ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים במודל הפדגוגיה מוטת העתיד מגדירים באופן כולל את השדה החינוכי בו מיושמת, הלכה למעשה, השפעתם המשולבת של העקרונות והמגמות.

תמהיל ההיבטים מתבסס, בשינויים קלים, על המסגרת התפישתית למיפוי היבטי הפדגוגיה שהוגדרה על ידי ה-OECD במסגרת פרויקט הכתה היצירתית. (אנחנו הוספנו את רכיב המיומנויות).
http://is.jrc.ec.europa.eu/pages/EAP/SCALECCRold.html

על בסיס מסגרת זו הוגדרו במודל הפמ"ע חמישה היבטים פדגוגיים וארבעה היבטים ארגוניים תומכי פדגוגיה.
התרשים מציג דוגמאות למגמות עתידיות בחינוך וכיצד הן עשויות להשתלב במכלול התחומים הפדגוגיים המייצגים מערכת חינוכית.

בתרשים להלן, מוצגות דוגמאות למגמות עתידיות בחינוך וכיצד הן עשויות להשתלב במכלול התחומים הפדגוגיים והארגוניים המייצגים מערכת חינוכית.

מניפת המגמות והאתגרים העתידיים בחינוך

במניפה מוצגות עשרות מגמות ואתגרים שונים בתחום החינוך על פי חלוקה לשמונת המרכיבים המרכזיים בעולם הפדגוגיה.
כל אחד מפרקי המניפה מתמקד בתחום פדגוגי ספציפי ומציג את המגמות והאתגרים הכלולים בו, דוגמאות למודלים ויישומים מעניינים ורשימה של שאלות לדיון הנגזרות מהם
עבור בעלי העניין ומקבלי ההחלטות.
מסמך זה מציג בפניכם מגמות ואתגרים בחינוך. זהו צעד ראשון לקראת מציאות בה אתם לוקחים חלק פעיל בעיצוב החדשנות הפדגוגית, וזו הזמנה להיות מעודכנים בעצמכם באופן תמידי בשינויים ובהשלכות החינוכיות הנגזרות מהם.

הקישו כאן

היבט זה מתייחס למשאבי התוכן המשמשים את ההוראה והלמידה ולתוכניות הלימודים המגדירות את יעדי הלמידה ומסגרות לפיתוח פעילויות הלמידה.

תוכן – מתייחס למשאבים של הוראה ולמידה.

תכניות לימודים – מונח המתייחס למטרות למידה ולמסגרות לפיתוח פעילויות.
גם תוכן וגם תכניות לימודים צריכים להיות כפופים לעדכונים שוטפים, בהם בעלי העניין בתחום החינוך והמתרגלים לוקחים חלק פעיל.

במסגרת זו צריך להביא בחשבון את המחקרים האחרונים אשר מדגישים בין היתר את הצורך:

– לפתח ולהעריך לא רק ידע עובדתי ומיומנויות קשות, כגון נומריות ואוריינות, אלא גם מיומנויות רכות חולפות כגון איתור בעיות, פתרון בעיות ושיתוף פעולה.

– לקחת ברצינות את הידע הקודם, את הרעיונות, האינטרסים והמיומנויות שהלומדים מביאים איתם ללמידה

– להעריך באותה מידת חשיבות גם למידה פורמלית וגם למידה אי-פורמלית

– לארגן מחדש את ההתארגנות החינוכית (כגון לוחות זמנים, הקצאת הלומדים בכיתות וכו ') על מנת לתת יותר זמן והזדמנויות ללמידה יצירתית מותאמת אישית

– לעשות שימוש טוב יותר בטכנולוגיות המידע הזמינות עבור הוראה חדשנית ולמידה.

היבט זה מתייחס למיומנויות נלמדות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות. מיומנויות אלו כוללות מיומנויות קשות כגון אוריינות לשונית ומתמטית כמו גם מיומנויות רכות כגון פתרון בעיות ושיתופיות. בנוסף נכללים בהיבט זה גישות ומאפיינים אישיותיים שעל הלומדים לפתח כדוגמת ביטחון עצמי, מוטיבציה, חוסן נפשי להתמודדות עם מצבי עמימות ואי ודאות ועוד.

גם המיומנויות, הגישות והערכים הכלולים במסגרת הלמידה של פרויקט חינוך 2030 ניתנים לשילוב בהיבט המיומנויות של שדה הפעולה החינוכי במודל הפמ"ע

מגמות עולמיות משפיעות על חיי הפרט, ומעודדות פנייה לפתרונות גלובליים ומקומיים.

