שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

היזמ/ים

יוזמה | רצים קדימה! לחוסן שבי

פיתוח אוריינות רגשית וחוסן נפשי ומנטלי תוך השתתפות בקבוצת ריצה ובמירוצים
hidethisfield

תיאור היוזמה

התכנית מהווה אמצעי לרכישת מיומנויות לימודיות, רגשיות, חברתיות והתנהגותיות ושכלולן, תוך שימוש בכלים מתחום האימון ומעולם המיינדפולנס. 

השתתפות בתכנית מסייעת לפתח חוסן נפשי והנעת התלמידים ללמידה ונותנת מענה מותאם לתלמידי החינוך המיוחד, השילוב, ילדים בסיכון בפרט וילדים ובני נוער בכלל.

האתגר / הבעיה

תלמידים רבים בקרב תלמידי השילוב והחינוך המיוחד מתאפיינים במוטיבציה לימודית נמוכה בדימוי עצמי ותחושת מסוגלות נמוכה, ומתקשים להציב לעצמם מטרות, להתמיד בהן ולדבוק במטרותיהם לאורך זמן.

באימון הקבוצתי שואב היחיד את כוחו מהקבוצה, המהווה עבורו גורם מניע הדוחף להתמדה מנטלית וגופנית, תוך גילוי עצמי, בניית חוסן נפשי ואוריינות רגשית.

קהל היעד

מפעילי התכנית אשר 'יוצאים ברווח'

  • מורים ומורות בעלי גישה לחינוך מיוחד
  • מורים לחינוך גופני
  • מורים בעלי הכשרה לעבודה בחינוך המיוחד/ תחום טיפולי אחר
  • מאמנים אישיים/ בעלי רקע במיינדפולנס 
  • מורים בעלי אוריינטציה רגשית 

המרוויחים העיקריים

  • תלמידי שילוב ותלמידי החינוך המיוחד בחטיבות ביניים 
  • תלמידים המתמודדים עם קשיים שונים, ילדים ונוער בסיכון 
  • תלמידי כיתות ז-ט קטנות (חינוך מיוחד)
  • תלמידי י' + י"א במסגרת מעורבות חברתית- צילום, ליווי קבוצה

תפיסת היוזמה

“אנחנו לא מוותרים לך, כי לא מוותרים עליך"

חוסן נפשי הוא יכולת נרכשת, הניתנת ללמידה ולפיתוח בכל אדם.

חוסן נפשי נבנה בזכות יצירת קשרים טובים, הסתכלות אחרת על בעיות לא פתירות, קבלת שינויים כחלק מהחיים, קביעת מטרות ופעולה לשם השגתן.

רציונאל / בסיס תיאורטי

על פי הגדרת האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה חוסן נפשי הינו עירוב מחשבות, התנהגויות ופעולות שניתן ללמד ולפתח בכל אדם. 

(מתוך: קידום החוסן הנפשי בעבודה חינוכית- טיפולית עם נוער בסיכון /ד"ר אילן שמש וד"ר רותי שמש בתוך: "מניתוק לשילוב" חוברת מס' 16, תמוז תש"ע יוני 2010)

קיימים ארבעה גורמי חוסן עיקריים אוניברסליים המהווים תשתית לחוסן ויציבות נפשית וחברתית של בני נוער:

  1. המצאות אדם מבוגר משמעותי בחיי הילד
  2. חוויה יומיומית חיובית בבית הספר
  3. הרגשה של ערך עצמי
  4. הרגשה של מחוברות חברתית בריאה

ילד שחווה חוויות אלה, הוא בעל רווחה נפשית גבוהה וגם אם יחווה מצבי מצוקה יוכל להתמודד עימם. 

(מתוך: "חוסן נעורים": נטמעת אסטרטגיה יעילה למניעת התנהגויות סיכון ולקידום רווחתם של ילדים ובני נוער" יוסי הראל פיש, בתוך " מניעת השימוש בסמים ובאלכוהול" ריקי צימר וחגית בוני נוח (עורכות), 2014, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, עמודים 67-83)

פיתוח חוסן, אם כך, חשוב לתלמידים רבים בהתמודדות עם חוויות יומיומיות. דרך מוצלחת לעשות זאת היא באמצעות פעילות גופנית בקבוצה.

