תכנון לאומי, התמונה הגדולה וסריקת האופק

diego-jimenez-A-NVHPka9Rk-unsplash
הערכת מצב, עליה מתבסס תכנון אסטרטגי בנושאים לאומיים שונים, כוללת בתוכה את "תמונת מצב", בין אם גובשה פורמאלית ובין אם מובנית אינטואיטיבית ע"י מקבלי-ההחלטות. הערכת המצב מהווה מסגרת חשיבתית ממנה נגזרת ההבנה באשר לאתגרים וההזדמנויות העומדים בפני הארגון והבנת החוזקות והחולשות בו.

העולם מתאפיין בהתפתחות טכנולוגית מהירה ומתמדת יחד עם חיבוריות וקישוריות חסרות תקדים בין אנשים, זירות גיאוגרפיות ונושאים כחלק מתהליך הגלובליזציה. מאפיינים אלו של המערכת העולמית מייצרים אתגר למקבלי החלטות ולעוסקים בתכנון אסטרטגי הגלום בהתמודדות עם מציאות מורכבת, חוסר ודאות, עמימות  ושינויים בקצב מסחרר (מתואר בעולם הניהול כ (VUCA.[2] מציאות זו מייצרת "שגרה" של הפתעותבתחומי החיים השונים אשר ברמה המדינתית עשויות להביא אף לכדי משבר במערכות לאומיות.

 

בכדי להתמודד עם השפעות המערכת הגלובלית המודרנית  והמורכבות הגדלה שלה (Complexity) נדרש ממקבלי החלטות ברמה הלאומית (משרדי הממשלה) הכרות והבנה עם "התמונה הגדולה" ("(The big picture" העולמית. "התמונה הגדולה" מורכבת ממגה- מגמות או מגמות-על (Mega Trends), מגמות (Trends), תופעות (Phenomenon), והתלכדויות (Convergences) בין מגמות המייצרות מגמות ותופעות חדשות. המגה-מגמות מהוות מעצב ראשוני של המציאות האנושית. התמונה הגדולה תניח בפני מקבלי ההחלטות את ההקשר (Context) הרחב, חוצה תחומי-ידע (דיסציפלינות), הבנתם ושילובם בניתוח של משתנים בעלי השפעה מעצבת על המערכות השונות (נושאיות/גיאוגרפיות) עליהם הם מופקדים.

מגה-המגמות מוכרות כוללות את : הגידול בקצב השינוי הטכנולוגי (ובתוך כך המהפכה הדיגיטלית), התחממות כדור הארץ, עיור, השינוי הדמוגרפי, מעבר מרכז הכובד הכלכלי מהמערב למזרח, רב-קוטביות פוליטית וגלובליזיה. מתוך מגמות-העל נגזרות מגמות המצביעות על כיוון התפתחות מובהק בנושא מוגדר (דוגמא: ריבוי בצורות כנגזרת של שינוי האקלים) ותופעות – האופן בו באות לידי ביטוי מעשי המגמות במקרים חוזרים (דוגמא: הידלדלות מקורות מים כתופעה הנובעת מריבוי בצורות). בהתלכדויות בין מגמות צפויות לעלות מגמות חדשות לדוגמא: התחממות גלובלית הגורמת להפשרת הקטבים יחד עם התפתחות טכנולוגית  המאפשרת גישה למשאבי טבע בים עמוק תורמת לייצור מגמה של מאבק על הקטבים בין מדינות. 

מגמות גדולות חדשות, שנגזרות מהמגה-מגמות ומהתלכדויותיהם כוללות כיום בין היתר את "המרד נגד הגלובליזציה", את "התחרות על העליונות" המתקיימת בין מעצמות ומדינות (בשורה של תחומים טכנולוגים מוגדרים, כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטום, שליטה בחלל בנתיבי סחר ובקטבים) ואת "המהפכה הכחולה" (עלייה בחשיבותו של הים בשל התרחבות פוטנציאל השימושים בו)

הערכת מצב, עליה מתבסס תכנון אסטרטגי בנושאים לאומיים שונים, כוללת בתוכה את "תמונת מצב", בין אם גובשה פורמאלית ובין אם מובנית אינטואיטיבית ע"י מקבלי-ההחלטות. הערכת המצב מהווה מסגרת חשיבתית ממנה נגזרת ההבנה באשר  לאתגרים וההזדמנויות העומדים בפני הארגון והבנת החוזקות החולשות בו. בתהליך הערכת המצב, המשמש כבסיס להחלטות אסטרטגיות, מעצבי ומרכיבי תמונת המצב ארגונית מתוחמים לרוב לפי העיסוק הארגוני, וחלקים ניכרים בה מתגבשים בעיקר מלמטה (מתוך "העשייה") כלפי מעלה. התיחום המקצועי והלימוד מ"החיכוך" בעשייה תורמים לתחושת ודאות אצל מנהלים באשר לתמונת המצב ומה נדרש לעשות. זאת, כיוון שנשענים על תופעות ומקרים ממשיים שכבר נחוו ארגונית יחד עם יכולת הבנה מקצועית של עולם התוכן בו עוסק הארגון ומהווה את מרכיבי הערכת המצב התחומית.

