עבור לתוכן

אקטיביזם סביבתי מקדם קיימות

סביבתית, גלובלית, בצמיחה; אימפקט – גבוה

be the change

תמצית

משבר האקלים תרם להתעוררות אקטיביסטית בכל העולם – ובין היתר, להתעוררות משמעותית ומורגשת של הדור הצעיר. בפעילויותיהם, צעירים מרחבי העולם קוראים לממשלות להתעשת ולפעול למען עתידם הנתון בסכנה.

המחאות למען עתידו של כדור הארץ החלו לקראת סוף 2018 בהשראת גרטה טונברג, כיום בת 20 בלבד. דאז – תלמידה משוודיה שהפכה לסמל המאבק במשבר האקלים. תנועת "ימי שישי למען העתיד", לדוגמה, שהוקמה בעקבות פעילותה של גרטה, שמה לה למטרה שהמשבר לא ירד מראש סדר היום הפוליטי-חברתי העולמי. האקטיביסטים דורשים התחייבות לכך שמשבר האקלים יטופל באופן מידי, ומצפים מראשי התעשייה להוביל קווי ייצור נקיים, נטולי זיהום ובני קיימא, וממקבלי ההחלטות – לשנות חקיקה וליצור רגולציות חדשות ומחייבות. האקטיביסטים כבר מזמן אינם רק צעירים. לא מעט מבוגרים ואנשי חינוך שהבינו את גודל האחריות המונח על כתפיהם, הקימו ארגונים משל עצמם, כגון "הורים למען האקלים" ו"מורים למען האקלים".

המחאות אפקטיביות – הן מצליחות לשנות את סדר היום הפוליטי ואת סדרי העדיפויות שעל שולחן הממשל. לדוגמה, ביידן, נשיא ארה"ב, עסק בשעותיו הראשונות כנשיא, בנקיטת פעולות למען איכות הסביבה. גם פורום שבע המדינות המתועשות, ה-G7, קיבל ביוני 2021 החלטות בעניין. לדוגמא, הוחלט שעד שנת 2030 יופסק השימוש בדלק פחמי, מזהם, ויש למצוא לו תחליפים ירוקים בהקדם. הוחלט גם להשיק קרן של 500 מיליון ליש״ט להגנה על האוקיינוסים והחיים בים, וכי פליטת גזי החממה תוגבל, כדי למנוע את התחממות כדור הארץ מעבר לרף הקריטי של 1.5° צלזיוס.

גם מנהיגים מקומיים החלו לנווט את הכלכלה העירונית שלהם ליעדים הרצויים לפי המגמה הירוקה. לדוגמה, ניו יורק מתכננת להפחית את הפליטות ב-80% במהלך 30 השנים הקרובות. טורונטו קבעה לה כיעד שעד שנת 2050 כל כלי הרכב בעיר יעברו לשימוש באנרגיה דלַת פחמן. קופנהגן מקווה שתוך חמש שנים תהיה לעיר הראשונה בעולם שתגיע לאיזון בפליטות הפחמן שלה.

האקטיביזם הסביבתי בא לידי ביטוי בזרם אמנות אקולוגית (Ecological Art), אמנות עכשווית שהחלה בתגובה למשבר הסביבתי העולמי. היא ממזגת ומשלבת אמנות אסתטית, הסברתית וחינוכית, שמטרתה להעלות את המודעות הציבורית לפגיעוּת האקולוגית הקיימת. היא מסייעת בשיקום מרחבים מזוהמים או אזורי תעשייה נטושים, באמצעות אמנות טיוב, המכונה גם "אקובנטציה".

