k f i 7 r u i 6 n u g j i v o w m a n x i u 8 p s 2 8 o u d m i l l y 2 a u f i 8 i k s m i a u v x 5 t 5 n g 3 6 c 7 0 y y i 4 o 7 p 8 e l q i w x l i 0 m p 0 q b a r u k a n s e f u t h j 8 0 6 z 3 f w p z 0 5 s t o b b b d p o h f s o y u n 4 h o j p r g t s h y l b k d e o d e d a 3 4 v u a x o y p k b 8 4 3 r c b n 0 1 e i g e e n y x q l n d q c a t b 6 8 w m 7 o a d q c x w a e y m j u 8 h e y m 0 v p f 3 t u n j m o m d r o r k o b w h y t c 2 r o c 4 l v u 1 d c w j t v 1 v w 8 t o j b z r m n 5 h 3 a g k k a u u 9 n e i o f v x f l 6 o i i p 2 g m e 5 e l f q 5 5 k a o r k v o r d p o x g y e 0 j d 8 n y q g g y h q 1 7 s v p l b 2 e 6 m h e u j m d x h d d o 7 d h y n n a m j k i m a l y d g r s k q a 8 v 4 y 6 1 e b a x c 1 u d 5 w x o 8 j i l r c y d r 6 j t d c k a g 2 3 x 2 n y l u n w 4 d k 6 2 s w v n 5 n r v k r s 4 y z x b z q d s u k w 2 v d l w r s h s i o t n v q 1 d c g a h w j 6 a n h 6 5 6 n s y k x w f o k 0 b 1 f k i w u 0 s x d l t 7 j f a m 1 n 8 8 o 2 o 0 s c w u m z u o i w k p z h 0 3 y g i w z p g i f z b i m t m z m w h x s x 4 m c 8 2 x t t d p b e o m s v n o c i k n 8 v d e x 0 y g z t 6 v b r t s a k l v d x c j r v z h p w 9 g l u u t 8 5 u l 0 t 6 x b u 9 5 0 i c w 5 x o y j u q o d 4 l z l i g d s e t u d e f u n r j x t m b l g w z d 0 t r u u n k z b y t u r m 2 e n a l a m l m h n l q s u t l d 0 a n r j p r x r z d e g n h 5 q t l h e u 5 r f m h j 7 q h 5 5 t k b 7 s 2 q 7 l u 3 a f f z m n c z 8 f b m i n k v w u 7 q t i f l z b y b 9 p r 1 x o p t q m x p u b b q l 8 7 j l k c l y c v 4 x m j i p h m m c m 6 e s 6 p m z g c e q d p o r f f 2 6 c k h r n m 5 4 f h b q z y b t v r 4 u e q l g i u t h k s z w 1 v l b u i x d x z d h q q l y w m u g o d m x e l i r j j 4 w m n z o 9 z w s f r e 6 p m f w h n k z j 9 7 q y 9 4 y i s q z a r 8 1 w v e l q b x k b h 6 g n u k q j q f q d h i t o x b e f 3 e i a m 8 m b b y 5 r t m 3 x z 1 x f j d x v h e e q k v 4 z 7 e f 3 0 v n e d m u 8 f x l f p e t n z f u m s k z 8 v r o 1 שיתוף חוצה מגזר— אסטרטגיה יוצרת ערך. מודל ואירוע הקואליציה הלאומית ״5 פי 2״ | אגף מו״פ, ניסויים ויוזמות

שיתוף חוצה מגזר— אסטרטגיה יוצרת ערך. מודל ואירוע הקואליציה הלאומית ״5 פי 2״

Screen-Shot-2017-03-23-at-23.51.41
ממקרה הבוחן של החינוך המדעי-טכנולוגי והקמתה של היוזמה הלאומית "5 פי 2", נוכל ללמוד שהיישום של האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף מאפשר יצירה של פלטפורמה רחבה ושל תנועה רחבה, שמושכת תשומת לב הן מצד המערכת הציבורית – הממשלה – והן מצד האקוסיסטם הרלוונטי במטרה להשיג את המטרות שהוגדרו במפת הדרכים ארוכת הטווח.

