שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

היזמ/ים

הכיתה כמרחב רגשי | אמפתיה כשפת לב

"הכיתה כמרחב רגשי" הינה מכלול של תכניות ארגוניות, פדגוגיות וחברתיות אשר מיושמות בתוך הכיתות במטרה לפתח יחסי אמפתיה לתלמיד ועצמו ולסובבים אותו.

ארוחת בוקר משותפת | אמפתיה כשפת הלב

היוזמה שהכלי פותח במסגרתה | תקציר

הכתה כמרחב רגשי באה לתת מענה לקושי בביטוי רגשי ומודעות רגשית בקרב התלמידים לעצמם,  לחבריהם ולמוריהם. כיתת הרגשות הינה כיתה חוויתית השואפת לכנס לעולם הפנימי והחיצוני של התלמיד .

מטרה או תועלת צפויה

הכתה כמרחב רגשי באה לתת מענה לקושי בביטוי רגשי ומודעות רגשית בקרב התלמידים לעצמם,  לחבריהם ולמוריהם. כיתת הרגשות הינה כיתה חוויתית השואפת לכנס לעולם הפנימי והחיצוני של התלמיד .

קהל יעד

תלמידי כיתות  א׳-ח׳

תנאים מקדימים: הכנות, חומרים, ציוד

  • בניית מערכת שעות מותאמת למפגש יומי של המחנך עם כיתתו.(לדוגמא: 20 דקות בכל בוקר המחנך נפגש עם התלמידים חוץ משעות החינוך השבועיות).
  • הדרכת המורים לפיתוח גישה אמפתית, ובניית מערכי שיעור מותאמים( דרך השתלמויות מורים בנושא).
  • תכנון פעילויות חברתיות מותאמות( בתיאום עם רכזי החינוך החברתי)
  • בניית תכנית הערכה ורפלקציה מותאמת לאוכלוסיית התלמידים, לדוגמא מערכי שאלונים מקוונים קצרים ומאוירים, הערכה יומית בסוף כל שיעור והערכה חודשית בסוף כל יחידת לימוד, שיחות אישיות עם קבוצת תלמידים.שאלונים לפני תחילת התכנית ובאמצע שנת הלימודים ובסוף שנה.
  • בניית מערכי שיעור משמעותיים, חוויתיים ורגשיים.

הוראות הפעלה: קחו ועשו זאת לשלכם!

הכיתה כמפגש רגשי — ארגון ותכנון שיעור רגשי משמעותי, מערכי השיעורים יהיו מבוססים על:

  • איתור וזיהוי: איתור וזיהוי צורך רגשי, חברתי, דידקטי כיתתי, באמצעות תהליך מיפוי השותפים בו המחנך, מורי המקצוע, היועצת והפסיכולוגית.
  • יחודיות וחוזקות: יחודיות וחוזקות המאפיינות את תלמידי הכיתה לאותה תקופה, כמו השתתפות פעילה ואקטיבית בשיעורים,יחס איכפתי לאחר, עבודה קבוצתית, עבודה פרטנית, תמיכה ועזרה לאחר, שיתוף פעולה, יזמות, יכולות מדעיים, אומנותיים, ספורטיבים, יצירתיות…(על מנת לתכנן את מערכי השיעור בהתאם).
  • מיקום: בחירת מיקום מתאים לפעילות ולתלמידים, כיתה, חצר, אולם…( חשוב להכין כלל מרחבי בית הספר החיצוניים והפנימיים ללמידה חוץ כיתתית מותאמת צרכי התלמידים)
  • בחירה: בחירת תכנים מתאימים ליכולות ולאנטלגנציות של התלמידים, דרכי פעולה, חלוקת זמנים…כמו כן התלמידים שותפים בתהליך הבחירה, הם בוחרים מטלה או פעילות ממגוון פעילויות מוצעות או יכולים ליזום פעילויות מסוימות בתוך המרחב הכיתתי או בחוץ.
  • פזמון השיח: ניהול והבניית שיח איכפתי מכבד בין כלל חברי הכיתה שימוש באוצר מלים רגשי מותאם לפעילות בשיעור.
  • תוצר: התלמידים מסכמים כל פעילות בתוצר אישי או קבוצתי.
  • הערכה: הערכה ורפלקציה אישית והערכת התהליך .

