השפעת חקר המוח על הפדגוגיה: ראיון, מודל, מקרה מבחן

"אני רוצה שטח, רוצה מורים! את יכולה לתת לי לעבוד עם קבוצת מורים? אני רוצה לחשוף מורים לממצאי חקר המח, ולפתח איתם שיטות וכלים חדשים להוראת מתמטיקה".

"ייבוא תובנות חקר המוח לכיתת הלימוד ישפיע על איכות ההוראה, על המוטיבציה ללמידה, ועל ההישגים". 

"חקר המוח עוסק בתחומים רבים המשיקים לשאלות פדגוגיות בסיסיות. ובכל זאת, מפתיע לגלות שעד כה לא נעשה שימוש שיטתי בממצאיו הרלוונטיים בחשיבה ובמעשה החינוכיים, והפער בין התחומים – חקר המוח והחינוךנותר עמוק ולא מגושר."  (נורי, עדיני, קרני, 2009).

אכן, ראוי הוא, שבין חקר המוח לחינוך תתקיים שותפות טבעית, שכן שני התחומים עוסקים ברכישת ידע, בהבנה וביישום, באנליזה ובסינתזה ובהערכת הידע הנרכש.  בשנים האחרונות, הולך וגובר  העניין של אנשי חינוך ופסיכולוגיה בחקר המוח.  עניין זה הוליד  תחומי מחקר חדשים, שהוכתרו בשמות כמו Neuroeducation או, שמטרתם העיקרית היא לקשור את שדות המדע הנוירו-קוגניטיבי, הנשענים על מדעי העצב והפסיכולוגיה, וליישם את ממצאיהם בשדה החינוכי.

ראשית, ראיון עם פרופ׳ יצחק פרידמן

נתחיל בראיון קצר (10:27) עם פרופ׳ פרידמן – ולאחר מכן  נתאר בפרטים חקר אירוע בה התאוריה נבדקת ומפותחת בימים אלה במערכת החינוך הישראלית.

מהי נוירופדגוגיה

נוירופדגוגיה, או מדע העָצָב בחינוך Educational Neuroscience)) משלב ידע מתחום הפסיכולוגיה, פדגוגיה, וחקר המוח והבינה (Mind, Brain and Education – MBE). שילוב זה יוצר שדה מחקר בין-תחומי בעל פוטנציאל להשפעה רחבה על איכות הפדגוגיה. מעבר לכך, הוא מבקש לפרוץ את "הקופסה השחורה" שבמוח, להתבונן פנימה ולהבין את התהליכים המתרחשים בו ולהביא את הממצאים לאנשי הפדגוגיה והפסיכולוגיה – ממצאים שיהוו בסיס איתן לפיתוח גישות פדגוגיות חדשות, פרקטיקות וכלים, שישפרו את איכות ההוראה, יגבירו את המוטיבציה ללמידה, יביאו לפיתוח סביבות למידה מותאמות ורלוונטיות, ויאפשרו תהליכי למידה משמעותיים ואפקטיביים (פרידמן, 2005).

פוטנציאל ההשפעה של הנוירופדגוגיה

פוטנציאל ההשפעה של ממצאי חקר המוח על הוראה בכלל ועל הוראת תחומי הליבה, ביניהם בהוראת המתמטיקה, ידוע: "מחקרים המשלבים היבטים נוירו-קוגניטיביים והיבטים פדגוגיים יסללו את הדרך להתערבויות משמעותיות יותר: התערבויות  ממוקדות בקושי האישי של התלמיד ולא בקשיים של "מתקשים" בני גילו, … כמושג כוללני מופשט (Zamarian, Ischebeck & Delazer,2009; Kroeger, Brown & O'Brien, 2012)".

