קהילת אנשי חינוך המקימים ומעצבים את בית ספרם יחד

להעיר-את-הדב-קהילה
'קהילה' ו'בית ספר', שתי מילים ששומעים פעמים רבות במערכת החינוך. אך מה באמת צריך לקרות כדי ששתי המילים האלו יפגשו? מודל חדשני מציע מבנה ארגוני חדש אשר מייצר משמעות עמוקה למושג 'בית ספר קהילתי' ולאותנטיות במפגש החינוכי ומתרכז במורים עצמם. איך יראה בית ספר שמתנהל על ידי קהילת מורים? איך מרגיש מורה שמקום עבודתו בנוי על קהילה תומכת? כיצד התהליך החינוכי משתנה כשהמורה לא מרגיש שהוא צריך לעטות מסכה, אלא הוא פשוט הוא עצמו? קהילת אנשי חינוך מקימים בית ספר ששם את המחנך במרכז.
  • שוקי צדוק – מחנך ומורה למתמטיקה בחט"ב ביאליק רוגוזין ת"א
  • שחר לינצנברג – מנהל בית נוער של רשת בתי נוער קדימה פתח תקווה
  • הילה טאובר – מחנכת ומורה למתמטיקה ביסודי יהודה מכבי ת"א

קורה לכם לפעמים שאתם מרגישים לא מחוברים לדרך הארגונית של בית הספר שלכם? שאתם דורשים מהתלמידים שלכם לעמוד בכללים מסוימים שאתם בעצמכם לא לגמרי מאמינים בהם? קורה לכם שאתם נכנסים לכיתה ומרגישים שאתם צריכים לשים על עצמכם את מסכת ה-"מורה"? מרגישים שהתלמידים שלכם לומדים מתוך חובה, ולא מתוך סקרנות אמתית?

אנחנו כן. מודים. נכון, לא כל יום, ולא כל הזמן. אבל התחושה שיש פער בין מי שאנחנו, עם כל התחביבים, האהבות, הקשיים והמחשבות שלנו, ובין אותה דמות מורה שמצופה מאתנו לעטות על עצמנו, התחושה הזו צצה מידי פעם.

התחושות האלו הובילו אותנו ליצור מודל חדשני ומהפכני להקמת בית ספר.על רקע המציאות המשתנה במהירות, הן עבור התלמיד והן עבור המחנך, אנו מאמינים שיש להרפות מהמודל המסורתי ולאפשר לאנשי החינוך להוביל את התהליכים על פי האמונות שלהם.  בשביל ליצור מוסד חינוכי איכותי ומעצים, הבנו שהמודל שלנו חייב לאפשר, להתמקד, לאתגר, לתמוך, לעודד מוטיבציה ולהטיב עם אנשי החינוך אשר פועלים בו. מוסד חינוכי שיצליח להביא לפריחה של המחנכים הפועלים בתוכו, בעיניינו יביא לפריחת תלמידיו. זאת מתוך אמונה שתהליך החינוך מתבצע הכי טוב כשאיש החינוך מביא לכיתה את מי שהוא באמת, וכך מצליח לנהל דיאלוג אותנטי ואמתי עם תלמידיו. או במילותיו של עמוס עוז ז"ל: "אי אפשר לחנך לאהבה… באהבה אפשר להדביק את הזולת."

אז איך זה בדיוק עובד?

בית הספר נוצר מתוך קהילת מחנכים שמתגבשת סביב ערכים משותפים. הקהילתיות בין המחנכים היא יתרון עצום בעינינו, על מנת ליצור בין הצוות את אותה רמת אותנטיות בדיאלוג שהיינו רוצים לראות בין אנשי החינוך לתלמידים. אנחנו מאמינים שתרבות של שיח נכון ופתיחות בין אנשי הצוות תוביל להתבוננות פנימית אמתית של כל איש חינוך בעצמו, וכך תוביל אותנו להיות אנשי חינוך מגובשים יותר, הפועלים מתוך ערכינו האמתיים.

