בעבר מערכת החינוך חילקה דגים – העבירה מידע.
בהווה מערכת החינוך מחלקת חכות – מלמדים תלמידים כיצד ללמוד בכוחות עצמם.
ובעתיד צריכים מורים ותלמידים בשיתוף פעולה עם קהילות מקומיות וגלובליות לצאת לדיג משותף – לפתח קהילות למידה ויצירה, שיובילו ביחד ל- "תיקון עולם". (יעקב הכט)

קֶשֶב או תְּשׂוּמַת לֵב מתייחסים ליכולת האדם להתמקד באופן מתמשך בגירוי/פעילות מסוימת. המכניזם האנושי כולל: מיון המידע הנאסף באמצעות החושים השונים, ובחירה במה להתמקד, מתוך מגוון הגירויים הרלוונטיים – למה עוד מתייחס קשב בחיינו?

הקשר בין תנועה ללמידה הוא רעיון עתיק יומין, אך לצידו קיימת הפרדה מסורתית בין ה'מנטלי' לבין 'הגופני', שילוב תנועת הגוף בהקשר ללמידה מתחזק, לאור ממצאים שמראים שתיאום חושי-תנועתי הוא מאבני היסוד לבניית יציבות רגשית והתנהגותית, ותנאי הכרחי ללמידה תקינה

בוא נחשוב מחוץ לקופסא! אבל מה זו אותה קופסא שאנחנו צריכים לחשוב מחוצה לה? ומי בכלל סגר אותה? ומתי? מתקבעת אצלנו תודעה של מוכר – מה ידוע לנו ומה כביכול הגיוני ושגור – הוא נורמה ״קופסא״, וכל מה שמחוץ לה נתפס כמשונה במקרה הרע או יצירתי במקרה הטוב.

הֲנָעָה (הֲנִיעָה), ובלועזית מוטיבציה, היא הכוח הדוחף אותנו לעשייה שיש עמה תוצאות מתגמלות, ואל המקום אותו אנו מייעדים לעצמנו כמטרה. מה מניע מוטיבציה?

מה הסיפור הראשון שאתם זוכרים? מה הסיפור הראשון שסיפרתם וגיליתם שהוא מעניין אחרים?
האם כבר סיפרתם סיפור היום? ואם כן האם הקדשתם מחשבה על איך לספר אותו?

שיתופיות מאפשרת לכלל המעורבים להביא לידי ביטוי את החוזקות שלהם, ובכך להשיג בכל תחום תוצר איכותי, מגוון ומשמעותי יותר.

כולם מדברים על שינוי, התקדמות, רלוונטיות, עדכון… אבל איך בפועל מייצרים אותו? איך יודעים לאן לכוון? ומהי התנועה הרצויה אל עבר תמונת העתיד החינוכית (ובהתאם המציאות) הנחשקת? ואיך מכילים את השינוי הזה על כלל המערכת? האם יש בכלל שינוי שנכון לכולם? ומהיכן מתחילים אותו?

עידן חדש בפתח, עידן בהתהוות… ייתכן שאנו כבר בתוכו וייתכן שרק לקראתו… זה סוג הדברים שנזהה רק בדיעבד.
יש המתייחסים לעידן זה כאל עידן האינטואיציה והשינוי בתודעה, ויש המכנים אותו כעידן היצירתי או עידן הדמיון. כך או כך זהו העידן הגדול הבא של העולם המערבי. בעידן הקונספטואלי תהווה החשיבה המושגית מפתח, ומשמעה:
יכולת לזהות דפוסים או קשרים בין מצבים שאינם קשורים באופן ברור, ולזהות נושאים מרכזיים או בסיסיים במצבים מורכבים. כולל שימוש בנימוק יצירתי, רעיוני או אינדוקטיבי או במילים פשוטות יותר היכולת לתפוס ולדמיין, לחזות ולשער, ולסכם ולהרהר.

בבדיקת מאפייני הלמידה מרחוק בקרב 1,300 אנשי חינוך שנערכה בין החודשים אפריל- יוני 2020 נמצא שאחד העקרונות הבולטים עסק בנושא מענים מותאמים, שהוא אחד הביטויים המובהקים של הוגנות.
הוגנות היא מושג רחב וגבוה, ובבואנו לפשט אותו ניתן להתייחס אליו כאל היכולת, לראות, לשמוע ולהרגיש את האחר ובעיקר לפעול כדי שכל אדם במערכת החינוך (ובכלל) יקבל את המענים להם הוא זקוק.