 

מרכיבים חיוניים לבניית שיעור רגשי משמעותי:

ארגון ותכנון שעת חינוך

מפגש המחנך בכל פתיחת יום וסיומו עם כיתתו( 15-20 דקות בבוקר ובכן גם בסיום יום הלימודים)הכולל פעילות זיהוי רגשות התלמידים לפי כלי המצפן או תכנית הרגשות,  בניית מערכי שיעור לשעת חינוך המקדמות שיח אמפתי תוך התייחסות לחוזקות התלמידים ולמגוון האינטלגנציות שלהם וזה אחר העברת שאלון החוזקות בקרב התלמידים והמורים, אפשר להיעזר בקובץ שאלון "המתנות שלי " של משרד החינוך או שאלון מותאם לחברה הערבית שבנינו אותו או שאלון מקוון מצורף(שאלון עם הקלטה קולית לתלמידים המתקשים בקריאה)

, שאלון חוזקות, (חוזקות בערבית).

מהלך שיעור רגשי משמעותי

מערך שיעור הבנוי בצורה איכפתית לצורכי התלמיד והמורה כולל:

  • 5 דק' פתיחת שיעור: שיח רגשי רפלקטיבי- לדוגמא המורה מחלק את הכיתה לשלוש קבוצות על פי רשימת התלמידים ביומן וכל קבוצה עונה על שאלה אחת , סדר ההשתתפות של הקבוצה משתנה משיעור לשיעור, ממספרים את הקבוצות 1,2,3 הקבוצה הראשונה עונה על השאלה בתחילת השיעור, הקבוצה השנייה עונה על השאלה באמצע השיעור והקבוצה השלישית מסכמת את השיעור. השאלה הראשונה:
  • מה אתה רוצה שיקרה או לא יקרה היום בשיעור?
  • השאלה השנייה: איך אתה מסתדר עם השיעור עד עכשיו?
  • השאלה השלישית:מה אתה רוצה לומר לי או לשאול אותי?.
  • 3 דק' פתיחת שיעור בסרטון או שיר  מותאם לנושא הנלמד
  • 7-10 דק' הסבר פרונטלי
  • 20 דק' פעילות ויישום הנלמד – בחלק הזה ניתן לתלמידים כוח הבחירה במה להשתתף ממגוון אפשרויות תרגול החומר הנלמד או ההתנסות בו, לדוגמא עבודה בקבוצה, עבודה במחשב, עבודה ביצירה, עבודה בשירה…(המורה מכוון אותם במשימות כך שתתאים לאינטלגנציות של התלמידים)
  • 7 דק' משוב וסיכום :  קבוצת התלמידים אשר מסכמת את השיעור עונה על השאלה( מה אתה רוצה לומר לי או לשאול אותי?)ואפשר לפתוח את השאלה גם לקבוצות אחרות בעת הצורך.

קשרים בין אישיים

תכנון פעילויות חברתיות לשיפור יחסי התלמידים ביניהם ובין עצמם ובכן גם עם המורים, ציון ימי הולדת, לדוגמא לוח ימי הולדת בכל כיתה עם אפשרות לרשום בו איחולים, או לוח ימי הולדת בית ספרי המותאם לשימוש כלל תלמידי בית הספר המעוניינים לאחל לחבריהם ברכה ליום ההולדת, טיולים, מסיבות, שיחות וסדנאות משותפות, משחקים ותחרויות. בזמן הלמידה מרחוק יש להכין בתחילת השיעור עם המחנכת לוח פדלט לכתיבת ברכות יום הולדת לתלמידים החוגגים, ולשכבות צעירות יותר להכין פעילות מותאמת לגילם.

או: עבודת התלמידים בקבוצות, תכנית חונכות בין תלמידי הכיתה או תלמידי כיתות שונות,פעילויות גיבוש לכלל התלמידים כדוגמת ארוחות משותפות, צפייה בסרט יחד (בתקופת הלמידה מרחוק אפשר לקבוע הכנת ארוחה יחד עם מפגש מקוון או טיול רגלי מסביב לבית , היכרות עם חבר משפחה לכלל הכיתה במפגש זוום), תלמידים מפעילים שיעור, תלמידים מפעילים הפסקות פעילות…

הערכה ורפלקציה אישית :

תהליך ההערכה הינו תהליך חשוב לכל תכנית על מנת לבדוק את הצלחתה ותכנית ההערכה שלנו למודל בבית הספר הינה הערכה המשלבת בין:

הערכה דיאגנוסטית: הערכה לצורך בדיקת הפנמת ייסודות התכנית ואיתור קשיים הן ברמת הקבוצה כולה והן ברמת התלמיד  או המורה הבודד.
הערכה מעצבת:  הערכה שבמסגרתה קיים משוב מתמיד ומתחולל תהליך שיפור התכנית. הערכה מסכמת: הערכה לצורך סיכום שלב  בתכנית או לצורך אישור התכנית והכלים לביצועה.