"אחת הדוגמאות החשובות ביותר היא גמישות המוח המאפשרת לו להשתנות וליצור תאים חדשים לצד קשרים חדשים בין התאים. עובדה זו מאפשרת לכל מורה למתמטיקה להתחבר ולחבר את תלמידיו. אין צורך ללמד דרך אחת ויחידה לפתרון בעיות מסוג מסוים, אלא יעיל יותר לאפשר לתלמידים לפתור את הבעיות בדרכים ובאסטרטגיות המתאימות להם. שימוש באסטרטגיות רבות לצורך דיונים בכיתה מעשיר את המוח ומאפשר ליצור קשרים חדשים בין הסכימות הקיימות בו (Zamarian et al., 2009)". מחקרי fMRI הראו שהתמודדות עם משימות בדרך יצירתית מעלה את השפעתן של משימות אלה על ביצועם של התלמידים לטווח ארוך, כלומר תלמידים שמתמודדים עם משימות לימודיות באמצעות אסטרטגיות שלהם זוכרים את הדברים בצורה טובה יותר. בנוסף, התמודדות עם משימות על ידי אסטרטגיות אישיות מובילה להפעלת המוח בצורה יעילה יותר וחסכונית יותר (Wirebring, Lithner, Jonsson Liljekvist, Norqvist & Nyberg, 2015).

כוחם של המורים

"למידה יוצרת שינויים במוח. ככל שמורים ידעו יותר על האופן שבו המוח לומד, כך תהיה הצלחתם של המורים גדולה ויעילה יותר" (פרופ' יצחק פרידמן).

"חקר המח מלמד אותנו, שפעולת הלימוד, מייצרת שינויים במוחו של  הלומד.  [1] שינויים הבאים לידי ביטוי בקשרים שבין תאי העצב, ולעיתים, (באזורים מסוימים ובגילאים מסוימים) אף ביצירת תאים חדשים ובגניזת תאים קיימים. למורים יש השפעה רבה על מוחו של תלמיד; על מבנהו  ועל השינויים החלים בו. מעצם היותם 'מלמדים', מפעילים, המורים  מדי יום,  מניפולציות ישירות  על מוחות תלמידיהם ומעצבים אותם. לפיכך, ראוי שהמורים, יכירו היטב את הבסיס העֲצַבי של הלמידה".(פרופ' יצחק פרידמן, בראיון למגאזין אגף מו"פ).

מחשבים מסלול מחדש,  במוסדות להכשרת מורים

ממצאי המחקר והתובנה באשר לפוטנציאל השפעתו  על איכות ההוראה ואיכות המורים, מעלים את  החשיבות  הרבה  בחשיפת והגברת מודעותם של מורים ואנשי חינוך לממצאים. גופי מחקר ואקדמיה, עוסקים  יותר ויותר בשאלה: כיצד ניתן לייבא את תובנות חקר המוח לכיתת הלימוד, על מנת לשפר את איכות ההוראה , את איכות הלמידה ואת ההישגים ?   מוסדות להכשרת מורים, בארץ ובעולם, עוסקים בניסיון לשילוב  מדע המוח וממצאיו בתוכניות הלימודים  במסלולים השונים  להכשרת המורים.

המובילה בתחום זה, בישראל, היא המכללה האקדמית אחווה, אשר חנכה בשנה שעברה (תשע"ו) את ה"מרכז נורויפדגוגיה – חקר המוח להשבחת ההוראה והלמידה" , בראשות פרופ' יצחק פרידמן. מטרת המרכז היא להכשיר  ולטפח מורים טובים לעתיד: להקנות להם ידע ומיומנויות ליישום פדגוגיה איכותית  המבוססת על מחקר ופיתוח עדכניים.  שדה מחקר זה, מקבל מקום נכבד במכללת אחווה. בשנתיים האחרונות , היא משלבת קורסים העוסקים בחקר המוח במסלולים השונים להכשרת פרחי הוראה, בביה"ס  ללימודי ההמשך  (מינהל מערכות חינוך)  ובמערך ההשתלמויות לפיתוח מקצועי למורים במערכת החינוך.

"אנחנו, במכללת אחווה, מאמינים  שהיכרות  של מורים עם תפקודו של המוח, עם דרכי פעולתו, והאופן שבו הוא קולט, מעבד וזוכר מידע,  תביא להבנה עמוקה של תהליך הלמידה, ותסייע להם בפיתוח כלים, ושיטות  להוראה איכותית. ככל שמורים ידעו יותר על האופן שבו המוח לומד, כך תהיה הצלחתם של המורים גדולה ויעילה יותר". (פרופ' יצחק פרידמן, בראיון למגאזין אגף מו"פ)