ההשפעה ההדדית שיש בין התלמידים למרחב היא קסם של למידה והקנייה של ידע, מחד אין לה גבולות ומאידך היא בוראת אל תוך מוחם של התלמידים בצורה אחרת ידע אין סופי שישמש אותם בהמשך החיים.

יש המכנים אותם 'דור הזכוכית', בשל ריבוי המסכים -עד שנת 2025 הם צפויים להוות כרבע מאוכלוסיית העולם.

חשיבה חישובית מאפשרת לנו לקחת בעיה מורכבת, להבין מהי, לפתח פתרונות אפשריים ולהציג אותם באופן שהמחשב, האדם או שניהם יוכלו להבין.

נחישות, בעיני, היא היכולת להסתכל קדימה באופטימיות גם בתוך תסכול, אחרי טעות, בתוך רצף הפסדים או במהלך תקופה קשה. זו לא מיומנות מובנית מאליה בכלל, ויחד עם זאת, אחת החשובות.

הנוודות החדשה היא אורח חיים וצורת מחשבה המבוססים על ארעיות, שבירת רצפים ואחדויות וטשטוש גבולות טריטוריאליים וסמליים.
חלופה לאורח החיים הקבוע והביתי של התרבות הרשמית.

חינוך למייקריות מציע גישה טרנספורמטיבית להוראה ולמידה העוסקת בצרכים אמיתיים ורלוונטיים של לומדים בפרט ובני אדם בכלל. פעלנות לומדים נמצאת במרכז הגישה, והלומדים מצופים להיות מודעים ליכולתם לעצב את עתידם באופן מיטבי.

למידה רגשית-חברתית (SEL) היא מונח פסיכולוגי שמתייחס לרכישת כישורים על ידי תלמידים ״לזיהוי וניהול רגשות, לפיתוח דאגה ואכפתיות לאחר, לקבלת החלטות אחראית, לייסוד מערכות יחסים חיוביות ולהתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים״.

סקרנות מתייחסת לצורך המולד של האדם‬ ‫לחפש אחר גירויים חדשים ולחקור… סקרנות היא בסיס הלמידה

גליון סק;ופ מס' 9 של אגף מו"פ ניסויים ויוזמות אורז מזוודה ויוצא להרפתקאה. אסופה חגיגית, כתומה ותוססת.

תנועת הההאטה (Slow Movement) מקדמת שינוי תרבותי שמבקש להביא להאטה בקצב החיים בעולם המערבי. מה המשמעות של חינוך איטי? האם אפשר לדבר על למידה איטית? האם זה רצוי וחשוב?

אוֹטוֹנוֹמְיָה | מונח אשר מקורו בפילוספיה היוונית העתיקה אוטוס – עצמי, נומוס – חוק, ומשמעותה: שלטון עממי. השימוש העממי מבטא לרוב שאיפה לחירות

המציאות המורכבת המשתנה במהירות, מובילה לעתיד בלי מוכר, המייצר מגוון אתרים והזדמנויות. חשיבת עתיד היא שיטה רב תחומית לזיהוי מגמות ובניית תרחישי עתידים אפשריים בכל תחומי החיים כולל בחינוך, ולעיצוב עתיד רצוי

על פי תפישת ״הצמיחה הכוללת״ של האדם, מטרת החינוך הכוללת הוא שלומות, כלומר שגשוג ורווחה ברמה האישית והקולקטיבית, בכל ממדי החיים בהם פועלים הפרט והחברה.

כניסת המשחוק לשדה החינוך פורסת עשיר של אפשרויות ללמידה מהנה, אפקטיבית ורלוונטית. וגם אתגרים מורכבים. הסק;ופ הרביעי מזמין אותך להציץ אל עולמות המשחוק.

ההבדל בין החשש לבין המעשה.
בין הפחד לבין התעוזה לשנות את המיקום.
את העולם.

פַּעְלָנוּת.

חינוך.

העולם דורש מאיתנו יכולות השתנות מהירות – האם גם בתי ספר ומערכת החינוך יכולים להיות זמישים? האם בכלל הם צריכים? ואיך עושים את זה?

"חינוך ולמידה היברידית" מציעים איזון בין "למידה ביתית" ו"בית ספרית" (למידה משולבת) המזמנת שילוב חוויות חברתיות וערוצי למידה שונים: מפגשים כיתתיים, סיורים, סימולציות, משחקים ועוד.