ג'ון רייטי בספרו "הניצוץ", טוען שאימון גופני משפר את הלמידה בשלוש רמות: ממטב את היערכות המוח לשיפור הערנות, הקשב והמוטיבציה, מכין ומעודד את תאי העצב להיקשר זה לזה – מצב שהוא הבסיס לקליטת מידע חדש ומדרבן התפתחות של תאי עצב חדשים מתאי גזע בהיפוקמפוס. אימון גופני סדיר מעלה את רמת הנוירוטרנסמיטורים -דופמין ונוראפינפרין באמצעות עידוד צמיחת קולטנים חדשים באזורים במוח.

אחת הדרכים הטובות ביותר לדבריו, היא להצטרף לקבוצה כיוון שהגירוי של יחסים חברתיים מעורר את התפתחות תאי העצב. יחסים אלה הם מורכבים, מאתגרים, מתגמלים ומהנים, וכאשר מחברים את ההשפעה המנטלית עם ההשפעה המעוררת של האימון הגופני, ממטבים את פוטנציאל הצמיחה של המוח. 

כלים מעולם ה'מיינדפולנס' מגלידים אף הם את הקשרים במוח ואף מפחיתים את רמת הקורטיזול בגוף במצבי לחץ וסטרס. 

תחזית הקיימות 2030 (2012) מדגישה כי "חיזוק החוסן …מרכיב הכרחי ומשלים להתנהלות בעולם בו שוררת רמה גבוהה של סיכונים.. חיזוק החוסן יושג בהגברת כושר ההתמודדות עם מצבי משבר, בתיחום גבולות, בפיזור הסיכון ובהקטנת עוצמת הנזקים וכן ביכולת למתן תנודות ולצאת ממצבי סיכון ומשבר תוך ניצולם לשינויים ולשיפורים."

תחזית זו מדגישה את מקומו של הפרט וחוסנו בהתמודדות עם משברים בחברה ואת החשיבות בפיתוח חוסן שכזה, על מנת להיות מסוגלים להתמודד כחברה עם משברים שונים- כלכליים ואחרים, ולהתאושש מהם. (מתוך: נייר עבודה של המשרד להגנת הסביבה: מבוא למדידת חוסן, צחור, א דצמבר 2014- נספח ג': מבוא למדידת חוסן.)

לאורך שנים חפשו ברחבי העולם והארץ דרך להתמודד עם בעיות שונות בקרב נערים ונערות אשר מפתחים התנהגויות סיכון. נמצא כי כמו ברפואה ניתן למנוע היווצרות בעיות מסוג זה, לכן תכנית התערבות יעילה תתמקד בשינוי אשכול דפוסי התנהגות סיכוניים. במחקר רב לאומי של ארגון הבריאות העולמי (210,000 תלמידים מ 41 מדינות בעולם) נמצא כי ארבעת גורמי החוסן הנם גורמי הגנה חיוביים שהעדרם גורם לילדים לפנות לדפוסי התנהגות הרסניים.

כהורים ואנשי חינוך, עלינו לשאוף לרווחה נפשית גופנית וחברתית בקרב התלמידים אשר תאפשר תפקוד בריא ומצמיח, פיתוח אחריות אישית, מתוך תחושת כבוד- זהו חוסן נעורים (youth resiliency).

השינוי הצפוי בטווח הקצר

השתתפות בקבוצת הריצה תוך שימוש בכלים מעולם האימון והמיינדפולנס, מאפשרת מצב בו התלמידים מתקדמים בהתאם למטרות והיעדים שהציבו לעצמם:  

משפרים את תפקודם והישגיהם הלימודיים

יוזמים אימונים בסגנונות שונים בשעות הפנאי

יוצר קשרים חברתיים עם תלמידי הקבוצה ומחוצה לה

מציבים לעצמם רף גבוה יותר בכל תחום

מסוגלים להתמודד עם שינויים יומיומיים קטנים וגדולים

מצליחים לרוץ למרחק גדול יותר מבעבר

משתפים בחוויותיהם וברגשותיהם במעגלי שיח

החזון / השינוי הצפוי בטווח הארוך

 התלמידים יפתחו חוסן נפשי ומנטלי 

התלמידים יתמודדו עם קשיים ומצבים מאתגרים ומשתנים ביומיום 

התלמידים יפעלו למען השגת מטרותיהם 

מידע נוסף

התלמידים שלנו, נוטים להמנע לעיתים קרובות מהתמודדות עם קשיים המלווים אותם בדרכם.

