הוראה מפורשת וישירה

אריה גור לביאה

גישה פדגוגית שבמסגרתה מגדיר המורה יעדי הוראה ברורים, פורש את שלבי השיעור הצפויים לתלמידים, מסביר בבהירות את המושגים והמיומנויות הנדרשים ומנחה את התלמידים ביישום ובביצוע.

עמוד זה נכתב בהתבסס על החומרים המופיעים בחוברת נתיבים להוראה משמעותית וחומרים נוספים.

"מה אני יכולה לספר על הוראה מפורשת וישירה? אולי שזה נשמע כמו הדבר הכי פשוט ומובן מאליו, אבל זה לא. בהתחלה, כשהציגו לנו את זה, אמרתי – ככה אנחנו מלמדים ממילא! אבל זה לא נכון. לקח לי זמן להבין מה זה ואיך עושים את זה. החלק הכי קשה היה להתרגל לדייק את הגדרת המטרות, הגדרת המושגים, לחדד את השלבים בתוך מבנה השיעור. אבל הרווח – עצום! זה כאילו כללי המשחק הפכו גלויים וברורים לי ולתלמידים. בכל נקודה של השיעור אני יכולה לעצור ולפנות לתלמיד אקראי ולשאול – מה אנחנו לומדים היום? מה אמור לצאת מזה? באיזה שלב של השיעור אנחנו נמצאים? והם יידעו לענות! אני מרגישה שאני עצמי מבינה את החומר טוב יותר. מרגע שהתרגלתי, קשה לחזור אחורה."

רקע ורציונל

המושג "הוראה מפורשת וישירה" מתאר גישה פדגוגית שבה המורה אינו נרתע מלהגדיר יעדי הוראה ברורים, להסביר את המושגים והמיומנויות הדרושים, להנחות את התלמידים בתרגול וביישום, להעריך ולתקן את ביצועיהם. פרקטיקת הוראה זו מתבססת על ההנחה שלפיה לא ניתן לקדם חשיבה של תלמידים בלא תוכני ידע, וכי לפעמים הדרך הטובה ביותר להנגיש את התכנים לתלמידים היא על ידי הסבר ברור וישיר, הדגמה מוחשית וארגון נהיר ומסודר של הרעיונות, המושגים והמיומנויות הדרושים.

חוזקותיה של פרקטיקת הוראה זו ניכרות בעבודה עם מגוון אוכלוסיות; יחד עם זאת יש שמסמנים אותה כמתאימה בייחוד להוראה בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. זאת בעיקר לעומת האפשרות ההפוכה, שניתן לכנות "פדגוגיה נסתרת": הוראה אשר המטרות, דרכי הלמידה והקריטריונים להערכה שבה נותרים עמומים. תלמידים ממעמדות הביניים וממעמדות גבוהים רוכשים בבית את ההון התרבותי הנחוץ לפענוח הקודים הנסתרים, ועל פי רוב יודעים להתנהג על פיהם ולהפיק מצורת הוראה-למידה זו את המרב. לפיכך יש הטוענים כי דווקא הוראה ישירה ומפורשת מסוגלת לייצר נקודת פתיחה הוגנת יותר, שמתאימה למגוון אוכלוסיות.

למעשה, פרקטיקת הוראה מנסה להבהיר לתלמיד מהי הדרך הנדרשת להצלחה. ההנחה הבסיסית היא שלתלמיד שמבין למה לא הצליח במבחן, מה החומר שהוא צריך לחזור עליו, שמבין איך החומר במבחן קשור לחומר שנלמד בכיתה או מדוע זה החומר שהוא צריך לדעת – יהיה קל יותר ללמוד באופן אפקטיבי, מאשר לתלמיד שכלל אינו מבין היכן טעה או שאינו מקשר בין החומר שלמד בכיתה לשאלות שנשאלו. (לקריאה נוספת על מושג המובנות – ראו חוברת התמדה, עמ' 20).