בשנת הלימודים תשע"ו, נתנה מכללת אחווה, קורסים במספר מסגרות: במסגרת בית הספר ללימודי המשך, במסלול לתואר שני במנהל מערכות חינוך, לאנשי חינוך ומורים ובמסגרת הכשרת מורים בבית הספר לחינוך. בקורסים, נחשפו המורים ופרחי הוראה לידע ולממצאי חקר המוח ואף התנסו, במהלכו, ביישום של שיטות וכלים שנלמדו בקורס. מהתנסות זו, ומדיווחי המורים, נגזרו  שלוש תובנות עיקריות:

  1. הידע על המוח, מאושש ומהווה, הסבר מדעי לחלק מהשיטות והכלים שפיתחו המורים, מנסיונם ומתוך היכרותם את השדה החינוכי. הבנה זו חיזקה את תחושת המסוגלות שלהם ואת ההכרה במומחיותם.
  2. ההיכרות עם תפקודי המוח ותהליכי הלמידה שבו,  הניעו חלק מהמורים לנסות ולפתח מטודות חדשות וכלים המבוססים על  הידע החדש.
  3. הידע על תפקודי המוח גרם למורים להבין טוב יותר את התלמידים, להיות יותר אמפטיים וסובלניים, ולפתח גישה יותר תקשורתית, איתם.

תובנות  אלו, חיזקו את ההכרה בחשיבותו של הידע עבור המורים, ואת הצורך בשילובו  בתהליכי ההכשרה והפיתוח המקצועי שלהם. בנוסף, הבהירו שתהליך השינוי, והפיתוח של פדגוגיה חדשה, מבוססת חקר-מוח, דורש שיתוף פעולה בינם לבין המורים ולעולם לא יוכל להתפתח ללא הידע והניסיון מהשדה החינוכי.

"רק תוך  שיתוף  פעולה בין אנשי הפדגוגיה (מורים) לאנשי המחקר (אקדמיה), ניתן יהיה לפתח  מודלים פדגוגיים חדשניים, מבוססי חקר מח.  אנשי המחקר אינם מכירים את מערכת החינוך, את השדה החינוכי, ויתרה מכך, את השפה של אנשי החינוך" (פרופ' פרידמן, בראיון)

לדבריו של פרופ' פרידמן, החוקרים אינם מסוגלים לתרגם את הידע המחקרי, לשפה חינוכית; לכלים ולפרקטיקות להוראה. המורים אינם יכולים לפתח גישות ומודלים חדשים, ללא הידע והמחקרי והתובנות. מכאן שיש לגבש  מודל עבודה משותף לפיתוח מודלים פדגוגיים חדשים, תוך כדי התנסות בשדה החינוכי, התאמת המודלים ותיקופם. מודל זה, שמתאר, פרופ' פרידמן, מתכתב עם תפיסת העבודה של  "קהילת עשייה"  ( community of practice), המבוססת על איגום כוחות ושותפות, ועל ההכרה בערכו של  כל פרט (יחיד) וביכולתו להשפיע על התוצר המשותף.

עשרת הדיברות של הנוירופדגוגיה

 

מקרה מבחן: "קהילת מורים – לפיתוח פדגוגיה מבוססת חקר מוח להוראת המתמטיקה"

מודל ייחודי וראשון, להתנסות בפיתוח פדגוגיה מבוססת חקר מוח, תוך שיתוף פעולה בין האקדמיה לשדה החינוכי, נולד במסגרת גיבוש המרחב החינוכי בגדרה , כחלק מתוכנית מרחבי חינוך של אגף מו"פ.

בניסיונות לאיתור הזדמנויות לשיתופי פעולה בין המרחב החינוכי של גדרה לאקדמיה, וביוזמתה של הגב' מיטל יפת, ממנהיגות ההורים בגדרה, המכהנת כראש מינהל בבית הספר לחינוך במכללה האקדמית אחוה, נפגשתי (במסגרת תפקידי כמרשתת מרחבי חינוך בגדרה) בחודש מאי האחרון (2016), עם ד"ר ראיסה גוברמן, ראשת בית הספר לחינוך, ומובילת תחום הנוירופדגוגיה בהוראת המתמטיקה, במכללה.

בקשתה האחת, של ד"ר גוברמן , הייתה הנגשת שדה חינוכי, לטובת פיתוח מודלים לפדגוגיה מבוססת חקר מח :  "אני רוצה שטח, רוצה מורים! את יכולה לתת לי לעבוד עם קבוצת  מורים?  אני רוצה  לחשוף מורים לממצאי חקר המח, ולפתח איתם שיטות וכלים חדשים להוראת מתמטיקה".