הערכת מצב תחומית שהתגבשה בדרך זו ומשמשת לתכנית אסטרטגית  טומנת בחובה שלושה סוגים של כשלים הערכתיים:

  • תופעות שהתקיימו עד למועד גיבוש תמונת המצב אולם במבחן הזמן התברר כי לא המשיכו או דעכו, בניגוד להנחת ההמשכיות המתקיימת בהערכת המצב.
  • מרכיבים שנתפסו כחשובים ובדיעבד התברר כי מדובר באירועים מתוחמים ללא המשך, כך שחשיבותם המערכתית נמוכה משהוערך.
  • תופעות שזוהו והמשיכו להתקיים ולהתפתח, אולם בדיעבד מסתבר כי חסרה הבנה באשר לגורמים להתמשכותם.

תוצאת כשלים שכאלו בהערכת המצב היא פער הולך וגדל לאורך הזמן, ברלוונטיות ההחלטה והתכנית שנתקבלה בסופה ופער בינה לבין אתגרי המציאות. הפער זה עשוי גם להיות מקור להפתעות – חלקן בסיסיות כלומר אירועים שלא נערכו אליהם ויגרמו לשיבוש רב בארגון ו/או בתפוקות המצופות ממנו ומשבר וחלקן מצביות דהיינו: אירועים משבשים שניתן יהיה להכילן במסגרת ה"חוסן" הארגוני הקיים, אם כי במחיר גבוה יותר מאשר לו תוכננו. 

בכדי להקטין את הסיכויים למשברים והפתעות לארגון הערכת המצב אסטרטגית בכל תחום לאומי צריכה לכלול את הבנה של "התמונה הגדולה" שמאפייניה המובנים הם ידע מתחומים שבמרביתם הארגון אינו מתעניין בשגרה. זאת, תוך עמידה על הזיקות בין התמונה הגדולה לבין "תמונת מצב" התחומית של הארגון, בדגש על האופן בו משפיעות המגמות על התחום בו מבוצעת הערכת המצב. השילוב בין "התמונה הגדולה" (מבט "מלמעלה") לתמונת מצב תחומית ("מלמטה") יאפשר תכנון צופה פני עתיד, שיפחית את הסבירות לכשלים בהערכת המצב הנובעים ממחסור בהבנה של הסביבה האסטרטגית הרחבה מחוץ לתחום העיסוק יחד עם חיבור ותרגום לאתגרי המציאות התחומית. 

לאור הקישוריות העולמית המתגברת וקצב השינויים הגבוה, הנחות העבודה בהערכת מצב באשר לתמונת המצב והצפי לעתיד מחייבים בחינה מתמדת, בשאלה האם מפציעות מגמות חדשות המחייבות התייחסות ובחינה מחודשת. הנהגה מדינית מבקשת על פי רוב יציבות של הידע, ההבנות, המדיניות ושל התנהלות המדינה והחברה וכן יציבות ביחסים עם העולם החיצוני. דהיינו אסטרטגיה שתחזיק מעמד זמן ממושך. כל התנגשות עם מציאות משתנה מקשה על הנהגות אלה את החיים.[3]

אחת השיטות שפותחו להתמודדות עם המציאות המשתנה היא  "סריקת האופק". "סריקת האופק" – הוא מנגנון (או תהליך) לחיפוש, איתור וזיהוי שיטתיים של סימנים מוקדמים להתפתחויות משמעויות פוטנציאליות. אלה יכולים להיות סימנים חלשים (או מוקדמים), מגמות, התפתחויות, בעיות כרוניות, סיכונים ואיומים, כולל עניינים המצויים בשולי תחומי החשיבה ועניין הנוכחיים אשר מאתגרים את הנחות היסוד הנוכחיות. אופק הבחינה של הסריקה יכול להיות בעל טווחים שונים בזמן (קצר, בינוי וארוך). תכלית הסריקה לסייע לממשלה להחליט האם היא מוכנה באופן מיטבי לקראת הזדמנויות או איומים עתידיים, ולהבטיח שסוגי המדיניות השונים שהיא מתווה יהיו חסינים וגמישים להתמודדות עם סביבות עתידיות מגוונות.[4]   

לפני כשנתיים הוחל במשרד המודיעין בישראל בהקמתו של מנגנון לאומי לסריקת האופק. זאת, בדומה לשורת מדינות מפותחות אחרות: בריטניה, קנדה, סינגפור, אוסטרליה, יפן, האיחוד האירופי ועוד), אשר מקיימים מנגנון לסריקת אופק. המנגנון בישראל כולל כיום פורום "קו האופק" אשר חברים בו נציגים מגופי תכנון ומחקר מכל גופי המודיעין והביטחון וממרבית משרדי הממשלה האזרחיים והוא מתכנס אחת לחודשיים.