פרויקט חינוך 2030 של ה  OECD הגדיר רשימה של אבני בניין של מיומנויות גישות וערכים הנדרשים במאה ה-21.

להגדלה – הקישו כאן

לחינוך תפקיד חיוני בקידום רווחה באמצעות פיתוח ידע, כישורים, עמדות וערכים המאפשרים לאנשים לתרום וליהנות לקראת עתיד כולל ובר קיימא.

הצורך ללמוד ליצור מטרות ברורות ותכליתיות, לעבוד עם מגוון אנושי בעל פרספקטיבות שונות, לזהות הזדמנויות ולפתח פתרונות לבעיות

קיימות וחדשות, יהיה יותר ויותר חיוני בשנים הקרובות.  לכן חינוך חייב לצייד את הלומדים בכישורים הדרושים כדי להיות אזרחים פעילים, אחראיים ומעורבים.

היבט זה מתייחס לפרקטיקות ההוראה בהן עושים המורים שימוש כדי לקדם את הלמידה ולהקנות ידע, כישורים, גישות ומאפיינים אישיותיים ללומדים.

נדרש ממורים לשמש בתפקידים חדשים כמורים, מנחים, ומנחים של למידה, לשמש מודל לחיקוי של יצירתיות וחדשנות.

מיומנויות ההוראה של מורים מקצועיים צריכות לעבור מהידע של המקצוע למומחיות בפדגוגיה כדי לטפח בצורה אפקטיבית את הלמידה היצירתית ואת גישת החדשנות בלומדים.

מלבד פדגוגיות חדשניות (למשל, פעילויות למידה בעולם-האמיתי עם שחקנים בעולם-האמיתי, כדי ליצור משמעות ללמידה) מורים צריכים גם ליישם אסטרטגיות ניהול כיתתיות יצירתיות (למשל, ניהול כיתה במהלך עבודה קבוצתית או הערכת עמיתים), ולהשתמש בטכנולוגיות מידע עבור למידה יצירתית.

פרקטיקות הוראה חדשניות צריכות להיות נתמכות על ידי פיתוח מקצועי מעודכן, ממוקד ומעורר השראה.

היבט זה מתייחס לשיטות הלמידה בהן נעשה שימוש על ידי הלומדים לביצוע הלמידה, לחוויית הלמידה אותן רוצים להשיג ולמעורבות הלומדים בעיצוב תהליך הלמידה.

הלומדים לא רק צריכים לקחת אחריות על התקדמות הלמידה שלהם, אלא גם לתמוך זה בזה ביצירה משותפת של התוכן וההקשר של הלמידה.

פרקטיקות הלמידה צריכות לתמוך בגישות מרתקות ומשחקיות ללמידה וצריכות לעודד עבודה שיתופית ולמידת עמיתים.

תהליך הלמידה צריך להיעזר בערוצים חושיים שונים, תוך מתן פורמטים חדשים לביטוי יצירתי ולעידוד הלומדים להתנסות בדרכים שונות וחדשניות לבטא את מחשבותיהם ורעיונותיהם.

יש לשים דגש מיוחד על פיתוח יכולת למידה עצמית של תלמידים ושל מיומנויות רכות.

היבט זה מתייחס לאופני הערכת הלמידה כולל יעדי ההערכה, פרקטיקות הערכה, זהות המעריכים וכלי הערכה בהם נעשה שימוש.

מימד זה מתמקד בשינוי המושגי: מההערכה מסורתית של רכישת ידע ועד גישות הערכה חדשניות המפעילות טכנולוגיות מידע המיטיבות להעריך את מיומנויות המאה ה –
21.

הערכה עבור למידה יצירתית ופדגוגיות חדשניות צריכה לספק תובנות בעלות ערך ללמידה של תלמידים ולקחת בחשבון את התקדמותם כלומדים יצירתיים.

גם המורים וגם התלמידים אמורים לעסוק באופן פעיל בתהליך ההערכה אשר מטפח הערכת עמיתים באופן רציף.

אסטרטגיות של הערכה ממוחשבת, בתוך הכיתה היצירתית, צריכות להתעלות מעל פרדיגמת הבדיקה המוכרת ולפתח הערכה אותנטית והוליסטית משולבת, על ידי תכנון משימות הערכה המשקפות הקשרי חיים אמיתיים, תוך שימוש בכלי טכנולוגיות מידע נפוצים כגון משאבי האינטרנט והמולטימדיה.

