שדה חינוכי | כשירויות

פעלנות

מושג המפתח "פעלנות" מתבסס על התפישה שללומדים יש את היכולת והרצון להשפיע באופן חיובי על חייהם ועל העולם הסובב אותם. פעלנות מוגדרת כיכולת לקבוע מטרה, להתבונן ולפעול באופן אחראי כדי לייצר שינוי. הלומד הפעלן פועל, מעצב את המציאות ומקבל החלטות באופן עצמאי  במקום להיות מופעל ומעוצב על ידי החלטות שנקבעו על ידי אחרים.

למושג פעלנות לומדים יש פרשנויות שונות בתרבויות שונות הנעות על הציר שבין הרמוניה ותאימות חברתית לבין אינדיבידואליזם ואוטונומיה אישית. בתרבות המערבית מושם דגש על פעלנות בשרות השגת המטרות האישיות של הפרט ואילו בתרבויות האסייתית מושם הדגש על פעלנות בשירות שמירת ההרמוניה בתוך קבוצות בחברה. עם זאת בכל המקרים הרעיון המרכזי של פעלנות הלומדים הוא  היכולת של הלומדים לשחק תפקיד מרכזי ופעיל בחינוך שלהם.

ניתן להתייחס לפיתוח פעלנות כמטרת למידה אך גם כתהליך למידה. כמטרת למידה, פיתוח פעלנות נועד לייצר אצל הלומדים תחושה של עצמי, לעודד אותם לקבוע לעצמם מטרות ולנקוט צעדים להשגת מטרות אלו. כתהליך למידה, הפעלנות  והלמידה מקיימים מערכת יחסים מעגלית. לומדים פעלנים, המחליטים בעצמם מה ואיך הם ילמדו, מפגינים מוטיבציה רבה יותר ללמידה, נוטים יותר להגדיר יעדים ללמידתם וניחנים במיומנויות למידה טובות יותר.

פעלנות יכולה להיות מופעלת בהקשרים שונים: מוסריים, חברתיים, כלכליים, ויצירתיים. פעלנות מוסרית מאפשרת לקבל החלטות המכירות בזכויותיהם ובצרכיהם של אחרים. היא מחייבת את הלומד להפעיל חשיבה ביקורתית ולשאול שאלות כגון "מה עלי לעשות? והאם אני צודק בעשותי זאת?". פעלנות חברתית כרוכה בהבנה הזכויות והאחריות של הלומדים אל מול החברה בה הם חיים. פעלנות כלכלית מאפשרת ללומדים לזהות ולמצות הזדמנויות ולתרום לכלכלה המקומית, הלאומית או הגלובלית. פעלנות יצירתית מאפשרת ללומדים להוסיף ערך חדש לעולם באמצעות דמיון וחדשנות כדי לקדם מטרות אמנותיות, מעשיות או מדעיות. בכל ההקשרים הללו, פעלנות היא הבסיס לפיתוח כשירויות אותן צריכים הלומדים כדי לעצב את העתיד. 

כדי ליישם באופן מלא את פוטנציאל הפעלנות נדרשים הלומדים לפתח מערך של מיומנויות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות. פיתוח תחושת פעלנות יכולה לעזור ללומדים להתגבר על מצוקות ומגבלות הנגזרות מהרקע שלהם. מצד שני, לומדים חלשים צריכים סיוע בפיתוח מיומנויות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות  שבלעדיהן לא יוכלו לפתח פעלנות.



אבני בניית התומכות בפעלנות

פעלנות לומדים מתבססת על פיתוח זהות ותחושת שייכות. לומדים המפתחים פעלנות  מסתמכים על מוטיבציה, תקווה, יעילות עצמית ותודעת צמיחה (ההבנה כי ניתן לפתח יכולות ואינטליגנציה) כדי להתקדם להשגת שלומות. דבר זה מאפשר להם לפעול עם תחושה של מטרה, אשר מנחה אותם לשגשג בחברה.

פעלנות שיתופית

פעלנות שיתופית (Co-agency) המוגדרת כיחסי גומלין אינטראקטיביים ותומכים הדדית של הלומדים עם הורים, מורים, קהילה וזה עם זה, המסייעים ללומדים להתקדם לקראת השגת מטרותיהם המשותפות. סביבת למידה אפקטיבית צריכה להיות מושתתת על פעלנות שיתופית של תלמידים, מורים, הורים וקהילה שכל אחד מהם נחשב ללומד. סוג מסוים של פעלנות שיתופית היא הפעלנות הקולקטיבית (Collective agency) שבה פרטים בודדים חוברים יחדיו, למרות ההבדלים, מתוך אחריות, תחושת שייכות, זהות ומטרה משותפים כדי להתמודד עם אתגרים מורכבים בקנה מידה גדול, לאומי  או גלובלי, כגון עלייה בהגירה או שינויי האקלים.   