בקבוצת הריצה אנו משלבים בין המיינדפולנס לריצה במטרה לסייע בבניית חוסן נפשי בקרב התלמידים. 

מיינדפולנס הוא מודעות קשובה המאפשרת לנו לצפות בתודעה באופן מכוון, תוך הפעלת תשומת לב למה שמתרחש כאן ועכשיו, ללא שיפוט ומתוך קבלה. הפרשנות המלווה את המחשבות מביאה אותנו להתבונן באופן שיפוטי על המתרחש וגורמת לנו למתחים ולפער בין המצוי לרצוי. המיינדפולנס מאפשר לשים לב ולהתבונן בתחושות, ברגשות ובמחשבות אותן אנו חווים ברגע נתון. ריצה מודעת מאפשרת בחינת המחשבות, התחושות והרגשות העולים במהלכה, מאפשר מיקוד ושליטה ובשלב מסוים הרץ הופך יותר נוכח. 

המיינדפולנס מפתח נוירוטרנסמיטורים במוח, המאפשרים גמישות, התמודדות עם מצבים רפואיים ולימודיים בצורה אחרת.

חומר עיון מומלץ:

מאמר להורדה: "שמים את הלב" /אורלי בר קימה (2015)

סרטון: Making Your Run a Moving Meditation" / Michael Sandler"

הריצה לפי קייט הייז (בתוך: "על ספת הפסיכולוג: מדוע הריצה מעודדת את הלא מודע?"/אמיר וייס)

מאפשרת לאדם להיות פעיל יותר, מאפשרת לאדם לצאת מ'תקיעות' אליה נקלע כאשר מתמודד עם אתגרים ומעודדת חשיבה מעמיקה יותר ויצירתית. טיפול בריצה קיים כבר משנות השבעים, אך בארץ השיטה התחילה לפני מספר שנים. רצים רבים מתחילים לרוץ כאשר עולות בראשם שאלות לגבי הריצה ומדוע הם עושים זאת לעצמם. הריצה מאפשרת התבוננות על החיים עצמם ועל דפוסי התנהגות אותם נוקטים אנשים בחייהם: נוטים להתמיד, לברוח מהתמודדות, לוותר לעצמם בעת קושי. חשוב לציין שנמצא כי פעילות גופנית מעודדת התמודדות עם עתות משבר בחיי האדם.

קפלן וקפלן ("פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות"), טוענים שחשוב להשקיע משאבים במציאת הכוחות הקיימים באדם, כאשר בסופו של דבר הוא ימצא את הכוחות בעצמו ויוכל להתמודד עם מצבים מאתגרים ומשברים עימם מתמודד ולצאת מהם מחוזק יותר –

"מי שיש לו 'מה', יוכל לשאת כל 'איך' " — ניטשה

תולדות היוזמה

שנים שאני מלמדת תלמידים עם קשיים בלמידה ועם קשיי התנהגות, קשיים חברתיים ועוד. לא אחת יצאתי מתוסכלת משיעור בו לא הצלחתי להניע את תלמידיי ללמידה או שנוכחתי לראות כי הם חסרי כוחות. אני נוהגת לשוחח איתם במהלך ההוראה והעשייה החינוכית שלי על חייהם ומשתפת באירועים מחיי. זכורה לי היטב שיחה אחת שקיימתי עם שניים מתלמידיי. תלמיד אחד התקשה ללמוד אחה"צ. בשיחה על התארגנות וניהול זמן, עלה שהתלמיד עסוק בעיקר בישיבה מול מחשב ולא עושה דבר מעבר לכך. לא לומד, לא נפגש עם חברים… כששאלתי את התלמיד השני מה הוא עושה, הוא סיפר שאוהב מאוד לשחק כדורסל ולרוץ  וכשנשאל מה הוא מרגיש כשמשחק או עוסק בספורט ענה: "אני מרגיש חי!" התשובות האלה, היוו את הזרז להתחלת הקבוצה. חיברתי בין שניהם והם יצאו לרוץ בשבת. כשחזרו לביה"ס, סיפרו שבסה"כ היה נחמד. הסיפור הזה הלך איתי הלאה.