היבט זה מתייחס למאפייני המנהיגות והערכים הארגוניים הנדרשים כדי להוביל תהליכי שינוי, שיפור וחדשנות בכל היבטי הפדגוגיה.

יש לפעול בהקשרים חינוכיים וערכיים שישפיעו על מטרות הלמידה ועל הפדגוגיות, יקדמו את ההון האנושי ויבטיחו נגישות לחינוך איכותי לכל.

מנהיגות חינוכית חייבת ליטול תפקיד מכריע בתזמור תהליכים על ידי ייזום וניטור שינויים, מתן משאבים ותשתית נדרשת, איתגור תפיסות מוטעות על חידושים, ותמיכה בפיתוח מקצועי של הצוות תוך ניצול היתרונות הגלומים בשותפויות יצירתיות.

באופן כללי, מנהיגות בית ספרית אפקטיבית, אשר מעריכה הוראה חדשנית ולימוד יצירתי, היא המפתח ליישום בקנה מידה גדול ובר קיימא של הכיתה היצירתית.

היבט זה מתייחס להיבטי תכנון וארגון הנדרשים כדי לתמוך ולקדם את מכלול היבטי הפדגוגיה.

היבט התכנון והארגון מתייחס למגוון נושאים ובכללם ייעוד, מבנה, תפקידים ואופני העסקה, תהליכי תכנון, ביצוע, ניטור, אבטחת איכות ושיפור, סדירויות ארגוניות, תרבות ארגונית ועוד.

יש לאמץ גישה הוליסטית ללמידה חדשנית, שבה כל האלמנטים של ארגון לומד מובאות בחשבון ונחשבים "חיוניים".

מנגנוני ניטור צריכים להיות מופעלים כדי להעריך התקדמות, כדי למקד מחדש ובאופן אפקטיבי פרקטיקות ארגוניות וכדי להעלות את רמות הבשלות הטכנולוגית בארגוני למידה.

פרקטיקות ארגוניות צריכות להיות מופצות בקרב השחקנים המרובים של הקהילה ולהיות משותפות לכולם.

זהו היבט קריטי כדי להבטיח איכות הוראה, למידה והערכה ולהפוך את ארגוני הלמידה להיות מרכזי תרבות ולמידה עבור הקהילה המקומית.

היבט זה מתייחס לתשתיות פיזיות וטכנולוגיות התומכות ומקדמות את הפדגוגיה הן בתוך מרחבי החינוך המוסדיים הפורמאליים והן בשאר מרחבי החיים האי פורמליים הנמצאים מחוצה להם.

יש צורך בתשתית דינמית של טכנולוגיות מידע, בעלת ביצועים נאותים ונגישים, שיכולים להקל, לתקשר ולהפיץ הוראה חדשנית ולמידה יצירתית. מבני תמיכה אפקטיבייים נדרשים גם ליישם בצורה חלקה את כל הטכנולוגיות הדרושות.

בנוסף, יש להשתמש בתשתיות טכנולוגיות מידע כדי להרחיב את גבולות מרחב הלמידה לאורך זמן (גישה למשאבים 24/7 ומרחבי למידה וירטואליים).

מרחב הלמידה הפיזי צריך להיות מעוצב ומתוכנן (מחדש) תוך ניצול של צבעים, אורות, צלילים וכו', על מנת לתת השראה להוראה חדשנית ולמידה יצירתית.

היבט זה מתייחס לכל סוגי החיבורים והקישורים הנדרשים כדי לקדם את הפדגוגיה.

חיבורים וקישורים אלו יכולים להתקיים בין אנשים, קבוצות, גופים, רעיונות, מקורות מידע וידע בתוך מערכת החינוך ועם בעלי העניין שלה בסביבתה החיצונית המקומית והגלובלית.

זהו מימד הנוגע לגורמים חברתיים ורגשיים, שיש להם השפעה משמעותית על רמת המעורבות והמוטיבציה של חברי הארגונים החינוכיים ועל היחסים ביניהם.

יש ליזום אפשרויות חדשות לתלמידים להתחבר למספר שחקנים, לפתוח ערוצים חלופיים להשגת ידע ולהרחבת אופקים, לאמץ את המגוון ואף לעגן את חוויות הלמידה שלהם בעולם עשיר של תרבויות, מסורות, שפות ודעות שונות.

תרבות השתתפותית מסוג זה צריכה להיות נפוצה ומקיפה רמות שונות של חיבור.

סגירת תפריט