עבור לתוכן

הצצה לגיליון יֶדַע

שועל
גרפיקה

מהו ידע? מי יודע? הבנייה ובניית ידע יוצרים שפה, המבוססת על ערכים משותפים, על אמון ואמונה. והדעת? בכל תחום יכולה להניח את הדעת וגם להסיח אותה. ואנחנו? נאלצים להודות שאנו, כולנו, יודעים ממש מעט, שכן שכל הזמן יש גילויים חדשים והידע מתעדכן.

אמונה, אמון וידע

ד"ר שחף גל, מערך המו"פ

ידע – דעת –  לדעת – דעה – ידיעה – מידע…  שזורים, נשזרים ומשתלבים בכל אחד מאיתנו, באופן שונה ומגוון.  

המשותף לשזירה זו הוא השילוב בין אמון ואמונה (ובאנגלית Faith) – שאנו לא נוטים לחבר אותם עם ידע והשימוש בו, אלא לשייכם לעולם הרוחני, ללא קשר לכאורה לעולם המדעי-פורמלי. אבל רק לכאורה, כיוון שאם נתבונן אחורה, להיסטוריה של התפיסות הפילוסופיות במאה ה-19,  ולתפיסות הרוחניות מאות ואלפי שנים קודם, נבין שהבניית הידע היא משימה אנושית, אישית וחברתית (Social Construction of Knowledge), שמכילה בקרבה אמון ואמונה שהמידע והידע "נכונים", כך שניתן לשתף בהם אחרים בקהילה. 

ומהו חינוך, אם כן, מנקודת מבט זו?  

יצירת מרחב בו ניתנת הזדמנות ותשוקה לכל אחד ואחת להתנסות בהבנייה ובבנית ידע, ששותפים לו יוצרי הידע והקהילה – מרחב שניתן לשאול ולתשאל בו לגבי הידע ואיכותו, באופן שיוצר למידה של הידע ועל יצירת הידע. 

דוגמא לכך היא שיתוף הלומדים     במדע אזרחי, המערב אנשים באופן פעיל באמצעים מדעיים, ומבוסס על האמון והאמונה שהם  יכולים להיות שותפים בייצור ידע או הבנה חדשים. הבנייה ובניית ידע יוצרים שפה. שפה המבוססת על ערכים משותפים. על אמון ואמונה.

חכמת ההמונים כמחוללת ידע מצרפי

רמי שקד, טכנו-פדגוג, מרצה ומומחה לחינוך טכנולוגי, מפקד בית הספר למקצועות המחשב של צה"ל לשעבר

אם תרצו, וגם אם לאו, לקחתם היום חלק בגיבושה של "חוכמת ההמונים" – נטפליקס, יוטיוב, ספוטיפי ודומיהם ידעו להמליץ לכם על המדיה הכי מתאימה כרגע; והחולצה המהממת הזו, שבדיוק רציתם, קופצת לכם כהמלצה באליאקספרס – כך משתמשות, יש שיגידו מנצלות, חברות את חוכמת ההמון, כדי להפוך את חיינו לנוחים בדרך להגדלת הכנסותיהן.

חכמת ההמונים מתבססת על העובדה שלהמון יש אינטליגנציה, ושבתנאים מסוימים היא גדולה מזו של המומחה. אך כדי שחכמת ההמונים תהיה אפקטיבית, היא צריכה להתבסס: על קבוצה גדולה ומגוונת של אנשים; על תשובות בלתי תלויות בדעות האחרים; ועל מנגנון איסוף מידע, המאפשר קבלת תשובה סופית.הדוגמה המפורסמת ביותר היא אפליקציית Waze: היא מאפשרת לנו, ההמון המשתמש, להזין מידע על מצב התנועה ללא כל פעולה אקטיבית מצדנו. האלגוריתם שלה קולט את המידע ומנתחו, וכך מייצר עבורנו את המסלול הטוב ביותר להגעה לנקודה.

דוגמה נוספת לידע מצרפי שתופסת תאוצה, היא "קוד פתוח" לתוכנה. הקוד נכתב ע"י מתכנתים, שחברו יחד לפיתוח תוכנה משותפת ללא ניהול ריכוזי. הקוד נגיש לכולם וחופשי לשימוש, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת – כן, קראתם נכון, לכולם!

את הויקיפדיה כולם מכירים- אנציקלופדיה מקוונת רב-לשונית, המבוססת על "חכמת ההמונים" – המידע בה מצרפי, נוצר ע"י רבים, וחופשי לשימוש, עריכה, העתקה והפצה.
העובדה שבויקיפדיה כל אחד יכול ליצור ערך חדש או לערוך כמעט כל ערך קיים, ושהשינויים מפורסמים מיידית,  עלולה להעלות תהיות לגבי אמינותה וחשיבותה. ויקיפדיה נערכת על ידי אלפי מתנדבים המכונים "ויקיפדים", ועורכים בעלי "הרשאות" חזקות, הנקראים "בירוקרטים", שמטפלים בהשחתה ובמשתמשים מפירי סדר.
חכמת ההמונים מתבססת על תגמול, שלרוב אינו כספי אלא כזה שגורם לנו להרגיש חלק מקהילה: אנו פועלים מתוך אמונה שאם נתרום את הידע שלנו, גם האחר יתרום, והעולם יהפוך לטוב יותר. אם תרצו, "תעביר את זה הלאה" – גרסת המאה 21.