חדשנות אחראית ואתיקה

תמצית

הטכנולוגיות המתפתחות בקצב מואץ מובילות בהכרח לדיון על חדשנות אחראית ואתיקה. בשנים האחרונות מקודם ברחבי העולם הרעיון של "חדשנות אחראית", או "מחקר וחדשנות אחראיים" (RRI-Responsible Research and Innovation). הנושא חשוב במיוחד בהקשר לטכנולוגיות משבשות, כולל שדרוג יכולות קוגניטיביות או פיזיות והעצמת בני אדם באמצעות התערבות בגוף ובמוח האנושי.

אחריות חברתית מתקשרת למחקר מדעי, פיתוח טכנולוגיות וחדשנות, והדעה הרווחת היא שהתייחסות לכך חייבת לבוא לידי ביטוי במדיניות של ממשלות וארגונים, כולל הטמעה במערכות החינוך מהן ייצאו מפתחי העתיד. לשם כך יש להיעזר בחשיבת עתיד, בדגש על זיהוי מוקדם של ההשלכות הפוטנציאליות לרבות השליליות.

על פי גישת האיחוד האירופי, המשמעות של RRI היא שהגורמים המעורבים (חוקרים, קובעי מדיניות, עסקים, ארגונים לא ממשלתיים וכלל האזרחים) יפעלו יחד בכל תהליך המחקר והחדשנות כדי לוודא שהתהליך ותוצאותיו יעלו בקנה אחד עם הערכים, הצרכים והציפיות של החברה. מבחינה מעשית, זמינות ונגישות לתוצאות מחקר מדעי, דגש על שיקולים אתיים ושוויון מגדרי, ותשומת לב לחינוך מדעי פורמלי ובלתי פורמלי.

המושג מכיל שישה "ממדי מפתח" כדלקמן (איור 10):

איור 10 : ששת ממדי המפתח במחקר וחדשנות אחראיים (RRI) לפי גישת האיחוד האירופי

אתיקה: תשומת לב והתחשבות בסוגיות אתיות המעורבות בתהליך המו"פ והחדשנות. תוך שאיפה למזער את הנזק (הפוטנציאלי) של הטכנולוגיות, בצד מירוב (מיקסום) התועלת.

שוויון מגדרי: הבטחת השוויון המגדרי בכל תהליכי המו"פ והחדשנות.

משילות: קואורדינציה מתאימה בתוך הארגון, כדי לקדם אחריות במחקר ובחדשנות ולהפוך את הגישה לחלק בלתי נפרד מהארגון, לרבות אינטראקציה עם בעלי עניין רלוונטיים.

נגישות פתוחה (open access) – הבטחת נגישות לכל תוצאות המחקר.

מעורבות הציבור (public engagement) – עידוד מעורבות של החברה בכללותה בפעילויות המחקר והחדשנות.

חינוך מדעי – קידום חינוך פורמלי ובלתי פורמלי בתחומי המדעים.

מרכיב האתיקה במסגרת מחקר אחראי וחדשנות אחראית משמעו כיבוד קפדני של זכויות אדם יסודיות ושל סטנדרטיים אתיים גבוהים ביותר, כדי להבטיח רלוונטיות חברתית מרבית וקבלה רחבה (על ידי החברה) של תוצאות המחקר והחדשנות. 

סוגיית האתיקה בהקשר לשימוש בטכנולוגיות חדשות בחינוך, מחייבת מודעות, הבנה ושיקול דעת. היא דורשת בחירות פדגוגיות אתיות מושכלות ורגישות, תוך הבנה שתמיד קיים הסיכון של תוצאות לא צפויות או לא רצויות. ההיבטים האתיים בהקשר לאנליטיקת למידה כוללים בין השאר סוגיות של פרטיות והסכמה מדעת (informed consent), פרשנות של נתונים, פרספקטיבות על נתונים (למשל פרספקטיבה מוסדית מול אינדיבידואלית), סיכוני "פצחנות" (האקינג) וניצול לרעה, מי אחראי אם משהו משתבש, וגם סוגיות רחבות הרבה יותר כמו מעקב, יחסי כוח, ומטרת החינוך בכלל. הבטחת החדשנות האחראית בכל הקשור למגמות הטכנולוגיות המשבשות, מחייבת חשיבה ובחינת ההשלכות של הכנסה לשימוש של טכנולוגיות אלה, בשלב מוקדם ככל הניתן.