עקרונות מרכזיים

נראות של מטרות ודרכי ההוראה עבור התלמידים, ושל אופני הלמידה של התלמידים עבור המורים (Hattie, 2009).

הגדרות ברורות ומפורשות של מטרות ההוראה, של כללי הלמידה, של המיומנויות שעליהן עובדים (Adams & Engelmann, 1996). 

הדגמה ובעקבותיה תרגול עצמאי מונחה המלוּוה בבדיקות הבנה והסברים נוספים.

משוב שתפקידו לבדוק את הבנת התלמיד את נושא השיעור והשגת מטרותיו.

אופן ההפעלה

במקרה של פרקטיקת הוראה זו, על הכנת הצוות לשים דגש על שני דברים מרכזיים:

(א) יש להקנות למורים הבנה מעמיקה של מהות הפרקטיקה.  לא מספיק "להסביר ברור", צריך להבין את רוח השיעור הנגזרת מפרקטיקה זו על כל שלביה ופרטיה – כפי שמוסבר להלן.

(ב) לרתום את המורים להוראה בסגנון זה, לתת לגיטימציה למורה לממש את תפקידו כמקור סמכות – בעיקר נוכח רוחות הקיימות בשיח החינוכי כיום, שקוראות לעמדה הפוכה בתכלית.

בשלבים הראשונים, למורה הבודד יהיה קשה לערוך את ההתאמות הנדרשות לבדו. כדי לסייע למורים ללמד בפרקטיקת הוראה זו, יש להוביל אותם למהלך פירוק התוכנית ליחידות הוראה קטנות, כך שיתאפשר לימוד בשלבים. בקבוצות עבודה, רצוי לפי צוותים בבית הספר, יש לעבוד על חידוד המטרות והיעדים, להגדיר קריטריונים להצלחה ולהחליט על דרך הערכת ביצועים שתהיה  ברורה דיה לתלמידים.

בתחילת השיעור יש להציג באופן ברור את נושא השיעור, את היעדים וכן את הקריטריונים שלפיהם יוערכו התלמידים על ביצועיהם. אפשר ורצוי גם לכתוב את הדברים על הלוח או לחלק דפים עם פירוט הדרישות בכתב. הקפדה יתרה על ניסוחים ממוקדים ובהירים תתרום לביצוע מוצלח של הפרקטיקה.

בשלב זה על המורה להסביר באופן ברור את המושגים המרכזיים ותכנים אחרים הדרושים להשגת המטרה. יש לדאוג מבעוד מועד (בעת הכנת השיעור) לניסוחים ברורים, ממוקדים ומלוטשים. אם השיעור מיועד גם לתרגול מיומנות, יש לשיים אותה בבירור בליווי הדגמה מוחשית.

הוראה מפורשת וישירה אין משמעותה שהמושכות של השיעור מוחזקות אצל המורה באופן בלעדי. חשוב לכלול בשיעור שלב של תרגול אשר ההנחיות לגביו ברורות, אך הוא נעשה במידה רבה של עצמאות. חשוב שהתלמידים ידעו מה הם מתרגלים ויבינו את מיקום התרגול בתוך רצף השיעור.

תפקיד המשוב לבדוק את מידת הבנת התלמידים בנושא השיעור ואת מידת מימוש המטרות של השיעור. היות שהיעדים הוגדרו בבירור, קל ונוח לבדוק עם התלמידים בסוף השיעור, תוך שמירה על עקרון הנראות, את מידת הבנתם את החומר. למורה ולתלמידים צריכה להיות יכולת לומר בסוף השיעור באיזו מידה הושגו המטרות, ומה חסר עדיין וצריך לחתור להשלימו בהמשך.

הוראה ישירה ומפורשת  כבמה לקידום נושאי המפתח

לקריאה נוספת

כל הפרקטיקות

Sorry, we couldn't find any posts. Please try a different search.