דורון ויינברג | בי״ס טשרנחובסקי בחיפה

דורון ויינברג
ניהול ביה"ס חייב אותי לקבל החלטה מה דרך ניהולית בה אבחר? איך ממזגים בין "חובות המנהל" ובין מימוש חזוני החינוכי -רצוני להשפיע, להתוות דרך, להטביע חותם? כל אלה הביאו אותי לתובנה כי חינוך הנה הדרך וניהול בית ספר הינו האמצעי! אימצתי גישה של "ניהול מתווה דרך".

 

 

  ניהול "מתווה דרך" – הוליסטי בדגש פדגוגי?

איך אפתח פוסט אישי המתאר את תפיסתי הניהולית – חינוכית ? שאלתי את עצמי, והגעתי לתובנה שההתחלה נמצאת אי שם בשנות ילדותי.

כילד צעיר הושפעתי מאוד מהורי. אבי, משה ז"ל, היה נהג מונית שעבד ימים כלילות על מנת לפרנס את המשפחה. אני זוכר עד היום את צליל המפתח המשקשק בדלת הבית, בעת שאבי היה יוצא לפנות בוקר ונוסע לשדה התעופה. חריצות והתמדה בענייני העבודה עברו ממנו אלי ומכאן התובנה הראשונה שלי לגבי ניהול חדשני בחינוך. להיות מנהל הווה אומר לעבוד בצורה אינטנסיבית מאוד המשתרעת על תחומי עשייה מרובים. עוד למדתי בבית הורי, משמעות ערך הכלה אמי הדסה ז"ל, הייתה בעלת יכולת מעוררת השראה להכיל קשיים שניצבו בדרכה לאורך השנים בהקשרים שונים. החשבנו אותה כ"כותל המערבי" של המשפחה. ספגתי מהורי בשנות ילדותי, יישמתי בבגרותי, וכאדם מבוגר ערכים אלה מהווים נר לרגלי.

הרצון להשפיע, להתוות דרך, להטביע חותם, הביאו אותי לתובנה כי חינוך הנה הדרך וניהול בית ספר הינו האמצעי. 

"התכשרותי" לתפקידי הניהולי נבנתה בהדרגה ובכמה מהלכים – הייתי מורה להיסטוריה ואזרחות. בתיכון חוגים. שם הגעתי לתבנה  שלא אצליח לעניין ולקרב את התלמידים לאירועים ההיסטוריים, באמצעות ההוראה הפרונטלית.  חיפשתי דרך אחרת. כשמוניתי כרכז צוות ההיסטוריה הובלתי מהלך של חשיפת הצוות לתהליכי הוראה מהפכניים בתחום ההיסטוריה – לימוד בדרך אקטיבית- דיאלוגית, שהובילה ברוריה סלע. מנהלת בי"ס "רמות חפר".  במקביל, הקמתי בתיכון חוגים מסלול "בימת דיון" שקידם את תחום הרטוריקה בביה"ס.

כאשר קיבלתי על עצמי את ניהול בי"ס טשרניחובסקי בחיפה, גמלה בלבי החלטה – אתמקד ביצירת משמעות חינוכית רלוונטית עבור תלמידי ביה"ס

גמלה בליבי ההחלטה להוציא לפועל את חזוני, להתמקד ביצירת משמעות חינוכית רלוונטית עבור תלמידי ביה"ס, תוך הסתמכות על ניסיוני המעשי. ניהול ביה"ס חייב אותי לקבל החלטה מה דרך ניהולית בה אבחר? מה עומד מאחורי שאיפתי להיות מנהל בית ספר משפיע ופורץ דרך? מנהל הנחוש ליישם את הערכים בעטיים הגעתי לחינוך? איך ממזגים בין "חובות המנהל" כפי שבאות לידי ביטוי בחוזרי מנכ"ל ובין שאיפתי לממש את החזון האישי בשמו הגעתי לחינוך? רבות היו התלבטויותיי, ולא קלה הייתה הדרך לעיצוב דמותי כמנהל בי"ס. אימצתי תפיסה של  "ניהול מתווה דרך". המשמעות המעשית מבחינתי הנה שימת דגש על כבוד לכל הבאים בשערי בית הספר, ואהבת התלמידים. רצון להקשיב להם, לספק צרכיהם ולקיים מדיניות של דלת פתוחה עבורם בכל דבר ועניין.  הערך של שיח מכבד וכבוד לזולת, הענקת תשומת לב רבה לתלמידים מורכבים, ומאבק על כל אחד ואחת מהם, ולצד גילוי רגישות ומענה לצרכי הצוות החינוכי שיתוף פעיל של הורי התלמידים הן כיום אבן הראשה בהוויה החינוכית של בי"ס טשרניחובסקי, אותו אני מנהל.