פעילות אזרחית מודעת לסביבה, מובילה לשינויים גם בעולם ההשקעות ולמעבר להשקעות ירוקות. למשל, פורום כסף נקי – קבוצת אזרחים הפועלים להסטת השקעות פרטיות וציבוריות אל חברות "ירוקות" או לבתי השקעות כדוגמת "כרמים", בית ההשקעות – הראשון בישראל שמתחייב כי כל נכסיו ינוהלו ללא השקעה בחברות הפועלות בעולם הדלקים המאובנים (פוסילי). בשנים האחרונות, חל בעולם ההשקעות שינוי תפיסתי משמעותי בכל הנוגע לניהול השקעות ולבחינת חברות גם בהיבט האיכותי. תו התקן בעולם להשקעות איכותיות הוא ניתוח ESG (סביבה, חברה, ממשל תאגידי). תו תקן זה בוחן עמידה בכ-38 קריטריונים מתחומי הממשל התאגידי, החברה והסביבה. בסוף שנת 2018, הגיע סך ההשקעות בעולם בתחומים אלה ל-30 טריליון דולר, מה שמציין גידול של יותר מ-30% במשך שנתיים.

בהרחבה

האקטיביזם הסביבתי בא לידי ביטוי בתחומים רבים, ולא בהכרח צפויים. ניתן לראות את ההשפעות של המאבק הסביבתי גם בפיתוח תיירות בת קיימא – Sustainable Tourism – תיירות המתחשבת בסביבה הטבעית וכן בסביבה האנושית – כלומר, בהיבטים הכלכליים והתרבותיים של אוכלוסיית המקום, כמו גם בצורכי התיירים. פיתוח בר קיימא בתיירות מביא בחשבון את מלוא ההשפעות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של החברה, ומתייחס לצורכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות. ארבעה גופים בינלאומיים של האו"ם יזמו תוכנית לקידום תיירות המצמצמת נזקים אקולוגיים, המגבירה מודעות לבעיות סביבתיות והתורמת לשמירה על ערכי טבע ומורשת. כל שעל התיירים לעשות, הוא לבחור באתרי חופשה ובמתקנים שבעליהם ומפעיליהם עומדים באמות המידה הבינלאומיות שנקבעו:

  • ניהול בר קיימא – ניהול יעיל לאורך זמן
  • השפעות כלכליות-חברתיות של העסק על הסביבה (לדוגמה, שימוש בחומרים ממוחזרים, או שיתופי פעולה עם עסקים חברתיים המכניסים למעגל העבודה אוכלוסיות מוחלשות, וכיוצא באלו)
  • שימור מורשת תרבותית
  • מקסום התועלת לסביבה

האקטיביזם הסביבתי נוגע גם לתזונה. ישראל היא מובילה עולמית באחוז הטבעונים באוכלוסייה, ובשנת 2015 נבחרה תל אביב לעיר הכי ידידותית לטבעונים בעולם כולו. המעבר לתזונה טבעונית וצמחונית מתחיל לרוב בטיעונים מוסריים, שכן בתעשיית החלב והבשר קיימות פרקטיקות המסבות סבל רב לבעלי החיים. עם זאת, ישנם טיעונים אקולוגיים רבים: תעשיית הבקר והצאן באיחוד האירופי מפיקה מדי שנה יותר גזי חממה מאשר כל כלי הרכב הפרטיים ביבשת, 60% משטחי החקלאות בעולם מוקדשים למרעה, ובכל שנה מנצלים עוד ועוד שטחי יערות לשם כך.

היות ואוכלוסיית העולם נתונה בגידול מתמיד, הצפי הוא שעד שנת 2050 הביקוש לבשר יגדל ב-70%. ההכרה במציאות זו, מקדמת את מגמת המעבר ל"בשר מתורבת" (מפורט במגמות כלכליות, אגרו-פוד טק) ולתזונה טבעונית או צמחונית, וחודרת למעמקי המיינסטרים בעולם המערבי. כחלק ממגמה זו, משתנה גם היחס לתנאי המחיה והגידול של בעלי החיים. ישראל אסרה לאחרונה על סחר בפרוות, ופועלת לקדם חקיקה שתאסור על שימוש בלולי כלובים, מהלך שמעודדת הנציבות האירופית. בבריטניה נאסרה כליאת פילים בגני חיות, בשל הנזק הנגרם להם, ואילו ממשלת ניו-זילנד החליטה לאסור משלוחים חיים של בקר משטחהּ.