אחה"צ אחד, באמצע ריצה בשדות הקיבוץ, התמודדתי עם קושי בריצה ועם רצון לוותר לעצמי ולהפסיק ריצה של 2 ק"מ. בקלות יכולתי לוותר ולהפסיק. בהבזק של שנייה, אמרתי לעצמי שאני מסוגלת ואני לא מוותרת. חשבתי על התלמידים שלי שמתמודדים יומיום עם קושי משמעותי להתמיד בלמידה, לאסוף את עצמם כשקשה להם, לעתים התנהגותם אינה תואמת את המצופה או שהם מתקשים ליצור קשרים חברתיים ולעתים קרובות הם חסרי מוטיבציה. חשבתי על הילדים שלי (שגם להם יש קשיי למידה). המחשבה עליהם, כשאני מצפה מהם לא לוותר לעצמם היא שהדליקה את הרעיון ליצור בביה"ס קבוצת ריצה. לרוץ יחד עם התלמידים.

סופיה כירוג, מורת שילוב ושותפה שלי, הייתה מקור השראה כיוון שבאותה התקופה היא סיימה ריצה של 10 ק"מ במרתון ת"א. 

למחרת, הגעתי לביה"ס, העליתי את הרעיון בפני סופיה ובפני המורה לספורט עמית בודק וניגשנו למנהלת רינה ניצן. לשמחתי, רינה שמעה את הרעיון, אפשרה להעביר את הקבוצה בשעה פרטנית הציעה את השם לקבוצה- "רצים קדימה!" ועם ברכת הדרך שלה התחלנו לרוץ ולהקים את הקבוצה תוך כדי תנועה. 

מאחורי הקלעים: במהלך כל שנותיי בהוראה אני חוזרת לילדותי. 

לא הייתי תלמידה טובה והתמודדתי עם לא מעט קשיים: עלייה לארץ, בית במשבר עלייה וגירושין, התמודדות עם חברת ילדים בקיבוץ שלא הייתה מכילה והערימה עלי לא מעט קשיים.

לאורך כל הדרך, ידעתי שהוראה היא ההזדמנות שלי לעשות תיקונים: לעזור לתלמידים רבים המתמודדים עם אתגרים יומיומיים, קשיים ומשברים, ואף לתקן בעצמי.

הקמת קבוצת הריצה לתלמידי השילוב, היוותה הזדמנות נפלאה לקדם ילדים וילדות החווים בעצמם קושי וללמדם לא לוותר על עצמם, להאמין בכוחותיהם ולבנות את החוסן הנפשי שלהם, ובהזדמנות זו, אני מתחברת לילדה שהייתי ומתקנת…

