמש את המטה לגיבוש מדיניות כוללת.

מפת הידע

למה אוטונומיה? היכן השטח דורש יותר אוטונומיה? מהן שאלות היסוד? כיצד פועלת המעבדה?

מפת הידע מציעה תשובות לשאלות אלו.

תיאוריית השינוי

הובלה, ניהול והפעלה של משאבי חינוך יישוביים במבנים ארגוניים חדשים, שכוללים את מטה משרד החינוך, המחוז, הרשות המקומית ומוסדות החינוך (להלן 'מארג'), אשר ייצרו שיפור במערך החינוך ולתוצאות טובות יותר ברשות.

השינוי יבוא לידי ביטוי בשלושה צירים שזורים:

  • אמון: המארג יופעל באמצעות הסתמכות הדדית למימוש משותף
  • פדגוגי: המארג יקדם שינוי והטמעה מערכתית של פדגוגיות מקומיות ומתקדמות
  • מבני: המארג יתבסס על תשתיות ארגוניות בנות קיימא שתומכות בציר הפדגוגי ובאמון.
סגירת תפריט