האיור: מודל 5p2 | ֿ אתר  http://www.5p2.org.il/about-the-5×2-initiative/

הקשר עם הקהילה בכלל, והקשר עם תחום החינוך המדעי הטכנולוגי בפרט, מהווה ערך מנחה בחזון הארגוני של חברת אינטל מאז הקמתה. החברה מחפשת כל העת דרכים יצירתיות לתרום להתפתחות הקהילה סביבה, מעצם ההכרה שיחסי גומלין יוצרי-ערך בין ארגון לחברה הסובבת אותו מיטיבים עם שני הצדדים. לאורך השנים התבססה ההבנה שפעילויות ממוקדות ואקראיות תורמות לסביבות מצומצמות, ומובילי דעה בארגון החלו לחפש מודל/אסטרטגיה שבאמצעותם ניתן יהיה להפיק את המרב  מההשקעות בתחום קשרי קהילה. ברוח זו, אנו מציעות במאמר זה מודל "שיתוף חוצה מגזר" ((CS)2V – Cross Sector Collaborative Shared Value .

מודל זה מבוסס על ההבנה שיש לחבר בין הצרכים העסקיים הבסיסיים של הארגון לבין הצרכים הבסיסיים של החברה בה פועל הארגון, וזאת באמצעות טיפול בבעיה חברתית-לאומית שפתרונה מהווה אינטרס גם עבור המגזר העסקי. במילים אחרות, המסר שמשל מודל זה הוא שמתן מענה משותף לצורך ארגוני הקשור באופן הדוק לצורך חברתי יתרום עשרת מונים לכל המעורבים.

מחקרים מצביעים על כך שהמגזרים השונים – הפרטי, המוסדי והמגזר השלישי – נוטים לפעול כל אחד בתחומו ולהימנע משיתופי פעולה ביניהם. מערכות היחסים בין המגזרים השונים מתאפיינות ביחסי תורם-נתרם: המגזר הפרטי תורם לשני האחרים והמערכת המוסדית תורמת למגזר השלישי. כמו כן, נמצא כי המגזר השלישי כולל גופים רבים העוסקים באותן פעילויות עבור קהלי יעד זהים.  

מאמר זה יעסוק בזיהוי צרכים של כלל המגזרים בתחום החינוך המדעי הטכנולוגי (STEM – Science, Technology, Engineering, Mathematics)), ניסוח הנחות היסוד שהובילו לבניית המודל, הקמת היוזמה הלאומית "5 פי 2", והגדרת התכנית הרב-שנתית הלאומית שנגזרה ממנו.

מבוא

האסטרטגיה של שיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף (Cross Sectorial Collaborative Shared Value, המכונה גם CS)2V)), נועדה להגביר את השפעתן של ההשקעות שמבצע ארגון עסקי בתחום החברתי, וכן את יעילותן של מחלקות האחריות החברתית התאגידית (CSR – Corporate Social Responsibility). תפקידן המסורתי של מחלקות האחריות החברתית התאגידית הוא לגשר בין הארגון לבין סביבתו החיצונית, כלומר ארגונים אחרים מהמגזרים הראשון, השני והשלישי. האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף מכוונת את מחלקות האחריות התאגידית לחבר בין צרכיו העסקיים הבסיסיים של התאגיד, מנקודת מבט עסקית, לבין צרכים חברתיים בסיסיים, מנקודת מבט חברתית ו/או ממשלתית. החיבור נעשה על ידי טיפול בבעיה חברתית לאומית המשיקה לאינטרס עסקי.  