הכלים היישומיים הנכללים ביוזמה

  1. כיצד נציב מטרות ויעדים — טופס לדוגמה להורדה טופס אותו ממלאים התלמידים בתחילת השנה ובמחציתה תוך ביצוע בקרה ומעקב על המטרות אותן השיגו.
  2. שיחת פתיחה + סיפור אישי לתלמידים
  3. מה עברתנו עד כה? שאלון (שהוכן כשאלון גוגל) לתלמידים לאחר מירוץ ראשון/ אחרון. התלמידים ממלאים שאלון זה בתחילת/ אמצע/ סוף שנה ועדים לתהליך אותו עוברים במהלך השנה.
  4. מה למדנו באימון? מעגל שיח בסיכום כל מפגש+שאלות אימוניות במהלך האימונים ובסיומם. התלמידים לומדים לשים לב להתרחשויות קטנות ולשינויים במחשבותיהם, בתחושות הגוף, בפעולותיהם ובהשפעתן עליהם.
  5. צפו בסרטון כיצד נפנה את הקשב והמודעות לחיצוני ולפנימי? סרטון הכוונה בתקופת הקורונה לחשיבות תרגול פעילות ספורטיבית ולהפגת המתח והלחץ.
  6. אימונים: אימון כוח ומשחק – חימום, תרגיל מרכזי, משחק חברתי, אימון ריצה. התלמידים משתתפים בשני אימונים שבועיים בתחילת יום או בסופו ומתנסים במגוון אימונים, כשצוות התכנית הנו חלק בלתי נפרד מהאימונים ומהווה דוגמה אישית לתלמידים.
  7. מעגל שיח – בסוף כל אימון מתקיים מעגל שיח בו נשאלת שאלה אימונית (דוגמה של רשימת שאלות להורדה).  התלמידים מתנסים בהקשבה, באיפוק, בשיתוף תחושות ורגשות. ככל שעובר הזמן, המעגל מזמן שיח קצר וממוקד על החוויות במהלך האימון והריצה, תוך קישור לחיי היומיום של התלמידים.
  8. חלוקת תעודות הערכה בסוף שנה – בטקס בית ספרי/ שכבתי. התלמידים מקבלים תעודת הערכה בפני השכבה וההורים שלהם בטקס מצטיינים שכבתי, במעמד מחנכות, יועצת, מנהלת וצוות קבוצת הריצה.
  9. הענקת מדליה לעצמי. התלמידים מעניקים לעצמם מדליה על השתתפות בקבוצה ומציינים על מה בדיוק מקבלים את המדליה.

על היזמ/ים

ליסנדרה בר — מורה לחינוך מיוחד, מאמנת אישית, מנחת קבוצות, מתרגלת מיינדפולנס, מנחה התנהגותית חינוכית. 

זוכת פרס רקאנטי- קו"פ-רש"י למורה היזם לשנת 2015-2016

על זירת הפיתוח (המוסד בו פותחה היוזמה)

אורט ע"ש נעמי שמרהבית שבו כל קול נשמע") הינו בית ספר שש שנתי בגן יבנה שחרט על דגלו את הערכים: שייכות, מצוינות ורעות, ומחנך את תלמידיו להיות אנשים טובים בעולם טוב יותר.

אנו מבססים את ההתפתחות המקצועית של הצוות החינוכי על חקר המוח ונמצאים בשנה הראשונה מבין שלוש כדי להפוך לבית ספר סגול, המשלב 'מיינדפולנס' בהתנהלותו.

בבית הספר קיימות תכניות מגוונות כמו: "רצים קדימה", "העצמה דרך כושר", "מסבירים צעירים", "נאמני בריאות", "יזמים צעירים" וכן חדר בריחה, מעבדת מתמטיקה וחדר חממה פדגוגית, שחלקם הוא פרי יוזמה אישית של הצוות החינוכי.

שותפים למיזם

סופיה כירוג, מקור להשראה. מורת שילוב ומדריכת מתי"א, חובבת ריצה וספורט, מנחת הורים. מפעילת הקבוצות מתחילת התכנית.

 

 

עמית בודק, מורה  לחינוך גופני. לקח חלק בתחום החינוך הגופני בשלוש השנים הראשונות. 

 

 

מרטין קוסטוב, מורה לחינוך גופני. לקח חלק בתחום החינוך הגופני כשנתיים.

 

 

 

 

 

אסנת בן שטרית, מורה לחינוך גופני, עסקה בפיתוח בשנת 2019-2020.

 

 

 

 

הילה אלימלך, מורה לחינוך מיוחד, מחנכת כיתות קטנות, עסקה בפיתוח בשנת 2019-2020

 

 

הגב' רינה ניצן, מנהלת חטיבת ביניים נעמי שמר, ראתה את ההזדמנות בהקמת הקבוצה ואפשרה להגשים רעיון וחלום ולהפכו למציאות.

הגב' פנינה גלס, לשעבר מנהלת שש שנתי אורט נעמי שמר- אפשרה את התכנותה של הקבוצה ואת צרכיה השונים. 

הגב' ונדה רבין, מנהלת שש שנתי וחטיבה עליונה אורט נעמי שמר.

סיכום המיזם

לעולם לא לוותר לתלמידים ועליהם.

דרכנו, הם לומדים להעריך את עצמם ולא לוותר לעצמם.

כלים שפותחו ביוזמה