המפגש והמשך השותפות עם ד"ר גוברמן, הולידו את הרעיון להקמת קהילת מורים  – לפיתוח פדגוגיה מבוססת חקר מוח להוראת המתמטיקה, המבוססת על מודל קהילות העשייה לפיתוח פדגוגיה ייחודית, אותו פיתחתי, במסגרת התוכנית מרחבי חינוך ואגף מו"פ ניסויים ויוזמות במשרד החינוך.

בהובלה משותפת של ד"ר ראיסה גוברמן ושלי, ובשיתוף פעולה עם הגב' ענת קוך, מנהלת אגף החינוך בגדרה, המפקחת על בתיה"ס היסודיים, הגב' ויקי עזיאל , מנהלות בתי הספר בגדרה, מנהלת פסג"ה רחובות, הגב' כרמן צוקרמן, ובתמיכתה של  הנהלת מכללת אחווה בכלל ומנכל"ת  מכללת אחווה, ד"ר אתי גרובגלד, בפרט,  "קהילת המורים לפיתוח פדגוגיה מבוססת חקר מוח להוראת המתמטיקה" של גדרה יצאה לדרך .

קהילת המורים, בהובלת ד"ר ראיסה, כוללת את כל המורים למתמטיקה, בכל בתי הספר היסודיים בגדרה. מיזם זה מהווה נדבך נוסף למרחב החינוכי בגדרה: "גדרה מצטיינת בפדגוגיה" וסמן דרך להמשך.

מודל העבודה משלב לימוד וחשיפת המורים לידע ולתובנות המחקר, התנסות בפיתוח כלים, ודרכי הוראה חדשים, התנסות בשטח וניתוח התנסות במפגשי הקהילה. שילוב זה מתאפשר בשיתוף שני מנחים: ד"ר ראיסה גוברמן, האמונה הידע המחקרי וחשיפתו למורים, ומנחה נוסף האמון על הובלה וליווי תהליכי הפיתוח עם המורים, הקניית כלים ומיומנויות לפיתוח, וליווי ותמיכה בהתנסות המורים בכיתה. תהליכי ההתנסות יחזרו לקהילה לעיבוד ודיוק. תוצרי הקהילה יתועדו במנגנון לניהול ידע –  לטובת תיקוף המודלים בהמשך. (להמשך קריאה על מודל הקהילה)

בעקבות הסנונית הראשונה

מודל קהילת המורים למתמטיקה, מגשים את החיבור המתבקש, בין האקדמיה לשדה החינוכי, לטובת פיתוח מודלים חדשים לשיפור הפדגוגיה, עליו מצביע פרופ' פרידמן בראיון ויש בכוחו להשפיע על איכות הוראת המתמטיקה בכלל בתי הספר בגדרה. אנו מקווים שקהילה זו תצליח ותגבש נבחרת מורים פורצת דרך, שתהווה סנונית ראשונה  בפיתוח פדגוגיה איכותית מבוססת חקר מוח, ותסלול את הדרך לפיתוח מודלים דומים בתחומי דעת נוספים בגדרה ובכלל.

 

[1] מודל אחווה לנוירופדגוגיה, עמ.9

על הכותבים

פרופ' יצחק פרידמן הוא ראש התכנית למנהל מערכות חינוך במכללת אחווה. לשעבר בכיר במשרד החינוך, מנהל מכון סאלד וחוקר בכיר בו. תחומי התמחותו הם נוירואנטומיה רפואית ונוירופסיכולוגיה, פסיכולוגיה קלינית וארגונית בחינוך, הערכה ומדידה. לימד בביה"ס לחינוך של האוניברסיטה העברית ובמחלקה לפסיכולוגיה קלינית בביה"ס לחינוך של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

ריקי נחום היא מדריכה ארצית בתכנית "מרחבי חינוך" באגף מו"פ ניסויים ויוזמות, במנהל הפדגוגי משרד החינוך. מלווה את גדרה, באר יעקב והוד השרון. מלמדת פדגוגיה- חשיבה המצאתית וטיפוח יצירתיות בביה"ס לחינוך של מכללת אחווה. בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני בפילוסופיה יהודית וספרות חז"ל.

קטגוריות