מחלקת יחסי הציבור של אינטל ישראל מובילה שינוי בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי

אנו מבקשים להדגים את האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערכים משותפים באמצעות מחלקת יחסי הציבור של "אינטל ישראל", אשר אחראית ליחסי החוץ הלא-מסחריים של החברה, בדגש על פילנתרופיה והשקעות בקהילה. מחלקת יחסי הציבור שינתה לאחרונה את האסטרטגיה שלה באופן שמאפשר לה לספק מענה לצרכיה העסקיים של אינטל לצד מתן מענה לצרכים החברתיים של הקהילה שבה היא פועלת.

במאמר זה נתמקד בתחום של חינוך מדעי טכנולוגי (STEM – Science, Technology, Engineering, and Mathematics), ונראה כיצד יישמה מחלקת יחסי הציבור של "אינטל ישראל" את האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר באופן ששירת את עסקי הליבה של "אינטל".

מספרם ההולך ופוחת של תלמידים בתחומים המדעיים-טכנולוגיים זוהה בשנת 2011 כסכנה מרכזית לכלכלה ולחברה בישראל – "אומת הסטארט-אפ" (Senor and Singer, 2011). כתוצאה מכך, זוהתה החשיבות העליונה שבהשקעה בחינוך בתחומים אלה בכל רחבי המדינה, וקידומם הוגדר כחלק ממטרותיו של משרד החינוך.

המגזר הטכנולוגי, אחד התורמים המרכזיים לכלכלת ישראל, תלוי במספרים גדולים של בוגרים בעלי השכלה מדעית-טכנולוגית בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. אך בישראל נצפתה צניחה חדה במספרם של בוגרי התיכון שסיימו לימודי חמש יחידות במתמטיקה, המהווה את הבסיס לכל תחומי המדע. על פי נתוני משרד החינוך, מספרם של תלמידי התיכון הלומדים חמש יחידות מתמטיקה צנח מ-13,000 לערך בשנת 2006 לפחות מ-9,000 בשנת 2012.

יישומה של האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר הובילה לייסוד הקואליציה הלאומית (תחת הכותרת "5 פי 2" – http://www.5p2.org.il/about-the-5×2-initiative), הכוללת ארגונים מתעשיית ההיי-טק, מהאקדמיה, מהמגזר הציבורי (הראשון) ומהמגזר השלישי. כל אחד מהמגזרים מביא עמו את הידע, הכישורים והחוזקות שלו, וכולם מבטאים חששות דומים בנוגע לחינוך המדעי-טכנולוגי. היוזמה הלאומית הפכה את השותפים בה מפאסיביים לאקטיביים, ואחדים מהם נדרשו למקד את ההשקעות שלהם בקהילה בהתאם ליוזמה זו. שיתוף הפעולה הוכח כמועיל לכל הצדדים המעורבים, והניב שיפור פורץ דרך וניכר לעין בטיפול בבעיות החברתיות שעמם התמודד כל אחד מהארגונים – בעיות שהטיפול בהן נכשל בעבר על אף שנים רבות של מאמץ.

האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערכים משותפים עוצבה בהדרגה על ידי מחלקת יחסי הציבור של "אינטל ישראל" ושותפיה. עמדת ההשפעה של "אינטל ישראל" (מבחינה כלכלית, רגולטורית ותרבותית) אפשרה לה למשוך ארגונים מכלל המגזרים לקואליציה הלאומית "5 פי 2". הקואליציה גובשה כדי להשיג מטרה משותפת וליישם את האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על ידי הרחבת ההגדרה של "ערך משותף" והפיכתה ל"השפעה קולקטיבית", כלומר, מעבר מערכת יחסים דואלית המיטיבה עם שני הצדדים, למערכת יחסים המתנהלת באקוסיסטם שלם ומיטיבה עם כל הצדדים המעורבים. אף כי המושג "ערך משותף" הוא רעיון מוכר, המעבר ל"השפעה קולקטיבית", כאחד האופנים שבהם מיושמת האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר, מרחיבה את הערך העסקי המו״פק לשלושה ממדי השפעה, נוסף על הממד החברתי שהוגדר כמטרה במקור: הארגון, השותפים והאקדמיה.