בית הספר הזה בנוי על היררכיה שטוחה

כולם שווים לכולם, וכל אחד מוצא את תפקידו על פי תחומי העניין שלו. ההחלטות בבית הספר מתקבלות באופן דמוקרטי בין אנשי הקהילה בהתכנסות אחת לשבועיים-שלושה. אופן העבודה מתנהל בעבודה בצוותים. כל צוות אחראי על ביצוע הפעולות בתחומו, ולכל צוות יש ראש צוות שאחראי, ביחד עם שאר ראשי הצוותים, לסנכרן את העבודה. יש מנהל, הוא אחד מאנשי צוות החינוך ותפקידו בעיקר הסנכרון בין הצוותים השונים ביחד עם הצוות המתכלל (המורכב, כאמור, מראש הצוותים השונים). המנהל מתחלף אחת לפרק זמן מסוים (שנתיים לדוגמה) ונבחר בכל פעם על ידי שאר הצוות.

ומה לגבי תכנית הלימודים?

הרעיון בבית הספר הוא שכל מורה יכול להתחבר לעצמו, ולכן בבית הספר הזה למורה יש את החופש להחליט איזה מקצוע ללמד. חצי ממערכת השעות מוקדש לתכנית ליבה בית ספרית, הנותנת מענה לסוגי האינטליגנציות השונות, והחצי השני מורכב ממשבצת בחירה, שבה המורים מפתחים תכנית למידה משלהם על בסיס תחומי העניין שלהם. הנה כמה דוגמאות הלקוחות מעולמנו: שחר מחובר לטבע, בזמנו הפנוי אוהב לצאת לשטח ולטייל. "הטבע מהווה עבורי מקור לסקרנות ותשוקה". את מה ששחר מוצא בטבע הוא יעביר לתלמידיו עם תשוקה וסקרנות שפחות תהיה בו עבור תחומי דעת אחרים. הילה עוסקת במילים, ומעבירה באמצעות סיפורים ושירים את תחושותיה, מחשבותיה ורגשותיה. את האהבה לכתיבה היא תעביר לתלמידים כמעט באופן  אוטומטי, פשוט כי זה טבוע אצלה.

 

המודל שלנו הוא למעשה רק ה'תבנית'

לתוך התבנית הזו כל קהילת מחנכים תיצוק את הדרך שלה; הערכים על פיהם בית הספר שלהם יתנהל, אופן הקמת בית הספר, הרכב הוועדות, מערכת השעות ועוד. כשחשבנו אנחנו, למשל, איזו בלילה ניצוק אל תוך התבנית, הגענו לכמה החלטות. תהליך הקמת בית הספר, לדוגמה, יתחיל במסע אתגרי משותף של כמה ימים, במהלכו אנשי הקהילה יתגבשו ויגבשו את הערכים הבסיסיים עליהם בית הספר יקום. עוד חשבנו שהצוותים בבית הספר יכללו צוות פדגוגיה, צוות כלכלה ואדמיניסטרציה, וצוות קהילה. אנחנו יכולים להמשיך ולפרט פה בלי סוף את כל הפרטים הקטנים בבית הספר הזה שהוא שלנו, אך אנו מאמינים שחלק מהעוצמה של צוות ואנשי החינוך שבתוכו, הוא שהם יצרו את הנתיב שלהם ובהכרח גם יבינו את הרציונאל ויהיו מחוברים לדרכם.

ההשראה: קיבוץ נאות סמדר

נציין רק שאת ההשראה למודל הזה קיבלנו ממקום מיוחד במינו, שמאמין כמונו שללימוד בקהילה, לשיח כנה ולחקר העצמי, יש כוח עשייה חינוכי וערכי עצום – הלא הוא קיבוץ נאות סמדר:

"לקבוצת אנשים הלומדים יחד בשיתוף פעולה, מתוך אכפתיות, מתוך עניין אמיתי, יש כוח עשייה עצום. צוות מורים יכול להוות גוף כזה. קבוצה של אנשים הפועלים יחד בסיטואציה משותפת והמוכנים להיחשף זה לפני זה. יחד הם יכולים לחקור את עצמם ואת המשימה שקיבלו על עצמם, את השאלות העולות באופן יום-יומי מהעשייה החינוכית"

 (קיבוץ נאות סמדר, 2012, מתוך: 'חינוך – מהות ורוח', עורכים: ישיעהו תדמור ועמיר פריימן, מהי למידה?, ע"מ 26)