האם מספיק להיות מורה מקצועי?

UWASocrates_gobeirne_cropped
מודל ההכשרה שאנחנו מציעים נועד לשנות את הפוקוס של הכשרת אנשי חינוך מעולם התוכן הדיסציפלינרי, להתייחסות הוליסטית לפרופסורית החינוך ואל הבנת ויצירת תהליכי שינוי.

כתבה זו מציגה את אחד מחמשת המודלים שתוארו במאמר ״יוצאים ממגדל הדב ומעירים את הדוב | מאקדמיה תאורטית לאקטיביזם חינוכי״.

  • ענת שמיר
  • עילי צחור

שתי סיטואציות מהחיים האמיתיים של המורה המקצועי/ת

דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: מורה חדשה נכנסת לכיתה. זו פעם ראשונה שהיא מלמדת בבית הספר והיא מאוד מתרגשת. היא הכינה מערך שיעור מראש, תכננה איך תדבר עם הכיתה וכיצד יתנהל השיעור. היא נכנסת לכיתה ומגלה שני תלמידים שהיא לא מכירה, צועקים ומקללים אחד את השני. מה לעשות עכשיו?

הנה עוד סיטואציה עבורכם. מורה מגיע לבית ספר חדש ומזהה שלתלמידים אין מקום שהם יכולים להרגיש בו בבית. הוא רוצה להפוך חדר אחסון למועדון לתלמידים ומפנה משם את כל הציוד למקום אחר כדי לעשות זאת. תוך כדי העבודה מגיעים שני מורים אחרים וטוענים שלמורה אין זכות להפוך את החדר הזה למועדון לנוער. הרי כשהם ניסו לעשות שימוש במחסן נאמר להם שצריך מקום לכל הציוד. מה יעשה המורה עכשיו?

שתי הדוגמאות הללו ממחישות לנו שעבודת המורה מורכבת מהרבה יותר מרק לדעת ללמד מקצוע. כיום, הכשרות המורים מתמקדות בדיסציפלינה המקצועית של ההוראה ואכן בוגרי ההכשרות יוצאים מורים מקצועיים מעולים. הבעיה היא שמרוב התמקצעות בעולם התוכן מורים יוצאים לשטח כשבמזוודה שלהם המון ידע תיאורטי בתחום ההוראה של הדיסציפלינה שבחרו, אך מעט מידי יכולות הכלה והבנה, מעט מידי התנסות בפתרון דילמות, הבנה של המתח בין הגלובלי ללוקלי, התמודדות עם תמורות מורכבות קושי ביצירת תהליכי למידה מורכבים ומחסור במצפן פנימי שיוכל להנחות אותם במסע החינוכי.

מודל ההכשרה שאנחנו מציעים נועד לשנות את הפוקוס של הכשרת אנשי חינוך מעולם התוכן הדיסציפלינרי, להתייחסות הוליסטית לפרופסורית החינוך ואל הבנת ויצירת תהליכי שינוי.

איך נראית הכשרת אנשי חינוך של המאה ה-21?

מודל הכשרת אנשי החינוך שאנו מציעים מחולל שינוי בתהליך הקבלה ללימודי חינוך, בתכנית הלימודים עצמה, ובתהליך רכישת הניסיון המעשי:

שלבים בהכשרה

  • תנאי קבלה: העלאת רף הפסיכומטרי הנדרש ללמוד חינוך ועריכת ראיון אישי לכל מועמד בפני ועדת קבלה המורכבת מנציג פסיכולוגי, אקדמי, מנהל מוסד חינוכי ואיש חינוך פעיל
  • לימודי תואר ראשון:
    • שנתיים ראשונות בדגש על רכישת ידע בסיסי בחינוך וגיבוש אני מאמין חינוכי
    • שנה שלישית בדגש על התנסות בדיסציפלינות ידע שונות ובחירת הדיסציפלינה
  • ועדת המלצה לתואר שני: על מנת לוודא שהסטודנטים מתאימים להמשיך לתואר שני עליהם לעמוד במומצע ציונים של 85, לעבור ראיון אישי נוסף ומבחן סימולציות. הוועדה תמליץ לסטודנט האם מתאים לו להמשיך לתואר שני בחינוך והאם מתאים לו להיות איש שטח או להמשיך בקריירה מחקרית.
  • לימודי תואר שני: שנתיים של המשך הכשרה ולימודים גבוהים

תהליכי אורך

  • התנסות מעשית: על מנת שלא יווצר פער בין הידע התאורטי של הסטודנטים וניסיון בפועל, לאורך כל התואר הסטודנטים יתנסו בשטח בהתבססות על מודל אקדמיה כיתה, עד שיגיעו לכדי הבשלה מלאה בשנת הסטאז' של אנשי החינוך
  • קבוצת חיבוקי: את תהליך ההתנסות, כמו גם את כל לימודי ההכשרה, מלווה את הסטודנט קבוצת תמיכה פרסונלית א-פורמלית. קבוצה זו (שאנחנו מכנים קבוצת "חיבוקי") נפגשת אחת לשבועיים ומורכבת מעשרה עד שניים עשר סטודנטים אשר נפגשים עם איש חינוך בעל הכשרה. הקבוצה מלווה את תהליך השינוי של הקבוצה ומייצרת פלטפורמה לשותפויות בין אנשי ונשות חינוך.