מספר רב של תכניות שנוצרו על ידי השותפים במיזם "5 פי 2" לצורך קידום המטרה המשותפת נבדקו והותאמו כדי לעמוד בדרישות התכנית, ובמקביל פעלו "אינטל" ושותפיה יחד עם משרד החינוך להגברת המודעות התקשורתית לחשיבותו של החינוך המדעי-טכנולוגי. הגברת המודעות הציבורית הניבה שיח לאומי סביב הצורך לסייע לצעירים להבין את חשיבותו של החינוך המדעי-טכנולוגי לקריירה העתידית שלהם ולבחירות שיעמדו בפניהם, וכן את חשיבותן של המשרות הללו, המתוגמלות היטב, לכלכלת ישראל.

העובדה שהארגונים השונים השותפים במיזם "5 פי 2" הם בעלי רקע, פרופיל ומניעים מגוונים הוסיפה ממד נוסף של מורכבות לתהליך, והובילה לשנה שלמה של ביסוס פלטפורמה שאפשרה לשותפים להגדיר אילו מהתכניות ומההשקעות שלהם בקהילה יהיה עליהם לשנות כדי לאפשר הגדרה ומדידה של הצלחה במדדים משותפים. במקביל, תהליך זה אפשר לשותפים ללמוד ולחדש בעקבות החשיפה שלהם לפעילות של ארגונים אחרים בקואליציה.

יוזמה זו הניבה השפעה ניתנת למדידה על החינוך למתמטיקה בישראל. מגמת הצניחה במספר התלמידים שלמדו מתמטיקה חמש יחידות נבלמה, והמספרים החלו לעלות. על פי נתוני משרד החינוך, מספר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה עלה בשלוש שנים מ-8,869 ליותר מ-10,200. המספרים ממשיכים לגדול באופן דרמטי במקביל ליישום תכנית שלמה שהוגדרה על ידי משרד החינוך בשיתוף עם היוזמה הלאומית "5 פי 2" במטרה להגיע ליעד של הכפלת מספר הבוגרים בעלי חמש יחידות במתמטיקה עד שנת 2019.

שרטוט 1: גרף המציג את מספר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה במערכת התיכונית בישראל

האסטרטגיה לשיתוף פעולה בין מגזרי על בסיס ערך משותף

הדוגמה של יישום האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי בהובלת "אינטל" ושותפיה עולה בקנה אחד עם גרסה של הגדרת האחריות החברתית התאגידית על פי פורטר וקרמר (Porter and Kramer, 2006): הרחבת המושג של ערך משותף (מעבר לשיתוף הפעולה בין התעשייה לבין החברה) לאקוסיסטם שלם המפיק יתרונות משיתוף הפעולה.

האסטרטגיה מנחה את הארגונים לבחור את המטרה החברתית שבה תתמקד מחלקת האחריות החברתית התאגידית שלהם, תוך עמידה בחמישה תנאים: בעיה חברתית חיצונית, שהוגדרה וזוהתה על ידי הממשלה או הרשויות; קרבה לערך העסקי; יכולת לתרום ערך מוסף לפתרון הבעיה מעבר להשקעה כספית; הזדמנות למנף יכולות ארגוניות ולעתים גם ארגונים שותפים, המביאים עמם מקצועיות ויכולות חסרות.

אחת הפרקטיקות הממחישות את היישום האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר הוא המעבר מתפיסת הערך המשותף לתפיסת ההשפעה הקולקטיבית. שינוי מושגי כזה, המבוסס על הגדלת המספר והמגוון של הארגונים המעורבים, מרחיב את ההשפעה החברתית (בהשוואה להשפעה מקומית ומוגבלת, ראו שרטוט 2); מבטיח את הקיימות של שיתוף הפעולה בין כל הארגונים, הן מהמגזר הפרטי והן מהמגזר הציבורי, ומאפשר לארגונים רבים יותר (כולל ארגונים מהמגזרים הראשון והשלישי) להרוויח משיתוף הפעולה.