ההערכה כוללת התלמידים והמורים יחדיו, ומתבצעת בכמה מישורים, במישור תלמידי הכיתה וכלל מורי המקצועות לאותה כיתה ומזה ההערכה נערכת בכל שיעור בשלוש נקודות זמן  כפי שצוין לעיל :

  •  בתחילת השיעור – מה אתה רוצה שיקרה או לא יקרה היום בשיעור?
  • באמצע השיעור אחרי ההסבר של החומר הנלמד-  איך אתה מסתדר עם השיעור עד עכשיו?
  • בסוף השיעור ובסיכומו – מה אתה רוצה לומר לי או לשאול אותי?

והערכה לתלמידים  בסיום יחידת הלימוד הכוללת הערכה לימודית ורגשית( השאלון יבודק את כלל מורי המקצוע של הכיתה ושיעוריהם), בהערכה הלימודית, התלמיד יעריך את הכלים הפדגוגיים ומהלך השיעורים והשתתפותו בשיעור, והערכה רגשית אשר תבדוק את רגשותיו ומחשבותיו לדוגמא אם הוא הרגיש בהצלחה, האם הרגיש בבטחון ,  האם הרגיש שהמורה הכעיס אותו… ראה שאלון הערכה לתלמיד או שאלון יותר מורכב זה.אשר מעריך כלל המוריםבאופן אישי בשאלון אחד

ובכן גם

תערך הערכה בית ספרית לתלמידים ולמורים בתחילת השנה (לפני תחילת התכנית), באמצע השנה ובסוף השנה והיא תכלול:

  • שאלון הבודק יחסי מורה תלמיד (לתלמידים) כולל  מורי המקצועות והמחנך.מותאם לתלמידי בית הספר ויכולות הקריאה והכתיבה שלהם  (ואפשר שאלון מאויר )
  • שאלון הבודק יחסי מורה תלמיד ( למורים) לכל כיתה בנפרד(מותאם למורים לא ארוך ומתיש)
  • בחירת  קבוצת תלמידים מכל כתה משתתפת בתכנית ומוריהם באופן רנדומלי על מנת להשתתף בראיון איתם על ידי יועצת בית הספר לבדיקת  יחסיהם ורגשותיהם עם חבריהם ועם המורים, השאלות יותאמו לאוכלוסיית התלמידים והמורים.

טיפים

hidethisfield

רציונל

hidethisfield

קבצים

hidethisfield

רקע ומידע נוסף על הכלי

hidethisfield

תומכי יישום

hidethisfield

על היזמ/ים

חולוד שנבור —  יזמת ראשית של המודל, אשת חינוך, בעלת תואר שני בחקר החינוך האלטרנטיבי ודוקטורנטית לחקר אמפתיה ביחסי מורה תלמיד בחברה הערבית בישראל, הובילה יוזמות חינוכיות מרובות ובתחומי דעת שונים ובמיוחד בתחומי האומנויות במוסדות חינוך שונים בעיר חיפה, מייסדת את  החינוך המשותף יהודי ערבי בעיר אשר היווה ניצן לבית הספר הדו לשוני היחיד בעיר.

חולוד בנוסף להתמחויות ולעשייה החינוכית שלה הינה אדריכלית התומכת במוסדות חינוך שונים בחברה הערבית לקידום תכניות M21 ועיצוב סביבות למידה מקדמות שיפור אקלים בית ספרי.

פאדיה סויד —  מורה למדעים בבית ספר אחווה, בעלת תואר ראשון במדעים וטכנולוגיה, רכזת זה"ב בבית הספר ומחנכת כיתה.

איאד עוואד — מורה לספורט בבית ספר אחווה, בוגר המכללה האקדאית במכון ווינגיט, תואר ראשון בחינוך גופני ותכנון אירועי ספורט, ממתכנני אירוע היורו 2013 לנוער שנערך בישראל, מדריך חדר כושר ומציל שחייה בבריכות, מקדם את החינוך הגופני במסגרות חינוך לא פורמליות בחברה הערבית.

אודות המוסד בו פותח הכלי

hidethisfield

כלים נוספים של היוזמה