הצוות ואני פיתחנו את מודל "פה אתיקה"- תכנית פדגוגית ייחודית בסביבת למידה חדשנית (M21)

יחד עם הצוות החינוכי גיבשנו את  מודל "פה אתיקה" שבבסיסו רגישות ויכולת הכלה כלפי ילדים בעלי מורכבות רגשית והתנהגותית. טיפוח רגש אמפתי לזולת בקרב התלמידים בעידן של מסכים דיגיטליים. מודל  "פה- אתיקה" מבוסס על שני דגשים: 1."פה-אתי", מימד ערכי- התנהגותי שמטפח אצל ילדים מיומנויות של דיבור נאות, הקשבה, איפוק, שפת גוף ואמפתיה בתקשורת הבין אישית ובשיח דיגיטלי ברשתות החברתיות. שלב 2.  "פה-דגוגי" מקדם מיומנויות של עבודה בצוותים, יצירתיות וטיפוח כושר רטורי.

קשה לתאר את תחושת הסיפוק שחשנו הצוות ואני, לאחר פתיחת כיתה חדשנית ראשונה המזמנת לתלמידים ולמורה חווית הוראה – למידה הדדית, המתייחסת גם לשינוי הסטטוס "של המורים – ממורי   דעת", "למורים מנחים", במרחב לימודי חדשני, צבעוני ובנוי מחומרים טבעיים הכוללים: עמדות עבודה משלבות פופים, ערסל, במה, ספסל ושולחן מאבן ומחשבים עם כסאות שמחוברים להם דוושות אופניים. עבדנו כשנתיים על הקמת הכיתה הזו, כיתת " פה- אתיקה",  שנבנתה כחלק מתוכנית  " m21 "  של משרד החינוך.
קשה ולא פשוט, אבל משתלם… לא עצרנו פה

לאחר כתיבת המתווה, ותחילת היישום, שאלנו את עצמנו מה עוד? מה הקושי  ה"קשיח", שלא משתפר משמעותית,  בדקנו ומצאנו שתכניתנו עדיין לא הביאה לידי שיפור את היחסים הנאותים בין התלמידים בכיתה  כמו גם סוגיית ריבוי ההפרעות בכיתה.

נתונים אלו למדנו מהמיצ"ב האקלימי שלנו ובמקביל נוכחנו לדעת כי גם ברמה הארצית המדדים הללו המתייחסים לשביעות הרצון של התלמידים מהיחסים שבינם לבין עצמם  ולהתנהגותם במהלך השיעורים –  נותרו נמוכים מאוד ונעו ברמה שבין 30%- 40% שביעות רצון. מכאן, יצאנו למסע מרתק של למידה וחקר והבנו שיש צורך אמיתי במודל חינוכי חדשני שיציע מענה ערכי-התנהגותי למאפייני דור התלמידים החדש שנולד אל תוך מציאות הצפת המסכים הדיגיטליים ( דור המכונה במחקר העדכני- דור ה"אלפא").
הבנו כי בכדי לטפח את דרכי התקשורת הבין אישית של התלמידים, צריך לשים דגש לטיפוח יכולות ההקשבה שלהם, ללמדם כללי השימוש בשפת הגוף כחלק מבניית שיח נאות. הבנו למעשה, שאנשי חינוך במאה ה-21 צריכים לחזור לבסיס וללמד את הילדים לדבר ולהקשיב. זו למעשה, "חדשנות על חדשנות",  כלומר את דור ילדי האלפא צריך ללמד את כללי השיח הדבור במקביל לחתירה לפתח וליישם כלים פדגוגיים – דיגיטליים בתהליכי ההוראה- למידה עימם.

בתהליך העיצוב מחדש, פנינו לאגף מו"פ ניסויים ויוזמות וביקשנו מהם להשתלב בתכנית "בית ספר ניסויי". להיעזר בהנחיה מקצועית של האגף,  נעזרנו במהלך שנות הפיתוח במומחים שונים שתרמו כל אחד ואחת תובנות חשובות לפיתוח מודל "פה אתיקה", אבל בבסיס גיבוש הידע, חיבורו למטרות הבית ספריות –  עמדה היכולת  ללמידה עצמית  ושאלת שאלות של צוות הפיתוח שלנו.

בית ספר טשרניחובסקי, נמנה על רשת מוסדות חינוך מחוללי חדשנות של אגף מו"פ ניסויים ויוזמות:

תמצאו אותנו על מפת מוסדות חינוך מחוללי חדשנות:  bit.ly/2Nln2Ru

 להיות מנהל הוליסטי "מתווה דרך" המוביל תהליכי חדשנות = אהבת הילדים + חזון חינוכי ערכי + עבודת צוות מגויס המאמין בצדקת הדרך + חשיבה ביקורתית + יכולת לעשות צעדים ומהלכים אמיצים בדרך לשינוי.