שרטוט 2: יישום האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף על ידי מעבר מערך משותף להשפעה קולקטיבית

מ: אל:

 

יתרונותיה של האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף

נוסף על התרומה של יישום האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף לקהילה, גם הארגון ועובדיו, וכן ארגונים מהמגזרים הראשון והשלישי, מפיקים הן יתרונות ישירים והן יתרונות עקיפים הנוגעים בתחומי הליבה העסקיים שלהם. מנקודת מבט ארגונית, כמתואר להלן, שחקנים שונים מפיקים ערך, שכן האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר מאפשרת לארגונים מכל הסוגים להשקיע את תקציביהם המוקדשים למטרות חברתיות ופילנתרופיות בדרך חליפית ויעילה יותר, אשר מגבירה את השפעתם החברתית; היא תומכת בארגון בהשגת המטרות הפיננסיות והתפעוליות שלו, בכך שהיא משרתת צורך של החברה ושל הכלכלה המקומית אשר קשור ישירות לאילוצים הלאומיים, וכך מניבה תרומה לארגון; היא מוכיחה למנהלים שבאמצעות שיתוף פעולה עם מומחים ועם ארגונים בעלי אוריינטציה, חוזקות וכישורים שונים, הם יכולים לשפר את התוצאות הארגוניות, הן מבחינה עסקית והן מבחינה פילנתרופית;  היא מחזקת את שביעות הרצון והמוטיבציה של העובדים, ומאפשרת להם לנצל את הכישורים המקצועיים שלהם, וגם בכך יש תרומה לארגון; היא מציבה את הפעילויות בתחום האחריות החברתית התאגידית במסגרת של אסטרטגיה מובנית המקושרת לזו של הארגון עצמו, וכך הופכת לאחד המרכיבים הבסיסיים בניהול הארגון ולחלק מהמטרות הארגוניות שלו; ולבסוף, היא מבטיחה את הקיימות של ההשקעות בקהילה ושל הפעילויות בתחום האחריות החברתית התאגידית על ידי שילובן האורגני באסטרטגיה של הארגון.

הרבעים בשרטוט 3 מתארים את הערך העסקי המו״פק מהאסטרטגיה של שיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף: מהשפעה דו-ממדית מתונה להשפעה ארבע-ממדית רחבה הרבה יותר. כפי שניתן לראות, מנקודת המבט של אקוסיסטם, האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף יוצרת מצב שבו כל הצדדים מרוויחים.

 

שרטוט 3. השפעה וערך של האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף

מ: אל:

 

אם נשוב למקרה הבוחן של החינוך המדעי-טכנולוגי והקמתה של היוזמה הלאומית "5 פי 2", נוכל ללמוד שהיישום של האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף אפשרה יצירה של פלטפורמה רחבה ושל תנועה רחבה, שמשכה תשומת לב הן מצד המערכת הציבורית – הממשלה – והן מצד האקוסיסטם הרלוונטי במטרה להשיג את המטרות שהוגדרו במפת הדרכים עד 2019 (ראו בשרטוט 1). המעקב אחר התוצאות ומדידתן מאפשרים לתאגיד לשלב את התכנית באסטרטגיה לטווח ארוך ובמטרות שהוגדרו על ידיו, וכך להתייחס להשפעה של התכנית החברתית כחלק מהמטרות העסקיות.

 

רשימת מקורות

Porter, M. and Kramer, M. December 2006. Strategy & Society: The Link between Competitive Advantage and Corporate Social Responsibility, Harvard Business Review.

Senor, D. and Singer, S. 2011. Start-up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle, Twelve.  

 

על הכותבות

בלה אבהרמס, מריאנה וקסמן – הטכניון – המכון הישראלי לטכנולוגיה

אורית חזן, רונית ליס-הכהן – אינטל ישראל

סגירת תפריט