המורים ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב סביבת למידה המוקירה פעלנות לומדים. כדי לסייע ללומדים תלמידים לפתח פעלנות על המורים לא רק לזהות את האינדיווידואליות של הלומדים, אלא גם להכיר את מערכות היחסים שלהם עם בני גילם, משפחותיהם וקהילותיהם  המשפיעות על למידתם. במערכת המעודדת פעלנות לומדים, המורים והתלמידים נהפכים ליוצרים-משותפים הפועלים בתהליכי ההוראה והלמידה. הלומדים מפתחים תחושת מטרה לגבי החינוך שלהם ולוקחים בעלות על למידתם. 

במסגרת פרויקט חינוך 2030 הוגדר "מודל השמש"  לפעלנות שיתופית בין מורים לתלמידים הכולל תשע דרגות של שיתוף פעולה

מודל השמש לפעלנות שיתופית

לערוך גרפית ולתרגם

  • שתיקה
    לא התלמידים ולא המורים מאמינים כי התלמידים יכולים לתרום. התלמידים פסיביים בעוד המורים מובילים את כל היוזמות ומקבלים את כל ההחלטות.
  • מניפולציה
    המורים משתמשים בתלמידים כדי לתמוך בסיבות הלמידה ומעמידים פנים שהיוזמה היא של התלמידים.
  • קישוט
    המורים משתמשים בתלמידים כדי לעזור או לחזק סיבת למידה.
  • טוקניזם (Tokenism)
    המורים מתיימרים לתת לתלמידים בחירה, אבל בפועל אין או יש מעט בחירה לגבי החומר ואופן ההשתתפות .
  • מוקצה אך מיודע
    תלמידים מוקצים לתפקידים מסוימים ומיודעים לגבי אופני וסיבות מעורבותם בתפקידים אלו אך אינם לוקחים חלק בהובלה או בקבלת ההחלטות בפרויקט הלמידה או את במיקומם בו.
  • מורים מובילים עם קלט מתלמידים
    התלמידים תורמים להתייעצות לגבי תכנון פרויקט הלמידה ומדווחים על התוצרים, בעוד המורים מובילים את הפרויקט ומקבלים את ההחלטות.
  • קבלת החלטות משותפות, המורים מובילים
    התלמידים הם חלק מתהליך קבלת ההחלטות של פרויקט הלמידה אותו יוזמים ומובילים המורים.
  • תלמידים יוזמים ומנחים
    תלמידים יוזמים ומנחים את פרויקט הלמידה. הם מקבלים מהמורים ייעוץ והדרכה בקבלת ההחלטות אך מקבלים את ההחלטות בעצמם.
  • תלמידים יוזמים ומקבלים החלטות בשיתוף עם המורים
    התלמידים יוזמים את פרויקט הלמידה ומקבלים החלטות בשיתוף עם המורים. ניהול הפרויקט מתבצע בשותפות שווה בין תלמידים ומורים.

כשירויות טרנפורמטיביות

בעולם של מציאות משתנה, אי ודאית מורכבת ועמומה נדרש הפרט לעצב עתיד רצוי ובר קיימא של שלומות עבור עצמו ועבור החברה. מצפן הלמידה של חינוך 2030 מגדיר שלוש כשירויות טרנספורמטיביות להם זקוקים התלמידים כדי לעצב עתיד רצוי של שגשוג לעצמם ולחברה: יצירת ערך חדש, יישוב מתחים ודילמות, ולקיחת אחריות. 

כשירויות טרנספורמטיביות מסייעות ללומד להתמודד עם אי-ודאות, לפתח גישות וערכים חדשים כדי לקבל החלטות אתיות נכונות תוך הבנת השלכותיהן, ולפעול באופן פרודוקטיבי ומשמעותי, גם כאשר המטרות משתנות.

ניתן ללמד וללמוד את הכשירויות הטרנספורמטיביות במוסדות חינוך על ידי שילובם בתוכניות הלימודים ובפרקטיקות הפדגוגיות המיישמות אותן. כך לדוגמה, ניתן להטמיע את כשירות יצירת ערך חדש בתחומי דעת כגון אמנויות, שפה, טכנולוגיה, כלכלת בית, מתמטיקה ומדעים, תוך שימוש בגישה בין-תחומית. כשירויות טרנספורמטיביות ניתן גם לרכוש בבית, במשפחה, בקהילה, ובמהלך אינטראקציות עם אחרים.

אני מוסיף היום את שאר התכנים שנכתבו עד כה בפרק זה

סגירת תפריט