בלב מנגנון סריקת האופק, המצוי בתהליכי התפתחות והתבססות, אך כבר מפיק תוצרים, יעמוד "דסק" מחקרי שיורכב מחוקרים, מדעני מידע            (Data Science) ומטכנולוגיה מתקדמת מבוססת בינה מלאכותית (AI) העושה שימוש בנתוני עתק (Big Data). הדסק ירכז את המידע המועבר מגופים ומשרדים החברים בפורום ומגופי סריקת אופק עמיתים בעולם, ישלבם במידע המופק בתהליכי סריקת אופק עצמאיים ויעשה בכל אלו "שכל" (sense making). תוצרי הדסק יכללו תובנות (Insight & Foresight) אשר יופצו לכלל המשרדים והגופים החברים בפורום להטמעה (גם באמצעות השתתפות אנשי הדסק) בתהליכי תכנון אסטרטגי לאומי ולסיוע בקבלת החלטות. הדסק, גם יפתח, יישם ויטמיע מתודולוגיות לחקר מגמות, ויפתח קשרי גומלין עם מנגנוני סריקת אופק בעולם.

בתכנון האסטרטגי בולטת גישה לתכנון מבוסס תרחישים.[5] תרחישים שיפותחו תוך שקלול תרחישי "התמונה הגדולה" יתאימו יותר להתמודדות עם המורכבות המתקיימת ויאפשרו תכנון ארגוני עם יתר חסינות להפתעות ומשברים.

מנגנון סריקת האופק בישראל נועד להוות פלטפורמה ו"כתובת" לאומית להסתכלות רחבה, מדינית-ביטחונית ואזרחית (כלכלית, סביבתית, חברתית וטכנולוגית) על "התמונה הגדולה" של המגמות העולמיות ונגזרותיהן, חשיבה על העתיד בהקשרים אסטרטגים לאומיים ולזיהוי מבעוד מועד של מגמות מפציעות לטובת "התרעה" אסטרטגית, תהליכי קבלת החלטות והיערכות.

 

הערות

[1] תודתי למר חגי צוריאל מנכ"ל משרד המודיעין ולמר שחר סולר סמנכ"ל אסטרטגיה במנהל התכנון על הערותיהם  למאמר.

[2] VUCA  הם ראשי תיבות של Volatility, Uncertainty, Complexity, Ambiguity, בעברית – תנודתיות, אי-וודאותמורכבות ועמימות המושג פותח בהקשרים צבאיים בצבא האמריקאי, אך אומץ אל תוך השיח הניהולי. אחד השימושים השגורים במושג הוא כ-VUCA world (עולם של VUCA), דהיינו – תיאור של המציאות בה אנו חיים כמציאות המתאפיינת באי-וודאות בסיסית, ומצריכה לאור זאת היערכות וצורות ניהול אחרות מאלו שפותחו בעולם שנתפס כיותר יציב ושיטתי.

מקור: https://doalogue.co.il/wiki/VUCA בתוכו מצגת צה"ל/ ממד"ה בנושא.

[3] דב תמרי, "ממודיעין לשם התרעה למודיעין לשם הבנה", בתוך: מבט מל"מ כתב עת לענייני מודיעין וביטחון, גיליון 84, אוגוסט 2019. עוד מוסיף הכותב במאמר וטוען כי "ממשלות ישראל אינן מפתחות ידע מוסדר, הן לא בנויות לשם כך וגם לא שואפות לכך. אנחנו מתמקדים בבעיות מטרידות שניצבות בפנינו ולא בסביבה שבתוכה הן התפתחו, גם לא בתנועה מהעבר להווה ולעתיד; אנחנו מתקשים להבין שאנחנו חיים בתקופה שבה השינויים מתרחשים לא במהלך שנים אלא לעיתים בימים ספורים.."

[4] נועם אלון, "סריקת האופק תהליך מסייע בתהליכי קבלת החלטות ברמה הלאומית", הוצאת המרכז למורשת המודיעין/ המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, יולי 2018.  הגדרות התכליות מתבססת על ההגדרה של האיחוד האירופי ובריטניה לתהליך סריקת האופק.

[5] Timothy R. Heath & Matthew Lane , "Science-Based Scenario Design", RAND Corporation, Santa Monica California, 2019. 

פרסומות מן העתיד

עיצוב גרפי: KinspiritDesign
בהשראת המיזמים: Futurematic | Pawn Tomorrow by Extrapolation Factory
טקסטים: שמוליק לוטטי

סגירת תפריט