פירוט תהליך הלימודים האקדמיים של המודל

תוך התבוננות על עקרונות הפמ"ע כמקור השראה, בתהליך עיצוב הלימודים האקדמיים חשבנו מה הם תחומי הידע הנדרשים מאיש חינוך במאה ה-21. לאורך שנות ההכשרה, כל סטודנט יצטרך לרכוש מספיק כלים בכל אחד מהתחומים הללו על מנת שיוכל לעמוד בתנאי ההכשרה ולהתמודד עם המורכבות של העבודה בשטח:

  1. התפתחות אישית– כביטוי למימוש עקרון התכלול של עקרונות פמ"ע ועל מנת שכל בוגר יהפוך לאיש חינוך איכותי, אנו מאמינים שהסטודנטים צריכים לעבור תהליך של צמיחה והתפתחות אישית שתאפשר להם למצוא ביטחון בדרך שלהם. מעין "אני מאמין חינוכי" שישמש להם ככוכב צפון במהלך עבודתם. חלק מרכזי מהתפתחות זו תהיה לחשוף את הסטודנטים לידע בסיסי בפרופסוריית החינוך: גישות חינוך שונות, פילוסופיה של החינוך, פסיכולוגיה של גיל הנעורים ועוד. חלק נוסף בהתפתחות האישית תהיה לאפשר לסטודנטים להעשיר את עולמם וללמוד נושאים שמעניינים אותם גם אם הם אינם חלק מהכשרתם הבסיסית כמו למשל מוסיקה, מדעי המחשב, שפה נוספת ועוד.
  2. מיומנויות חינוך אינטרדיספלנריות – גם בעולם משתנה ללא הרף קונפליקטים ודילמות אנושיות וחינוכיות תמיד יהיו חלק מחיינו: כיצד אני מגיב כשהתלמידים אינם מקשיבים בשיעור? איך אני מתמודדת עם הורה שמספר שהילד שלו לא צריך ללמוד אנגלית כי הוא יצטרף לעסק המשפחתי? ועוד שאלות רבות שמזדמנות לאיש החינוך כחלק מעבודתו היומיומית. הכלים שירכוש הבוגר בתחום זה יאפשרו לו ללמוד על אמפתיה, מיומנויות למידה, הובלת תהליך שינוי, פתרון קונפליקטים, רתימת הורים ושותפים ועוד.
  3. פדגוגיות חינוך – יש שיטות ודרכים רבות להוביל תהליך למידה ושינוי: PBL, למידה פרונטלית, כיתה הפוכה, למידה דיפרנציאלית, למידה במשחק ועוד. אנו רוצים שהבוגרים של לימודי החינוך יחשפו לשיטות חינוך והוראה שונות ויוכלו לספק לתלמידים חוויות למידה מגוונות, כך שכל תלמיד יוכל למצוא את אופן הלמידה המיטבי עבורו.
  4. התמקצעות תוכן (דיסציפלינה)– בסופו של יום, איש החינוך יצטרך לעמוד מול קבוצה של אנשים בהתהוות ולהעביר תוכן. בין אם התוכן הוא כימיה, לשון, מתמטיקה, חינוך גופני או חינוך בלתי פורמלי, כל סטודנט צריך לרכוש מספיק ידע מעולם התוכן שלו כדי לעמוד בביטחון מול כיתה או קבוצה כשהוא מוביל אותם בתהליך למידה משותף.

תהליך הכשרה זה, מבסס את ה"אני מאמין חינוכי" של המורים וראייה הוליסטית על החינוך ובכך מאפשר להם להבנות תהליכי שינוי אישיים לתלמידים. יתרה מכך, הכשרה זו מעניקה לאנשי החינוך את הכלים, העומק והיציבות שאנשי חינוך צריכים על מנת להתמודד עם המציאות המשתנה מהר יותר מאי פעם.

מאמרים

 כתבה על האלימות בבתי הספר והודאה שמורים מקצועיים לא קיבלו הכשרה מתאימה לזיהוי וטיפול באלימות